בתשובה להאלמון האיילי, 08/05/23 16:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. "אני לא מבין במכוניות, ומאוד לא נעים לי להתמקח על מחיר. הנה צ'ק פתוח, תעשו את מה שצריך ותמלאו את הסכום" - זה לא מה שרובם עושים כשהם באים למוסך? אני מודע למגבלות שלי לקבל הרבה מידע בנושאים הפוליטיים ובכלל הנושאים העומדים על-הפרק הציבורי ולהכנס לעומקם של דברים ולשקלל אותם בצורה מיטבית וראויה ולקבל החלטות שיכוונו אותי לכלל גיבוש דיעה מוצקה ומבוססת בנושאים אלו. כאשר אני נדרש אגב שיחה/דיון/רעיון - אני (אולי) אעשה זאת, אבל ככל שלא נדרשתי לכך - למה לי לדעת מעבר למה שכתוב בגוף הכותרת עצמו? בתרבות הטיקטוק סרטון מעל 15 שניות הוא בחזקת אמל"ר. אני מאוד 'שטחי' בסעיף זה ואני מודע לכך. 2.1. "צורת מחשבה שמתבססת על שבטיות ותומכת בקואליציה מפאת הזיהוי שלה בתור "ימין" בלי קשר לאידאולוגיה המוצהרת או המעשית של הליכוד או הקואליציה" = "צורת מחשבה שמתבססת על שבטיות ותומכת באופוזיציה מפאת הזיהוי שלה בתור "שמאל מרכז" בלי קשר לאידאולוגיה המוצהרת או המעשית של יש עתיד והממלכתי או כלל הקואליציה" 2.2 "הסיבה שקוראים לזה "ביביזם" אבל אין "לפידיזם" היא כי נתניהו הוא זה שעודד את צורת המחשבה הזאת, ויצר מנגנון שמטרתו להנחיל אותה בקרב הציבור". את זה אתה צריך להסביר ולנמק ולהוכיח שבאמת נתניהו באופן מודע ובכוונת מכוון עודד צורת מחשבה שכזאת. ככל שאני יודע, השבטיות הישראלית היא לא המצאה של ב.נתניהו. 2.3 לדעתי עמית סגל היה מהיר מידי - כהרגלו וטבעו - בכתיבת הכותרת. בשעה 13:46 הוא מטלגרם (130K עוקבים 55.4K צפיות לציוץ 911 לייקים ו-580 דיסלייקים) ש'אושרה תכנית החשמל הכשר'. בשעה 13:57 הוא כותב 'השבוע לפני שנה: ממשלת לפיד בנט אישרה פיילוט לחשמל כשר' עם 56.2K צפיות לציוץ 1022 לייקים ו-127 דיסלייקים. מיכאל שמש ע11 (11K עוקבים וכ7K צפיות לציוץ) מדווח ש'הממשלה תאשר ביום ראשון החלטה שתקדם את החשמל הכשר בשבת באמצעות מתקני אגירה בהתאם להסכם הקואליציוני עם המפלגות החרדיות'. התוספת השנייה של עמית הייתה מיותרת. אבל מאחר וכולם כבר צייצו את זה בצורה כזאת או אחרת, הרי שתוספת זאת שקיבלה יותר לייקים מדיסלייקים כמו בדווח הקודם, נותנת משקל לטענתך אודות השבטיות, אבל כאמור בעידן השבטים כולם שבטים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
2.4 רשימת ערוצי הטלגרם הפופולריים בישראל 2.5 האם רוב השמות שפורטו ככוכבי הרייטינג ברשימה אינו עם מאפיינים ׳ביביסטים׳ כאלו ואחרים? או לפחות לשיטתי מהצד הימני? ומה זה אומר מבחינת חופשיות הפלטפורמה בניגוד לפייסבוק וואטספ ועד לאחרונה טוייטר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> להסביר ולנמק ולהוכיח שבאמת נתניהו באופן מודע ובכוונת מכוון עודד צורת מחשבה שכזאת. אני יכול לסייע כאן, כי כבר אותגרתי בעבר לעניין הזה, ונראה לי שעמדתי בו בתגובה 710100 שכן היא נותרה ללא מענה מצדו של דב הקפדן (מה עם דב באמת?). כתבתי מספר פעמים בעבר שנתניהו לא המציא את השבטיות הישראלית וגם לא הראשון שרכב עליה (ש"ס עשו זאת בהצלחה רבה לפניו), אבל הוא פילג מעמדת ראש הממשלה! ראש הממשלה שאמור להיות של כולנו, אבל מדבר ב"אנחנו" ו"הם". ולפני שמתחילים עם ווטאבאוטיזם אני רוצה להבחין אבחנה חשובה- את האמירות המפלגות והמתנשאות המפורסמות של אסמול אמרו אמנים ובדרנים- טופז, דיין, גרבוז, קוטלר. את האמירות המפלגות, המתקרבנות והמשסות של הימין אומרים פוליטיקאים בחסות ראש הממשלה. בגין אמנם עשה מטעמים מהנאום של טופז, אבל המסר המסכם שלו היה מאחד (ברזני ופיינשטיין עולי הגרדום- יהודים! אחים!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם דב וידידיה ? לגבי נתניהו - האיש עיזה עיוורת שניצח רק כי הוא שומע טוב. אבל עדיין הוא לא ראוי לקבל ערך ויקפדי בנושא התנהלותו הפוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2.1 כבר אמרתי שמדובר בתופעה אוניברסלית, ולכן היא קיימת בכל האידאולוגיות והמגזרים. ההבדל הוא שבקרב תומכי הקואליציה יש מנגנון שלם שמטרתו להפיץ דברים כאלה, וזה מה שמעלה לי את הסעיף (אם יש לך דה ז'ה וו - זה ציטוט מהודעה קודמת השיחה הזאת). 2.2 לא אמרתי שהשבטיות היא המצאה של נתניהו. שוב, נתניהו הוא זה שעודד את צורת המחשבה הזאת ויצר מנגנון שמטרתו להנחיל אותה בקרב הציבור. אתה שם אותי במצב בעייתי. להסביר דבר כזה יהיה ארוך, ויכלול לינקים לפייק ריפורטר, כתבות על הסביבה הרגולטורית של ערוץ 14, קשרים בין נתניהו לביביסטים ידועים, וציטוטים של נתניהו וח"כים אחרים מטעם הליכוד. לקבץ את הכל זאת עבודה שהייתי נתרע ממנה בנסיבות רגילות, ואתה בכלל אומר שאין לך סיבה לקרוא כתבות ארוכות, מה שמוריד לי את החשק עוד יותר. ומה אתה מבקש בדיוק, אם כתבות ארוכות לא מתאימות לך? אגב, זה חלק מהתהליך הפסיכולוגי שהופך את המנגנון הביביסטי למוצלח - אם אתה נתקל בטענה שתואמת את הפוזיציה שלך, אתה מאמץ אותה בערבון מוגבל מבלי לבדוק. אם אתה נתקל בטענה שנוגדת את הפוזיציה, אתה דוחה אותה בערבון מוגבל מבלי לבדוק. עם הזמן, גם ה"בערבון מוגבל" משפיע על תפיסת העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2.1 צודק, אולי רציתי לחזק את גישתך. 2.2 הפיצול בין השבטים (באמצעות הברית עם החרדים והימין הציוני) כנגד מפלגות המרכז והשמאל מיוחסים לנתניהו ובמיוחד לנוכח ה׳הם’ לא יודעים מ96׳ (?). הרעיון שבו כל הדעות מחולקות בהתאם להם ואנחנו מיוחסים לתקופתנו אנו או בפוליטיקת הזהויות. זה לא קשור לשום מנגנון דמיוני שפותח במעבדות ביביטק. אני מעדיף את גישה הזאת מטעמי זהירות. הכל בערבון מוגבל כשאני מראש מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כשאתה בא למוסך לעשות טיפול שיגרתי והוא אומר לך שג'ורג' סורוס, הוגו צ'אווס וא. ברק (שניהם?) דפקו לך את הקרבורטור ותיקון יעלה 30 אלף שקל, סביר שתלך לבקש חוות דעת שניה. אחרי שתפסת את בעל המוסך בשקר פעם אחת, סביר שתלך לבקש חוות דעת שניה על כל מה שהוא אומר לך. אחר שתפסת את בעל המוסך משקר לך שלוש פעמים, סביר שלא תלך אליו יותר. זה לפחות מה שנשמע לי סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוסכניק הוא בחור מאוד כריזמטי, והוא מספר לך שהכל באשמת המוסך הקודם שתיקנת בו את האוטו (פעם אחת, אצלו אתה מתקן עשרים שנה), שהפועלים הערבים שלהם הרסו הכל והוא צריך לתקן את הנזק. תן לו עוד כמה שנים והאוטו יהיה בובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תחשוב על מי אתה מדבר: יורם שפטל, אראל סגל, ינון מגל, שמעון ריקלין... יכול להיות שאני לא מבין משהו, אבל למיטב הבנתי יש להם ביחד פחות כריזמה מקקי של כלב. ב. וגם אם היה מדובר במלכי הכריזמה, כמה אתה יכול נאיבי לא לבדוק לפני שאתה קונה טענה מופרכת כל כך. ג. ונגיד ונפלת פעם אחת, איך אפשר ליפול בפעם השניה?! גם האדם הכי כריזמטי בעולם צריך לאבד את האמינות ברגע שנתפס בשקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לנתניהו עצמו, השאר הם הפועלים במוסך. הפועל אומר- תראה פה- דפקת את המשולש, וגם יש מצב שהנאבה נהרסה, ואתה מסתכל ואומר כן כן, ואין לך מושג על מה הוא מדבר. הוא לא צריך כריזמה. אבל אחר כך אתה יודע להגיד שהמשולש היה דפוק ואולי גם הנאבה נהרסה. המוסכניק אומר- אל תדאג, אני אסדר לך הכל, ויש לו כריזמה. תכלס עוד לא קיבלתי תשובה מאף אחד לשאלה במה הרפורמה המשפטית תועיל למישהו שהוא לא החרדים והמתנחלים. אהרן ברק הוא עמנואל גולדשטיין השנוא ואל תבלבל אותם עם עובדות שהנאבה דווקא בסדר ולא צריך להחליף אותה, כי אף אחד לא יודע איך נראית נאבה, לא כשהיא בסדר ולא כשהיא דפוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנתניהו יש כריזמה? רק לי הוא תמיד נראה כמו מוכר מכוניות משומשות שלחוץ להפטר מהגרוטאה? נראה לי שללכת למוסך, לשמוע מהפועל שיש מצב שהנאבה נהרסה ושהמחיר יהיה חצי מעלות הרכב ולא לבקש חות דעת שניה זה רשלנות צרכנית. אני מציע לך להקשיב ליובל אלבשן, הוא מנמק די טוב למה צריך רפורמה לדעתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.1 ואם ביקשתי חוות דעת שניה, מניין לי שחוות הדעת השניה לא שקרית, או לפחות לא מדוייקת? 1.2 ענף התקשורת והתוצר הסופי שלו (הידיעה התקשורתית), שונה מענף מכונאות הרכב ומתוצריו (תיקון הרכב). הידיעה התקשורתית ניתנת בחינם ובמהירות האור.תיקון הרכב עולה כסף וכרוך בהשקעת זמן מצד מזמין השירות. אם מתוך תריסר הידיעות התקשורתיות החינמיות שאקבל לטלפון החכם שלי אגלה שידיעה אחת של ערוץ 999 היא לא נכונה או ששיחקו עם המסרים שלה בצורה לא הוגנת, תדלק לי מנורה אדומה שתתן לי התראה שהערוץ הזה קצת 'חרטטן'. אם לאורך זמן אגלה שהערוץ הזה 'חרטטן ברמות על', אני עדיין אמשיך לקבל ממנו 'תוצר סופי' חינמי (שיופסק ברגע שהוא ידרוש ממני כסף), אבל רמת האמון שלי בתוצריו תשאף לאפס והוא יהווה עבורי מעין דוגמא מול היתר שלא 'מקשקשים'. בנסיבות אלו למה לי לבקש חוות דעת שניה לגבי הערוץ הזה ? זה כמו שאני הולך ברחוב ואני שומע כל מיני שירים (שבוקעים מהרמקול ולא מהראש שלי), אני אחליט איזהו שיר אני רוצה לשמוע ( אם זה אפשרי) או לא למרות שכולם מנוגנים ברקע. החריג בענף התקשורת בישראל הוא 'הארץ' שכן גובה כסף עבור ידיעותיו. מאחר ו'הארץ' הוא סוג של מונופול בענף התקשורת למגזר האזרחי בגוש השמאל-מרכז, הרי שגם אם הוא יחרטט מידי פעם (והוא מחרטט), עדיין הוא ימשיך לקבל כסף מהמנויים שלא יטרחו אפילו לבקש חוות דעת שניה כי אין מי שיתן אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם יש פער גדול בין שתי חוות הדעת הולכים לחוות דעת שלישית. ככה לא עושים כולם? 2. כסף הוא לא המשאב המוגבל היחידי בעולם. גם זמן, אמון וקול בקלפי הם משאבים מוגבלים. בכל מקרה: "אם לאורך זמן אגלה שהערוץ הזה 'חרטטן ברמות על', אני עדיין אמשיך לקבל ממנו 'תוצר סופי' חינמי (שיופסק ברגע שהוא ידרוש ממני כסף), אבל רמת האמון שלי בתוצריו תשאף לאפס" הלוואי וזה היה נכון (לא יודע לגביך, אבל לגבי רוב הצרכנים של פוקס, למשל, ברור שזה לא נכון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדובר בערוצים כמו Fox news או ערוץ 14, כל האנלוגיה למוסך ו/או חוות דעת שלישית ו/או למקומות שנותנים שירות אבל מעגלים איזו פינה פה ושם מתפוררת . אלו לא ערוצים שקצת מעקמים את המציאות על פי הפוזיציה. אלו גם לא ערוצים שמידי פעם מתפלק להם איזה שקר קטן או גדול. אלו ערוצי פרופוגנדה לכל דבר שמשקרים ביודעין לקהל שלהם כשיטת עבודה. הם לא רק פולטים שקר פה ושם אלא דואגים לחזור על השקר שוב ושוב ומזוויות שונות. מושגים כמו אמת או שקר הם לגמרי לא רלבנטיים שם. הקריטריון היחידי עליו הערוצים הללו עובדים הוא ״האם קהל היעד שלנו יאהב לשמוע את זה״. אין שם שום קריטריון אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממעריב: הסופר ופאנליסט ערוץ 14 ארנון איתיאל פרסם אתמול פוסט ובו ביקש סליחה, התנצל בפני עוקביו, והודה כי היה "בורג במכונה שהביאה עלינו את האסון". עוד כתב איתיאל על תפקידו בערוץ: "השתתפתי בפרויקט שטני של עיוות האמת ושיווקה להמון. שיקרתי. מה שעניין אותי לא הייתה ארץ ישראל, הכל היה זיוף". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי עצוב/משעשע זה איך מאוד מהר מחק את הפוסט והתחיל לתאר את המסע ה״רוחני״ שהוא עבר וזה מוביל אותו עוד יותר ימינה ועוד יותר לפאר את ערוץ 14. (באנלוגיה) כמו סמוטריץ׳ שהצהיר על כך שהם נכשלו ושהוא לוקח אחריות על מה שהיה וגם דואג להוסיף ולהדגיש שיהיה אחראי גם על מה שיהיה. אנשים שעונדים את הכשלונות שלהם כתגי הישג. הרי אלו רק מהמורות בדרך שלהם אל הגאולה וזה רק יכול לחזק ולחשל אותם. דברים בעולם שעלולים לגרום להם לפקפק בעצמם? אפילו לרגע? חס וחלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעת מכרז. מאתיים סנדות באורך 3 מטרים. שתי חביות זפת 200 ק"ג. עשרים ק"ג נוצות. הצעות אפשר לשלוח למערכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין למה אני פחות מאמין, שיש סופר ופאנליסט בשם ארנון איתיאל, שיש אדם בוגר, ועוד סופר, שכותב: "הייתי הימני המגניב הזה, מצד אחד חילוני עם טבעות ומצד שני לאומי ולא מתפשר. מהמם. הייתי החתיך של החיים שלי..." בלי אירוניה או שיש אדם בוגר, ועוד סופר, שכותב: "ערוץ 14 הוא אור גדול שזרח על עם ישראל. כל דקה שניתנת לי להופיע שם היא זכות גדולה. מה שמתרחש שם באולפנים זו עבודת השם בפועל". אבל, כן, ויקיפדיה אומרת לי שקיים אדם כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המציאות האבסורדית בה אנו חיים עולה על כל דמיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן וברשותו של אותו אדם חומרים כימיים טובים במיוחד שעוזרים לו להפיק את התוצרת הפסיכדלית הזו. One pill makes you taller, and one pill makes you small.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא ביקשתי חוות דעת שלישית. הטלתי ספק בעצם הצורך בחוות דעת שניה כשאין לי אמון כללי במעריכים או בתחומים בהם אני לא מבין מאומה. המונח 'חוות דעת שניה' כהליך ביקורתי יזום, לא יכול הרבה לסייע כאשר חוות הדעת הנדרשת היא בענפים בהם כל חוות הדעת מתבססות על ממוצעים. אם המומחה הראשון נתן את חוות דעתו על סמך ממוצעי השנה האחרונה, מה יועיל המומחה השני/השלישי אם גם הוא יתבסס על אותם ממוצעים? גם בענפים שכל המידע בהם הוא שיקרי או בלתי אמין או בלתי ידוע, גם שם מה תועיל חוות דעת שניה. גם בהיבט הרפואי, חוות הדעת הנוספות לא ניתנות בכל מקרה חשש לשפעת, למרות ששפעת יכולה גם להרוג. 2. לא תמיד בעבר הבנתי את ההבדלים בין ערוצי התקשורת ואת הכשלים שלהם בעידן הנוכחי ובמיוחד לאור השינויים במציאות הטכנולוגית. אבל כיום קשה להיות תמים ולהניח שיש ערוץ תקשורת אחד שלא חף מעיגולי פינות עיתונאיות ושימוש לרעה באייטמים תקשורתיים לטובת שיקולים מסחריים או ערכיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הבעיה היא שכאן יש לך פוטנציאל שחלק מהמעריכים משקרים באופן מודע. במקרה כזה, ברור שחוות דעת נוספת היא הכרחית. על אחת כמה וכמה שחוות הדעת של המומחה צריכה להשמע מופרכת לכל אדם סביר וברור שיש לו אינטרס לתת אותה. 2. כן, אף כלי תקשורת לא חף מטעויות ואינטרסים. אבל יש הבדל ענק בין הטעויות של הארץ לשקרים הבוטים והמודעים לעצמם של פוקס, ויש הבדל הדרך שבה מוזס מקדם את האינטרסים שלו לבין הדרך שבה מרדוק מקדם את האינטרסים שלו. אם פעם עוד יכלת להעמיד פנים שהם טועים, היום ברור לכולם שהם משקרים בכוונה, במודע ומתוך ציניות מוחלטת (למעשה, זה היה צריך להיות ברור לכולם לפני הרבה יותר מעשור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. יש לדעתי להשוות בין 'הארץ' (שמאל) לבין עיתון עם אג'נדה ימנית מובהקת שלא קיים. ומאחר ואינו קיים, אז לפחות לעיתונים כדוגמת: 'ידיעות אחרונות','מעריב'-(שמאל מרכז) או 'ישראל היום','מקור ראשון' (ימין-מרכז), אבל בכל מקרה לא מול ערוץ תקשורת פרטי בארה"ב. לא יודע כמה ערוצי תקשורת המזוהים עם הרפובלביקאים וכמה ערוצי תקשורת מזוהים עם הצד הדמוקרטי, האם זה זהה כמו בישראל ערוץ 14 מול 11/12/13 ? בכל מקרה, היחס לתקשורת אמור להיות מאוד זהיר ולבחון את כל הנאמר בו בחשדנות ולא לתת אמון בכל מספר או נתון. לפעמים חייבים לשלוח את הכתבה לעורך המדור ואין מנוס מ'חינטרוש הד-הוק', כל עוד הוא זורם חלק בגרונם של הלקוחות הסופיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היחס לתקשורת אמור להיות מאוד זהיר ולבחון את כל הנאמר בו בחשדנות ולא לתת אמון בכל מספר או נתון" יפה. איך זה מסתדר עם: "כאשר אני נדרש אגב שיחה/דיון/רעיון - אני (אולי) אעשה זאת, אבל ככל שלא נדרשתי לכך - למה לי לדעת מעבר למה שכתוב בגוף הכותרת עצמו? בתרבות הטיקטוק סרטון מעל 15 שניות הוא בחזקת אמל"ר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי היכן הסתירה. הכל בחזקת ספק עד שיוכח אחרת בעיתונות. דוגמא מהיום - כל הידיעות התקשורתיות ששמעתי/ראיתי היום היו כאלו שלא הקדשתי יותר ממספר שניות כדי לקלוט אותם. כך למשל אפילו על התקיפה בעזה אני למד שצהל תקף וחיסל איזה 2/3 מנהיגים עם עוד כמה בלתי מעורבים. מעבר לזה לא עניין אותי ומכאן שלא נדרשתי לזה. אבל הייתה כתבה אחת שכן עניינה אותי וגרמה לי לבצע חיפושי רשת אודות האישים שבכתבה וכן כניסה לקבצים שמצויים ברשת והכל כדי לאמת ככל האפשר את נכונות ומהימנות המידע שבכתבה. לא הייתי עושה זאת עם שלל הידיעות שמוחי קלט במהלך היום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |