|
אני מנסה לא להמציא משיחים מהרהורי ליבי, ולכן פשוט מציין את השמות שנמצאים ברשימות. מבחינתי, התקשורת אינה ממלאת את תפקידה ואינה מספקת לנו מידע על שגרת העבודה של הנבחרים (ולו הבכירים שבהם). כך שאני לא יכול להתייצב ב-100% מאחורי המלצותיי. כאמור אין לי שום בעיה עם הרקורד והאישיות של אייזנקוט, אבל אין לי מושג עד כמה הוא מוכן ועושה את עבודת הרגליים של חוגי הבית והסיבובים בסניפים ובין הפעילים. גם חילי טרופר מתאים מאד בעיניי ונדמה לי שהוא די פעיל בשטח. לדעתי אלו שני הבאים בתור אחרי גנץ. גם רם בן ברק נראה בסדר אבל אין לי מושג איך לקטלג אותו. האם הוא בא להוביל ולהנהיג ומוכן ללכת את המסע לכל אורכו או שהוא שייך לקטגוריה של גנץ, אלו התרים אחרי משרות יו"ר דירקטוריונים (המחפשים מינימו את הכבוד וההטבות במינימום עבודה) המחכים שיגישו להם הכתר בבחינת האצולה מחייבת. במקרה שלו, נראה אם הוא מסוגל להביס את יאיר לפיד במפלגתו. על שקמה ברסלר אני יודע שהיא עושה את עבודת הרגליים, אבל אני לא בטוח שיש לה שאיפות פוליטיות.
|
|