בתשובה לשוקי שמאל, 03/01/23 15:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי מאמר של מישהו מהתעשיה (מקישור באייל, אני חושב, אבל אני לא זוכר איזה) שחוזה לפחות 70% להגיע להצלחה (כפי שהוא מגדיר אותה1) עד 2035. מה שמפליא אותי הוא שחברות האנרגיה הגדולות (בעיקר BP, שמתהדרת בהיותה הירוקה מכולן) לא משקיעות סכומי עתק בכיוון הזה. השקעה של 15 מיליארד דולר לאורך 7-8 שנים עשויה להניב תוצאות מצויינות, ו 2 מיליארד דולר בשנה זה לא כסף גדול לענקיות הנפט (זה בערך תקציב חיפושי הנפט השנתי הממוצע של BP). ______________ 1 הוא מגדיר Q=52 או לחילופין הפקה מסחרית כהצלחה. 2 נק. איזון מדעית היא Q=1 (האנרגיה שנכנסת לתא שווה לאנרגיה שיוצאת ממנו). כורי פלזמה מגיעים בערך ב Q=5 לנקודת איזון הנדסית (תפעולית?), כאשר האנרגיה היוצאת מספיקה כדי להפעיל את הכור. ראה Fusion energy gain factor [Wikipedia]. בניסוי של NIF בדצמבר האחרון הגיעו ל Q=1.5 בערך, אבל לא בכור של פלזמה אלא עם לייזרים שבעצם דורשים פי מאה אנרגיה להפעלה שלהם מאשר האנרגיה שהם מכניסים לניסוי, כך שנקודת האיזון התפעולית שלהם היא Q=100 והיא עדיין רחוקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שאני יכול לעשות כרגע הוא להוסיף את Inertial confinement fusion [Wikipedia] להפנייה שלך, כחומר שצריך לקרוא בעיון מלא לפני שאעיז לפצות פי ולומר משהו רציני לעניין. מה שאני יכול לומר כרגע זה א. מדובר בשתי קטגוריות של כליאה שונות מהותית וזה יוצר הבדלים משמעותיים בערכי ה-Q הנדרשים ואולי גם בהגדרות. בכליאה מגנטית (TOKAMAK) למשל ITER האירופאית (בצרפת), מדובר בשדות מגנטיים אדירים הכולאים את הפלסמה בתוך טורואיד תוך האצת הפלסמה לאורך הציר המעגלי שלו. היעד שם הוא אכן להגיע לזרימה רציפה steady state של הפלסמה (כרגע הם מגיעים לכמה דקות). בכליאה אינרציאלית (NIF בליברמור קליפורניה) מדובר בעיצוב פולסים. מזרימים לתוך תא הבעירה טיפת דלק זעירה (בגודל ראש סיכה) ומפציצים אותה בקרינת לייזר המבעירה את מעטפת הטיפה וגורמת למעטפת להתפוצץ החוצה באופן היוצר ריאקציה של גלי הלם הדוחסים את לב הטיפה פנימה עד למצב הצתה (implosion). בכל פולס כזה אמור להיות רווח אנרגטי המצטבר בכמה עשרות פולסים לשנייה. ב. הצד המשותף הוא שבכל שיטה הדלק הוא במצב פלסמה כאשר הוא ניצת. ג. הכור המחקרי ב-ITER אכן אמור לפעול באופן רציף ולספק הספק של חצי מגהואט. הוא מתוכנןן להגיע ל-Q>10 כדי שהאנרגיה המופקת תוכל לכסות את האנרגיה המושקעת בשדה המגנטי הכולא (כרגע יש להם peak של Q~0.67). כדי להגיע לערכי Q מעבר ל-10 יהיה צריך לבנות כור גדול יותר. הכור הזה לא יהיה כלכלי והוא לא יפיק חשמל אלא קיטור. מדובר כאן ב-breakeven הנדסי של קיום בעירה רציפה. (להבדיל מ-breakeven מדעי שכבר קרובים מאד אליו בשיטה זאת, ומ- breakeven כלכלי שהוא עדיין חזון לעתיד). ד. ב-NIF הקליפורני (כליאה אינרציאלית ע"י לייזרים) בכלל לא מדובר במצב רציף (פיצוץ טיפות הדלק נמשך חלקיקי שנייה). הלייזרים גם לא יעילים בטירוף. רק 1-2% מן האנרגיה שמפיקים הלייזרים משמש להפצצת ודחיסת הטיפה. ולכן פריצת הדרך ההנדסית תהיה ב-Q>125 כאשר יתרון האנרגיה המופק יהיה בו די כדי לכסות את האנרגיה שהושקעה בלייזרים (פריצת הדרך המדעית שהוכרזה בשנה שעברה היתה Q~1.5). גם כאן לא מפיקים חשמל אלא מניעים טורבינות קיטור. עושה רושם שההערכות לכור מסחרי בעוד 10-20 שנה הן סבירות, אבל זה לא אומר כלום לגבי סיכויי ההימור על האנרגיה הזו. צריך לזכור שכבר בשנות ה-70 דיברו על כור מסחרי בכליאה אינרציאלית, אבל אז גילו שגם הכליאה עצמה וגם יעילות הדחיסה של הלייזרים בסד"ג פחות יעילים ממה שחשבו. היה צורך בשיפורים משמעותיים בכליאה וביעילות של הלייזרים כדי להעלות בחזרה את הפרוייקט הזה על הפסים. אגב, מה בנוגע להצעתי לתקן את הביטוי "היתוך קר" בשאלת הסקר. היתוך קר זה science fiction לא מציאות מדעית. (הפונז? ירדן? אייכם?). כאמור אפשר היתוך מבוקר. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> לא יפיק חשמל אלא קיטור כמו כל כור גרעיני מצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסתבכנו פה בניסוח. כורים גרעיניים אזרחיים מסחריים, כולם ככל הידוע לי מפיקים חשמל. רובם כנראה באמצעות טורבינות קיטור. ככל הנראה גם בשיטות אחרות. לא בקיא בפרטים. בכור ב-ITER אני לא בטוח אם יש טורבינות קיטור או לא, ואני לא יודע אם הטורבינות שם מתאימות לייצור חשמל. מה שבטוח הוא שהכור לא ייצר חשמל שיוזרם לתוך רשת החשמל החיצונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך סטנדרטית להפוך אנרגיית חום היא להשתמש בטורבינות קיטור. הרבה מאד סוגים של תחנות כח מייצרות בפועל חום ולכן משתמשות בטורבינות קיטור. אבל מה שבאמת רציתי לספר הוא על חברת helion שמפתחת כור היתוך שאיננו מבוסס חום בכלל, אלא שואב את האנרגיה באמצעות אותו שדה מגנטי המשמש לכליאת הפלסמה. באנלוגיה זה קצת כמו מכונית הברידית שנוסעת בירידה. אותו מנגנון אלקטרומגנטי שמשמש להנעה יכול לעבוד בכיוון ההפוך ולטעון את הסוללה. וגם הכור שלהם לא כולל לייזרים (שזה מוריד את המגניבות, אבל כנראה מפשט את התפעול). למי שיש סבלנות לנושא הטכני הזה: סקירה של real engineering |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה בדיוק על הגבול בין סופר-מגניב-איך-לא-שמענו-על-זה-קודם לבין כמו-קודם-וזו-בטח-הונאה-אחת-גדולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהם מיישמים טכניקה שנחקרה בשנות ה 60 וה 70 .. https://en.m.wikipedia.org/wiki/Direct_energy_convers... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקדמת אותי. למי שמעדיף סרטונים גם אם הם נגועים ביותר משמץ של אופטימיזם מכוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו לביזנס - איך אפשר להשקיע בהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהם אי אפשר, אבל אולי זה זמן טוב לחשוב על מניות של microsoft. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אותו קישור.. :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(השכ"ג בוחן את מכונת-הזמן שלו - שגם היא בפיתוח 30 שנה ועוד לא שמענו עליה כלום. כמו שאתה רואה - הוא עדיין צריך לכוונן את הפרמטרים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה (שלילית מאד) לוידאו על helion: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כותב על ITER ש"כרגע הם מגיעים לכמה דקות" ואני קצת תמה מניין המידע הזה. למיטב הבנתי ITER הוא בשלבי בניה (ואגב, נתקלו שם בבעיה של סדקים שלא ברור כמה היא רצינית) ולא מבצע עדיין שום היתוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"כמה דקות" לקוח מן ההפנייה של אריק תגובה 755147 אני מניח שב-ITER עושים כל הזמן ניסויי הרצה של המתקן שלהם או אבטיפוס שלו. בתכנון, הכור שם אמור לעבוד באופן רציף. השיא של Q~0.67 בכליאה מגנטית הושג במתקן אחר JET(UK). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי בהודעה של אריק התיחסות ל-ITER, שנראה כרגע כך. אגב הנה הסדקים שהזכרתי לא מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכרוני פרוייקט ITER נבנה על תשתית של מתקן TOKAMAK צרפתי קודם. אני מתנצל שאיני מתעמק יותר מדי בפרוייקט. התרשמתי שלמוסד המחקר הזה יש נטייה לתזמן פריצות דרך טכנולוגיות עשרות שנים קדימה. זה קצת הפתיע אותי ביחס לקונסורציום בינלאומי ענק שכזה. אבל כנראה זה בעייה שלי והדבר הזה די מקובל. השורה הסופית המתבררת בקריאה יסודית, היא שגם ללא שום הפתעות שליליות בתכנית ההקמה של הכור ובשלב ההחלפה לדלק DT הזמין יותר, וכאשר הכור יפעל באופן סדיר, יהיה מדובר בכור מחקר שישמש אבטיפוס לכורים מסחריים שיוקמו אחריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כבר אמרנו כמה פעמים ש ITER הוא כור מחקר. זה מה שקרוי חקר ישימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תגיד הרבה פעמים "ITER הוא כור מחקר", בסוף מישהו ישמע "ITER הוא כור היתוך קר"... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו חברות האנרגיה שלא לומר האנושות) היו מוכנות להשקיע כמה מיליארדים בשנה לאורך עשור, יש כבר טכנולוגיה יעילה מוכרת ואמינה פי כמה על המדף, והיא כורי ביקוע. אם אפילו בזה הן לא משקיעות, למה שישקיעו בטכנולוגיה עם סיכון טכנולוגי כל כך גבוה? שבמקרה הטוב ישתלם להן עוד עשרות שנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא כמו בכורי ביקוע, מרגע שהטכנולוגיה הזו תהיה כלכלית הביזנס שלהם עלול לפשוט את הרגל. חברות ענק אמורות לתכנן לטווח כזה. אני במקומם גם הייתי משקיע בעבר באנרגיות מתחדשות ובחברות של כלי רכב חשמליים, רק ליתר בטחון. אבל נראה שהם התחילו לזוז, לאט. אחת המטרות של BP במסגרת האמביציה שלהם להגיע לנטו 0 עד 2050 היא Within 10 years, we aim to:
Increase our annual low carbon investment 10-fold to around $5 billion a year. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "כלכלית"? כורי ביקוע קיימים כבר 50 שנה, האם זו טכנולוגיה "כלכלית"? כל הזמן אומרים לנו שזה יקר מאד 1. אני לא רואה שום סיבה שטכנולוגיה גרעינית חדשה תהיה יותר כלכלית ותגרום להם כל כך מהר לפשוט את הרגל. 1 למרות שלטווח ארוך זה יותר זול מפחם וגז כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כורי ביקוע הם בהחלט כלכליים, אבל יש להם את הבעיות שלהם. כורי היתוך, למיטב הבנתי, לא מייצרים פסולת רדיואקטיבית ולא סובלים מיחסי הציבור השליליים של כורי ביקוע. זו הטכנולוגיה שמרגע שתהיה כלכלית יהיו לה הכי מעט חסרונות: היא לא תהרוג ציפורים, לא תשתלט על שטחי קרקע ענקיים, ולא זקוקה למיקום ספציפי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לגבי זה: א. כרגע חלק מהטכנולוגיות ממלאות איצטדיון כדורגל. ב. חלקן - למשל הטוקאמק - עלולות להיות מסוכנות לא פחות מכור ביקוע. רק תחשוב על כמה מיקרוגראם של פלזמה תרמו גרעינית במקרה של כשל כלשהו בחשמל לאחד המגנטים שמחזיקים אותה כלואה בתוך הכור. זה יגרום לגעגועים לכורי הביקוע הרגועים והנחמדים של פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחוצמזה לכורי היתוך יש קרינה רדיואקטיבית לא מבוטלת כלל (מנייטרונים הפוגעים בחומרי השלד של הכור אאז"ן). כך שכור היתוך כן יהרוג ציפורים, ישתלט על שטחי קרקע ענקיים, וזקוק למיקום ספציפי (מבחינת קרור והפקת חשמל הוא לא שונה מכור ביקוע, אולי גרוע ממנו). נשאר עוד משהו? אה, כן: אין תוצרים רדיואקטיביים ורעילים ומימן יש הרבה ביחס לאורניום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד ניטפוק קטן מהצד החיובי- הם ייצרו הליום, שהוא משאב מתכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושכחתי שמישהו כאן הזכיר שדלק הטריטיום גם הוא רדיואקטיבי ומסרטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מדובר ביותר מכמות זניחה? האם יש דרך מעשית ללכוד את ההליום? ___ בעוד מאה שנה יספרו על הדרך בה בזבנו הליום על שטויות כמו בלוני יומולדת באותה נשימה בה מתארים את האירופאים שהקימו מפעלים על שפת אגמים-שהם-פנינות-טבע-מרהיבות באמריקה רק בשביל לשפוך לתוכם כמויות בלתי מבוקרות של פסולת רעילה. אבל זה נושא לסיפור אחר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללכוד את התוצר ניתן בהחלט, אבל הכמות תהיה זניחה לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למתעניינים: ניתוח של הבעיות העיקריות בכור היתוך בגישה של iter (יקר מאוד וקשה מאד לבנייה ותפעול). דרך שונה לחלוטין להפיק אנרגיה מהיתוך ללא הבעיות לעיל: הדרך של חברת הליון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרמממממפפפ בשלישית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן קשה לצפייה ומאתגר את יכולת הריכוז, אך לדעתי כדאי למי שלא מחפש חדשות. זה סוג של יח"צ של helion שעל הדרך מספק מידע על המתחרה המוביל ITER. הסיכום שלי: מסביר במידה רבה מדוע אנו במרחק של עשרות שנות פיתוח מכור כלכלי (commercial). מדובר בתחום שעדיין נמצא בשלב של טכנולוגיות בחזית הפיתוח ההייטקי. ירידה לפרטים רק מחזקת את הדעה הקדומה שלי שנלמדה מג'ארד דיאמונד: טכנולוגיית ההיתוך אולי תהיה פריצת דרך בתחום יכולת ההפקה אבל תביא אתה בעיות לא פחותות בתחום האקולוגיה ובמקרה זה גם לא כל כך שונות מכורי ביקוע: דלק וחומרי גלם יקרים ומסוכנים, פליטות רעילות ורדיואקטיביות. וכפי שהעיד האלמוני יקר ומסובך. עכשיו אני יודע שטריטיום הוא לא רק רעיל ורדיואקטיבי אלא גם נפיץ. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבעיה העיקרית עם כורי היתוך תהיה הטיפול בטריטיום, האנושות תהיה במצב טוב מאד. על איזו נפיצות אתה מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפיצות של בום. מתפוצץ (מנחש שבתגובה עם חמצן). נפיץ וההיפך מנפוץ - נדיר. אז ככה טריטיום (הדלק של ITER) נדיר. ITER יגמור את כל המלאי העולמי בחודשיים. כל כך נדיר שצריך לייצר אותו בכור עצמו ולצבור אותו (זו הסיבה ש-ITER יתחיל להשתמש בדלק DT רק בעוד 10 שנים). ודוק, ה-T הנצבר רדיואקטיבי ורעיל ( להבדיל מן ה-D) וגם נפיץ. לעומת זה תגובת ה-D-T ניצתת בתנאים "קלים" (יותר להשגה) ומייצרת הרבה אנרגיה בצורת נייטרונים מהירים. ב-helion אותו סיפור עם He3 במקום T. ה-ITER צורך גם Be יקר ורדיואקטיבי וגם ליתיום רעיל. helion מייצר חשמל באופן ישיר ולכן פחות רדיואקטיבי, וגם אינו משתמש ב-T. המחיר הוא שתנאי ההצתה שם קשים יותר. לכן ולא רק לכן, כל התכנון של helion (מעגל התגובות, 2 המיכלים של דלק הפלסמה עם תא הפיצוץ שביניהם, מערך השדות המגנטיים הכולאים את הפלסמה ומייצרים חשמל לתוך קבלים) הוא מורכב ומסובך כל כך ודורש מנגנוני סינכרון מדוייקים כל כך שיהיה זה הישג טכנולוגי ממדרגה עליונה. בסרטון היח"צ עצמו, מספר המנכ"ל איך באופן מפתיע גילו שהפלסמה בתא הפיצוץ "סוערת" יותר משידעו והיה צורך לבנות תא פיצוץ חדש גדול יותר ב-25%. מה שמסתתר מאחורי התיאור הזה הוא עיכוב של שנים מספר בתכנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. המעטפת של ה-ITER (זו שעוצרת את הנייטרונים המהירים ומייצרת חום) מייצרת גם אורניום 235 (יסוד רדיואקטיבי שצרכניו הידועים הם כורי ביקוע ופצצות אטום). בקיצור במימד של השקעה, זה עניין לקונסורציום של מדינות וחברות. זה גדול אפילו על חברות דלק. זכור שמדובר בהשקעה שתראה את פירוטיה בתסריט האופטימי ביותר בעוד 20 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ, מיצרת אורניום 235 ממה? מאורניום 238? מה שמעורר תהיות: א. אורניום הוא יסוד לא מאד נפוץ, אז יכשיו הוא יהיה מגבלה גם בכורי היתוך? ב. זכרון מעומעם מזכיר שאורניום 238 ונייטרונים מהירים זה מתכון די נפיץ, אה-לה טלר-אולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-ITER מתקן הפלסמה עטוף ב-breeding blanket שתפקידו כפול: סופג חום מן הנייטרונים המהירים(חמים) ומאיט אותם כדי שיתפסו במעטפת וגם אמור לייצר נייטרונים חדשים להמשך התגובה. החומר מכפיל הנייטרונים הוא Be (עוד משאב יקר שתחת פגיעת נייטרון הופך רדיואקטיבי ופולט שני נייטרונים). הנייטרונים פוגעים במשאב רעיל אחר, ליתיום ומייצרים טריטיום. ה-Be שהוא המשאב מכיל בתוכו אורניום. האורניום הזה בסביבת נייטרונים עשוי להפוך ל-U235 הרדיואקטיבי. אני מניח שלא מדובר בכמויות ובתנאים הדרושים ליצירת תגובת שרשרת של ביקוע, אבל בכל םעם שיהיה צורך לטפל ולחדש את המעטפת, תהיה בעיה של טיפול ופינוי ה-U235 המסוכן (לא שתהיה בעיה מה לכשות איתו. אחראן תשמח לקנות). אגב, מה בנוגע לשינוי הביטוי "היתוך קר" בשאלות הסקר? איזי הציע "היתוך מבוקר" במקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי מאוד מוזר הסיפור עם האורניום: א. אורניום 238 הוא גם כן רדיואקטיבי. ב. אורניום 238 לא יכול להפוך לאורניום 235 בעקבות פגיעת נייטרון (הוא יכול להפוך לפלוטוניום 239 בעקבות פגיעת נייטרון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקי לא מדייק. לא נוצר אורניום 235. הבריליום מכיל אחוז קטן מאד של אורניום, ואחוז קטן של אותו אורניום הוא אורניום 235. האורניום 235 הוא יסוד בקיע (וגם אותו פלוטוניום שהזכרת). ובשורה התחתונה, זה אומר שלכור היתוך כזה (שעובד עם בריליום) יהיו בעיות של פסולת גרעינית בדומה לכור ביקוע רגיל. אולי כמות קטנה יותר של פסולת; אבל עדיין משמעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נאמר שליד פלוטוניום, אורניום 235 הוא כלבלב נחמד וידידותי לסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לראות את הסרטון הראשון בתגובת האייל האחר שוב. Be מכיל אורניום באופן טבעי ואורניום טבעי מכיל מעט u235. מה גורם להווצרות u235 נוסף איני יודע. יתכן שהוא נוצר מיסודות אחרים ויתכן שאתה טועה. U238 בולע נייטרון ועובר התפרקות קרינת אלפא. עוד שתי התפרקויות ביתא ואתה ביעד. מצד שני יתכן שהסרטון טעה או שמעתי לא נכון ומדובר באורניום בכלל ולאו דוקא באיזוטופ המסויים. אם מדובר ב-U235 תהיה גם בעיה ביטחונית בפינוי פסולת ממתקן הכור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צוחק עלי? כמה אורניום כבר מכיל בריליום באופן טבעי? 1%? קשה לי להאמין, אבל נניח שכן. אורניום 235 הוא פחות מאחוז אחד מכלל האורניום (הלא מועשר), כלומר מדובר כאן בפחות מ-0.01% שלאורניום 235 בפסולת הבריליום של הכור. אורניום 235 לא נמצא בשרשרת ההתפרקות של אורניום 238 (אורניום 234 כן, אבל הוא לא יכול לשמש לתגובת שרשרת) אבל הוא כן תוצר פרוק של פלוטוניום 239, שכן נוצר מפגיעת נייטרונים באורניום 238, אבל לפלוטוניום זמן מחצית חיים של עשרות אלפי שנים כך ששוב, מדובר בכמויות זניחות לחלוטין. בקיצור זאת לחלוטין לא תהיה הבעיה של כורים כאלה. זה בסדר יש מספיק בעיות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה אתה מתנפל עליי בכל פעם. אני הייתי היועץ המדעי של הסרטון המדובר? הערת שיש משהו תמוה בהתיחסות ל-U235 והסכמתי. יכלת לראות את הסרטון ולהתיחס למה שנאמר שם. מתברר שלמעטפת הדגירה של המתקן ב-ITER דימיון רב למעטפות דגירה של כורי דגירה מסוג ביקוע. מתברר שהאורניום הנמצא בבריליום שנמצא במעטפות ליתיום עובר תהליכי ביקוע בשרשרות לא קריטיות. כלומר במעטפת הזו יצטברו עם הזמן כמויות קטנות(?) של תוצרי ביקוע מאותו סוג שמוצאים בכורי דגירה. לכן באופן עקרוני, ברור שעשויה להיות בעיה בטיפול ובפינוי מעטפת הדגירה. מתברר גם שיש מאמץ רב לחשב ולמדוד את יחסי הביקוע של האיזוטופים השונים במעטפות. כנראה שיש חוסר התאמה של 50% בין החישוב למדידות של יחס הביקוע של U235 וזה יכול להיות מה שהוליד את אזכורו (השגוי?). מה כמות התוצרים הרדיואקטיביים במעטפת? האם היא גדולה או קטנה? ואיך זה קשור ל-U235, כנראה רק למומחים מסדה"ג שלך מותר להתבטא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |