בתשובה לרטקסס, 22/03/23 11:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מתגונן, ומרגיש שבעיקר יש פה אי הבנה. הבאת כל מיני נימוקים למה אתה לא מתרגש מההפגנה, ואף אחד לא משכנע אותי. 1. אמרת שזה מזיק לציבור. בעיני זה רק תירוץ כי אפשר להגיד את זה כמעט על כל מחאה. 2. אמרת שזה בגלל שהמחאה כוללת "מניפולציה שנובעת מפחד ראשוני". בעיני עוד פחות משכנע. לא רק שאפשר להגיד את זה כמעט על כל מחאה, זה גם דבר מאד סובייקטיבי. הנה, המניפולציה היא (בעיניי) הרבה יותר בצד של הקואליציה, מאשר בצד של המחאה. זאת ועוד. זה לא נימוק אלא תירוץ. השחרה של פניהם של המפגינים. זה כמו להגיד שהם אנרכיסטים ולכן אפשר להתעלם מהמחאה שלהם. 3. אמרת: "אנחנו צריכים לשמור על מי שמצוי בעמדת כח נחותה מבחינת חופש הביטוי. להשמיע את קולם של הלא נשמעים". טוב ויפה, רק שזה לא אומר שאפשר להתעלם ממי שכן מנצל את כח הביטוי שלו. אתה מציע למקבלי ההחלטות "לא להתרגש" מהמחאה. אני חושב שאם הם לא מתרגשים מהמחאה, בהכרח הם מתרגשים מדברים פחות רצויים כגון לחצים של פורום קהלת, אינטרסים אישיים של פושעים ונאשמים וכו. לסיכום אני אצרף את דברי הנשיא שנראה שהוא דווקא כן "מתרגש" מהמחאה. אני הרבה יותר מתחבר להנהגה שכזו. """ מראות היום הזה הם חלום בלהות של מדינה. די. אני לא יכול לראות יותר איך העם שלנו נקרע לי מול העיניים", אמר הנשיא בפתח נאומו. "מה שקורה כאן הוא אסון. אזרחי ישראל, אני עובד אצלכם, בשבילכם ורק בשבילכם. אני רואה את המראות ושומע את הזעקות שמופנות אליי ותכליתן אחת. תעשה הכול כדי שזה ייפסק, תעשה הכול כדי למצוא פתרון. אני מקבל באהבה כל ביקורת - קשה וכואבת ככל שתהיה - אבל שיהיה ברור: אני לא מוותר. אשלם כל מחיר בשביל למצוא פתרון, בתנאי שזה קורה עכשיו". """ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קטן כתבתי: "הבאת כל מיני נימוקים למה אתה לא מתרגש מההפגנה, ואף אחד לא משכנע אותי." והיה צריך להיות "נימוקים למה מקבלי ההחלטות לא צריכים להתרגש" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ארחיב בנושא כדי למנוע אי-הבנה עתידית נוספת. המסר הוא לא: "למחאה אין משמעות", אלא "מחאה שפוגעת באזרחים אינה הגונה ושופכת את המים יחד עם התינוק". בנוגע ל-1, נכון, אפשר להגיד את זה כמעט על כל מחאה, אבל הפגיעה באזרחים לא נעשית כאן מנימי נפשם של מי מהמפגינים או באופן ספונטני. הפגיעה נעשית באופן מתוכנן ומחושב. זה לא תוצר-נלווה של המחאה, זה התוצר! אפילו היום עצמו נקרא "יום השיבוש". אם תגיד לי שחבורה של אנשים שקולם לא נשמע בחברה הישראלית התעצבנה ושרפה צמיגים או התפרעה וניפצה חלונות - אומר לך שאני מבין לנפשם. יום האדמה למשל. מחאות ואדי סאליב. וכן הלאה. המקרה הנוכחי ממש לא המקרה. בנוסף, אם תאמר לי שהשיבושים נעשים כהתפרצות של זעם, חד פעמית, דו-פעמית, תלת-פעמית... מדובר כאן בעניין שיטתי. בנוגע ל-2, שוב לגבי טיעון ה"כל מחאה", אכן, לקחת בחשבון את המניפולציה תלוי מאוד בעמדות שלך, זה נכון. במחאות פוליטיות, אני לרוב נוטה לקחת בחשבון שהאופוזיציה (או ההתנגדות לשלטון) היא מחוללת המניפולציה, מסיבה פשוטה כי לה אין accountability. רוצה לומר: האופוזיציה (או המחאה לשלטון) יכולה במשך שנים לטעון טענות מסוימות כלפי עמדות פוליטיות. אם הטענות מתבררות כטענות אמת - נפלא, זכיתם בכח פוליטי והצלחתם לבסס את טענתכם. אם הטענות מתבררות כטענות שקר - לא נורא, אפשר להגיד שזה "עדיין לא קרה", או ש"אנחנו בלמנו את זה" וכו'. לא מכיר בהיסטוריה של מדינת ישראל מערכת בחירות שהענישה את ה*אופוזיציה*. קשה כמובן למדוד את זה, כי בין בחירות לבחירות משתנים הרבה דברים, אבל אני לא זוכר מפלגה שקיבלה פחות מנדטים בבחירות העוקבות כי התנגדה לשלטון וטעתה. הרי מתישהו בתולדות המדינה הייתה ממשלה שעשתה דברים טובים, לא? והייתה אופוזיציה שבזמן אמת האשימה את הממשלה שאלו יהיו דברים רעים, לא? ועדיין, שום דבר לא קורה... לאנשים יש זכרון קצר מאוד. במידה מסוימת זה מזכיר סניגורים וקטיגורים, כי סניגורים יכולים להעלות כל טענה שירצו (הגנב היה בזמן השוד בחופשה במקסיקו) ואפילו טענות סותרות, ואילו הקטגור צריך להתמקד בטענת אמת אחת ולהוכיח אותה עד תומה. ההגיון שעובד פה הוא אותו הגיון של אופוזיציה-קואליציה: לשלטון (התביעה) יש יותר כח, אז כדי לאזן אותו, ניתן לצד השני אפשרות לטעון טיעונים סותרים או יותר חופש ביטוי. לסוגיה הזו כבר הגבתי במספר הודעות כאן, בעניין חופש הביטוי וקולות הלא-נשמעים. בנוגע ל-3, נכון, גם להתרגש מאינטרסנטים, לוביסטים וכו' זה לא טוב באותה מידה. אני כמובן תמיד מעדיף שהם יתרגשו מהציבור, אין פה שמץ של ספק! אבל גם כאן ההנחה שלמחאה יש אינטרס אחד היא שגויה. המחאה היא כדור שלג שמתגלגל וסופח אליו עוד הרבה נושאים שלא קשורים במאומה לחוקים שיועברו. כן, אפשר תמיד למצוא קשר סיבתי בין השינוי לועדה למינוי שופטים לבין קרנות מחקר בנושא ביולוגיה של התא שימשכו השקעות. הקשר דומה לטענה שמפלגה ערבית בקואליציה תוביל אותנו למדינת שריעה. על כל דבר אפשר להסתכל בקונטקסט עצום וללכת עשרות שנים אחורה. אנחנו לא נסיים את הדיון הזה לעולם, כנראה. אבל איפה הוא התחיל? בחסימת כבישים - בשיבוש חיי אזרחים - ובנסיון רציונאלי להבין למה אני צריך לסבול את זה. אני התינוק שנשפך יחד עם המים. אני ועוד הרבה אזרחים שמעוניינים בשיח, מעוניינים בדיון וכמו הנשיא, גם לא אוהבים את המראות לאחרונה. אבל איך אפשר לנהל דיון בצורה כזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" אני ועוד הרבה אזרחים שמעוניינים בשיח, מעוניינים בדיון וכמו הנשיא, גם לא אוהבים את המראות לאחרונה. אבל איך אפשר לנהל דיון בצורה כזו?" וללא המחאה מישהו היה מנהל דיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין ה accountability של השלטון אתה כל כך צודק בתיאוריה וכל כך רחוק מהמציאות. אני מקווה שאני לא צריך להדגים. ומה עם הדיון שרצית והשאלות ששאלתי בתגובה 758008? מעוניין להמשיך שם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב ההודעה לא חידשה שום דבר. אבל אם אתה מעוניין בשיח, אז אני יכול להציע לך בצעה פרקטית. הצטרף למחאת תומכי הממשלה, למשל זו שהיתה בירושלים - וקרא לממשלה לעצור ולדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סאני לא תומך בממשלה, אני תומך ברפורמה. כאמור, לא בכולה, אבל אני לא תומך בכך שאם היא תעבור במלואה נהיה דיקטטורה, בדרך לשם, קרובים לשם או כל רמיזה אחרת בסגנון. שמח שלא חידשתי לך, בעוד שאני מגיב עניינית לדברים שאתה כותב, אתה מתחילת הדיון מגיב כך: "אתה טוען שכל מחאה היא רעה" ו"לא חידשת לי". נו נפלא. אז למה אני בכלל מבזבז פה ביטים? וככה באבחת כמה הודעות הדגמת את המחאה. מישהו מעוניין לדבר, מישהו מעוניין באלימות. נפלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי עכשיו ציני? מי מעוות את דברי? תגובה 757532 מי מבצע הכללה גסה? אתה כמובן ענייני לחלוטין, אבל האחרים רק מעוניינים באלימות. כל מה שאמרתי הוא שבתגובה האחרונה לא חידשת דבר ממה שכבר אמרת בפתיל כזה או אחר. באמת. אין פה שום אלימות, פשוט אני לא מרגיש שיש מה להוסיף. נשאר חלוקים. רק הערה אחת: כתבת שהמפגינים פוגעים בכוונה תחילה ולא "מנימי נפשם". כאילו ששביתת המורים שהיתה ממש השבוע (וגם היא פוגעת באזרחים) לא תוכננה כמה ימים מראש. לא מזדהה עם הביקורת הזו. מאחל לך המשך דיון פורה (בתקווה עם פחות העלבויות) עם מגיבים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום דבר ממה שכתבת לא חידש לי ממה שכבר קראתי כאן. אז מה? התייחסתי להכל בכבוד ובסבלנות. אלימות זה לא רק נבוט בראש. גם בדיון באינטרנט יש כללים סבירים ויש אלימות. אתה ממשיך שוב עם ההשוואות למאבקים אחרים. אני חייב שפעם מישהו יסביר לי בעולם הזה איך זה מחזק איזשהו טיעון. זה לא סקירה רוחבית של מחאות. אני בהחלט מבקר את שביתות המורים וכתבתי באריכות על זה שהם קבוצת כוח ביחס לעובדים סוציאלים למשל, וגם כתבתי שאני מתנגד להפעלה שלהם של מניפולציה רגשית כדי ליצור חבית נפץ. כתבתי את כל הדברים הללו, ואתה עדיין אמרת שלא חידשתי. לא התייחסת עניינית לזה. ההודעות שלך התחילו בהודעה ראשונה שמקטינה את כל מה שכתבתי ומסכמת את זה ב"מחאה זה רע". לאחר מכן הגענו למחוזות הקומוניזם, אזרח מסכן, בדיחות בפורים ועוד. בין לבין כמובן הנחת הנחות סמויות לגבי. בכלל, כל התזה שלך בשרשור הזה היא: "אבל הוא התחיל". ככה זה במחאות אחרות, גם הימין מפעיל מניפולציה, תירוצים אפשר להגיד על כל מחאה, וכו'. אתה פשוט כל כך עמוק בתוך המחאה שאתה לא יכול להסתכל עליה רגע מבחוץ ולנתח אותה בצורה שקולה. אני לא נמצא עמוק בשום מחאה ובשום רפורמה, ולאורך השרשורים העברתי ביקורת מכאן ועד הודעה חדשה על כולם. הגישה שלך צרה מאוד. הגישה של "אבל הוא התחיל" לא מובילה לדיון פורה, אלא מובילה לעימות בהכרח, ועימות הוא אלים. זה משל מדהים על מה שקורה במדינה כרגע. אם התגובה הראשונה שלי להליך החקיקה היא אלימה - אז בודאות הדיון יתגלגל לעימות. והיום אנחנו לא נמצאים בדיון סביב הרפורמה במדינה, אנחנו בעימות אלים. חשבתי שלפחות כאן אפשר יהיה לצאת מזה. עדיין אהיה האדם הגדול ואקבל את איחוליך בברכה. תודה ושבת שלום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |