בתשובה להאייל היפאני, 02/07/02 18:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם הדרישה שנפגעי אלימות על רקע לאומני יטופלו ע"י חוקרים בני הלאום של המותקף היא הגיונית? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר דרישה כזו אך זה נשמע די דומה לחוק הקובע כי אדם שנפגע ע''י נהג מיצובישי לא יטופל ע''י חוקר משטרה הנוהג באותו סוג רכב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה נשמע דומה לדרישה לטיפול בנפגעות אונס ע"י חוקרות משטרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחיל לחשוד ששאלתך המקורית היתה רצינית ולא תוצר של הומור ציני משובח. אינני מכיר דרישה כזו הנוגעת לנפגעי פעולות טרור אך אם היא קיימת אוי ואבוי לנו. אני בטוח שהערבים אשר נפגעים במעשי לינץ מצד יהודים לאחר כמעט כל פיגוע לא נשאלים איזה סוג חוקר הם מעדיפים. במידה ונפגעים יהודים מקבלים את האופציה הזו הרי שאנו בונים כאן יופי של מדינת חוק. אין הדבר דומה לטיפול בנפגעת אונס. מעבר לפגיעה הנפשית הקשה אשר נגרמה מעצם האונס הרי שאיש משטרה (זכר או נקבה) יכול להעצים את הנזק בתום לב וללא כוונה רעה כתוצאה מחוסר ידע ומקצועיות. ישנן הנחיות רבות לגבי הטיפול בנפגעת אונס עקב הרגישות הרבה במקרה כזה. ההנחיות הולכות ומתרבות, הולכות ומעצימות ככל שהנסיון והרגישות הציבורית גוברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני לא מבין. ברור שמתלונן זכאי לטיפול מקצועי, וכי אל למשטרה להעצים את הנזק והפגיעה בו. האם זה אומר שאסור שהמטפלים בתלונה, העושים זאת במקצועיות, אסור שיהיו מהמגדר של התוקף? במקרה של תקיפה לאומנית, עמדתך ברורה, והיא שהמקצועיות היא הקובעת, לא הלאום. את עמדתך במקרה של תקיפה מינית אני כבר לא בטוח שהבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של תקיפה מינית מקצועיות הטיפול המשטרתי חייבת לכלול את הרגישות לקרבן. אין חוק הקובע כי רק חוקרת תגבה עדות במקרה אך בצדק מונחה המשטרה להציע לנפגעת טיפול ע"י חוקרת. גם במידה ולנפגעת לא כל כך משנה מין החוקר הרי שישנן הנחיות לגבי צורת ההתנהגות וההתבטאות של אותו חוקר/חוקרת. המצב בשטח אינו מושלם בלשון המעטה (איזה ניסוח עדין) והדבר מקרין גם לגבי הטיפול בנפגעות עבירות מין. מנסיוני אין הכרח בהצבת חוקרת במקרה אונס אך ככלל יש לתת את האפשרות הזו בפני הקרבן ולממש אותה במידה והוא(היא) מבקש זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובה המפורטת. אני מקווה מאד שהמצב בשטח ישתפר ויגיע ל''מושלם'' או קרוב ככל האפשר לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא נראית לי הגיונית, אם מדובר בטיפול שיש לו פוטנציאל טראומה. באילו נסיבות בכלל צריך לחקור נפגעי אלימות על רקע לאומני? נניח שיהודי הותקף קשות ע"י ערבי, על רקע לאומני (לכאורה, בטח צריך לומר). ונניח שהחקירה שלו במשטרה (במטרה לברר את הלכאורה הזה) צפויה להיות קשה עבורו, כי ינסו שם למצוא אצלו סתירות וכאלה (ולחקור אותו על התנהגותו הפוליטית - זה נכון שצעקת לפני זה משהו כמו "מוות לערבושים"?). אז חקירה שלו ע"י חוקר ערבי יכולה בהחלט להיות גם קשה יותר רגשית עבורו, וגם פחות פרודוקטיבית (כשהמטרה היא למצות ראיות נגד התוקף. הבה נזכור שהמותקף לא חשוד בשום עבירה). ונראה לי סביר לדרוש שהחוקר בנסיבות כאלו יהיה תמיד יהודי (או ערבי, כשמדובר בנפגע ערבי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה אתה כבר מדבר על יעילות נטו. הם דיברו על הצד של הנזק הנפשי. אולי דווקא הפתרון הוא ההיפך? להכשיר במיוחד גברים לחקור נפגעות אונס בעדינות, וע"י כך להכריח את הנפגעת לקבל תמיכה מגבר? ככה אולי היא לא תפתח פוביה מגברים לשארית החיים שלה, ותוכל יום אחד לחזור לנהל חיים רגילים ובריאים. זה לא נראה כמו רעיון רע בכלל גם במישור הלאומני - שב"כניקים כבר ככה יודעים ערבית, מה איכפת להם לחקור עדים יהודיים לפיגוע במבטא ערבי? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |