|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון אורית סטרוק מסתמכת על פסיקת מוה"ד הרבבודיה כדי להתיר לרופאים שות"מ לסרב להציל גוי בשבת. לענ"ד נראה שרוח העתים שיבשה את הבנתה של הנאורה, מפני שנראה שהרב פסק דוקא להיפך. במשך דורות רבים התלבטו רבנים בשאלה אם מותר לחלל שבת כדי להציל חולה גוי. הבעיה שניצבת לפניהם היא שיש משנה ברורה האוסרת לחלל שבת להצלת גוי. הווא אומר שמצוות פיקוח נפש חלה על יהודים בלבד. רבנים במהלך הדורות תקפו את הסוגיה הזו בעיקר ע"י אבחנה בין חילול שבת מן התורה (דאורייתא) לבין חילול שבת דרבנן. ואז פסקו כי אם מדובר בעבודה בשבת רק ע"פ דרבנן, מדובר בחילול שבת קל יותר (פחות בחומרתו). ולכן בדורות הקודמים, בגולה, רבנים פסקו שמותר לחלל שבת ע"פ דרבנן על סמך היתר משום איבה. כלומר סירוב להציל את הגוי עלול לעלות לרופא היהודי או ליהודים אחרים בחייהם (ולכן מדובר בפיקוח נפש של יהודים). רבנים מודרניים יותר (כמו הציץ אליעזר) ובפרט רבנים בישראל (הרבבודיה), חשו שהסיבה הזאת פחות ממשית בדורנו ובפרט בישראל. יחד עם זאת הם הדגישו שהמשנה הנ"ל מקשה מאד על רופאים שות"מ שמצוות מקצועם היא להציל כל נפש. הרבבודיה הרחיק יותר מכולם ופסק שיש להציל את החולה. אלא שהוא סייג את דבריו שחובה על הרופא לנסות ככל יכולתו להפחית בחומרת האיסור (של חילול שבת). כדוגמה הציע הרבבודיה שהרופא יקרא לעזרתו עוד רופא או אח (מפני ששניים העושים עבודה בשבת בצוותא, חומרת העבירה מתחלקת בין שניהם ולכן היא קלה יותר ואז מותרת). ע"פ תפיסת עולמו הרבבודיה ניסה להקל. אלא שלרבנית סטרוק תפיסת עולם "מודרנית" עוד יותר. כאישה היא בודאי אינה מעיזה לפסוק הלכה. הרבנית עוסקת בדיני עבודה וזכויות המגזר. אין צורך לחייב רופאים שות"מ לחלל שבת להצלת גוי, כאשר ישנם בסביבה מספיק רופאים חילוניים או ערלים שמוכנים לעשות זאת. אינספק שמוה"ד ר' ישעיהו ליבוביץ היה רואה באורית סטרוק את התגשמות נבואותיו על החורבן שיביא גוש אמונים על הדת היהודית. ליבוביץ דנן תקף ב-1948 בחמת זעם קדושה את הרב פישמן-מיימון (שר הדתות הראשון) שבזמן המצור בירושליים דרש לשמור את הבשר הכשר שהובא לעיר לצרכי הקהילה הדתית. ליבוביץ השווה אותו לאנטיוכוס המאכיל יהודים בבשר טריפות. לתפיסתו היה צריך לחלק את הבשר הכשר שווה בשווה בין כל הנצורים, שכן אכילת טריפות היא עבירה קלה יותר מהאכלת יהודים אחרים בטריפות. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
||||
|
||||
תורה שלא שמה את הדאגה לזולת ואת ערך חיי האדם (באשר הוא אדם) מעל כל שאר הבּאָבּע מעשה'ס - לא ראוי לשמר ולא ראוי לכבד. זה רק אני שלא מתרשם מספקטרום הדעות הזה שנע בין הדעה היענו קיצונית יותר (אסור לחלל שבת כדי להציל גוי) לבין הפסיקות המתפלפלות שבדוחק ובתירוץ זה או אחר מרשות זאת (טוב... נו... טכנית זה בעיה אבל ידה ידה ידה...פסדר נו)? כל הפלפול הזה עצמו מתועב בעיני, בלי קשר למסקנה אליה מגיעים בסופו. וואללה תודה באמת יהדות ובאמת תודה כבודו הרבבודיה הנאור שאתה מרשה לרופא להציל חיים בכל ימות השבוע. כולי נפעם מרוחב הלב וההקרבה הקלנדרית של היהודי למען זולתו (ועוד זולת שהוא גוי! פשששש...). אם זאת השבת של היהודים וזאת מהותה, היא לא קדושה ואין שום דבר ליהודים להתרברב בה. חילולה מצווה. |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה השם הזה הרבה יותר מתאים לטקסט הנ״ל. או בקיצור, מה שרציתי לשאול זה: מה העבודה הזאת לכם? |
|
||||
|
||||
תמונות בשחור לבן הן תמיד פשוטות יותר. תמונות בכל גווני הקשת הן אנושיות ומעניינות יותר. אפשר לזרוק את כל היהודים עם היהדות ביחד לפח זבל אחד גדול ואפשר גם לעצור לרגע ולהבדיל בין אנשים שבתוך הסד של כללים דתיים ומסורות לא נעימות (עמלקים וכאלו) בכל זאת מצליחים לשמור על גרעין אנושי לבין אלו שמתוך פונדמנטליזם ופסיכופטיות מאבדים כל צלם אנוש. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שאין ניואנסים. ברור שיש וגם אין ספק שהפונדמנטליזם הוא הגרוע ביותר. כן אמרתי שאם אלו ה״מתונים״ בספקטרום שאתה מציג, אז זה רק משכנע אותי שמשהו רקוב כבר ביסודות. הפונדמנטליזם שצומח מהגרעין הרעיוני הזה הוא די המשך מתבקש וישיר. לא מפתיע שזה מגיע עד לשם. |
|
||||
|
||||
אני מניח שלא תופתע לדעת שגם בעיניי יש משהו טורד מנוחה בתפישת העולם של מפלגות בקואליציית השלטון. יתר על כן, יש משהו מנבא רע באישיות הספציפית של אורית סטרוק. איני יכול להימנע מן המחשבה על האישיות הפוליטית של הנאצי מן השורה, כפי שתארה אותו חנה אהרנדט. אותו אדם, שבעצמו אינו פושע או פסיכופט אלא פשוט אזרח החומק באופן שיטתי מן האחריות למעשיו האזרחיים. האזרח הפוליטי חייב להיות מודע לכך שכל החלטה פוליטית עושה אותו אחראי בפני כל הגוף האזרחי לתוצאות ההחלטה. האזרח מן הטיפוס הסטרוקי לעולם יתחמק מן האחריות לאותם אנשים שנפגעו מהחלטותיו. הוא יש לו את הרבנים שלו, את ההלכה שלו, וואטאבאוט מה שהם עשו ובכלל הם התחילו. יחד עם זאת, בגילי המתקדם איני יכול להתנחם בתפישת הפלנטה האחרת והקרימינליזציה של האחר. יש בכך משום החכמה וגם הנחמה, ללמוד מה הביא את אותו אדם מן הבנאליה של בית, ילדים אולי איזה כלב או חתול עד לאותו פשע הקרוי אדם. ודוק, האנשים האלו נמצאים בכל מקום, אולי גם בתוכנו עצמנו. ההזרה וההתנכרות לרע מביאה לחוסר הבנה ולאי ידיעה עם מה אנו מתמודדים. כל הגוועלד שקם בשל דבריה של סטרוק מתבסס על דברים שהיא כלל לא אמרה. לא מפריע לי שהצד השני מותקף מדי פעם ע"י פייק ניוז. הבעיה היא שויכוחים בפורמט הזה גולשים מיד לתהום של ראיית מציאויות שונות שאין דרך לגשר ביניהן. לכאורה, הדרך הקלה היא להניח שהגב' היא בורה ועם הארץ. אולי תופתע לשמוע אבל הנחה זו מזכה את חה"כ. סטרוק והרבבודיה חיים באותה מסגרת הלכתית, אלא שסטרוק לכאורה אינה יודעת שפיקוח נפש חל על יהודים בלבד. מה שהיא הציעה הוא שלא יחייבו רופאים שות"מ (שומרי תורה ומצוות) לחלל שבת על מנת לטפל בגוי כאשר יש רופאים אחרים שיכולים לטפל בו. זו פרקטיקה די מקובלת במקומות רבים לאפשר לאנשים לנהוג ע"פ דתם, כאשר ישנם אחרים היכולים להחליף אותם. יתר על כן, אם אין רופאים אחרים, אזי לכאורה יש פיקוח נפש והרופא הדתי יכנס לפעולה. הנה כי כן סטרוק היא הנאורה לעומת הרבבודיה הכבול להלכה הקובעת שאין פיקוח נפש לגוי. למרבה הבושה סטרוק כלל אינה בורה. אני סמוך ובטוח שהיא יודעת היטב שכאשר מדובר בחולה גוי אין כאן שאלה של פיקוח נפש. ההיתר כאן הוא "היתר משום איבה". אם הרופאים הגויים ישמעו שרופאים יהודיים לא מטפלים בגויים בשבת, הם עשויים לא לטפל ביהודים ואז באים לידי פיקוח נפש של יהודים. ברור לכל מי שאינו ילד שמדובר בתרוץ דחוק (שכן הרופאים הגויים מחוייבים בשבועת היפוקרטס). גרוע מכך, ברור שסטרוק והרבבודיה כאחד זרים לערך של קדושת חיי כל אדם ולאו דוקא יהודי. דבר שהוא חמור בפני עצמו מפני שהערך הזה קיים ביהדות מקדמת דנא: בני נוח, גר תושב ומאמיני דת ייחוד. היכן נפער הפער בין סטרוק לרבבודיה. הרבבודיה חי בקרב עמו. הוא מודע למצוקת הרופאים שות"מ בין מצוות ההלכה למצוות מקצועם והוא פועל לבוא לקראתם במסגרת ההלכה. אורית סטרוק היא אדישה מוסרית. מבחינתה מדובר בשאלות של ועד עובדים. אם רופאים יהודיים לא רוצים לטפל במישהו ויש מי שיעשה זאת, מדוע לא להפיל את זה עליו, בדיוק כפי שבצה"ל מפילים פעילות בשבת על חילונים? כאן מקומו של ישעיהו ליבוביץ המחזיר את המוסר ליהדות. רופא יהודי המטיל על רופא יהודי אחר לעבוד בשבת, חוטא בחילול השם יותר מן הרופא השני. זוהי האחריות המוסרית והדתית החלה על כל פעולה. הנה כי כן ליבוביץ מצרף את הפרשנות המוסרית לפיתרון של הרבבודיה. התשובה היהודית לחילול השבת אינה יכולה להיות להטיל אותה על יהודי אחר. יש למצוא פיתרון במסגרת ההלכה המשתנה שיאפשר ליהודי להישאר במסגרת ההלכה מבלי להחטיא את הזולת. הנה כי כן האשמה אינה ביהדות, בהלכה או ברבנים. האשמה היא באדישות המוסרית של חה"כ אורית סטרוק. אין כאן שאלה דתית כלל (בין אדם לאלוהיו) אלא בעיה פוליטית-מוסרית-חילונית (בין אדם לחברו). הרשע אינו הרבבודיה, אלא סמוטריץ, סטרוק וחבריהם. ועוד שני דברים. ראשית, הייתי מציע לך לא למהר להשתמש בייאוש שלך. נראה שעוד תזדקק לו. שנית, אין שיוויון אין גיוס. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את הקשר הישיר בין מה שאמרתי לבין מה שאתה כותב. לא אמרתי שהרבובדיה הוא רשע גדול. אני גם לא מבין איך שירבבת לדיון את ה״הקרימינליזציה של האחר״. מי דיבר על פשעים או פושעים? מה קשור? ממתי להגיד משפט כל כך פרווה כמו ״אני לא מתרשם במיוחד מהמוסריות והנאורות של X״ זה משהו שאמור להקפיץ למחוזות הללו? בסה״כ אמרתי שאני לא מתרשם במיוחד מה״נאורות״ של יהודים שצריכים תירוצולוגיה הילכתית כדי להגיע בסידרת דילוגים, צוקהרות ופליק-פלקים תאולוגיים מפוארים אל משהו שאדם מוסרי מודרני מגיע אליו כבר בבסיס/ביסודות בצעד פשוט אחד - רופאים שמצילים חיים של אנשים, ללא תלות מהותית במצב קלנדרי זה או אחר, זה דבר טוב וחיובי, אפילו ר״ל כשמדובר בחיים של מישהו שחייו כנראה שווים פחות כי הוא נו... לא יהודי (ר״ל!). עיקר העניין בתגובתי הוא לא איך שאני חושב שהם צריכים להתנהג ולא דעתי על מה שהם צריכים להאמין בו (על כך השפעתי היא אפס ומכפתליבכלל) אלא מסקנה שלי ממנה נובעת השאלה: מה העבודה הזאת לכם? (כמו ה״רשע״ ההוא, מדובר בהתנערות שלי מהקולקטיב שזה עולם ערכיו). כל שאמרתי הוא שאם זה המוסר הפגום שמגיע בחבילה עם קדושת השבת, אז בעיניי השבת היא לא קדושה כלל. לכן הפרשנות המקובלת של השבת בדת היהודית היא בעיני ההיפך ממשהו שצריך לקדש. מבחינתי לא מותר לחללה אלא זאת ממש מצווה. |
|
||||
|
||||
דעתי היא שהבעיה כלל אינה בדת היהודית אלא באדישות המוסרית של סמוטריץ, סטרוק ודומיהם. הדת היהודית מכילה הרבה מאד דברים והמאמין נוטל ממנה מה שמתאים לו. הדת הקתולית הולידה הרבה אנטישמיות. אין זה אומר הרבה על הקתוליות. קתולים אדוקים רבים אינם אנטישמים. |
|
||||
|
||||
כן, זאת המחלוקת. גם עמדתי היא שקתולים רבים הם אינם אנטישמים, אבל עמדתי היא גם שאין מנוס מכך שיש בגרעין האמוני של הנצרות רעיונות אנטישמיים שבהכרח יובילו תמיד קבוצה מהנוצרים אל אנטישמיות ברמה זו או אחרת של עוצמה. כי מה לעשות, אחריות היהודים לצליבתו של האל/המושיע זה חלק אינהרנטי במיתוס המכונן שלהם. התיחסות אל Judas כאל סמל למקומו ואופיו של היהודי לא קיים בנצרות לא מאתמול ולא משלשום. |
|
||||
|
||||
יהודה איש קריות לא היה היהודי היחיד מבין שליחיו של ישוע מנצרת. כל האחד-עשר הנותרים, גם הם היו יהודים. |
|
||||
|
||||
גם ישוע יהודי (וגם בן לשושלת דוד למרות שהוא בו זמנית גם בכלל לא). נו אז? אנחנו מתפלאים עכשיו מחוסר הגיון ושכל ישר שיכול להיות בתאולוגיה ומיתוסים? נו די. האשמת העם היהודי במה שקרה לישו זה לא סיפור שאני המצאתי. Judas זה ממש ביטוי בשפה למען השם. טענות שמדגימות שהסיפור לא הגיוני או לא מסתדר זה גם בזבוז זמן ולא קשור. זה סיפור שהנוצרים סיפרו לעצמם והוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של האמונה הנוצרית, מההיסטוריה של רדיפת יהודים ומההיסטוריה של האנטישמיות (שלוש היסטוריות שהן בעצם אחת - השילוש הלא קדוש) . נראה לי שאתה מתוכח עם ההיסטוריה ולא איתי. |
|
||||
|
||||
הצרה היא שהפכתם את רשעי ארץ למורי ההלכה שלכם. אתה מסתגר בהתמסכנות היהודית שלך בדיוק כמו החבר'ה סמוטריץ, אב"ג וסטרוק. איני דובר הקתוליות. אתה מתעקש לטעון שהדוגמה הקתולית מאשימה את היהודים במות ישו, לך התווכח עם האפיפיור הקודם בנדיקטוס ה-16. כבר ב-1965 המועצה האקומנית פרסמה את ה"נוסטרה אטאטה" ("בזמננו אנו") ובו לראשונה הודאה כי לאנטישמיות הדתית היה חלק לא מבוטל ברדיפות היהודים. המועצה דחתה את הרעיון כי כל היהודים בזמנו של ישו או היהודים בימינו אשמים במותו של ישו. הכנסייה "הביעה צער" על השנאות, הרדיפות וגילויי האנטישמיות נגד היהודים. אז במשך הדורות הקתולים האשימו את היהודים במות ישוע ועכשיו לא. תחיה עם זה. בין חסידי אומות העולם לא יפקד מקומם של אנשי הדת הנוצרים שהסתירו יהודים בכנסיות ובמנזרים והצילו את חייהם. מצד שני ההיסטוריה רשמה גם את ממלא המקום פיוס ה-12 שחתם על הקונקורדט עם היטלר ושתק כאשר מיליוני יהודים נרצחו באירופה. כמו ביהדות, כל מיני נוצרים עשו דברים שונים עם הנצרות שלהם ואיש בחטאו ישא. התכסות בחסידות דתית אינה מכסה על חטאיו של אפאחד. |
|
||||
|
||||
''אתה מסתגר בהתמסכנות היהודית שלך בדיוק כמו החבר'ה סמוטריץ, אב''ג וסטרוק'' נו שוין. פרשתי. |
|
||||
|
||||
דוקא מזה נעלבת? לא היתה לי שום כוונה לעלוב בך ואם נפגעת אני מתנצל בפניך. אפאחד לא מכחיש את ההיסטוריה של רדיפת היהודים ע"י הכנסיה. ההיסטוריה הזו ידעה עליות ומורדות. והיחס של הכס הקדוש ליהודים לא היה קבוע. אפיפיורים מסויימים פרשו חסותם על יהודי הותיקן ואחרים אישרו וא יזמו רדיפות נגדם. הדת נשארה אותה דת. רק מפרשיה השתנו. אתה מנסה לגזור פסילה א-פריורי של הדת. הדת היא כפי הנראה תמונת מראה של האנושות. לפעמים היא טובה יותר ולפעמים פחות. הזכרתי את חנה ארנדט מפני שצריך ללמוד ממנה שלא משה רבנו, הרבובדיה ואפילו לא כהנא אשמים בחטאיו של איתמר בן גביר. הוא, הוא הנושא באשמת שנאת הזר והשונה והשוביניזם שלו. ביני לבין עצמי, איני גאה במעשים או בדברים של כל היהודים בכל הדורות. אני רק סבור שביחס לדתות אחרות, אין לנו מה להתבייש באבותינו ובמורשת שלנו. לא היה זה אחד משלנו שהתנבא: "לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ, בְּכָל-הַר קָדְשִׁי: כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים". |
|
||||
|
||||
אני גם לא מתבייש באבותינו ובמורשת שלכם1. כפי שאמרתי למעלה, אני בסה״כ אמרתי שבספקטרום שבין בן גביר לרבבודיה, אני לא מתרשם במיוחד מה״נאורות״ בשום נקודה שעל הספקטרום הזה. לא פרשתי כי זה מעליב. פרשתי כי ריקודי ה״אין לי אחות״ זה מעייף ודי משעמם. אתה זה שלקח את מה שאני אומר למחוזות ניקוי בן גביר מאשמה. אני לא חושב ולא אמרתי שמשה רבנו אשם בחטאיו של איתמר בן גביר. מיציתי ואין לי שום דבר מעניין להגיד2. אסיים בזאת. _________ 1 ניסוח מכוון. 2 כנראה עוד מלפני שהתחיל הפתיל הזה. |
|
||||
|
||||
יהודים הואשמו בהריגתו של ישו לא בגלל יהודה איש קריות אלא בגלל הסנהדרין (ראה חקירת ישו בידי הסנהדרין [ויקיפדיה]1). 1 אולי במקום/בנוסף לחובת לימודי תלמוד ילמדו את תלמידי ישראל קצת על הברית החדשה והקוראן? |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
אני עם הלוקארד. ערכי היהדות שונים מהערכים המערביים של זכויות אדם. גוי שווה פחות מיהודי, נקודה. תאמר ''יש יהדות ויש יהדות'', ואני אענה שהיהדות שבמדינת ישראל היא כזו. הרפורמים, כבודם במקומם מונח ושם הוא יישאר. הגרסאות של היהדות בארץ הן רק האורתודוקסית (היהדות הרבנית של הגולה) והזן החדש והקטלני של דתי-לאומי. ההוגה המרכזי של הד''ל הוא הרב קוק (הראי''ה) שעבורו נשמה של גוי קרובה יותר לנשמה של בהמה מאשר לנשמה של יהודי. הרב כהנא רק אמר בקול רם את מה שהיה מוצנע. בעניין האדישות המוסרית- לפני אי אלו שנים היתה הקלטה של בן גביר אומר שצריך לשרוף כנסיות. תגובתו היתה- זה לא אני אמרתי, זה הרמב''ם. |
|
||||
|
||||
כפי שהערתי להלוקארד, אני מציע גם לך לא למהר להשתמש בייאוש. להווי ידוע, שעוד נצטרך אותו בעתיד. ברשותך, מורי ורבי, אני חולק עליך לחלוטין. וכי נלמד תורה עכשיו מפיו של איתמר בן גביר? כמו כל עבריין שנתפס בכפו, הוא טוען שמישהו אחר אחראי למעלליו. הרשעים הללו סמוטריץ, אב"ג וסטרוק מצד אחד חוסים בסתר כנפיו של הבורא ומצד שני תופסים עליו בעלות. היכן נפסק שהרשעים הללו יהודים טובים יותר מן היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים, או מישעיהו ליבוביץ או מאלעזר שטרן, אברום בורג או משומרי משפט (רבנים למען זכויות האדם)? האם הביריון ששרף את חנות הסלולר 'פון כשר' בשכונת גאולה הוא יהודי טוב יותר מבעל החנות? הרשות נתונה ואיש בחטאו ישא. מי שבוחר באדישות מוסרית ומסרב לשאת באחריות למעשיו (הם התחילו, הם יותר גרועים, זה לא אני, זה הרמב"ם) הם האחראים למעשיהם ולא התורה, ההלכה, היהדות או המורשת היהודית. הרבבודיה הוא דוגמה מצויינת. לא הומניסט גדול ולא אוניברסליט קוסמופוליטי. אלא יהודי רבני, הנוהג לפי "לא בשמיים היא". הפסיקה שפיקוח נפש חל רק על יהודי אינה פסיקה עתיקה כל כך. זוהי פסיקה של החפץ חיים מסוף המאה ה-19 בפירושו לחלק אורח חיים שבשולחן ערוך. הרבבודיה, אינו מבטל את החפץ חיים ("אלו ואלו דברי אלוהים חיים"). הוא כותב פירוש משלו לאותו או"ח ושם משנה ופוסק את ההלכה לפי צרכי הדור והשעה. בשם האלוהים, הטחו עינכם מראות? הרי הוא פוסק שצריך לטפל בחולה הגוי. ההבדל בין הרבבודיה לבין אורית סטרוק אינו גדול אבל חשוב. הרבבודיה פוסק לכל יהודי הרוצה ללכת בדרכו ואומר לו איך לעשות את המעשה בדרך ההלכה. אורית סטרוק דואגת לסקטור שלה ומסדרת לו מין קונץ אחר: להטיל את העבירה לחיקו של יהודי אחר. הרמב"ם לא שרף אף כנסייה ואף מסגד. הרמב"ם טיפל כרופא ביהודים ונכרים כאחד. הוא היה רופאו של המשנה למלך ואף של בנו של החליף סלאח א דין ומן הסתם טיפל בהם גם כשכאבה בטנם בשבת. בכל מקרה הוא אינו יכול לשאת באחריות למעשיו של פורע, 800 שנה אחרי שמת. במשך מאות ואלפי שנים נחשבה ההומוסקסואליות בעיני שומרי הדת היהודית כעבירה בת מוות. והנה היום גדולי הרבנים אינם מעלים בדעתם הוצאות להורג ומיטבם אף מגלים הזדהות עם סבלם ומצוקותיהם האנושיות. מדוע אתה כה מזדרז לקבל את דעתם של רשעי הדת המספרים סיפורי מעשיות על אמת אחת נצחית שלעולם אינה משתנה ומניח בקרן זוית את דעתו של יהודי גדול כמו מוה"ד ר' י.ליבוביץ שהורה שהיהדות עוסקת ביחסיו של האדם עם האלוהים. את היחסים בין אדם לאדם צריכים חכמי ההלכה לקבוע לפי הידיעות והדיעות של הדור. מי הסית אותך לקבוע שאב"ג הוא יהודי אותנטי יותר מישעיהו ליבוביץ או ממני וממך? |
|
||||
|
||||
רגע, אתה רוצה לומר שנורמות התנהגות שנקבעו לפני מאות ואלפי שנים בחברה שבטית וברברית אינם מוסריים לפי אמות מידה מודרניות? אין מצב! ברור שיש משהו רקוב ביסודות. באיזה יקום זאת מסקנה, ולא נקודת מוצא די טריוויאלית? לדעתי זה לא העניין, והניסיון לבחון את היסודות ההלכתיים כאילו יש להם חשיבות כלשהי ביהדות של ימינו מהווה אימוץ של תפיסה דתית לפיה יש הלכה "אמיתית" ו"נכונה" שנמצאת בטקסט1 ויש מאמינים שמנסים לפרש אותה באופן מדויק ככל הניתן. בפועל, ההלכה היא-היא הפרשנות, בלי שום קשר לטקסט המקורי. יהודי אורתודוקסי, מעצם הגדרתו, מאמין שלא ניתן לשנות פסיק אחד מההלכה. אם בהלכה כתוב שאסור לחלל שבת כדי להציל גוי, אז אסור לחלל שבת כדי להציל גוי. הציפיה שיהודי כזה יחליט שההלכה לא הגיונית ו/או מוסרית זהה לציפיה שאותו אדם יהפוך לרפורמי2. הבעיה נובעת מכך שדתיים חיים בחברה מודרנית. ההלכה, כאמור, משקפת מוסר פרמטיבי. אבל המוסר ההלכתי לא יכול להיות פרמטיבי, כי המקור שלו אלוהי. נוצר כאן דיסוננס קוגנטיבי. ואיך בני אדם פותרים דיסוננסים? הם בעיקר משקרים לעצמם3. יש מי שבוחר לשכנע את עצמו שהמוסר המודרני שגוי באופן אובייקטיבי4 ויש מי שבוחר לשכנע את עצמו שאם כתוב א' הכוונה היא למעשה ל-ב'. "נכון, על פניו בהלכה כתוב שאסור לחלל שבת כדי להציל גוי. אבל הכוונה היא רק לגויים רשעים ששונאים יהודים. אם הגוי לא שונא יהודים ורוצה ברעתם הוא לחמלה, ולכן לא רק שההלכה מאפשרת חילול שבת במקרה זה, אלא אפילו מחייבת זאת". אם מסתכלים על המשפט הזה כפשוטו, זאת אפילו לא התפלפלות, זה להכניס בגסות דברים שלא כתובים בטקסט בשום צורה. אבל מסתכלים על המהות, יש כאן אקט הומני מהמעלה הראשונה - בעת התנגשות בין ערך דתי לחיי אדם, חיי אדם גוברים. ואחרי כל זה - הרציונל שעובדיה יוסף נתן היה שונה. הוא התייחס לדברים הבאים: א. עוד לפניו נקבע שהרציונל מאחורי חילול שבת כדי להציל יהודי הוא שאותו יהודי שחייו ניצלו יוכל לשמור על עוד הרבה שבתות. לכן חילול שבת כדי להציל יהודי למעשה שומר על השבת. ב. עם אמצעי תקשורת מודרניים, אם רופא יהודי יסרב לטפל בגוי בשבת, הידיעה עלולה להתפשט וזה עלול לגרום לרופאים גויים לסרב לטפל ביהודים. מכאן נובע שבעולם המודרני, ראוי לחלל שבת כדי להציל גוי. אז אפשר לומר "טוב, אין פה באמת אימוץ של ערכים הומניים, הוא סתם דואג ליהודים". וזאת אפשרות ריאלית. מצד שני, נמצא שאנשים חכמים5 לא נופלים פחות בהטיות קוגנטיביות, כמו שהם יותר טובים בלמצוא להן רציונליזציה. בעצם, נוצר כאן מצב נוגד אינטואיציה - לרוב ככל שהתירוץ יותר קלוש, כך העוול המוסרי יותר ברור. כאן זה הפוך. __________________ 1 הערה למי שחושב על "70 פנים לתורה" - נכון, אבל זה לא אומר שהלכתית כל פרשנות נכונה באותה מידה. 2 מילולית. זה בדיוק ההבדל בין אורתודוקסים לרפורמים. 3 יש איזה מיעוט זניח שמכיר בדיסוננס. במקרה שלפנינו הם יצאו בשאלה. 4 והנה הגדרנו פונדמטליזם. 5 ואני לא רומז פה לשום דבר לגבי יוסף או אריאל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |