בתשובה להאייל האלמוני, 22/02/23 21:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בקיצור, אתה רואה פסנתר שנע מעל ראשך אל כיוון מרכז כדור הארץ ומזה אתה מסיק שאין ספק שאיזה Deus Ex Machina צפוי כל רגע לצוץ בסוף המחזה ולהציל אותך. אתה לא יודע איך, אבל אתה יודע שזה חייב לקרות. איך יכול להיות אחרת? לא יעלה על הדעת... בום. אבל יכול להיות אחרת. החיים הם לא הצגת תיאטרון ודברים יכולים גם להגמר רע. אל תזלזל ביכולת של קבוצת אנשים לגרום לתהליכים היסטוריים שנגמרים רע לכולם (או לכל הפחות למליונים). משהו יכול להיות לא רציונלי ורע לרבים ובכל זאת אנשים יבחרו לעשותו (ראה ערך ההיסטוריה האנושית / הכנס אלפי קישורים לויקיפדיה כאן). ההצעה של לוין היא טכנית שליטה מוחלטת של הקואליציה במינוי שופטים. ההצעה הזאת היא מאוד פשוטה. לא מורכבת בכלל. לא יותר השפעה או שינוי מאזן כוחות כלשהו, אלא שליטה מוחלטת. זאת גם המטרה האידיאולוגית המוצהרת של השינויים בועדה. כל הצעה לשינוי (למשל - מינוי שופט רק בהסכמה רחבה בועדה) שבה הקואליציה לא תשלוט בתהליך, תשלל על הסף. מה ניתן פה לגישור בכלל ועל מה יש לדבר? זה מה שהם מצהירים במפורש שהם רוצים לעשות וזה מה שהם עושים. אין פה ניואנסים או צדדים לכאן ולכאן. לא לכל הצדדים יש הרבה יותר מה להפסיד מלהרוויח. לקואליציה יש יכולת להרויח שלטון וכוח שלא היה להם בעבר. אם לא היה רווח בהשתלטות עוינת על מערכת פוליטית וברודנות, אף אחד אף פעם לא היה מנסה. איזונים ובלמים זה לא משהו שהמציאו סתם כך, אלא כדי להתמודד עם מציאות בה תמיד יש חשש לקבוצת אינטרס לצבור כמה שיותר כוח לעצמה. למה החשש הזה תמיד קיים? כי יש רווח (למישהו) ברודנות, זה למה. ההשוואה להונגריה, תורכיה ופולין היא לא סתם איזה טריק או שטיק רטורי. אין שום דבר מיוחד לא בישראל ולא במדינות הנ״ל. מה שקרה שם יכול להתרחש גם פה והרבה יותר בקלות משנדמה לך (לדעתי). לא אתוכח איתך מה הצליחו או לא הצליחו בארה״ב או בריטניה, כי זה לא רלבנטי. גם אם נניח שגם שם היתה סכנה מוחשית לשיטת המשטר, במשטרים שלהם יש איזונים ובלמים שלא קיימים אצלנו והדמוקרטיות שלהם במצב הרבה יותר מבוסס ויציב מאשר המצב אצלנו. אצלהם גם יש איזונים ובלמים פורמליים של שיטת המשטר וגם דפוסי התנהגות/מסורת של פוליטקאים ומצביעים (למשל, בארה״ב, הנוהג של הבוחר לסרס את כוחו של הנשיא בבחירות האמצע, אבל זאת רק דוגמה אחת). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט יכול להיות שאני טועה, כאמור אני לא נביא. אבל אני לא מדבר על Deus Ex Machina. החיים הם לא הצגת תיאטרון ודברים יכולים גם להגמר רע, אבל הם יכולים להגמר גם טוב, או באמצע, וזה קורה הרבה יותר ממה שנדמה לך. בהיסטוריה האנושית יש אמנם הרבה דוגמאות של אנשים שבחרו לחתוך את האף על מנת לעצבן את הפנים, אבל יש לא פחות מקרים של אנשים שהתעלו מעל הרצון להזיק לעצמם ולסביבתם. אמנם קל לשכוח את זה אבל החירות והעושר מהם נהנים רוב בני האדם שחיים היום היו בגדר חלום רק לפני 100 שנה, ולפני 1,000 שנה אף אחד אפילו לא חשב שזה אפשרי. זה דברים שקרו בעולם האמיתי ולא בהצגת תיאטרון. איך שאני רואה את זה, ההצעה של לוין היא עז שהוא הכניס במטרה לסגת ממנה. אני מקווה ומעריך שהוא יהיה מוכן להתפשר על הרבה פחות (ואם לא הוא, אין לי ספק שנתניהו או מי שמממן אותו יהיה מוכן). הפוליטיקאים מהקואליציה ירוויחו אולי קצת יותר שלטון וכח ממה שיש להם עכשיו, אבל קיים סיכוי שהקואליציה, כמחנה פוליטי, תפסיד את התמיכה הציבורית, ובעקבות זאת את השלטון והכח (ואולי גם את החירות). זה סיכון שאני לא בטוח שכדאי להם לקחת. יש רווח ברודנות, אבל יש הרבה יותר רווח בחירות. "אין שום דבר מיוחד לא בישראל ולא במדינות הנ״ל" - לא "מיוחד" אלא שונה. במדינות ישראל מתקיימת תרבות כמעט דמוקרטית מאז סיום המשטר הצבאי, אני חושב שרוב הישראלים מכירים ואוהבים את החירות שלהם, ורובם מודעים (לפחות באופן חלקי) למה שקורה במדינות המערב. פולין והונגריה לא ממש התאוששו מהשלטון הסובייטי, לא היתה להם תרבות דמוקרטית1 לפני קריסת חומת הברזל. גם טורקיה לפני אדרואן לא היתה בדיוק מופת דמוקטי (בלשון המעטה). דמוקרטיה לא קורסת בגלל חוקות או רובים, היא קורסת בגלל חוסר תמיכה ציבורית. בדמוקרטיה מתפקדת האיזונים והבלמים הכי חזקים באים מציבור הבוחרים ומהפחד של פוליטיקאים מהבחירות הבאות. זה כח הרבה יותר חזק מבתי המשפט או הצבא. אני מקווה שניווכח בקרוב שגם בישראל יש כזה סוג של איזונים ובלמים2. 1 בוודאי בהונגריה. בפולין היתה לסולידריות תמיכה די רחבה לפי הקריסה, אבל אני לא בטוח כמה זאת היתה תמיכה עממית. 2 בעצם, זה מה קרה ביציאה מלבנון ומעזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. תסריט נוסף, שהעלתי בכמה תגובות קודמות, הוא התסריט בו הממשלה הקיצונית הזאת תכשל לא בגלל רצון פשרה של מישהו על משהו, אלא בגלל Race to the bottom scenario. עם האוכל יבוא התאבון. לאחר צמצום כוחו של בג״צ בפסילת חוקים לא חוקתיים, אני יכול לראות תרחיש של אסקלציה בחקיקה הולכת ומקצינה עם הצעות חוק פרטיות של ח״כים שמנסים להוכיח שהם ״פי אלף יותר עוצמה לישראל״ מאשר חבריהם לקואליציה. סמוטריצ׳ים ובן גבירים שיוצאים על השמאלניות של הליכוד, לאחר שבג״צ יהפוך ללא רלבנטי, זה משהו שעלול להפוך להיות ההצגה הטובה בעיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להרחיב את הנקודה הזאת: הקואליציה מנסה לעשות הכל בבת אחת - גם הפיכה משפטית, גם מינוי עבריין לשר, גם חוק החמץ, גם רמזים מאוד עבים לחוסר אחריות כלכלית. חלק מזה נובע מניסיון מכוון לייצר משבר חוקתי, אבל חלק נובע פשוט מטיפשות. הקואליציה מלאה בחברי כנסת שהכישורים העיקריים שלהם הם להתלהם ולהיות פופוליסטים, אבל אין להם מושג איך לנהל מדינה או משרד ממשלתי. במקום ללמוד, הם ממשיכים באותה אסטרטגיה מוצלחת שהביאה אותם עד הלום. כשחלק מההנהגה היא כזאת, המערכת יכולה לספוג את זה, אבל כשנוצרת מסה קריטית, המערכת מתחילה להישבר די מהר. אנחנו רואים את זה כבר עכשיו עם בריחת כספים לחו"ל והידרדרות בטחונית. גם אם הקואליציה לא תקרוס לתוך עצמה, תהיה לה בעיה בבחירות הבאות. בחלוקה גסה, שליש מהציבור נעים על הקו בין ימין קיצוני לביביסטים שיתמכו בקואליציה לא משנה מה. שליש מהציבור מתנגדים חריפים לקואליציה הנוכחית (כי הם שייכים לשמאל או כי ברור להם מה הקואליציה מעוללת למדינה). באמצע יש עוד שליש שלא אכפת לו מערכים ליברלים-דמוקרטים לכאן או לכאן1, וגם לא אכפת לו יותר מדי מאידאולוגיה של שמאל-ימין (חלק מצביעים לימין, חלק לשמאל וחלק מאוד גדול החליט שכולם אותו חרא ולא הצביעו). אחת הגדולות של נתניהו, אולי העיקרית שבהן, היא הזהירות והמתודיות בה נקט כדי מצד אחד להקצין את הציבור שהיה רגיש להקצנה ובו זמנית מוודא שהשליש ההוא לא יתעורר. עכשיו לממשלה יש 4 שנים לוודא שהם ימשיכו לישון2 (ולכן לדעתי הדבר הראשון שיקרה אחרי ההפיכה המשטרית היא השתלטות על אמצעי התקשורת). אבל כשהממשלה מורכבת בעיקרה מפופוליסטים שחושבים שככל שיצעקו יותר כך זה יחזק אותם יותר או פאנטים אידאולוגים שמגיבים לכל דבר בהקצנה3, להרדים את הציבור זה לנהל uphill battle. אסטרטגיה אחרת, במקום להרדים אותם, היא לשטוף להם את המח. לדעתי הליכוד ועוצמה יהודית מיצו את פוטנציאל ההקצנה האידאולוגית (תמיד אפשר לגדל דור שלם שעבר שטיפת מח אידאולוגית, אבל זה דורש זמן), בפרט שהשליש הזה לא נוטה להקצנה מטבעו. עכשיו כשאני כותב את זה, זאת נראית לי סינתיזה בין דבריך לטענה של אריק שהבחירות נקבעות לפי כמה מנדטים בודדים שעוברים משמאל לימין. אני לא אומר שהתסריט הזה הוא קרוב לוודאי, אבל הוא נראה לי במרחב הסבירות. __ 1 כולל מי שלא מבין איך הערכים האלה תורמים לאיכות החיים האישית שלהם. 2 אם נניח שהבחירות לא ידחו. דחיה אומנם אפשרית, אבל נראה לי פחות סביר וגם יכול לעורר תסיסה אלימה של ממש, שתגרום לפחות לחלק מחברי הכנסת בקואליציה לפחד אישית. 3 נניח שאני שר האוצר שרואה בריחת כספים לחו"ל, אזהרות של מומחים כלכליים והססנות מצד גופי מקצוע בינאלומיים באשר לאיתנות הכלכלה הישראלית. נניח שלמרות מה שאנשי המקצוע אומרים לי, אני מאמין בכנות שזה רק כי השמאלנים האלה (שגם אנשי המקצוע נכללים בהם) יוצרים פאניקה כי הם רוצים לשרוף את המדינה. אם אראה שהמצב ממשיך להידרדר, הדבר הרציונלי מבחינתי לעשות הוא להשתיק להם את הפה בכח. כשהמצב ישתפר, הציבור יראה שצדקתי וזה רק יחזק את האידאולוגיה שלי (כמובן שאם המצב לא ישתפר זה יוצר לולאת היזון חוזר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השר קרעי וינון מגל מתקוטטים בטוויטר (אחרי ציוץ של בועז גולן). קרעי מעוניין לדחוף לקיום ערוץ ימני עם תכנים אלטרנטיביים לאלה של ערוץ 14 וכנראה שאנשי ערוץ 14 קיבלו הוראה לדחוף חזרה נגד קרעי. הויכוח הסלים ונהיה מאוד מהר ויכוח של ״פי אלף עוצמה לישראל״ בה ינון מגל מציג את השר כשר חלש שלא מקיים שום דבר ממה שהבטיח (הטיפול בתאגיד) וקרעי לא נשאר חייב ואפילו כינה את ינון מגל כעתונאי ״פייק״. מעניין אם אחד מהם יתחיל בקרוב לרמוז על הנטיה לשמאלניות של השני. בהצלחה לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מה לומר, מצא מין את מינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אבל! הדבר שהכי משעשע אותי בכל הסיפור הוא לא זה שהם יורים בנגמ״ש ורבים זה עם זה (כי ההתנהגות הרגילה במחנה הדפוק הזה היא שהם בטח יעשו איזו הצגת ״סולחה״ וזה יקוטלג כרגיל אצל הבייס כדברים שאנשים חמים אמרו בשעת כעס). מה שהכי משעשע זה שזה נותן לנו להציץ קצת (בצוהר רגעי קטן) אל תוך עולמם הפנימי. לשמוע את השימוש במושג ״פייק״ אפילו מאנשי ימין כלפי אנשי ערוץ 14, זה מרענן. גם אנשי ימין יודעים טוב מאוד שערוץ 14 הוא ערוץ פרופוגנדה בשירות של אתם יודעים מי, אבל הם לא יודו בכך בד״כ מתוך שיקולים אסטרטגיים של טובת המחנה. זה מתחבר לדיון על פוקס ניוז. הטענה שלי היתה והיא עודנה זאת: גם לדעתי זה נכון של - Confirmation bias יש תפקיד מסוים ככוח הסברי בתשובות לשאלה ״איך כל כך הרבה אנשים קונים את הר הבולשיט הזה?״. אבל הדגש כאן הוא על המסוים. אני לא חושב ש(רוב)האנשים באמת עד כדי כך עיוורים לקיומו של הר הבולשיט. אני חושב שהסכמה שבשתיקה והדהוד של חצאי אמיתות (או אפילו דברים שיש להם רומן עם שקרים בוטים) זה משהו שפרטים בקולקטיב עושים לגמרי במודע ולא רק במעמקי התת מודע שלהם. רוב האנשים המחוברתים יודעים (אפילו אם זה רק ברמת האינטואיציה / האינסטינקט) שהתאגדות סביב הנרטיב המשותף היא דבר מאוד חשוב לכוח ההתארגנות והכוח הפוליטי של מחנה. פעמים רבות יכולה בהחלט להווצר הסכמה (גם אם היא הסכמה שלא מדברים עליה בקול רם או בפומבי1) שהאמת לא חשובה (או לפחות קצת פחות חשובה) מהשגת עוד כמה נקודות עבור המחנה הנכון. לא רק פוליטיקאים מתוחכמים ועיתונאים ציניים מתנהגים כך - את השיקולים הללו של עיוות מודע של המציאות מפעילים גם אנשים לגמרי רגילים. לא הייתי הולך רחוק ומכנה את זה ״שקר״ כפי שעומר עושה, אבל זה בהחלט נופל תחת ההתנהגות האנושית הרגילה של חיים בשלום עם כזבים מתוך שיקולים תרבותיים וחברתיים. וזאת הסיבה שחשיפת האמת או הצגת העובדות, פעמים רבות, אפילו במקרים בהם זה ברור לעין ואף טריביאלי, זה משהו שלא עוזר להזיז אנשים אפילו במילימטר מהטענה הכוזבת. ההרגל הזה של לוותר על נרטיב אפילו במחיר של החלשת הקולקטיב אליו אני משויך, זאת לא הנורמה. זאת סטיה נדירה של הספקנים. _______________ 1 יצא לי לראות כמה פעמים דליפות של מה שמתרחש בקבוצות פרטיות של ביביסטים. שם אפשר לראות גיבוש אסטרטגיות של הפצת שקר או חצי אמת וזה ממש בולט לעין שהאנשים יודעים בדיוק מה שהם עושים. הם לא רק זורמים עם שקרים. הם ממש מהנדסים אותם ביחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, גם עראפת נקט באסטרטגיה דומה, במוסלמית מדוברת זה נקרא כמדומני ''הסכם חודייבה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל 2 - כנראה שסיבה נוספת לנטיה של שמרנים לא לזהות בולשיט זה פשוט כי הכלים שיש ברשותם לעשות זאת הם פחות טובים בלי קשר להטיית האישוש. מסתבר שההבדל בין המחנות הוא כנראה מדיד וששמרנים קצת פחות טובים בלזהות בולשיט גם כשזה באינטרס שלהם להצליח לעשות זאת. חוקרים בדקו יכולת של אנשים לזהות דיווחים כוזבים, אפילו כאשר הנבדקים מקבלים תמריצים כספיים כדי לזהות נכונה מתי הדיווח הוא כוזב ומתי לא. מסתבר שהתמריץ הכספי עוזר לשמרנים יותר מלליברלים לשפר ביצועים, אבל בכל זאת השמרנים נשארו מאחור. אז בקיצור, אני לא חושב שיש סתירה בין ההסברים השונים. כוחות שונים שמחזקים את אותה התוצאה: 1) לשמרנים יש פחות כלים לזהות בולשיט. 2) הטיית האישוש. 3) אינטרס משותף לתמוך בבולשיט, גם כשיודעים שהוא בולשיט, כאשר יש בכך רווח אירגוני/פוליטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי שמח לראות מחקר כזה כשהקבותות הן דתיים מול חילונים. לא שאני בטוח שמותר לעשות כאלה מחקרים באוירת הפיסי הנוכחית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה מה שסמוטריץ אמר בנושא: "[נתניהו] שקרן בן שקרן. הוא לא רצה ללכת עם רע"ם? רצה באבי-אביו [...] לי חשוב לקבע תודעה שבימין זה טאבו. אני כאילו מיישר קו, אני לא משקר כשמראיינים אותי. אני אומר שאני לא עוסק במה שהיה לא חשוב [...] אני מיישר עכשיו קו עם הנרטיב שלו כי הוא משרת את מה שאני חושב שנכון לעם ישראל". וחשיפת האמת או הצגת עובדות לא עוזרת לשכנע את מי שעמוק בתוך הקבוצה, אבל כן יכולה לעזור לשכנע את מי שיושב על הגדר ואת המתונים שלא רואים בהשתייכות לקבוצה חלק מהותי מהזהות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה ממה שאתר מתאר הוא (בעיני, מניסיוני) נורמטיבי וסביר באופן כללי. אין לי ניסיון עם קבוצות ביביסטים, אבל לפני אירועים כמו דיווח לדירקטוריון או פגישות חשובות עם לקוחות זה שכיח ולגיטימי לשבת ולגבש באופן מחושב ומושכל את הנארטיב שמקווים לבסס. מן הסתם זה נכון בריבוע כאשר מדובר בקמפיין פוליטי. יש בזה כמובן ממד מניפוליטיבי (לרוב המטרה העיקרית בפגישות האלה אינה "העברת מקסימום אינפורמציה" אלא איזושהי מטרה מעשית). עם זאת, יש קווים ברורים שחצייה שלהם פירושה הטעיה, איבוד יושרה ולפעמים גם סיכון משפטי רציני, וקל לא לחצות אותם. רוב האנשים רוב הזמן מצליחים להתנהל בסיטואציות האלה מבלי לשקר ולבלשט בלי בושה (יש יוצאי דופן, חלקם מפורסמים). הבעיה במצב העניינים שאתה מתאר אינה בעצם ה-"התאגדות סביב הנרטיב המשותף". זה רק טבעי מתבקש. הבעיה היא בחוסר הכבוד (או כשמדובר בביביסטים, זלזול בוטה) באמת. כאשר הפער בין הנארטיב למציאות גדול, זה (כידוע, בעיני) פשוט שקר. למשל, במקרה הוידאו של דב, מי שדאג להפיץ כך את הסרטון (למען הסר ספק: זה לא דב, כמובן) לא שיקר כלל לפי ההגדרות המחמירות שהוצעו כאן למילה "שקר" (פרט לשינוי מגדר הנהג מזכר לנקבה, שהוא שרק מסקרן מאד בפני עצמו). אבל הפער בין הנארטיב שהסרטון מקדם לבין המציאות הוא כל כך עצום, שכל תיאור אחר מלבד "שקר" מחמיץ את הנקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לפי ההגדרות המחמירות ביותר, מי שעורך סרטון במודע באופן שמשנה את ההקשר משקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקרינו קטע וידאו בלי שום עריכה, רק בחרו את נקודת ההתחלה והסיום באופן נוח. כל מה שמוצג אכן התרחש במציאות בדיוק כפי שהוא נראה בסרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ניט) בחירת נקודת ההתחלה והסיום באופן נוח היא בהגדרה, עריכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו קידינג. הדגשתי בעצמי את עניין בחירת נקודות ההתחלה והסיום, אז מן הסתם ב-"בלי שום עריכה" התכוונתי לכך שתוכן הוידאו עצמו לא שונה. אכן לא התנסחתי בשיא הזהירות, אבל איך הניטפיקינג הלשוני הזה משנה משהו? strictly speaking מוצגת בוידאו אמת, ובכל זאת, מדובר בשקר. בכל מקרה, זה לא וויכוח מעניין בעיני, ואעצור כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הרלוונטית היחידה היא אם הם עשו את זה במודע. בחירת נקודת ההתחלה והסיום בצורה שלא תחשוף את כל האמת באופן מודע היא סוג של עריכה וחד משמעית שקר. אי ההסכמה היא על אם מי שהפיץ את זה בלי לדעת שהעריכה השמיטה חלקים שמשנים את התמונה משקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרעי בכלל מקרה עצוב. הבנאדם מאוד יסודי וענייני כשהוא רוצה, בפרט בכל מה שנוגע לשוק הבנקאות. גם החזיק בשיא הנוכחות בועדות מקרב הליכוד בכנסת הקודמת. תומר אביטל סיפר ששאל אותו איך ההתנהלות הזאת מסתדרת עם הרטוריקה הפרועה בה הוא נוקט נגד בג"צ. קרעי ענה (מצטט מזיכרון) שעל 8 שעות שהוא יושב בועדה, הוא מקסימום מקבל מילות שבח מ"שקוף" שגם ככה לא מגיעות לבוחרים שלו. מצד שני, כשהוא לוקח 2 דקות לצייץ נגד בג"צ זה מעלה אותו לכותרות ונותן לו דחיפה בקרב הבייס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב., מריאיון עם אלקין: “ראיתי תהליכי גסיסה של ממשלות שונות ומשונות, ואני יכול להגיד שממשלות נופלות מבפנים, הן אף פעם לא נופלות מבחוץ". “איתמר בן גביר. הוא היחיד שאין לו בייס פוליטי איתן. בן גביר עלה לשלטון מתוך עמדה אנטי־ממסדית, כמישהו שהבטיח מרשם קסם לחיזוק הביטחון האישי ועם המון ססמאות פופוליסטיות, בלי שום ניסיון, וכמו שקורה לאנשים כמוהו, הוא נשבר מול המציאות. אז האסטרטגיה שלו היא להפיל את האשמה על נתניהו, אכלו לי שתו לי, לא נתנו לי, והוא ימשיך ככה עד שיפיל את הממשלה". “כן, חד־משמעית [הממשלה תיפול בגלל בן גביר]. אי אפשר להאכיל את הציבור בסיפורי פיתות ומקלחות, כי הוא לא טיפש ולא קונה את זה. כשכל יום נרצחים ישראלים בפיגועים והפשיעה חוגגת במגזר שבן גביר הבטיח לרסן, אלו שבחרו בו אומרים לעצמם, אנחנו עדיין נוסעים בכבישי הנגב ואותה התיישבות בדואית בלתי חוקית מסכנת אותנו, ועדיין רוצחים אנשים בפיגועים קשים, אז איפה כל מה שהבטיחו לי? הלחץ על בן גביר שהוא לא עומד בציפיות הולך וגובר, וזה מעמיק את הרצון שלו לברוח מאחריות. בכל יום שעובר בן גביר מתקדם לכיוון הפלת הממשלה. אני רק לא יודע להגיד מתי זה יקרה, כי הוא מבין שהוא ייחשב כמי שהפיל ממשלת ימין תוך פרק זמן קצר, ולכן הוא מנסה לסחוב, תוך כדי עימות מתמיד עם נתניהו ועם גלנט בתוך הממשלה. להיות בפנים ולהרגיש בחוץ, עד שיפיל אותה. זה היה ברור לי מהיום הראשון, היום זה ברור ליותר ויותר אנשים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. זה התסריט שקראתי לו ״פי אלף עוצמה לישראל״. בהצלחה לבן גביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגם לסמוטריץ' אין בייס יציב מאוד. ברור שיש לו תומכים, אבל יש לא מעט דתיים סמי-ליברליים שיעדיפו מועמד קצת יותר מיינסטרים, ופחות אחד שרוצה למחוק את חווארה. מישהו כמו בנט, שאינו בנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם יצטרכו לחפש מפלגה אחרת, כי במפלגה הזו נראה שהם אזלו מהמלאי. שקד לא עברה את אחוז החסימה, אולי בסיבוב הבא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |