|
||||
|
||||
הלוואי שהוא צודק, אבל כשהוא כותב "זה המסר שאני לוקח מכל אחד מהמסעות האלו" הוא מתעלם מכך שהוא שומע מדגם מאד מוטה של דעות. איך הוא חושב לרתום את האנרגיות האלה לטובת בנייה של משהו חדש, למשל איך ייפתר הפרדוקס המטלטל הזה בשעה שרבע מחברי הכנסת הם דתיים כבר היום, והחלק הזה רק יילך ויגדל? |
|
||||
|
||||
זה שחבר כנסת הוא דתי, או אפילו חרדי - לא מחייב שאוטומטית הוא מזלזל בחשיבות של הפיקוח על הבנייה. צריך להשתחרר מהפרדיגמה של ''אוי לא, דתיים, הכל אבוד''. |
|
||||
|
||||
אוטוטומטית או לא, המספרים לא משאירים ספק בקשר לסדר העדיפויות של הציבור במשך עשרות שנים. צריך להשתחרר מהאופטימיות של "הו, הצלחנו להאט את הדהירה, מחר נקים כאן ארץ חדשה". (אגב, איפה היינו היום אלמלא הנס שקרה עם העלייה מרסיסי ברה"מ לפני כשלושים וחמש שנים?) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |