|
עם כל הצער, אני מוכרח להסכים עם שכ"ג. עקבתי (כמו רוב הקוראים כאן, אני מניח?) אחרי התקשורת בזמן באמת, החל מהידיעה הראשונית בה לאיש לא היו פרטים על האירוע מלבד הודעת חמאס. והופתעתי. הנחתי עד אתמול שלפחות גופי התקשורת הוותיקים ובעלי המוניטין אמנם עשויים לסבול מהטיות מערכתיות, אך אולטימטיבית מטרתם היא אכן לשקף לקוראיהם את המציאות. מה שקרה בפועל הוא שה-BBC, ה-CNN והניו-יורק טיימס (ובהחלט לא רק הם) התנהלו כמו פמפלט סובייטי, ולא כמו עיתון. אין שום אפשרות לפרש את התנהלותם בתום לב, זו לא הייתה טעות, וזו לא הייתה סתם "הטייה". זו הייתה תעמולה. אין לי מושג מה מתרחש מאחורי הקלעים ומה הוביל לזה, אבל כך היה.
למען הסר ספק, אני לא בא אליהם בטענות לגבי כך שהם פרסמו ידיעה מוטעית. טעויות קורות. אבל חוסר הנכונות הבולט לתקן את הטעויות, מהירות התגובה האיטית בעדכונים "פרו ישראלים" לעומת מהירות התגובה הזריזה בעדכונים "פרו חמאסניקים", ניסוח הכותרות הנחרץ, הפומפוזי הדרמטי כאשר הידיעות שרתו את הנארטיב של החמאס לעומת הניסוחים הרכים, המסוייגים ומהקטינים כאשר הנארטיב התאים לעמדת ישראל, אופן העריכה (למשל: תמונה של בית חולים מופגז, כמובן ממקום אחר וזמן אחר כי שום בית חולים לא הופגז, על השער של ה-NYT, דיווחי ווידאו קורעי לב מהשטח - בדיעבד ללא שום אחיזה במציאות - שנותרו באוויר ללא שום שינוי גם כשהכותרות השתנו לאט לאט, וזמן רב אח"כ), והדרישה הא-סימטרית הבוטה לריגורזיות (הודעות מהחמאס מפורסמות ללא סייג כעובדה, הודעות מישראל עם אזהרות על כך שאין להן ביסוס ומקור אחר) - כל אלה לא הותירו בי מקום בספק.
השווה "500 הרוגים בהפצצה מזעזעת של ישראל על בית חולים, לפי מקורות רישמיים!" בלי שום סייג בהתחלה עם "פיצוץ בבית חולים בעזה לאחר הפצצה ישראלית. הישראלים מכחישים, אבל אנו מדגישים שוב ושוב שאין לנו שוב יכולת עצמאית לוודא מה באמת קרה שם" בסוף. גם לאחר שכבר היה ברור לכולם שהודעת החמאס הייתה שיקרית, אף כלי תקשורת לא פקפק במאות ההרוגים שדווחו והזוועה ההומניטרית (שככל הנראה לא הייתה) תפסה עדיין את מרכז הבמה, כאשר ההאשמות הישירות נגד ישראל הפכו להאשמות עקיפות נגד ישראל. וכמובן שבשום מקום לא תקפו את החמאס לאחר שהיה ברור שהם אשמים, באותו אופן בו הם תקפו את ישראל רגע קודם כשהם חשבו שהיא אשמה.
צפיתי בכל זה בזמן אמת, וזה היה כל כך בוטה וכל כך בולט שזה היה יותר מצחיק ומכמיר לב מאשר מרגיז ומקומם. וזה היה מאד מרגיז ומקומם (ועשה נזק אמיתי! מהומות, פינוי שגרירויות, ביטול פגישה דיפלומטית ככל הנראה חשובה של ביידן עם עבדאללה ואבו-מאזן וכו').
|
|