בתשובה לalucard, 26/12/22 2:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע, אתה רוצה לומר שנורמות התנהגות שנקבעו לפני מאות ואלפי שנים בחברה שבטית וברברית אינם מוסריים לפי אמות מידה מודרניות? אין מצב! ברור שיש משהו רקוב ביסודות. באיזה יקום זאת מסקנה, ולא נקודת מוצא די טריוויאלית? לדעתי זה לא העניין, והניסיון לבחון את היסודות ההלכתיים כאילו יש להם חשיבות כלשהי ביהדות של ימינו מהווה אימוץ של תפיסה דתית לפיה יש הלכה "אמיתית" ו"נכונה" שנמצאת בטקסט1 ויש מאמינים שמנסים לפרש אותה באופן מדויק ככל הניתן. בפועל, ההלכה היא-היא הפרשנות, בלי שום קשר לטקסט המקורי. יהודי אורתודוקסי, מעצם הגדרתו, מאמין שלא ניתן לשנות פסיק אחד מההלכה. אם בהלכה כתוב שאסור לחלל שבת כדי להציל גוי, אז אסור לחלל שבת כדי להציל גוי. הציפיה שיהודי כזה יחליט שההלכה לא הגיונית ו/או מוסרית זהה לציפיה שאותו אדם יהפוך לרפורמי2. הבעיה נובעת מכך שדתיים חיים בחברה מודרנית. ההלכה, כאמור, משקפת מוסר פרמטיבי. אבל המוסר ההלכתי לא יכול להיות פרמטיבי, כי המקור שלו אלוהי. נוצר כאן דיסוננס קוגנטיבי. ואיך בני אדם פותרים דיסוננסים? הם בעיקר משקרים לעצמם3. יש מי שבוחר לשכנע את עצמו שהמוסר המודרני שגוי באופן אובייקטיבי4 ויש מי שבוחר לשכנע את עצמו שאם כתוב א' הכוונה היא למעשה ל-ב'. "נכון, על פניו בהלכה כתוב שאסור לחלל שבת כדי להציל גוי. אבל הכוונה היא רק לגויים רשעים ששונאים יהודים. אם הגוי לא שונא יהודים ורוצה ברעתם הוא לחמלה, ולכן לא רק שההלכה מאפשרת חילול שבת במקרה זה, אלא אפילו מחייבת זאת". אם מסתכלים על המשפט הזה כפשוטו, זאת אפילו לא התפלפלות, זה להכניס בגסות דברים שלא כתובים בטקסט בשום צורה. אבל מסתכלים על המהות, יש כאן אקט הומני מהמעלה הראשונה - בעת התנגשות בין ערך דתי לחיי אדם, חיי אדם גוברים. ואחרי כל זה - הרציונל שעובדיה יוסף נתן היה שונה. הוא התייחס לדברים הבאים: א. עוד לפניו נקבע שהרציונל מאחורי חילול שבת כדי להציל יהודי הוא שאותו יהודי שחייו ניצלו יוכל לשמור על עוד הרבה שבתות. לכן חילול שבת כדי להציל יהודי למעשה שומר על השבת. ב. עם אמצעי תקשורת מודרניים, אם רופא יהודי יסרב לטפל בגוי בשבת, הידיעה עלולה להתפשט וזה עלול לגרום לרופאים גויים לסרב לטפל ביהודים. מכאן נובע שבעולם המודרני, ראוי לחלל שבת כדי להציל גוי. אז אפשר לומר "טוב, אין פה באמת אימוץ של ערכים הומניים, הוא סתם דואג ליהודים". וזאת אפשרות ריאלית. מצד שני, נמצא שאנשים חכמים5 לא נופלים פחות בהטיות קוגנטיביות, כמו שהם יותר טובים בלמצוא להן רציונליזציה. בעצם, נוצר כאן מצב נוגד אינטואיציה - לרוב ככל שהתירוץ יותר קלוש, כך העוול המוסרי יותר ברור. כאן זה הפוך. __________________ 1 הערה למי שחושב על "70 פנים לתורה" - נכון, אבל זה לא אומר שהלכתית כל פרשנות נכונה באותה מידה. 2 מילולית. זה בדיוק ההבדל בין אורתודוקסים לרפורמים. 3 יש איזה מיעוט זניח שמכיר בדיסוננס. במקרה שלפנינו הם יצאו בשאלה. 4 והנה הגדרנו פונדמטליזם. 5 ואני לא רומז פה לשום דבר לגבי יוסף או אריאל. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |