|
הרבה ממה שאתר מתאר הוא (בעיני, מניסיוני) נורמטיבי וסביר באופן כללי.
אין לי ניסיון עם קבוצות ביביסטים, אבל לפני אירועים כמו דיווח לדירקטוריון או פגישות חשובות עם לקוחות זה שכיח ולגיטימי לשבת ולגבש באופן מחושב ומושכל את הנארטיב שמקווים לבסס. מן הסתם זה נכון בריבוע כאשר מדובר בקמפיין פוליטי.
יש בזה כמובן ממד מניפוליטיבי (לרוב המטרה העיקרית בפגישות האלה אינה "העברת מקסימום אינפורמציה" אלא איזושהי מטרה מעשית). עם זאת, יש קווים ברורים שחצייה שלהם פירושה הטעיה, איבוד יושרה ולפעמים גם סיכון משפטי רציני, וקל לא לחצות אותם. רוב האנשים רוב הזמן מצליחים להתנהל בסיטואציות האלה מבלי לשקר ולבלשט בלי בושה (יש יוצאי דופן, חלקם מפורסמים).
הבעיה במצב העניינים שאתה מתאר אינה בעצם ה-"התאגדות סביב הנרטיב המשותף". זה רק טבעי מתבקש. הבעיה היא בחוסר הכבוד (או כשמדובר בביביסטים, זלזול בוטה) באמת. כאשר הפער בין הנארטיב למציאות גדול, זה (כידוע, בעיני) פשוט שקר. למשל, במקרה הוידאו של דב, מי שדאג להפיץ כך את הסרטון (למען הסר ספק: זה לא דב, כמובן) לא שיקר כלל לפי ההגדרות המחמירות שהוצעו כאן למילה "שקר" (פרט לשינוי מגדר הנהג מזכר לנקבה, שהוא שרק מסקרן מאד בפני עצמו). אבל הפער בין הנארטיב שהסרטון מקדם לבין המציאות הוא כל כך עצום, שכל תיאור אחר מלבד "שקר" מחמיץ את הנקודה.
|
|