בתשובה להפונז, 16/03/23 19:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפעם צדקת. אנו חיים בזמנים קריטיים ואין טעם להקדים את המאוחר. כבר מחר יקרו דברים שאיננו יודעים איך יתפתחו. האם איגודי העובדים והתעשיינים ירדו מן הגדר ויצטרפו להתנגדות? איך יתפתח המהלך שנרקם בליכוד להכניס שינויים קוסמטיים ברפורמה כדי לבלבל את ההתנגדות? ומה יקרה אם המחאה תטיל מצור על הכנסת כדי למנוע את המשך החקיקה? מה תהא תגובת הבג"ץ לחוקים החדשים? בתום כל הסאגה הזאת, נצטרך לשאול את עצמנו האם חוקי המשחק החדשים הם כאלו שאנו צריכים או יכולים לקבל. כדי שבבוא הזמן נדע איך לענות, אחזור בפעם ה-100 על מה שקרה כאן. אלא שהפעם יש לי סיבה מצויינת לעשות זאת. מתברר שכאשר פורסם מתווה העם, גם אני שכחתי מהם חוקי המשחק שאסור לקבל וכמעט נפלתי לטעות של קבלת המתווה. ובכן, מה שקרה הוא שהקרונות החליטו לפטר את המגזר-הקטר. היה זה מהלך מטופש וחסר-אחריות, אבל עדיין בתוך המשחק הדמוקרטי. סוג כלשהו של נקמנות ואיוולת גרם להם גם לנסות להפשיט את המגזר עירום ועריה ולבעוט אותו לרחוב. קריא, הם החליטו בהזדמנות ה"משמחת" הזו גם להפשיט את המגזר מן ההגנות שיש לו בחוק ובמערכת המשפט. הטעות טקטית הזו היתה הקש ששבר את גב המגזר-הגמל. אחת ההגנות שבהן מדובר היא חזקת השיוויון שיש לכל המיעוטים (ובחברה השבטית שלנו, כל המגזרים הם מיעוטים בפוטנציה). חייהם של ילדינו אינם שווים פחות מחייהם של ילדי כל מגזר אחר. אם אין גיוס אוניברסלי, אין להסכים בשום אופן שדווקא ילדינו, ילדי האופוזיציה, יגוייסו בכפייה כמו בגזירת הקנטוניסטים, בעוד ילדי קואליציה זוכים לפטור גורף. קבלת מתווה "העם" היא ויתור על עיקרון זה. כמהלך פוליטי אפשר לקבל את המתווה ואח"כ להתעקש על עיקרון השיוויון. אבל אלו מהלכי סרק פוליטיים וסירוב הקואליציה חוסך מאיתנו את הטורח הזה. יש להקפיד בכל תוקף על העיקרון: אין גיוס בלי שיוויון. לא נשרת בצבאו של משטר ההופך אותנו לאזרחים סוג ב'. כפי שראינו הגיוס לצבא הוא אחד ממקורות הכוח של המגזר-הקטר. אם אנו מתחייבים להתנגדות למשטר עריצות הרוב החדש, שומה עלינו לעשות שימוש בכוחנו זה. כדי לעשות זאת בהצלחה, עלינו ללמוד עוד מושג מעולם המושגים החרדי: מסירות נפש. הסרבנים שלנו בודאי יסומנו כעריקים בחוק החדש ועלינו מוטל למסור את הנפש כדי לחלצם מרדיפה ומאסר ולא אפרט מעבר לכך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכל הניתוח שלכם הוא לא בספירות הנכונות בכלל. המאבק הוא לא אידיאולוגי והוא בכלל לא באמת בין ישראל הראשונה לישראל השניה וכל הג׳אז הזה. הנושא הוא לא כן/לא גיוס חרדים, דתיים מול חילוניים, פוליטיקת זהויות, מי הקטר ולאיזה סוג אזרחים א׳ ב׳ או ג׳ אתם הולכים להיות שייכים. המצב הוא שמשפחות פשע, לא פחות, שולחות את זרועות התמנון שלהן אל לב שיטת המשטר בישראל ואתם חיים בספירות של ויכוחים בעולם הרעיונות, האידיאולוגיות, הנרטיבים והאידיאלים. הגעתם לקרב תרנגולים עם פתקיות לדיבייט. לפני שנה ושנתיים היו לי כמה תגובות באייל בהן תארתי את ההבדל בין מה שהיתה פעם מפלגת הליכוד והנהגתה, לבין מה שהיא היום המאפיה הליכודית שאנחנו מכירים. כשהיו לי דוגמאות קונקרטיות מדברים שקרו בצרפת, קישרתי לדברים שהם ״מן המפורסמות״. הראתי והדגמתי קישורים בהם אנשי ליכוד מתרועעים או מקבלים צ׳ופרים ממאפיונר כזה או אחר מסביב לעולם, אבל אפילו זה לא הצליח לשכנע שמשהו פה רקוב אפילו יותר מסתם פוליטיקה מלוכלכת רגילה. הביקורת שהעבירו על התגובות שלי היא שאני מבלבל בין המושג מאפיונרים לבין ״פושעי צווארון לבן״ או סתם ״אוליגרכים״. אחרי שהראתי והדגמתי שאפשר למצוא קישורים לעבריינים שאפילו היו קשורים למקרי חטיפה ו/או רצח ומאפיונרים פר אקסלאנס, קיבלתי את התשובה שאני מבלבל בסדר האירועים ושקודם היו המפגשים, הצ׳ופר-דירת-נופש-בלב-פריז, הטיולים המשותפים והקשרים החבריים ורק אחרי שנים רבות הגיעו העבירות וההרשעות (טיעון ה״אבל הוא לא ידעעעע!״). אם אניח פה את תגובה 758024, האם זה יעזור לקייס שלי כשאני מנסה לשכנע אתכם ש - ״חבר׳ה, עם כל הכבוד לזה שהבנתם שמשהו רע קורה פה, האם יכול להיות שמה שקורה פה הרבה יותר גרוע ממה שנדמה לכם״? או שגם זה לא מספיק ״מתרועעים עם עבריינים״ בשבילכם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה יש לנו הבוקר גם את אמסלם שמאיים על אנשי המחאה ועל מפכ"ל המשטרה שעוד יבוא יומם תחת שיטת המשטר אחרי שזו תוחלף: "אתה תראה כמה אנשים עוד ייחקרו באזהרה פה ועוד יועמדו לדין רק על החודשיים האחרונים, אני מציע לך אל תהיה אחד מהם.״ אתם עוד מתעסקים בשאלות של כן/לא גיוס חרדים בעד ונגד ומושג השיוויון לאן כאילו אנחנו עדיין בדיוני סלון עם יין אדום ביד בשנת 2002? אלו ויכוחים ודיונים אנכרוניסטיים על דברים שהם אולי חשובים בזמנים רגילים אבל הבית בוער. אלו כבר לא תהליכים אלא הדבר עצמו. הגיע הזמן להתעורר ולראות כבר את מצעד הפטישים שמתרחש כאן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |