בתשובה לשוקי שמאל, 29/08/23 14:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לוי אשכול! |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אפילו לוי יצחק זה כבר לא יהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני אשכול נבו עוד איתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, עד כה לא התרשמתי כל כך מכתביו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה את ''אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה''. ספר נפלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אתה ממליץ על ח"כ די אפור לתפקיד רוה"מ, יש להודות, אתה מזמין קצת חידודים על חשבונך. אני לא מתלונן. אני כן רוצה להדגיש כי התמיכה שלי אינה נובעת מפולחן אישיות או משהו כזה. לדעתי זו מסקנה מתבקשת מקריאת המציאות שלי. ולכן לא די בחידודי לשון כדי לסתור אותה. צריך לערער או על קריאת המצב שלי או על הסקת המסקנות שלי. א. אין מקום ואין זמן לפרט כאן את מעללי לוין-רוטמן והמהפכה המשפטית שלהם. התוצאה היא ברורה: הם הצליחו לבקע את הקואליציה הישראלית ל-2 חלקים שאין להם מצע משותף לפעולה פוליטית יחד. המהפיכה ניתצה סופית 3 חבקים שהחזיקו את האיחוד הזה: הערבות החברתית ההדדית, שלטון החוק והשירות הצבאי. האסוציאציה שלי היתה למצבה של צרפת ב-1899, לאחר שפרשת דרייפוס פילגה אותה בין שמאל לימין. ב אם לא די בכך, נוצר מצב בו הגורמים הרדיקליים השתלטו על הגה השלטון. משהו בנוסח הסיטואציה האיראנית. כבר כאשר הוכרזה ממשלת הימין המלא ובעצם כל השמאל-מרכז הודר מן השלטון, היה ברור שמדובר במעשה אוילות. הרחקת החלק היצרני והדומיננטי של החברה משולחן השלטון אינו יכול להיות רעיון טוב. ככל שחולף הזמן מתברר שמדובר גם ברעיון אובדני. בסדר הקודם של הדברים היה שת"פ בין כוחות מתונים לכוחות רדיקליים יותר ליד הגה השלטון. הרשות המבצעת פעלה באופן מתון. הרדיקלים לא קיבלו את כל האג'נדה שלהם, אבל לא התנגדו למה שכן בוצע. בסדר החדש של הדברים, הכוחות הרדיקליים שבמשך תקופה ארוכה גדלו דמוגרפית, החליטו שהם חזקים מספיק בעצמם והרחיקו את המתונים מן ההגה, מתוך כוונה לממש את האג'נדה המלאה שלהם. הצרה היא שהחלק המתון לא מוכן בשום אופן לשת"פ עם האג'נדות החדשות. הרשות המבצעת מוצאת עצמה במצב בו היא מנסה לממש אג'נדות מקסימליסטיות כנגד התנגדות של החלק החשוב והמשמעותי של החברה הישראלית. ג. התוצאה היא הרקורד הגרוע ביותר של ממשלה בשנתה הראשונה. מה שמחזיק את הממשלה הכושלת הזו היא הלכידות הפנימית החזקה של הקואליציה ההומוגנית יותר הזו. ד. התוצאה היא התנגדות נחושה של המתונים בצורת תנועת המחאה מול חוסר אונים וחוסר מעש של האופוזיציה הפוליטית. ה. הכישלון של האופוזיציה הפוליטית הוא בכך שלא הצליחה להשתלב בתנועת המחאה. אני לא מכיר איזשהם חילוקי דעות אידיאולוגיים קרדינליים בין תנועת המחאה לאופוזיציה. זהו נטו מחדל של ראשי האופוזיציה. ו. גם מחוץ לתנועת המחאה יכלה האופוזיציה לפעול באופן מוצלח יותר גם מול בלוק ה-64. האופוזיציה יכלה להתאחד, מאחורי מנהיג מוסכם ולבנות אותו כמנהיג ההתנגדות לממשלה וכמועמד בטוח להחליף את רוה"מ הנוכחי. מפלגת האופוזיציה היתה צריכה להקים ממשלת צללים וכך גם לחלק את עבודת התגובה למשרדי הממשלה השונים בין חברי האופוזיציה וגם לבנות את מעמדם כשרים מיועדים. ז. במקום זאת התבצרו ראשי האופוזיציה מאחורי טינות אישיות ואיסטרטגיה של one trick pony: עשה מה שפחות. כך תרגיז מינימום מצביעים. הטריק הזה אולי הביא אותם לרוב קטן שלהערכתי יכל להיות גדול יותר. ח. במידה והמתונים יצליחו לחזור לשלטון, המשימה מס' 1 שלהם תהיה לנסות לחבר מחדש את הגוש הישראלי שהתבקע. כדי להצליח במשימה עדינה וקשה זו, נדרשים מנהיגים יותר מוצלחים במסה ומעש הפוליטי מאשר גנץ ולפיד. אני לא יכול לומר שראיתי סימנים לכך שאייזנקוט הוא כזה, אבל הוא כרגע הבא בתור ואני לא רואה שום סיבה לדבוק במנהיגים שכבר קיבלו הזדמנות די והותר ולא סיפקו את הסחורה. אני גם לא רואה סיבה לחשוב שגנץ ולפיד יהיו מוצלחים יותר בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. פרשת דרייפוס היתה זרז להקמת המדינה, ויהיה עצוב אם פרשת ביביפוס תעשה את הדבר ההפוך. ג. מה שמחזק את הצורך לשקר בסקרים ולהגיד שאנחנו עומדים להצביע לאחת ממפלגות הקואליציה. שיחשבו שיש להן אלטרנטיבה. ה. לפחות בתחילת הדרך המחאה לא רצתה להזדהות עם צד אחד במפה הפוליטית בתקווה למשוך לשורותיה גם מצביעי ימין. דומני שעם הזמן הטונים השתנו, אבל האופוזיציה משחקת אותה צדיקים ומניחה למישהו אחר לעשות עבורה את העבודה. לדעתי היא עושה נכון. ו. מסכים, אלא שלפיד ירצה להסתמך על מס' הח''כים בפועל וגנץ על הסקרים. ח. בכל מקרה, אם הממשלה תוחלף יהיה מיעוט לא קטן של אנשים שירגישו שגנבו להם את השלטון, ואני מתקשה לראות מנהיג שצליח לאחות את הקרע. אולי אפשר לשבט את בגין, הוא היחיד שיש לו סיכוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחאה משתתפים לא מעט ימנים. לאחרונה התחילו לחלק בחיפה חולצות של ''ימין דמוקרטי'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט אצלנו הטונים נעשים יותר ויותר אנטי ביבי ככל שהזמן חולף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. לא חשבתי על זה, אבל ידעתי שאצל הימין התפתח מין תחביב כזה של לשקר בסקרים. זה נובע מהשנאה לשמאל והרצון ל''התעלל'' בו. אני מניח, שהמשמעות היא שהרוב בסקרים, עשוי להיות קטן יותר במציאות. ו. מאחר ושניהם אינם מתפקדים היטב כראשי אופוזיציה, וכנראה גם לא מסתדרים אחד עם השני, ראוי להחליפם במועמד שלישי, אייזנקוט. ח. מסכים. משימה כמעט בלתי אפשרית. בצרפת, הטריק היה קואליציה של ימין ושמאל. אצלנו המנוול הרס את הליכוד מבפנים. יש מעט מתונים בתוך הליכוד וקשה לדעת כמה אלקטורט יעמוד אחריהם, אם יצטרפו לממשלת ההצלה. רוה''מ, לדעתי, רצוי שיהיה איש צבא, מפני שיהיה צורך להשתמש בצבא כדי לדכא בכוח גידולי פרא שצמחו כאן (הפגנות אלימות, חסימות כבישים, הטרדת אנשי ציבור בבתיהם וכמובן תרבות הפרעות ביו''ש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין איחוי הקרע בעם, תרשה לי לצטט מתוך הודעת וואצאפ ארוכה של משה רדמן (גם הציטוט ארוך, סליחה) """ ובה בעת היד השנייה בונה. היד השנייה כותבת מחדש את הסיפור הישראלי דרך הרגליים, דרך הפרצופים, דרך המקומות, הביחד, החוויות, האחדות והמסירות לרגביה של הארץ היפה הזו. היד הזו מפחידה את נתניהו ואנשיו אפילו יותר מהיד הנאבקת, הם יודעים טוב מאוד שאת הסיפור שאנחנו כותבים בימים אלו הם היו צריכים לכתוב לפני עשרות שנים ולא עשו את זה. הם יודעים שכל מקום שנגיע אליו וכל אדם שנצליח לגעת בו, מבעד לחומת ההסתה והשנאה שיצרו סביבו, הוא אדם שיערוק ממחנה ההפיכה למחנה הליברל-דמוקרטי. זו הסיבה שהם מגבירים את ההסתה, זו הסיבה שהם טורחים לשקר ולהציג אותנו כמי שכותבים מחדש את הסיפור הישן, פריוולגים שעורגים לעבר וחוששים לפריוולגיות שלהם, אבל זה שקר! הסיפור הישראלי החדש שיבנה כאן אחרי שהעם בישראל יעצור את ההפיכה ויעלה את ישראל חזרה למסלול הוא כזה שלוקח את מה שטוב ונכון מישראל הטובה והישנה אבל מתאים אותה לעידן החדש באופן שבו גם ילדים וילדות מהשכונות של לוד כמוני או מקרית שמונה, חורפיש, בית שאן, אופקים, רהט או אום אל פחם יוכלים להרגיש חלק ממנו. סיפור של ישראל יהודית ודמוקרטית, אבל גם שיוויונית והוגנת יותר, שיוויונית יותר כלפי נשים, כלפי בני כל הדתות, כלפי להט״ב ועם שוויון הזדמנויות מלא לכל ילד וילדה מכל מוצא, גזע, רקע או אזור מגורים. השהייה בצפון והמחשבה על ערי הצפון בשבועות שלפני המסע הטריפו אותי, כמי שגדל בעיר שנמצאת 20 דק׳ מתל אביב אבל נראית 50 שנה אחורה בכמעט כל קנה מידה, אני לא מצליח להבין באיזה עולם זה הגיוני?! באיזה עולם הגיוני שאזרח שזקוק לטיפול רפואי דחוף בעיר ואם בישראל כמו קרית שמונה צריך לנסוע 45 דק׳ לביה״ח, עובדה שעולה בחיי אדם שנה אחרי שנה? למה מגיע לאדם כזה גזר דין מוות רק בגלל שהוא גר רחוק מהמרכז?! באיזה עולם ערים יפהפיות כמו טבריה וצפת, נכסי צאן ברזל של העם היהודי ומהערים העתיקות בהיסטוריה שלנו נרקבות ומתפרקות לרסיסים בגלל ממשלות שמוכרות אותן לאריה דרעי וחבר מרעיו תוך מכירת הציבור היצרני בעיר שנאנק תחת הקושי וההתדרדרות. באיזה עולם מבטיחים לקרית שמונה והגליל רכבת כבר 30-40 שנים אבל לא מוצאים את התקציב לעשות את זה, מבטיחים אוניברסיטה בתל חי שתקפיץ את האזור אבל לא מוצאים תקציבים להוציא את זה לפועל אבל ממשיכים להעמיק את הבורות של הציבור החרדי עם עוד מיליארדים לחינוך ללא לימודי ליבה וממשיכים לבנות ולסלול ביו״ש ללא בקרה עם יותר מ-10 מיליארד ש״ח לכבישים ביו״ש שאושרו בתקציב הנוכחי! למה כביש או מחלף לאיזה ישוב מבודד עם עשרות משפחות ביו״ש חשוב יותר ממאות אלפי תושבי הגליל שלא יכולים לנסוע ברכבת כמו אזרחים במדינה מתוקנת?! למה ילד חרדי או מתנחל באיזה ישוב מבודד חשוב יותר מילד בלוד, בדימונה, קרית שמונה או בית שאן?! ממשלת ״הימין מלא מלא מדברות על שיוויון הזדמנויות, על הפריפריה ועל אזרחים סוג ב וישראל השניה. אבל בו זמנית מעמיקה את הפער ולאחר מכן משתמשת בכעס הזה ובתסכול ככלי ליצירת שנאה ופילוג, ממש טיפוח הקיפוח. וזו הסיבה שאני אופטימי - המשבר הנוראי הזה הוא קשה, הוא מעיק על הנפש, הוא מעורר חרדות ותהיות על עתיד ארץ ישראל האהובה שלנו, אבל הוא גם הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לישראל. העובדה שהוא משבר חד וברור, העובדה שהמסכות הוסרו והבנו בדיוק מה הכוונות של הקיצוניים בצד השני, הובילה אותנו, את העם, להבנה שאנחנו חייבים לקחת את המושכות של המדינה לידיים. הם ידברו על הפריפרייה ואנחנו נגיע אליה הם ידברו על שיוויון ואנחנו נדאג שהוא יקרה הם ינסו לרסק את הדמוקרטיה ואנחנו נדאג לבצר את כוחה לעוד עשרות שנים זה עלינו לדאוג לנצל את המשבר הזה כדי לבנות מחדש למרות הקושי, למרות החרדה, למרות אי הוודאות. תסתכלו עלינו, על האנרגיות והנחישות במחאה הזו. על יותר מ-2.2 מיליון אזרחים שיצאו פיזית להפגין לפחות פעם אחת מאז תחילת המחאה והמיליונים שתומכים מהבית ותבינו שלא רק שזה אפשרי, זה מחויב מציאות. שום שלטון בעולם לא יצליח לפעול בניגוד לרוב בעם - הרוב המספרי (למעלה מ-80% מהציבור מתנגד למהלכי ההפיכה המשטרית של הממשלה), הרוב בתוצר, בתרומה החברתית, במסירות הנפש בצה״ל. מרתין לוטר קינג אמר בנאומו האחרון יום לפני שנרצח: ״רק כאשר חשוך מספיק, יכול אדם לראות את הכוכבים״ וזה המסר שאני לוקח מכל אחד מהמסעות האלו, כמו גם משיחת אגב בהפגנה, מעגל שיח או ערב עם פעילים - עם ישראל נמצא בתהליך היתפכחות וגמילה. היתפכחות וגמילה מהשנאה, מהאנטי, מהשיסוי והגמילה הזו היא גמילה קשה, הסרת המסכות הפתיעה ובילבלה רבים, אבל אני סמוך ובטוח שבסוף התהליך הזה שיקח חודשים ואולי שנים, ישראל תחזור להיות חברת מופת. חברת מופת במדינה יהודית, דמוקרטית ושיוויונית יותר, כזו שכל אזרחיה שווי חובות, זכויות והזדמנויות. ולכן כששואלים אותי מה לגבי פוליטיקה והיום שאחרי? אני עונה - האחריות לשינוי הזה, לכתיבה הזו של הסיפור הישראלי החדש היא לא עלי, על שקמה, איל, מורן, קרין, רן, עמי או כל ״פרצוף מוכר״ אחר. האחריות לשינוי הזה היא על כולנו, על כל אחד ואחת ממיליוני האזרחים שיוצאים לרחובות. כל אחד ואחת מאיתנו צריך להבין שנגמרו הימים שאפשר לעשות מיקור חוץ לדמוקרטיה שלנו, לערכים שלנו, לעתיד של המדינה שלנו, ושחזקה עליו להיות שליח ציבור (החב״דניקים קוראים לזה ״שלוחים״) של הסיפור הישראלי החדש. כל אחד איפה שהוא יכול - בפוליטיקה, בעשייה חברתית, בועד הכיתתי, בחינוך ודרך ארץ - בכל מקום. ורק ככה נבנה את המדינה הזו מחדש! רק ככה כשהיד הנאבקת תנצח במאבקה יהיה עם מה ועם מי לבנות כאן מחדש. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, רדמן הוא איש יקר, מה היינו עושים בלעדיו. שאפו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי שהוא צודק, אבל כשהוא כותב "זה המסר שאני לוקח מכל אחד מהמסעות האלו" הוא מתעלם מכך שהוא שומע מדגם מאד מוטה של דעות. איך הוא חושב לרתום את האנרגיות האלה לטובת בנייה של משהו חדש, למשל איך ייפתר הפרדוקס המטלטל הזה בשעה שרבע מחברי הכנסת הם דתיים כבר היום, והחלק הזה רק יילך ויגדל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שחבר כנסת הוא דתי, או אפילו חרדי - לא מחייב שאוטומטית הוא מזלזל בחשיבות של הפיקוח על הבנייה. צריך להשתחרר מהפרדיגמה של ''אוי לא, דתיים, הכל אבוד''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוטוטומטית או לא, המספרים לא משאירים ספק בקשר לסדר העדיפויות של הציבור במשך עשרות שנים. צריך להשתחרר מהאופטימיות של "הו, הצלחנו להאט את הדהירה, מחר נקים כאן ארץ חדשה". (אגב, איפה היינו היום אלמלא הנס שקרה עם העלייה מרסיסי ברה"מ לפני כשלושים וחמש שנים?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון, רק לא ברור איך אתה מושח אותו למנהיג. כפי שכתבתי לך בתגובה קודמת מזמן- מנהיגות לוקחים, לא מקבלים במתנה. לכן גם כתבתי לוי אשכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. גם אשכול לא רצח את ב''ג. גנץ יפרוש ואייזנקוט ייבחר במפלגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוי אשכול הוא דוגמא למי ש*לקח* את המנהיגות? עכש"ז הוא "קיבל את דין התנועה" (וכמוהו גם גולדה). ככלל, המילכוד הוא שמי שרוצה להיות מנהיג של בית המשוגעים שנקרא מדינת ישראל מוכיח בעצם רצונו שהוא מטומטם עד כדי כך שאסור לתת לו להנהיג אפילו את ועד הבית. משל יותם הוא בעל ערך אוניברסלי, לא נקודתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוי אשכול היוצא מהכלל. השאיפה של שוקי למנות מישהו מאחורי הצאן לא ישימה באקלים הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמובן לא ממנה אפאחד, אבל כן הייתי רוצה לשתול במוחות של מי שלא חשבו על כך עד עתה, שהנה יש בנמצא (ולא במוחם של פרשנים) פוליטיקאי שיש לו כמה תכונות שנדרשות מאד בזמן זה. הגרוע ביותר הוא שאנו שוקעים בייאוש ולא רואים שומדבר טוב באופק. שוב, בלי לרדת לניתוחי עומק של המצב, אינספק, שכפי שכמה מיכם כותבים, יש למדיה החברתית תרומה לא מבוטלת לחימום האוירה, להבערת חומרים דליקים ולהקצנת עמדות רדיקליות. נראה שמערכת הפצת המידע המפוקפקת בתוספת פרשנים ומסיתים חובבים מייצרת פידבק חיובי להבערת ופיצוץ כל מקור למהומה בכל מקום. נראה שהרשתות הללו מקדמות פוליטיקאים מדיחים ומסיתים וחסרי תודעת או יכולת שירות. נראה שמנהיג שמדבר פחות ואינו נחפז להגיב על כל פליטת פה או פייק ניוז ואשר מכוון להרגעת הרוחות ולא להלהטתן עשוי רק לשפר את איכות חיינו בימים אלו. רוה"מ המנוול שלנו פולט משהו על הקב"ה שלא תמיד הגן על יהודי אוקראינה ומייד נזעקים דוברים חרדיים מכל עיתון ואתר לזעוק "שאבאס קוידש". איני חובב של הז'אנר, אבל יש כמיליון חרדים. האם כולם מטומטמים ואוילים שאיבדו קשר עם המציאות ואינם מבינים שרוה"מ בסה"כ עושה את חובתו. אם הובאה לידיעתו העובדה שיש סכנה בנסיעה לאומן השנה, מחובתו לדווח על כך לציבור הנוסעים הפוטנציאלי? יותר סביר שיש כמה פאנליסטים המפזרים את פניניהם בחינם וכמה בעלי עניין בנסיעות האלו והללו עושים סיבוב על העניין. מה שנדרש לנו ודחוף זה מישהו שיוריד את רמת הלחץ והעצבים ויחליף את המנוול מצית התבערות ומלבה הלהבות. מדוע רוה"מ צריך לעסוק בנסיעות לאומן? למשרד החוץ אין די עובדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראיון עם אניטה שפירא היא הדהדה משהו שטענתי מזמן- ראשי ממשלה מושחתים לא היו חסרים לנו, אבל זו פעם ראשונה שראש הממשלה מעמיד את האינטרסים האישיים שלו מעל מה שלכאורה גם לדעתו הם האינטרסים של המדינה. מכאן המשכתי להרהר ברמה הנמוכה של מנהיגים שאנחנו סובלים ממנה כבר זמן מה, שגורמת לנתניהו לזרוח כמו סופר נובה, לחזור לשלטון שוב ושוב ולהחזיק בו לתקופות ארוכות, בזמן שכל מתחריו (למעט שרון) נכשלים בכך. אני מסתכל על חברי הכנסת וראשי המפלגות, נזכר באמרה "לכל עם השליטים המגיעים לו" וחושב- לא. מגיע לנו יותר טוב מזה. ואז אני חושב- מה גורם להתדרדרות הזו? למה כל כל הרבה חברי כנסת מציגים כזו תת רמה? לא כישורים, לא כריזמה ואפילו לא יכולת רטורית. ואז אני מתחיל לחשוב- אולי יש איזו בעיה מערכתית שגורמת לחרא לצוף למעלה. במשך 50 שנה יכולת לסמוך על כך שגם אם אתה לא מסכים עם המנהיגים, עדיין הם פועלים עבור מה שבעיניהם הוא טובת המדינה. טוב, לא החרדים. טובת הקהילה שלהם תמיד עניינה אותם יותר מטובת המדינה. אבל זה התפשט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתניהו הוא סופר ג׳ורה ולא סופר נובה. הוא פשוט מתאים לעידן הפוסט מודרני. ריבוי ערוצים, תיבות תהודה, מציאויות חליפיות. תחזור לסיבוב הראשון שלו כרה״מ. הייתי שומע את אביב בושינסקי דובר רה״מ ומיד ידעתי שמגיע שקר. באקלים הנוכחי הטכנולוגיה אפשרה לנתניהו לבנות את מכונת הרעל, ועד לא מזמן הוא כמעט ולא נדרש להסית בעצמו. להבנתי הוא גם השתלט על מרכז הליכוד ודאג שנקבל את כל החרצף הזה. כידוע שימש גם כמביא והמוציא של מפלגות אחרות בימין הקיצוני. נתניהו הוא אשף בניצול העידן הפוסט מודרני לרעה. דרדר את הפוליטיקה לרמה של כיתה ז, התלמיד השנון שלא בולם את פיו ואומר גסויות על תלמידים אחרים לצחוקם המשועשע של כל השאר. כל יום כל שעה, כל השנה. לא רק בבחירות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא קונה את ההסבר הזה. נתניהו אכן מנצל היטב את החוליים, אבל הוא לא יצר אותם. הוא גם לא מסביר את הרמה הנמוכה של מנהיגי המפלגות האחרות, שגורמת לי להתגעגע לנפתלי בנט. אני מתקשה לקלוט את זה. נפתלי בנט, לשעבר יו''ר מועצת ישע, הוא הפוליטיקאי המועדף עלי בעשור האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה המקום להזכיר שוב את הפנינה של עומר: מצבה העגום של הפוליטיקה הישראלית במשפט אחד: נפתלי בנט מונה לראש הממשלה, ואלה חדשות טובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה מפספס משהו. המנוול ובנט הם ראשי הממשלה הגרועים ביותר שהיו למדינת ישראל by far. ה-catch הוא שאצל שניהם זה לא קרה מתוך כוונות רעות. נפתלי בנט הוא בו זמנית נציג של הפלג הדתי-ממלכתי משתלב שהוא אליטה דתית קטנה וחשובה. אלא שהוא גם פוליטיקאי כושל ונגוע בהיבריס מן הסוג הנפוץ אצל חובשי כיפות. כרוה"מ, כהונתו זוכה לציונים טובים. הבעיה היא שמכשלותיו היו במעשים שלא נעשו בזמן ממשלתו והבחירה אומללה של חברי המפלגה שלו שקצרה את ימיה. המנוול הוא אדם מיוחד במינו. אדם אינטלגנטי מאוד וקורא ספר אמיתי. הוא גם פוליטיקאי מתמיד ומצליח. הבעיה שלו היא שהוא איש ביצוע מן הסוג הגרוע ביותר שפורח תתחת חסות המדיה החברתית. מי ששרת בצבא מכיר את דמות המפקג המפזר פקודות שאיש אינו משגיח שהן תתבצענה. הוא קלט שמהלך פוליטי שאינו מהדהד במדיה, כאילו לא היה. גרוע מזה, הוא באופן תת הכרתי הבין שמהלכים פוליטיים שאינם אלא הד תקשורתי שאין להם כלל השלכה במציאות, הם מהלכים פוליטיים פופולרים,ז משום שאיש אינו נפגע מהם. דוגמה? תמיכתו בשתי מדינות לשני עמים. הדברים הגרועים ביותר שקרו למנוול, קרו שלא באשמתו הישירה (כמו מהלך לוין-רוטמן). הוא פשוט מתקשה להתמודד עם אנשים שלא רק מדברים, אלא גם מנסים לממש את הבטחותיהם. בזמנו של המנוול הליכוד התרוקן ממצביעי מעמד הביניים החילוני-אשכנזי. היום זו מפלגה של מזרחיים ודתיים שהמנוול הוא גלימת מאחז העיניים,ש המאפשרת לליכוד להציג עצמו כמפלגה לאומית ולא סקטוריאלית. האלקטורט והתפאורה הפוליטית הזו הפכו לרקמה חולה המקיימת מעגל סגור של ביו פידבק. הרקמה ניזונה מן השלטון, בזמן שהשת"פ בין מרכיביה מאפשר את המשך ההחזקה בשלטון. זה מין טריק קוסמים מאחז עיניים, בו האדם האינטלגנטי ביותר בשטח מאפשר את ביצועם של המהלכים המטופשים ביותר. הבעיה העיקרית שלו זו נטישת הבייס האשכנזי את המפלגה שלו. דבר שהופך את הטריקים שלו ליותר ויותר ריקים. המנוול רוצה מאד הסכם עם סעודיה, אבל איך זה יבוצע כאשר האלקטורט שלו מתפלץ מהעברת כמה רכבים לאוטונומיה הפלשתינית ומתעקש לחולל פרובוקציות ביו"ש? אורח החיים המושחת של המנוול שחק עד דק את הבייס של שלטונו. האם הבייס ימשיך להצטמצם כאשר הממשל יחשף יותר ויותר כמפזר הבטחות ללא כיסוי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אורח החיים המושחת של המנוול שחק עד דק את הבייס של שלטונו'' - לדעתי השחיקה אינה קשורה כלל לאורח חייו של מנהיגנו הדגול. ''הדברים הגרועים ביותר שקרו למנוול, קרו שלא באשמתו הישירה (כמו מהלך לוין-רוטמן)'' - נתניהו ידע בדיוק מה לוין מתכנן. התגובה הציבורית היא שהפתיעה אותו, וזאת הסיבה שהוא לא מיהר להסתייג מה''רפורמה'' מיד כשהוצגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם המנוול ידע בדיוק מה לוין-רוטמן מתכננים. אני בספק אם הוא התעניין כל כך. הקונספט הזה של אנשים שאומרים דברים ובאמת מנסים לממש אותם, פשוט התרחק ממנו מאד. לדעתי הוא הופתע מן התגובה הציבורית, דוקא מפני שלא התעניין יותר מדי. הוא היה בטוח שמדובר כרגיל בהבטחות בחירות ריקות מתוכן ובאיומי סרק על המערכת המשפטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק ידע, אלא תכנן ושלח אותם לבצע. אל תלך שולל אחרי תיאטרון הבובות. יש לו מפעיל אחד ואין בלתו. אתה נופל בדיוק למניפולציה שהוא רוצה שתיםול בה. אבל זה לא אישי נגדך, גם לאמריקאים הוא מוכר את הלוקש הזה. אלף-בית של אחיזת עיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. ההתנגשות של הממשלה הזאת עם שלטונחוק זה לא באג בהובלת ה״קיצוניים״. זה פיצ׳ר של תוכנית המאפיונר הראשי נתניהו וחייליו לארדואניזציה של ישראל. הם *צריכים* את ההתנגשות עם שלטונחוק/בג״ץ על מנת להכין את הקרקע לשלב הבא (ה-D9). זאת לא תאונה שהממשלה הזאת וביבי נכנסו אליה בטעות. זאת תוצאה ישירה של ההסתבכות של ביבי בפלילים והחלטתו ללכת במסלול אל תורכיה/פולין/הונגריה כדי להישאר בראש הפירמידה ולשלוט על גורלו. זה קרב על חייו ומעמדו. ה״קיצוניים״ הם לא ה״מובילים״. הם הפיונים ששמו על הלוח בגלל שהם מתנהגים בצורה בה צפוי שהם יתנהגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
+1 (הייתי מוסיף 2 אבל המערכת לא מאפשרת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בינינו מחלוקת ארוכת ימים לגבי פרשנות המציאות. לדעתי המנוול לא צריך מהפכה משפטית. מה שהוא צריך זה להטיל אימה על המערכת המשפטית. ואת זה הוא כבר השיג. כדרכם השופטים כבר החליטו מבלי להחליט לאפשר למנוול לכהן כרוה''מ במשך חודשים ושנים, בעוד משפטו ממשיך לשייט לאיטו עד לזמן שבו פסה''ד יהיא חסר חשיבות. לגבי פסה''ד העתידי והאומלל הזה אני בספק אם הוא יכול להיות הוגן. כבר במצב היום, אפאחד לא יכול להתמנות לעליון לחא הסכמת הממשלה ושופטי המחוזי בודאי יש להם אספירציות בכיוון הזה. אני לא טוען שהמנוול יצא מגדרו כדי למנוע דריסה של המערכת המשפטית, אבל הוא לא ממש צריך את זה. אם הממשלה שלו תקבל שקט ברחוב ע''י גניזת התכנית המשפטית החצי אפויה של גאוני הימין המשפטיים, הוא יעשה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו אחיזת עיניים, אם מישהו מכיר סיפור קצר מאת סטיבן ליקוק (Stephen Leycock) בו אב, או סב, של מישהו נותן לו עצה בעניין איזו התערבות "בטוחה" שמישהו יציע לו בעתיד על איזה קלף שיקפוץ מהחפיסה וישיר את התקווה או משהו כזה - ובכן אם מישהו יכול לתת לי קישור לסיפור או אפילו רק את שמו אהיה אסיר תודה לנצח, או לעשר דקות, מה שיבוא קודם. ג'פטו לא יודע על מה אני מדבר. הייתכן שלא אימנו אותו על האוסף בפרויקט גוטנברג? לא נראה לי סביר (אופס, שוב אני עם הסבירות המשוקצת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שזה של דיימון ראניון, הגו'קר יקפוץ מהחפיסה וישפריץ וויסקי, בסוף הוא בעקביות לא עוקב אחר עצות אביו ומרוויח הון בקלפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זכרוני הרעוע לא מטעה אותי, זה הופיע בספר מוזר ועבה עם כריכה בצבע חום שוקולד. יתכן שקראו לו האנציקלופדיה להומור, אבל אני לא בטוח. היו שם גם סיפורים של סטיפן ליקוק (משהו׳ים כמו איך להיות עשיר, קיץ של נמלים, גברת הופפשטטר מרחוב ג׳וספין) אבל לא של ראניון. ואכן העיצה היתה בסגנון ״אם מישהו יציע לך התערבות על כך שהנסיך השחור יקפוץ מהחפיסה וישפריץ לך וויסקי לאוזן, אל תיקח את ההתערבות. אחרת הדבר הבא שתקבל הוא אוזן מלאה בוויסקי״. ___ הסתייגות - כל העובדות הנ״ל מוטלות בספק. אם אכן זה הספר הנכון, קראתי אותו לפני גיל עשר. הסתייגות 2 - לא מצאתי זכר לכל זה בחיפוש גוגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן שטעיתי. אכן דיימון ראניון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. אני עדיין צריך להתאושש מהשוק, כי סטיפן ליקוק היה נעוץ בזכרוני כמחבר במשך עשורים רבים, ובינתיים אני בונה תיאוריה לפיה הסיפור היה משהו "עממי" ושני הליצנים אספו אותו אל חיקם בלי בושה. אחרי הכל, המרחק בין קנדה לניו-יורק אינו גדול מדי. סיפרתי כבר שגם אצל קישון מצאתי גנבות קטנות כאלה, חלקן מ"ספר הבדיחה והחידוד" וחלקן כנראה ממקור אלמוני. מה הבא בתור? הייתכן שגם "נקבו אחים, נקבו" אינו פרי מוחו של מר ליקוק? האם אינני אלא מוח בצנצנת, או שמא צנצנת בלי מוח? אתמהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בטוח שאתה טועה, וכמעט כתבתי שאם יש דבר בו אני בטוח הרי זה שהכותב היה ליקוק, ואז באה התגובה הנוספת של יוסי וגרמה לי להפתעה של ממש. הייתכן שכמעט כל חיי אני חי בשקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוין עובד על המהפכה עשרות שנים, והטענות הן שדווקא בגלל זה הוא מעולם לא היה מועמד להיות שר משפטים, עד שכנופיית ברק החליטה לתפור תיקים למנהיגנו הדגול, וטעמו השתנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנט הוא אחד מחמשת הפוליטיקאים שאחראים במידה ישירה למצב הפוליטי בישראל (ביחד עם ליברמן, לפיד, דרעי ונתניהו). הנזק שהוא גרם בכל אחת מהממשלות שהוא היה חבר בהן הוא כמעט חסר תקדים. הבעיה היא לא שאין פוליטיקאים ברמה גבוה, מן הסתם יש הרבה כאלה, הבעיה היא שהציבור מעדיף לבחור פוליטיקאים ברמה נמוכה. זה לא כל כך מיוחד לישראל (דונלד טראמפ מוביל בסקרים). פוליטיקאים כמו בנט מצאו את הדרך למקסם את האלקטביליות שלהם תוך כדי מזעור התרומה שלהם לכל דבר שלא קשור לאלקטביליות שלהם. תסתכל על הבלאגן היום ונסה לחשוב, כמה חמור יותר זה יכול להיות, זה מה שבנט היא מייצר (אם זה היה מועיל לו פוליטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאת הדמות של נפתלי בנט חובה ללמוד. הפער בין העובדה שרבים כאן מקבלים בדבר הנזק ההיסטרי שגרם לציבוריות הישראלית לבין העובדה שבנט הוא אדם בעל כוונות טובות המייצג שבט קטן וחשוב בציבוריות הישראלית. אני חושב שלהסביר איך אדם חיובי כזה הפך לפוליטיקאי מזיק כל כך הוא דבר שידרוש תגובות רבות. בקיצור הייתי אומר שבנט העדיף את הדרך הקצרה אל המנדט. במקום לגבש לעצמו עמדה מגובשת ועקבית ואח''כ לבקש את האלקטורט שתומך באג'נדה, הוא בחר לפזר הצהרות בלתי קוהרנטיות לכל הכיוונים, כדי להתאים עצמו לכל הדרישות הסותרות של האלקטורט. מספר האנשים ששמעתי מציגים עצמם כנפגעי בנט הוא לא יאמן. לצערי, נראה לי שגנץ ולפיד די הולכים בדרכו. משתדלים לא לומר שום דבר משמעותי כדי לא לפספס אפילו מצביע אחד. נראה שרוב נבחרי הציבור רואים עצמם כנציגי הציבור ולא כמנהיגי הציבור. הניסיון להנהיג את הציבור לפי שבשבת הרצונות הסותרים והמתחלפים של דעת הקהל הוא איוולת מדרגה ראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הפוליטיקאים הם בעלי כוונות טובות. השאלה היא מה הם עושים כשהכוונות הטובות מנוגדות לאינטרס שלהם. בנט בחר, לא פעם ולא פעמיים, להעדיף את האינטרס האישי שלו גם כשהוא ידע שזה מזיק לכוונותיו ולציבור שהוא מייצג. אני מניח שהוא חשב שאם וכשהוא יגיע למעלה הוא יוכל לקבל את ההחלטות הנכונות (כמו שרון ונתניהו), ובמידה מסויימת הוא גם עשה את זה. ועדיין, הדרך שלו למעלה הרסה גם את הממשלה שלו, גם את הקריירה שלו וגם כל דבר טוב שהממשלה שלו עשתה. להשתדל לא לומר שום דבר משמעותי כדי לא לפספס אפילו מצביע אחד זה די הפוך ממה שבנט עשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזכות בנט יש לנו כרגע את גלי בהרב מיארה ולא מלחך פנכה כמו מנדלבליט (שהבין וניחר על מעשיו מאוחר הרבה יותר מדי). גם זה משהו. ואני יוצא חוצץ נגד ההגדרה של בנט כראש ממשלה גרוע, כבר כתבתי שרק עבור טיפולו הראוי בקורונה מגיע לו אות כבוד ממאות אלפי אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממשלת בנט–לפיד לא הייתה מושלמת. אפשר בהחלט לטעון נגדה שהיא לא הייתה טובה (אני חושב שהיא הייתה טובה, אבל זה נראה לי ויכוח לגיטימי). היא פשוט הייתה אחרי ממשלה די גרועה (ממשלת נתניהו הרביעית. החמישית הייתה קצרה מדי) ואחרי ממשלת מעבר ארוכה. ולפני ממשלה ממש גרועה. באופן כללי, בניגוד לאותן שתי ממשלות שבסנדוויץ’, היה לי די ברור שממשלת בנט–לפיד פועלת לטובת המדינה ולא לטובת סקטורים ואנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק בלתי נפרד מה״מוצלחות״ של ממשלה זה היכולת שלה להיות בשלטון לאורך תקופה סבירה. מדיניות זה משהו שלוקח זמן לממש ובהעדר זמן אפשר להגיד שהממשלה הזאת אולי היתה ״מורה מוצלח״ אבל שימשה לא יותר מאשר ״ממלא מקום״ או ״מורה מחליף״ לכמה ימים עד שחזר לתפקידו המורה הקבוע שמחנך את הכיתה כבר יותר מעשור. מה שאני מנסה להגיד: אהבתם או לא אהבתם את הממשלה הקודמת, נראה לי שאפשר להסכים שהאימפקט שלה(לטוב ולרע) הוא זניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב: אפשר לחשוב על ממשלות שנופלות לאחר תקופה קצרה אבל ביצעו איזה מהלך דרמטי שמשפיע (לטוב ו/או לרע) לאורך זמן. אבל ממשלת לפיד-בנט לא היתה רק ממשלה עם תקופת חיים קצרה - היא היתה גם ממשלה שניסתה לשמור על קיומה על ידי הליכה בין הטיפות וניסיון מודע של ״לא לעשות גלים״ כדי לנסות לשמור על קיומה. לכן היא ממשלה שניהלה את המצב הקיים, אבל למרות השם שהיא בחרה לעצמה (ממשלת השינוי) היא לא ניסתה לשנות שום כלום. שום חוקים להגבלת כהונה של ראש ממשלה, לא ביטלו את החוק המזעזע של ראש ממשלה חליפי (אלא ממש השתמשו בזה כבסיס לקואליציה) ולא עשו שום דבר מהדברים שיכלו להצדיק את קיומם בשלטון. הממשלה הזאת באה והלכה כאילו מעולם לא היתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* פרישת סיבים אופטיים לכל בית בארץ, כולל מקומות נידחים. מה שתיק 4000 הצליח לסכל לפני 8 שנים – עכשיו זה מתקדם. * מינוי שופטים (אנחנו רואים איך הממשלה הנוכחית מצליחה לתקוע את זה שוב) * ובאופן כללי מינויים שפויים בשרות הציבורי * ההסכם עם לבנון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את ה''הערה'' שלך. קשה להגיד ממשלה רעה על ממשלה שהיא אלטרנטיבה לממשלות החורבן וההרס של המנוול. ההסכם עם לבנון הוא דבר שטוב שנעשה ותועלתו רבה מנזקו. אבל אינו בבחינת הישג. למעשה נעשה ויתור גדול במטרה להשיג את ההסכם עצמו והטעות הטקטית של ממשלת בנט-לפיד היתה בניסיון להציג את תוכן ההסכם כהישג. אני תמה גם היום, אם גם נתניהו היה חותם על ההסכם הזה. קשה לדעת. מצד אחד אני רואה שהמנוול מטיל משקלו לטובת ההסכם עם סעודיה למרות שזה יסבך אותו עם הגורמים היותר קיצוניים בממשלתו. מצד שני, יש מצב שהמנוול היה מוותר על סגירת עוד תיק המהווה פתח לסכסוכים עם לבנון, אם הדבר היה עולה לו בחיכוכים עם שותפיו המוטרפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לשפוט אותו כפוליטיקאי (ולא רק כראש ממשלה). הוא אמנם היה ראש ממשלה בינוני (או, אם מודדים באופן יחסי למי שבוא לפני ואחריו, אפילו טוב) אבל הנזק שהוא גרם כפוליטיקאי (כולל, אגב, קיומה של הממשלה הנוכחית והמהפכה המשפטית שהיא מחוללת) גדול בהרבה מהתועלת שהוא הביא כראש ממשלה. על מנדלבליט, אגב, התעקשה שקד, שותפתו של בנט (וכזכור, רק שר אחד בחר שלא להצביע בעד המינוי שלו, ולא, זה לא היה בנט). אז, כן, הוא עמד בראשות ממשלה שבחרה יועצת משפטית סבירה(?) ושניהלה את סיומו של משבר הקורונה בצורה פחות גרועה ממשלת השיתוק שקדמה לה. לא יכול להיות שזה מה שיעמוד לזכותו של פוליטיקאי בסיום קריירה שבה הוא היה ראש ממשלה, שר ביטחון ושר החינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנט איש צדיק תמים היה בדורותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה בנט לשיטתך הוא מהגורמים לממשלת החורבן וההפיכה. אם כבר להאשים מישהו מהממשלה הקודמת, לצערי אני חייב להודות שהטעויות הטקטיות שעשה לפיד לקראת הבחירות השפיעו הרבה יותר על על עליית ממשלת החורבן הנוכחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתווך הארוך, בנט הוא מהאחראים לרידוד השיח הפוליטי (זוכר את תוכנית סינגפור? את הסיפוח? את הספר שהוא כתב על איך לנצח את הקורונה? את לא-קורונה-לא-מעניין? את בושם הפאשיזם?) ללגיטימציה של סמוטריץ' והאיחוד הלאומי, ולהכנסה של קהלת (בכלל) והמהפכה המשפטית (בפרט) לשיח הציבורי... בתווך הקצר, בנט בחר את חברי הכנסת של ימינה (לא היו שם הנוכח פריימריז או מרכז מפלגה), כולל סילמן, שיקלי ואורבך. למיטב הבנתי, הראשונה פשוט לא ראויה להיות חברת כנסת ונראה לי שבדיקת נאותות קצרה היתה מגלה את זה, השניים האחרים לא הבינו לאיזה מפלגה הם מצטרפים, ואם בנט היה כנה איתם (ועם הציבור) לפני שהוא הוסיף אותם לרשימה היתה לו ממשלה קצת יותר יציבה והממשלהתי לא היתה קמה (בצורה שבה היא קמה). באופן ספציפי, זאת פעם ראשונה בהרבה זמן שהיתה ממשלת אחדות אמיתית (להבדיל מרוב ממשלות האחדות, שהיו למעשה ממשלות ליכוד עם נספחים), אמנם זה אומר שאי אפשר להתקדם עם הפלשתינאים, אבל זאת היתה הזדמנות פז לנסות להעביר מנגנון מוסכם לחקיקת חוקה. כן, אני יודע שאילת שקד היתה שם גם כן, אבל "לזכותה" אפשר להגיד שאף אחד לא יאשים אותה בכוונות טובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך, יחד עם גדעון סער, מסביר למה לא התבצעו שום צעדים בעלי משמעות לטווח (שים לב לאיות ;-)) הארוך. בגלל ההרכב הבעייתי, הממשלה שהוקמה התרכזה בעשיית מה שהתאפשר כדי להתמודד עם בעיות השעה, והצליחה בזה לא רע בכלל. כמקובל, הציבור גמל לה בקלפי על ההצלחה וזרק אותה לכל הרוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הממשלה ההיא דווקא גרמה לי להחזיק מגדעון סער הרבה יותר ממקודם. תוצאות הבחירות נתנו לו ולבנט את אותו כח והעמידה אותם באותו מצב. אחד מהם ניצל את הכח הזה לרעה וסחט את ראשות הממשלה למרות שבשום עולם סביר הוא לא היה ראוי - לא מבחינת הכח הפוליטי, לא מבחינת אמון שאר חברי הקואליציה, לא מבחינת הכישורים ולא מבחינת הנסיון - לכסא הזה, והשני ידע איפה הגבול והסתפק בתיק המשפטים - אפילו לא הביטחון, האוצר או החוץ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה עוד נותן הנחות לבנט. שקלי ידע היטב לאן הוא הולך. הרי אפאחד לא הציע לו מקום במפלגה אחרת, ליכוד (צפוף ולא מספיק קיצונית), סמוטריץ (אין חילונים) ובנגביר (פריק שואו של תומכי הטרור היהודי) לא הציעו לו דבר. הוא בודאי לא האמין למזלו הטוב כאשר בנט הסתפק ברושם ראשוני והכניס את שקלי שנראה שפוי. כדי להוסיף חטא על פשע, גם הבטיח לו ולאחרים ש"אנחנו ימין על מלא ונלך עם ביבי". ולראיה, ברגע שנבחר, לא הסס רגע ועלה לפרובוקציה בהר הבית (אלמלא הנ"ל חילוני כמדומני, הייתי אומר שעלה להתפלל). שקלי ידע היטב מה הוא עושה. זה בנט שכדרכו פעל ברשלנות ובחוסר אחריות. הנה עוד לקח שהאלקטורט לא ילמד לעולם: כאשר לוקחים נבחר עם רקורד של שרלטנות וחוסר אחריות, וממנים אותו למשרה קריטית וכבדת אחריות, בודאי שהנבחר ינסה בתחילה להציג כובד ראש ואחריות. אלה שתכונות אלו אינן תכונות שקל לזייף. אצל בנט, היו אלו חבריו-בחיריו לסיעה (ואשתו) שקלקלו את שורת ההתנהגותו השקולה והמכובדת כרוה"מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא הציע לו מקום, אבל זה לא שהוא חייב להיות חבר כנסת, העולם הסתדר די טוב לפני שהוא היה בכנסת, ומן הסתם ימשיך להסתדר גם בלעדיו. להבדיל מאחרים, אני משוכנע שהוא ידע את זה. זה לא שהוא ניסה שנים להכנס לכנסת, הוא לא היה פעיל באף מפלגה, לא היה עוזר פרלמנטרי, לא התפקד לליכוד, לא ניסה להתמודד בפריימריז... אני משוכנע שלפני הבחירות הוא האמין בכנות שהאופציה שהמפלגה שהוא ייצג תצטרף לממשלה עם לפיד, מיכאלי והורביץ ובלי הליכוד לא קיימת, משום שבנט ןשקד הבטיחו לו, ולא היתה לא סיבה לחשוב שהם ימכרו את ''עקרונותיהם'' תמורת ראשות הממשלה. אחרת הוא לא היה מצטרף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ניחם על מעשיו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. מודה ועוזב ינוחם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |