|
אני חושש שאופן הצגת הארועים שלך הוא מעוות את סדר הארועים. בראשית תמכה המדינה בשיעור פוחת והולך (כלומר, הילד השביעי מקבל פחות מהילד הראשון). נדמה לי שכבר מספר לא מבוטל של אנשים הסבירו מדוע זה הגיוני (הוצאות קבועות מול הוצאות משתנות, אני לא יודע מדוע את מתעקשת שההפך הוא הנכון). רק אח"כ הפכו את הקערה על פיה וכעת הילד השביעי מקבל הרבה יותר מהילד הראשון.
אגב, כדי לסבר את האוזן, זכור לי מאמר שסקר את עניין קצבאות הילדים והראה שכ- 40% מהמשפחות מתחת לקו העוני הן דווקא משפחות *קטנות* (ילד אחד או שניים), שחלקן הגדול הן גם חד-הוריות. כלומר, מלכתחילה, מי ששינה את החוק *והקטין* את הקצבה לילד הראשון והשני פגע את אותה פגיעה שאת קובלת נגדה כרגע - הקטנת קצבאות הילדים לילדים שכבר נולדו. האם הפגיעה הזו הייתה מוצדקת?
יש הבדל בין "לא לאפשר ילודה" לבין "לא לעודד ילודה", ואני מקווה שלא צריך להסביר מהו.
|
|