בתשובה לשוקי שמאל, 07/01/23 16:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הבעיה העיקרית עם כורי היתוך תהיה הטיפול בטריטיום, האנושות תהיה במצב טוב מאד. על איזו נפיצות אתה מדבר? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נפיצות של בום. מתפוצץ (מנחש שבתגובה עם חמצן). נפיץ וההיפך מנפוץ - נדיר. אז ככה טריטיום (הדלק של ITER) נדיר. ITER יגמור את כל המלאי העולמי בחודשיים. כל כך נדיר שצריך לייצר אותו בכור עצמו ולצבור אותו (זו הסיבה ש-ITER יתחיל להשתמש בדלק DT רק בעוד 10 שנים). ודוק, ה-T הנצבר רדיואקטיבי ורעיל ( להבדיל מן ה-D) וגם נפיץ. לעומת זה תגובת ה-D-T ניצתת בתנאים "קלים" (יותר להשגה) ומייצרת הרבה אנרגיה בצורת נייטרונים מהירים. ב-helion אותו סיפור עם He3 במקום T. ה-ITER צורך גם Be יקר ורדיואקטיבי וגם ליתיום רעיל. helion מייצר חשמל באופן ישיר ולכן פחות רדיואקטיבי, וגם אינו משתמש ב-T. המחיר הוא שתנאי ההצתה שם קשים יותר. לכן ולא רק לכן, כל התכנון של helion (מעגל התגובות, 2 המיכלים של דלק הפלסמה עם תא הפיצוץ שביניהם, מערך השדות המגנטיים הכולאים את הפלסמה ומייצרים חשמל לתוך קבלים) הוא מורכב ומסובך כל כך ודורש מנגנוני סינכרון מדוייקים כל כך שיהיה זה הישג טכנולוגי ממדרגה עליונה. בסרטון היח"צ עצמו, מספר המנכ"ל איך באופן מפתיע גילו שהפלסמה בתא הפיצוץ "סוערת" יותר משידעו והיה צורך לבנות תא פיצוץ חדש גדול יותר ב-25%. מה שמסתתר מאחורי התיאור הזה הוא עיכוב של שנים מספר בתכנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. המעטפת של ה-ITER (זו שעוצרת את הנייטרונים המהירים ומייצרת חום) מייצרת גם אורניום 235 (יסוד רדיואקטיבי שצרכניו הידועים הם כורי ביקוע ופצצות אטום). בקיצור במימד של השקעה, זה עניין לקונסורציום של מדינות וחברות. זה גדול אפילו על חברות דלק. זכור שמדובר בהשקעה שתראה את פירוטיה בתסריט האופטימי ביותר בעוד 20 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ, מיצרת אורניום 235 ממה? מאורניום 238? מה שמעורר תהיות: א. אורניום הוא יסוד לא מאד נפוץ, אז יכשיו הוא יהיה מגבלה גם בכורי היתוך? ב. זכרון מעומעם מזכיר שאורניום 238 ונייטרונים מהירים זה מתכון די נפיץ, אה-לה טלר-אולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-ITER מתקן הפלסמה עטוף ב-breeding blanket שתפקידו כפול: סופג חום מן הנייטרונים המהירים(חמים) ומאיט אותם כדי שיתפסו במעטפת וגם אמור לייצר נייטרונים חדשים להמשך התגובה. החומר מכפיל הנייטרונים הוא Be (עוד משאב יקר שתחת פגיעת נייטרון הופך רדיואקטיבי ופולט שני נייטרונים). הנייטרונים פוגעים במשאב רעיל אחר, ליתיום ומייצרים טריטיום. ה-Be שהוא המשאב מכיל בתוכו אורניום. האורניום הזה בסביבת נייטרונים עשוי להפוך ל-U235 הרדיואקטיבי. אני מניח שלא מדובר בכמויות ובתנאים הדרושים ליצירת תגובת שרשרת של ביקוע, אבל בכל םעם שיהיה צורך לטפל ולחדש את המעטפת, תהיה בעיה של טיפול ופינוי ה-U235 המסוכן (לא שתהיה בעיה מה לכשות איתו. אחראן תשמח לקנות). אגב, מה בנוגע לשינוי הביטוי "היתוך קר" בשאלות הסקר? איזי הציע "היתוך מבוקר" במקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי מאוד מוזר הסיפור עם האורניום: א. אורניום 238 הוא גם כן רדיואקטיבי. ב. אורניום 238 לא יכול להפוך לאורניום 235 בעקבות פגיעת נייטרון (הוא יכול להפוך לפלוטוניום 239 בעקבות פגיעת נייטרון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקי לא מדייק. לא נוצר אורניום 235. הבריליום מכיל אחוז קטן מאד של אורניום, ואחוז קטן של אותו אורניום הוא אורניום 235. האורניום 235 הוא יסוד בקיע (וגם אותו פלוטוניום שהזכרת). ובשורה התחתונה, זה אומר שלכור היתוך כזה (שעובד עם בריליום) יהיו בעיות של פסולת גרעינית בדומה לכור ביקוע רגיל. אולי כמות קטנה יותר של פסולת; אבל עדיין משמעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נאמר שליד פלוטוניום, אורניום 235 הוא כלבלב נחמד וידידותי לסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לראות את הסרטון הראשון בתגובת האייל האחר שוב. Be מכיל אורניום באופן טבעי ואורניום טבעי מכיל מעט u235. מה גורם להווצרות u235 נוסף איני יודע. יתכן שהוא נוצר מיסודות אחרים ויתכן שאתה טועה. U238 בולע נייטרון ועובר התפרקות קרינת אלפא. עוד שתי התפרקויות ביתא ואתה ביעד. מצד שני יתכן שהסרטון טעה או שמעתי לא נכון ומדובר באורניום בכלל ולאו דוקא באיזוטופ המסויים. אם מדובר ב-U235 תהיה גם בעיה ביטחונית בפינוי פסולת ממתקן הכור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צוחק עלי? כמה אורניום כבר מכיל בריליום באופן טבעי? 1%? קשה לי להאמין, אבל נניח שכן. אורניום 235 הוא פחות מאחוז אחד מכלל האורניום (הלא מועשר), כלומר מדובר כאן בפחות מ-0.01% שלאורניום 235 בפסולת הבריליום של הכור. אורניום 235 לא נמצא בשרשרת ההתפרקות של אורניום 238 (אורניום 234 כן, אבל הוא לא יכול לשמש לתגובת שרשרת) אבל הוא כן תוצר פרוק של פלוטוניום 239, שכן נוצר מפגיעת נייטרונים באורניום 238, אבל לפלוטוניום זמן מחצית חיים של עשרות אלפי שנים כך ששוב, מדובר בכמויות זניחות לחלוטין. בקיצור זאת לחלוטין לא תהיה הבעיה של כורים כאלה. זה בסדר יש מספיק בעיות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה אתה מתנפל עליי בכל פעם. אני הייתי היועץ המדעי של הסרטון המדובר? הערת שיש משהו תמוה בהתיחסות ל-U235 והסכמתי. יכלת לראות את הסרטון ולהתיחס למה שנאמר שם. מתברר שלמעטפת הדגירה של המתקן ב-ITER דימיון רב למעטפות דגירה של כורי דגירה מסוג ביקוע. מתברר שהאורניום הנמצא בבריליום שנמצא במעטפות ליתיום עובר תהליכי ביקוע בשרשרות לא קריטיות. כלומר במעטפת הזו יצטברו עם הזמן כמויות קטנות(?) של תוצרי ביקוע מאותו סוג שמוצאים בכורי דגירה. לכן באופן עקרוני, ברור שעשויה להיות בעיה בטיפול ובפינוי מעטפת הדגירה. מתברר גם שיש מאמץ רב לחשב ולמדוד את יחסי הביקוע של האיזוטופים השונים במעטפות. כנראה שיש חוסר התאמה של 50% בין החישוב למדידות של יחס הביקוע של U235 וזה יכול להיות מה שהוליד את אזכורו (השגוי?). מה כמות התוצרים הרדיואקטיביים במעטפת? האם היא גדולה או קטנה? ואיך זה קשור ל-U235, כנראה רק למומחים מסדה"ג שלך מותר להתבטא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |