|
||||
|
||||
סליחה, על אף העובדה ששנינו כנראה ממלאים את חובתנו למולדת ולדמוקרטיה ומתייצבים עם הדגל, כל איש על משמרתו בשורות המפגינים, תרשה לי לחלוק עליך ולומר שאני מרגיש שאין לי מידע שלם על המצב. המצב אינו תסבוכת שאני מייצר אלא מסובך ובחלקו לא ידוע. מודלים פשוטים לא יכולים להסביר את התמונה בשלמותה והתלקחות בגדה או עם איראן עשוייה להתרחש בכל רגע. (בפרט איראן מסוגלת לייצר נשק גרעיני בכל רגע שתרצה והאפשרות לחסום זאת עשוייה לפקוע בטווח הזמן המיידי. קראתי את הצעת הפשרה מבית הנשיא. בקריאה ראשונה לא מדובר בדיקטטורה מכל סוג מוכר. יתכן שקריאת מומחה תמצא בה מוקשים שיהפכו אותה לזאב בעור כבש, אבל אני מתקשה מאד לראות את לוין-רוטמן עוטים עור כבש זה. הידיעה שצטטתי, לפיה רוטלוין ישבו עם הקבוצה שיצרה את המסמך הזה יכולה להיות או שגוייה, או שהם נכחחו שם סימבולית בלבד מטעמי טקטיקה ו"עורמה". טביעת כפם אינה ניכרת כלל במסמך התוצאה. זה מתיישב יפה עם דחייתם המיידית את המסמך. אני חושב שנסכים כי כל ישיבה עם הרוטלווין היא ברכה לבטלה, משום שאין להם בראש שום דבר מלבד העברת התכנית שחהם ככתבה וכלשונה. ההסבר כאילו מדובר בסוג של מהלך שווא שנועד לסמן אותם כמנהיגים פוסט נתנ', נראה לי לא מבוסס. אם בזה מדובר, מדוע נתנ' ואנשי הליכוד האחרים מרימים את אצבעותיהם בעבורם? האם מדובר בסוג של סוס טרויאני, שנתנ' ירכב עליו כדי לרדת מן הבנג'י של רוטלוין? זה עשוי להיות מהלך מבריק של נתנ' שיאפשר לו לפרוש תוך יצירת "אוירה משפטית" חיובית שתתבטא בפסה"ד שלו. ה"מינוס" הוא שה"פשרה" הזו עשוייה לפורר ולהחריב את הליכוד. (אבל עם הבעיה הזו יצטרכו להתמודד יורשי נתנ'). אני מניח שגם האופוזיציה לא תתאבל על חורבן הליכוד. הבעיה שלה, כרגיל, היא איך לנהוג בחוכמה באופן שגם היא עצמה לא תצא מן העניין חבוטה וחבולה. אני מניח שתגובת אייזנקוט ("בסיס טוב לתחילת מו"מ") היא סוג של מספיק בקושי. התגובה צריכה להיות נלהבת יותר, כדי לא להקלע למשבצת הסרבנים. מצד שני האופוזיציה חייבת למצוא דרך לבסס את הפסקת החקיקה כאולטימטום ובל ייהרג. מה האטעם חקבל כל מיני טיוטות, רק כדי למצוא עצמנו עם עריצות הרוב בחסות חוקי הכנסת? איני יודע אם במקרה או בכוונת מתכנןן, המחאה הצליחה לבצע מעבר פאזה חלק ומשיי לעמדת הסרבנות. הסרבנות דהיום היא סרבנות דה-לוקס והיא ורודה מאד מאד ועוברת חלק בגרונם של רוב הישראלים. עדיין לדעתי נדרש מן המחאה הצגת קיר הברזל של הסרבנות המלאה למקרה שחקיקת רוטלוין תעבור. לכל ישראלי, שהוא לנו או לצרינו, צריך להיות ברור שלא נשרת את עריצות הרוב. אני גם נותר בדעתי שאין לדעת מה יקרה עד סוף המושב. רוטלוין ככל הנראה כבר חגורים בחגורות הנפץ ומתכוונים להתפוצץ איתן בכל מקרה. השאלה היא מה ראו אדלשטיין ודנון, ברקת וביתן ואפילו חה"כ סולומון, לחשוף עצמם כמי שאינם מחוייבים לדרכם של רוטלוין, רק כדי להיכנע בענווה למשמעת הקואליציונית ולהצביע בעד? הרי יכלו להמשיך לשמור על שתיקה. וּבְהֵיכָלוֹ- כֻּלּוֹ, אֹמֵר כָּבוֹד. יְהוָה, לַמַּבּוּל יָשָׁב; וַיֵּשֶׁב יְהוָה, מֶלֶךְ לְעוֹלָם. יְהוָה--עֹז, לְעַמּוֹ יִתֵּן; יְהוָה, יְבָרֵךְ אֶת-עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם |
|
||||
|
||||
בס"ד "הסרבנות דהיום היא סרבנות דה-לוקס" - "סרבנות" היא שיחדש לתופעה בה מתנדב מודיע על הפסקת התנדבותו, ועל אחת כמה וכמה כשזאת הפסקה *ליום אחד* שאין בה יותר מהדלקת נורה אדומה שמרמזת על מה שעלול להיות סרבנות אמיתית בעתיד. שמחתי לראות שסיימת את תגובתך בפרקי תהילים, מה שמעיד על תחילת הסתגלותך למצב החדש. התרומה שלי היא למנהיגינו הדגולים שמול בתיהם נערכות הפגנות: לֹא-אִירָא, מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב, שָׁתוּ עָלָי (תהלים ג' ז'). |
|
||||
|
||||
"הסרבנות דהיום היא סרבנות דה-לוקס"- זו לא ביקורת זה תיאור מצב. כדבריך מדובר באי-התנדבות. הקונסטלציה היא כזו שהסיכוי שה"סרבנים" יאלצו לשלם מחיר גבוה בעבור מעשיהם, הוא נמוך. יתר על כן, אני חושב שהסרבנות הורודה הזו, ראויה. אין להסתער אל הסרבנות המלאה כשור נגח המסתער אל התהום. מדובר כרגע באיתותי אזהרה. אני מציע לאחיי גיבורי התהילה לא לתת אימון מראש במפקדיהם (מפקד הטייסת, מח"א, רמטכ"ל ובטדאי שלא שרהב"ט). "מעשיהם יקרבו ומעשיהם ירחיקו". אלמלא היה מדובר ב-37 מתוך 40 טייסים, אלא בשלושה מתוכם, יש לי הרגשה שמפקדיהם היו מענישים אותם בחומרה בלי להניד עפעף. אין זו שגרה שמנהלים בכירים, נוקטים עמדה עצמאית שהיא מנוגדת לדעת הממונים עליהם ואסור לבנות על כך. "כבדהו וחשדהו" - אל תבנו על כך שמפקדיכם יגנו עליכם. הניסיון הוא לטובת ההיפך. מה שחסר לי הוא סגירת השורות וקביעה מראש של עמדת הסרבנות השלמה של ההתנגדות החא-אלימה למקרה שחוקי הרפורמה יתקבלו. אין סומכים על הנס - אי אפשר להיות בטוח שמישהו יבלום את החקיקה ואי אפשר לסמוך על אומץ ליבם ונחישותם של ה"חיילים" לסרב ממש בעת פקודה, ללא הכנה והסכמה מראש. לכן אין להתנחמד ואין להסתתר. יש להבהיר ליריבינו שבמקרה של קבלת החוקים, יתקלו בחומת סרבנות של ההתנגדות. כל המזהירים נגד סרבנות מנגד ואומרי ה-"אנחנו לא יכולים לקבל סרבנות וגם לא דימוי של סרבנות״ יושלכו אל ערימת האשפה של ההיסטוריה. אין שיוויון אין גיוס. |
|
||||
|
||||
שטויות. אין דבר שאי אפשר לפתור בלי קצת ציצים. ואגב, חיים שלנו נאבק על חייו. אוהבים את חיים. |
|
||||
|
||||
נפטר. יהי זכרו ברוך. |
|
||||
|
||||
מענטש למהדרין. סעיף 15. סעיף 83א. סעיף 23. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |