בתשובה להאייל האלמוני, 06/02/23 12:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתוכנית "מהצד השני" הראה גיא זוהר, בעקבות מישהו בשם אורי כהן, איך גם הטענה שנשמעת השכם והערב לפיה חוק כבוד האדם וחרותו התקבל באשמורת השחר אינה נכונה, ופרוטוקול הכנסת מראה את זה בבירור. מסתבר שאוריאל לין, אחד מיוזמי החוק, התבלבל בין השעות והדקות כשכתב ספר על "המהפכה המשטרית", ומאז הטעות מצוטטת שוב ושוב עד שהפכה להיות האמת שאין עליה עוררין, כרגיל. מישהו רוצה להתערב שגם אחרי הגילוי הזה הטענה לא תרד מעל סדר היום? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דבר ששוכחים הוא שהחוק עבר בקדנציה של ראש הממשלה יצחק שמיר, קואליצית ימין חרדים, ולא יצחק רבין, ובין המצביעים בעד היו 11 חברי כנסת מהליכוד. החוק היה יוזמה משותפת לח"כים מהקואליציה (דן מרידור ואוריאל לין) ומהאופוזיציה (פרופ' רובינשטיין), ובדיונים הממושכים של ועדת חוקה חוק ומשפט השתתפו בערנות נציגי המפלגות הדתיות, שזכו לויתורים משמעותיים (הוצאת עקרון השוויון מהחוק). הרוב הלא מיוחס והנוכחות הנמוכה של חברי הכנסת במליאה באותו יום מיוחסים לקיזוזים בכמות נכבדה כי ההצבעה נערכה ערב בחירות. מהצד השני- יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט דאז, אוריאל לין, תומך בדיעבד בפסקת התגברות ברוב של 65 ח"כים. "אוריאל: אני אומר לך מיד דפנה, היום אם אני הייתי צריך לתקן ולעבות, קודם כל אני חושב שמה שעשינו הייתה היצירה הנכונה באותו זמן. אם הייתי מנסה לתפוס מרובה לא היה היום חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אני אומר לכם באחריות מלאה. היו עוד ויתורים שעשיתי, אחד מהם זה גם מוזכר כאן זה נושא של הסטטוס קוו שלא לבטל חוקים כלפי העבר בעוד שהיו הרבה חברי כנסת נלהבים שרצו להעמיד את כל החוקים במבחן רטרואקטיבי. אמרתי בשום אופן לא. אבל אני רק אומר שאם היום הייתי צריך לתקן את החוק הזה אני כן תומך בפסקת התגברות. אני תומך בפסקת התגברות. דפנה: שמה היא אומרת? אוריאל: שהיא אומרת קודם כל באיזה רוב בית המשפט העליון לבדו יכול לבטל חוק של הכנסת, זה לא כתבנו. דפנה: וגם להעביר שבתי משפט בדרג נמוך יותר לא יכולים. אוריאל: למשל, למשל. לדוגמא 7 שופטים של בית המשפט העליון יכולים לבטל חוק של הכנסת. הכנסת, מה שנקרא פסקת התגברות תוכל לאחר מכן ברוב של 65 מחבריה להחליט שההחלטה הזו של בית המשפט העליון אינה נכונה ולחוקק מחדש את מה שהיא רוצה. למה אני אומר את זה? משום שהדבר המרכזי הוא שאין זכויות יסוד מוחלטות. אתה צריך לדעת אם קם אינטרס לאומי כבד משקל שמצדיק את זה ואני לא חושב שהשאלה הזו אם קם אינטרס כבד משקל שמצדיק פגיעה בזכויות יסוד צריכה להישאר לחלוטין רק בידי מערכת המשפט ובית המשפט העליון." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |