בתשובה להאייל האלמוני, 09/05/23 12:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. לא ביקשתי חוות דעת שלישית. הטלתי ספק בעצם הצורך בחוות דעת שניה כשאין לי אמון כללי במעריכים או בתחומים בהם אני לא מבין מאומה. המונח 'חוות דעת שניה' כהליך ביקורתי יזום, לא יכול הרבה לסייע כאשר חוות הדעת הנדרשת היא בענפים בהם כל חוות הדעת מתבססות על ממוצעים. אם המומחה הראשון נתן את חוות דעתו על סמך ממוצעי השנה האחרונה, מה יועיל המומחה השני/השלישי אם גם הוא יתבסס על אותם ממוצעים? גם בענפים שכל המידע בהם הוא שיקרי או בלתי אמין או בלתי ידוע, גם שם מה תועיל חוות דעת שניה. גם בהיבט הרפואי, חוות הדעת הנוספות לא ניתנות בכל מקרה חשש לשפעת, למרות ששפעת יכולה גם להרוג. 2. לא תמיד בעבר הבנתי את ההבדלים בין ערוצי התקשורת ואת הכשלים שלהם בעידן הנוכחי ובמיוחד לאור השינויים במציאות הטכנולוגית. אבל כיום קשה להיות תמים ולהניח שיש ערוץ תקשורת אחד שלא חף מעיגולי פינות עיתונאיות ושימוש לרעה באייטמים תקשורתיים לטובת שיקולים מסחריים או ערכיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. הבעיה היא שכאן יש לך פוטנציאל שחלק מהמעריכים משקרים באופן מודע. במקרה כזה, ברור שחוות דעת נוספת היא הכרחית. על אחת כמה וכמה שחוות הדעת של המומחה צריכה להשמע מופרכת לכל אדם סביר וברור שיש לו אינטרס לתת אותה. 2. כן, אף כלי תקשורת לא חף מטעויות ואינטרסים. אבל יש הבדל ענק בין הטעויות של הארץ לשקרים הבוטים והמודעים לעצמם של פוקס, ויש הבדל הדרך שבה מוזס מקדם את האינטרסים שלו לבין הדרך שבה מרדוק מקדם את האינטרסים שלו. אם פעם עוד יכלת להעמיד פנים שהם טועים, היום ברור לכולם שהם משקרים בכוונה, במודע ומתוך ציניות מוחלטת (למעשה, זה היה צריך להיות ברור לכולם לפני הרבה יותר מעשור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. יש לדעתי להשוות בין 'הארץ' (שמאל) לבין עיתון עם אג'נדה ימנית מובהקת שלא קיים. ומאחר ואינו קיים, אז לפחות לעיתונים כדוגמת: 'ידיעות אחרונות','מעריב'-(שמאל מרכז) או 'ישראל היום','מקור ראשון' (ימין-מרכז), אבל בכל מקרה לא מול ערוץ תקשורת פרטי בארה"ב. לא יודע כמה ערוצי תקשורת המזוהים עם הרפובלביקאים וכמה ערוצי תקשורת מזוהים עם הצד הדמוקרטי, האם זה זהה כמו בישראל ערוץ 14 מול 11/12/13 ? בכל מקרה, היחס לתקשורת אמור להיות מאוד זהיר ולבחון את כל הנאמר בו בחשדנות ולא לתת אמון בכל מספר או נתון. לפעמים חייבים לשלוח את הכתבה לעורך המדור ואין מנוס מ'חינטרוש הד-הוק', כל עוד הוא זורם חלק בגרונם של הלקוחות הסופיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היחס לתקשורת אמור להיות מאוד זהיר ולבחון את כל הנאמר בו בחשדנות ולא לתת אמון בכל מספר או נתון" יפה. איך זה מסתדר עם: "כאשר אני נדרש אגב שיחה/דיון/רעיון - אני (אולי) אעשה זאת, אבל ככל שלא נדרשתי לכך - למה לי לדעת מעבר למה שכתוב בגוף הכותרת עצמו? בתרבות הטיקטוק סרטון מעל 15 שניות הוא בחזקת אמל"ר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי היכן הסתירה. הכל בחזקת ספק עד שיוכח אחרת בעיתונות. דוגמא מהיום - כל הידיעות התקשורתיות ששמעתי/ראיתי היום היו כאלו שלא הקדשתי יותר ממספר שניות כדי לקלוט אותם. כך למשל אפילו על התקיפה בעזה אני למד שצהל תקף וחיסל איזה 2/3 מנהיגים עם עוד כמה בלתי מעורבים. מעבר לזה לא עניין אותי ומכאן שלא נדרשתי לזה. אבל הייתה כתבה אחת שכן עניינה אותי וגרמה לי לבצע חיפושי רשת אודות האישים שבכתבה וכן כניסה לקבצים שמצויים ברשת והכל כדי לאמת ככל האפשר את נכונות ומהימנות המידע שבכתבה. לא הייתי עושה זאת עם שלל הידיעות שמוחי קלט במהלך היום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |