בתשובה לאפופידס, 08/08/23 18:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רשימה חלקית של גופים ואנשים שהתנגדו לחוק שעבר בכנסת בפועל ופירוט חלקי של ההתנגדויות. אני חושב שחלק מהציטוטים מתייחסים לנקודות שהעלית. פרופ' יובל אלבשן - משפטן שמרן התומך בקיצוץ כוחו של בג"צ והיה מעורב בשיחות בבית הנשיא. "בשיחות הפשרה על הרפורמה הושגו הרבה הסכמות בנושא..שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין פשוט התעלמו מכל אלה.. במקום להפוך את תיקון הסבירות למודל לחקיקה בהסכמה, הם פועלים בכוחניות. במקום לדייק את התיקון עם אבחנות וחריגים, הם בחרו בניסוח גס וכוללני נעדר היגיון פנימי.. האם הם סבורים שכך אמור להראות חוק הסבירות? עם כל הכבוד זה לא סביר" גיל לימן - המשנה ליועמ"ש. "זה מתן אור ירוק לממשלה לקבל החלטות שרירותיות ללא שיקולים רלוונטיים. ההצעה כולל מרכיב אחד בלבד - חסימה מוחלטת של ביקורת שיפוטית על החלטות בלתי סבירות. בסופו של דבר היעדר ביקורת שיפוטית יפגע בציבור כולו. רק בממשלה הנוכחית, עשירית בין החלטות הממשלה עסקו בימינויים שונים, חלק מהבכירים שמונו ממלאים תפקידים של שומרי סף. ביטול הביקורת השיפוטית עלולה לפגוע בתפקידנו כשומרי הסף." אביחי מנדלבליט - היועמ"ש לשעבר "גם רק ביטול עילת הסבירות, בוודאי באופן הקיצוני עליו מדובר, הוא ספין ומסווה שתכליתו ריסוק של עצמאות מערכת המשפט כולה ... ולכן דבר זה כשלעצמו הוא הפיכה משטרית על מלא... הדבר יוביל למינויים לא ראויים לתפקידים ציבוריים, אולי אפילו מושחתים. ניתן גם להחליט על אי מינוי, להשאיר תפקידים חשובים ריקים וגופים חשובים לא מתפקדים, וניתן גם להחליט על פיטורין של כל אחד, כולל שומרי סף." אהרון ברק, נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר "פגיעה קשה בשלטון החוק ובדמוקרטיה הישראלית.. לאחרונה נוהגים גורמים פוליטיים מסוימים, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, להסתמך עליי, כאילו אני מסכים או משלים עם הצעת החוק לביטול או צמצום עילת הסבירות המונחת עכשיו לפני הכנסת.. ההסתמכות עלי אינה נכונה ואינה ראויה" חוות דעת ארוכה ומפורטת של המכון הישראלי לדמוקרטיה שלילה גורפת של סמכות בתי המשפט לבחון את סבירות החלטותיהם של הממשלה ונבחרי ציבור פוגעת באופן חמור בעקרון שלטון החוק. היא תשלול מבית המשפט את האפשרות לפסול מינויים לא ראויים, פיטורים של שומרי סף, החלטות בעלות תחולה רטרואקטיבית וכן מחטפים בידי ממשלת מעבר. ביטול עילת הסבירות יערער את מערך האיזונים והבלמים, החלש ממילא בישראל. פרופ' יואב דותן - שמרן המתנגד לאקטיביזם שיפוטי "ההצעה הנוכחית מחסלת הלכה למעשה את ביקורת הסבירות של בית המשפט על הרבה סוגי החלטות שצריכות לעבור ביקורת.. החלטות שרים זה מושג גורף לחלוטין, יש עשרות אם לא מאות אלפי החלטות בחודש שהממשלה מקבלת שהן לא החלטות מדיניות כלליות שנוגעות לכלל הציבור ולא מגיעות לתקשורת וכעת יישארו ללא ביקורת.. כולם יודעים שהמטרה האמיתית של ההצעה הזו היא להשפיע על ביקורת בג"ץ על מינויים, ובמיוחד על המינוי של אריה דרעי. אני לא יודע אם הצעת החוק הזו תשיג בהקשר הזה של המינויים את המטרה, אז זה לגמרי לשפוך את התינוק עם האמבט". רונן אברהם - פרופ למשפטים באונ ת"א אין שום משפטן בעל שם שהביע תמיכה בהצעת החוק הזו. יש גם אפס תמיכה מהגורמים המקצועיים. פשוט אפס תמיכה. אפילו מי שהתפרסם כאחד מגדולי מבקרי עילת הסבירות המהותית בעשורים האחרונים, פרופסור יואב דותן מהאוניברסיטה העברית, טוען שמדובר בחקיקה קיצונית ומסוכנת. וחרף כל זאת, טוענים התומכים בצמצום עילת הסבירות ששופטי בית המשפט העליון ובראשם סולברג, לנדוי וגרוניס, תמכו בצמצום עילת הסבירות באופן בו הוא מוצע על ידי הקואליציה. זהו שקר. אין אף שופט בבית המשפט העליון בעבר או בהווה שהיה תומך בהצעת החוק הקיצונית של הקואליציה. מתוך אחת העתירות כנגד החוק - עתירה של התנועה לאיכות השלטון התיקון לחוק אינו חוקתי משום שהוא משנה באופן מהותי את המבנה הבסיסי של הדמוקרטיה הפרלמנטרית הישראלית ואת אופי המשטר, תוך ביטול דה פקטו של הרשות השופטת ופגיעה אנושה במארג העדין של הפרדת הרשויות ומערך האיזונים והבלמים במדינת ישראל. לדברי התנועה, משמעות התיקון היא מתן כוח בלתי מוגבל לרשות המבצעת, ושימוש לרעה בסמכות מכוננת. בנוסף טוענת התנועה לאיכות השלטון כי בהליך החקיקה נפלו "פגמים מהותיים", המחייבים את ביטולו. על פי העתירה, עקרון השתתפות חברי הכנסת בהליך החקיקה נפגע בשל היעדרו של פרק זמן ראוי לדיון בשינוי המשטרי הנרחב ובהשלכותיו, היעדר תשתית עובדתית ומשפטית ראויה ומלאה, ובאופן החורג מן הדרך בה התקבלו חוקי יסוד בעבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וצריך להוסיף את השופט העליון נועם סולברג, שבגלל טענות חןזרות ונשנות של אנשי הימין שהחוק הוא ע"פ הצעתו של סולברג, הבהיר כי כוונתו היתה שהבג"ץ צריך מיזמתו להפחית את השימוש בעילת הסבירות ולא שהממשלה/כנסת יבטלו בפועל את הסעיף ע"י חקיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפשר לצרף רשמית את השופט סולברג למתנגדים ל"מתווה סולברג". כתבה ב"כיכר השבת" """ סולברג כתב בפסק הדין: "יוזמיו ביקשו להיתלות בין היתר גם בדברים שנאמרו על-ידי, ועל ההבחנה שהצעתי, בין הדרג הנבחר לדרגי הביצוע, עד שיש שכּינו אותו 'מתווה סולברג'. כשלעצמי, אילו הייתי מכהן כחבר בבית המחוקקים, לא הייתי מצרף את קולי לתמיכה בחוק-היסוד הנדון; חסרונותיו עולים על מעלותיו". כאמור, תומכי הרפורמה טענו כי ביטול עילת הסבירות נשענת על עמדת השופט סולברג. כך לדוגמא התבטא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ערב ההצבעה בכנסת: "עדכון עילת הסבירות לפי המתווה שקבע שופט בית המשפט העליון נעם סולברג היא לא קץ הדמוקרטיה, אלא תחזק את הדמוקרטיה. זו בטח לא סיבה לקרוא לסרבנות או לשיבוש חייהם של מיליוני אזרחים". """ |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |