בתשובה להפונז, 16/04/23 16:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא צריך להיסחף לקיצוניות. לעולם לא יוואש אדם מן הנס. נניח שעל דרך הנס שלוחי לפיד/גנץ יגיעו לאיזשהן הסכמות עם שלוחי הממשלה. איזה קטסטרופה אימננטית יש כאן? למעשה, מציאת פשרות היא מלאכתם של פוליטיקאים כפי שנצחון בקרב הוא מלאכתם של גנרלים. אני לא חושב שדמוקרטיה היא שלטון ההמון. כל דמוקרטיה מודרנית היא רספובליקה במובן של שלטון נבחרי הציבור. המדינאים הנבחרים צריכים לעשות מה שנכון לדעתם לטובת הכלל ולא לפעול ע"פ סקרים ומשאלי עם. יש סוג של קלישאה האומרת כי בד"כ הפתרונות הנכונים לא אהודים על שני הצדדים באותה המידה. נ.ב. בסימן זיכרון השואה, חשוב לי כאן לסגור מעגל שכפי הנראה פתחתי במקום הלא נכון. הטוב והרע אינם זרים זל"ז. נראה שהם מקיימים יחסים אינטימיים סודיים. הויכוח על עצתו המחרידה של גנדי ליהודי הרייך הזכיר לי ארוע אחר קרוב לו במידת מה. המופת האלטרואיסטי של המחנך יאנוש קורצ'אק שצעד בראש חניכיו היתומים, לבוש בבגדי הטיול שלו אל הרכבות ותאי הגז של טרבלינקה. גם מעשה זה זכה לגנאי מפי מבקרים חריפים שראו בכך רק את הצד של המארטיריות של שה האלוהים המובל כצאן לטבח. המבקרים אומרים שקורצ'אק היה צריך לפזר את היתומים לכל עבר ולעשות כל דבר שישבש את מכונת הרצח. אילו היו ניצלים 2-3, היה זה שכרו. וזה במקום להרגיע את הילדים ולהקל על טבח התמימים. נדמה לי שזה מציין בכל זאת את האסימטריה בין טוב לרע. לרוע הרבה יותר קל להיות טוטאלי מאשר לטוב. גם הכוונות הטובות ביותר אינן מבטיחות חסינות מרוע. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |