בתשובה להפונז, 15/12/22 14:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע אם זה נכון. נצטרך להמתין לחוק הגיוס של החרדים. לכן בדיוק הבאתי את הפטיציה של יגיל לוי (למי שרוצה להתעמק עוד יותר, יש ברשת גרסאות יותר מפורטות של "משבר הלגיטימיזציה של מודל גיוס החובה" ואפילו ספר שפרסם ביחד עם כותבת אחרת. העמדה של יגיל לוי היא עמדת הדרג המקצועי של צה"ל, קריא (surprise, surprise), עמדת גנץ, אייזנקוט, יעלון, אשכנזי וכוכבי. העמדה הזו בקליפת אגוז היא לגליזציה של המצב הנוכחי. קטונתי, מלנחש מה תהיה עמדתם של הח"כים החרדים ביחס להעברת חוק הגיוס של גנץ או משהו מאד דומה לו. אם יש להם שכל הם ילכו על זה ואז יקבלו במינימום הבכה של הגנצים שיאלצו להצביע נגד חוק שהם עצמם העבירו (בקריאה ראשונה) ובמקרה הטוב יקבלו תמיכה של הגנצים בחוק הגיוס שלהם. אני לא כל כך מאמין בתזה של הפוליטיקאים החרדים רוצים לשמור את מצביעיהם תלויים בשירותי הסרסרות שלהם. אם תרצה אסביר למה. הפתעה שנייה מזומנת לנו בגילוי אויביו של חוק גנץ. האוייבים האלו הם לא פחות מאשר החרד"לים ואנשי ישיבות ההסדר. הללו מעוניינים בהמשך המצב הקיים (משבר לגיטימציה של גיוס החובה), הגורם באופן מתמשך לירידה בגיוס של אליתות ונשים חילוניות במקביל להתחזקות הגיוס של החרד"לים המונעים ממוטיבציה דתית. לתופעה זו קורא יגיל לוי "תאוקרטיזציה" של צה"ל. זוהי התופעה שבה מעוניינים הרבנים טאו ודרוקמן וממנה מפחדים אנשי הדרג המקצועי של צה"ל החילוני. בוא נצייר מחדש את התמונה הכללית: א. מחנה חוק גנץ - לגליזציה של המצב הקיים. תומכים אפשריים: הגנצים, החרד"לים, החרדים (במידה ויתעדפו כהרגלם את הצרכים הסקטוריאליים שלהם על פני אלו הלאומיים) ואנשי נתניהו. אוייב אפשרי: הבג"ץ שינוטרל ע"י פסקת התגברות או מינויים פוליטיים. ב. ביטול מודל גיוס החובה. תומכים אפשריים: הסמול החילוני האידאולוגי, החרדים (במידה ויתעדפו כהרגלם את הצרכים הסקטוריאליים שלהם על פני ...), אנשי נתניהו ושופטי הבג"ץ שיוכלו להמשיך למשוך את משכורותיהם השמנות לפחות לעת עתה. אויבים אפשריים: הגנצים והחרד"לים. מי נעדר מן התמונה? לפיד ו-20 המנדטים שלו, שאיני יודע מה יעשה. האינטרס הפוליטי עשוי להוביל אותו לתמוך בביטול גיוס החובה, כדי לבדל עצמו מן הגנצים. אם אפשר ללמוד משהו מניסיון העבר, זה שלפיד ימנע מבחירת צד וישב על הגדר תוך שהוא מנטרל בעצם את המנדטים שלו. הניחוש שלי: חוק גנץ (לגליזציה של המצב הקיים) או קורולר שלו יעבור בסופו של דבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד למה שאתה אומר, לפיד ויש עתיד היו מצביעים בשמחה למה שאתה קורא משום מה'חוק גנץ', כשגנץ בעצמו מנע בגופו את הגשת החוק הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מאיפה אתה מסיק את טענותיך. חוק הגיוס הוגש ע"י הממשלה העדיין מכהנת וספציפית ע"י שרהב"ט בני גנץ ולכן אני קורא לו חוק גנץ. החוק נוסח ע"י משהב"ט ואגף כוח האדם של צה"ל. זהו בעצם סוג של חוק טל משופצר שיש הסבורים שיכול לעבור את בג"ץ (שפסל את חוק טל). מי שרוצה להבין את הרעיונות והתפישות שמסתובבות בצה"ל ואצל הגנצים (גנץ, אייזנקוט, כוכבי) צריך לעיין במסמך של יגיל לוי. בודאי שלפיד ויש עתיד תמכו בחוק (שר החוץ יאיר לפיד אמר בתגובה לאישור החוק כי "זה לא חוק מושלם, אבל הוא יוביל לזה שיותר חרדים יתגייסו, יותר חרדים ילכו לשירות לאומי, והרבה הרבה יותר חרדים ייצאו לשוק העבודה ויהיו חלק מהכלכלה הישראלית"), הרי זה החוק של ממשלתם. החרדים התנגדו, אבל החרדים התנגדו לכל חוק שהממשלה העדיין נוכחית הציעה. אני חוזר בי מן הטענה שהחרדים יעבירו חוק דמוי חוק גנץ. כמו בחוק טל, אין לחרדים סיבה לפחד יתר על המידה מחוק גנץ, כפי שלא היתה הצדקה לסקנדל שלהם נגד חוק טל. אבל בכל זאת מדובר בהטרדה של החרדים עם יעדי גיוס וכיוב'. בחוק טל, צה"ל "סייע" לחרדים וזייף את נתוני הגיוס כדי לעמוד ביעדים הצנועים של חוק טל. היום כולם מודים שהמגוייסים לא היו חרדים אלא חרד"לים ושבאבניקים. החוק עבר בקריאה ראשונה בפעם השנייה (לאחר שבפעם הראשונה הוכשל ע"י רינאוי ממרץ). כל מתודות הגיוס שהזכרתי (חוק טל, חוק גנץ והגרסה המוצעת של יגיל לוי) מכילות אלמנט של הורדת גיל הפטור משירות במטרה שהחרדים יוכלו להכנס לשוק העבודה. יגיל לוי פשוט גלוי יותר ומשוחרר מן המחוייבות לחוק טל וליעדי הגיוס שלו. יגיל מבטא את עמדת הקצונה הבכירה שלא מעוניינת בגיוס החרדים (כפי שדתיים רבים טוענים, ובניגוד לחסידי השיוויון המשפטי, צה"ל כלל אינו מעוניין בגיוס חרדים). לכן אני מניח שההצעה של יגיל (שלהערכתי מקובלת גם על הגנצים) קרובה לטעם החרדים עוד יותר מן ההצעות הקודמות. אחזור כאן על הניתוח שלי. מתודות הגיוס הבאות בחשבון בממשל החדש, הן משהו דמוי יגיל לוי (לגליזציה של המצב הקיים + הורדת גיל הפטור הקבוע) וביטול גיוס החובה. החרדים יכולים ללכת עם זה או עם השני מפני שההבדל המהותי ביניהן הוא שאלת גיוס החובה לחילונים. נראה לי שהדתיים הלאומיים יעדיפו את ביטול גיוס החובה מפני שאינם מעוניינים בגיוס חובה של חילוניים לצה"ל. הליכוד (בעצם אנשי נתנ') ילכו עם כל מה שיהיה מקובל על חובשי הכיפות ובלבד שהקואליציה תמשיך לגונן על נתנ'. מי שאמור לדרוש את ביטול גיוס החובה הוא המיעוט הסמולני-חילוני שעבורם גיוס ילדיהם לצבא של ממשלת נתנ'-דרעי-סמוטריץ הוא א-מוסרי. הגנצים מן הסתם יתמכו בגרסת יגיל לוי. לפיד אינו מחוייב לאף הצעת חוק. מה שלא יחליט, הוא יצטרך לשלם מחיר מסויים. לכן יתכן גם שלא יחליט ויניח לחברי מפלגתו הצבעה חופשית. בפרט מעניינת אותי עמדתם של תומכי הסמול האידיאולוגי בעניין זה. במצב שתארתי, הסמול החילוני האידיאולוגי יצטרך לבחור בין גישה ממלכתית שתהפוך את ילדיו לבשר התותחים של ממשלת נתנ'-דרעי-סמוטריץ לבין גישה סקטוריאלית שעשוייה להוות איום קיומי על שלום מדינת ישראל. ועוד ברצוני להעיר ששאלת יציאת החרדים לעבודה מקבלת בעיניי הערכת יתר. לדעתי השפעת המהלך תהיה זניחה. במילא רובם עובדים באופן לא מוסדר, וכמות המס שתאסף מהם באם עבודתם תוסדר, לא תהא משמעותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמול למה? זה איות של התלהמות פוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאחר הבחירות האחרונות, ואי המעבר של מרץ, מדובר על כינוי מתלהם לרוח רפאים, שלא לומר התעללות בגופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה נסוגה *ברגע האחרון* מהגשת החוק להורדת הפטור בגלל התנגדותו של גנץ. זה ידוע וגלוי, ואם לא זכרת יכולת לגגל במקום להכריז הכרזות שגויות ולתת לי לעשות בשבילך את כל העבודה. זה היה לוקח הרבה פחות זמן מלכתוב את כל התגובה הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שזה בדיוק מה שהתכוונתי לעשות. אבל ברוב דברים, סטיתי ושכחתי מה רציתי לכתוב. זקוף זאת לחובת השנים החולפות. אני די בטוח שמשהו הטעה אותך, אבל בזכות הטעות שלך, שמתי לב גם אני שהמצב מאד מוזר וספק אם רוב הקוראים מודעים לכך. יש לי כאן תחושה מאד מאיימת של קונספירציה חרדית ליצור מסך עשן של חקיקה ומינויים מושחתים ונפשעים ובחסותם ל"חוקק" את הפטור לתלמידי הישיבות. לענ"ד זו המוטיבציה האמיתית לפסקת ההתגברות שתאפשר להעביר את החוק הלא מוסרי הזה דרך הבג"ץ. אני רוצה למנות שוב בקצרה את שלושת האופציות הקיימות לחוק גיוס: א. חוק גנץ שעבר בקריאה ראשונה. מדובר בסוג של חוק טל מתוקן שבאופן רשמי בנוי על תהליך של הגדלת גיוס החרדים עם אבני דרך ומכסות גיוס. הפלוס של אופציה זו הוא שהיא עשוייה לעבור את בג"ץ ובפרט את הבג"ץ המקוצץ והמפוחד. המינוס שלה הוא שהדרג המקצועי בצה"ל מתנגד לה, כפי שאפשר לראות בכתבי פרופ' יגיל לוי. ב. חוק בנוסח הצעת פרופ' יגיל לוי - לגיטימיזציה של מודל גיוס החובה הקיים. מדובר למעשה בשחרור סופי של החרדים מחובת השירות בצה"ל עם שינויים מבניים מתונים במבנה צה"ל (קיצור השירות לשנתיים, כאשר חיילים קרביים ישרתו שנה שלישית בתנאי קבע). הצעה זו מייצגת את האינטרס של הדרג המקצועי בצה"ל דהיום. המינוס שלה שהיא עשוייה להיפסל ע"י בג"ץ. (וזה לפני שהבנו שמדובר בצורה לא מוסרית של עריצות הרוב שתוציא את המיעוט הסמולני-חילוני מחוץ למגרש הדמוקרטי). ג. ביטול חוק גיוס חובה, שיאלץ את צה"ל לגייס את משרתיו כפי שעושה המשטרה וארגוני ביטחון אחרים. הפלוס כאן הוא שזו הצעה שכל הגורמים הפוליטיים האזרחיים יכולים לחיות איתה. המינוס הוא שמי שיאמר שמדובר בהימור מסוכן על קיומה של ישראל לא יהיה מאד רחוק מן האמת (ע"ע מה שנכתב במאמריו של יגיל לוי). כמאמר חז"ל - לעזאזל עם מדינת ישראל. ואם היית סבלן עד כאן, הגענו למה שאתה כל כך מתעקש עליו. טענתך שגנץ התנגד לחוק גנץ אינה מתקבלת על הדעת. הניתוח למעלה אמנם מעלה על הדעת שהגנצים היו אמורים לתמוך באופציית יגיל לוי ולא בחוק גנץ. אלא שכבר למדנו שגנץ אינו העיפרון הכי חד בקלמר. לעומת זאת הוא כנראה מסוג אנשי הצבא המתאימים עצמם מהר מאד לפוזיציה הנכחית שלהם במגזר הפוליטי אזרחי. חוק הגיוס של גנץ לא היה הצעת חוק פרטית, אלא הצעה ממשלתית של ממשלת בנט-לפיד. לא יעלה על הדעת ששרהב"ט התנגד לה. וזאת עוד לפני שנזכיר את המאמץ הקואליציוני הכביר להעביר אותה בפעם השנייה, לאחר שהניסיון הראשון נכשל בגלל הצבעת נגד של רע"מ ורינאוי ממרץ. בפעם השנייה היא עברה, לדעתי תוך הסכם שקט עם הליכוד שכמה מחבריו לא יכלו להגיע להצבעה. ויותר חשוב ללא סקנדל חרדי, מה שמלמד שעל אף קריאות הגוועלד של הקוזק החרדי הנגזל, הם יכולים לחיות גם עם חוק הגיוס של גנץ. זה נכון שגנץ הוריד את החוק מסדר היום של הכנסת וביטל את הניסיון להעבירו בקריאה שנייה. אבל זה נעשה רק אחרי עריקת חה"כ סילמן, כאשר הקואליציה כבר היתה בתהליך התפוררות ולא היה שום סיכוי שהחוק יעבור. באותה הזדמנות הוריד גנץ את חוק הפנסיה לעובדי צה"ל. האם גם לחוק זה גנץ מתנגד? הטעות הגדולה שלי היתה שחשבתי שחוק גנץ דומה להצעת יגיל לוי ולא לחוק טל. ואזכור אירוני אחרון, המדגים כמה מפותלת ומעוותת המערכת הפוליטית של ישראל: אחרי שאמרתי שהגנצים תומכים בחוק גנץ ולא כל כך הבנו למה, נחשו מי עוד עשוי לתמוך בחשאי בחוק גנץ למרות שהוא בכלל בגוש הנגדי? מדובר בחרד"לים ובמתנחלים. הללו רוצים בהמשך התהליך של "תאוקרטיזציה של צה"ל". חוק גנץ מאפשר זאת בעוד הצעת יגיל לוי עשוייה לעצור אותו (כל זאת אליבא דפרופ' יגיל לוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל תודה על ההתיחסות. גם אני למדתי, כאן דברים שלא ידעתי והפתיעו אותי. אני רוצה להדגיש שוב את החשש הגדול שלי: כנופיית השלטון יוזמת צונמי של מהלכים אנטי-חוקתיים והרסניים. בחסות האנרכיה ואובדן הגבולות נראה לי שיעברו מהלכים שידירו אותנו הסמולנים מתחום הדמוקרטיה. אם נמצא עצמנו במצב בו ילדנו מגוייסים כדי לגונן על פרובוקציות של פונדמנטליסטים על הר הבית או בשייח ג'ראח או בחברון או בשכם, כאשר חובת הגיוס אינה חלה על אלו המחליטים על הפעולות האלו, האמצעי היחיד שיוותר לנו יהיה מרי אזרחי. עצומות והפגנו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שותף מלא לחששות שלך. הייתי מוותר על ''אותנו הסמולנים'', זה גם לא מגדיר חלק גדול מהצד הדמוקרטי של המפה וגם קצת מתלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לאנשי הסמול: קצרה רוחו של הנייד שלי והוא שלח את תגובתי בטרם סיימתי אותה. אנא ראה את ההמשך כאן: תגובה 754632 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשפה יש חשיבות. תיארתי לעצמי שאתה מנכס. זה לא נשמע לי/נראה לי. אולי זה אני ו… אולי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אתה. מעבר לזה ש״סמול״ זה ביטוי מתלהם/מזלזל/מסית, הבחירה להשתמש ב״סמול״ כדי לכנות דווקא את החלק במכנה הלא-ימין שהוא יותר גדול, יותר בקונצנזוס ופחות שמאל-קיצוני זאת בחירה שהיא לכל הפחות מוזרה ולא ברורה. מה זה משרת בדיוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצומות והפגנות אינן אופציה. הפיכת ילדיהם של שבט הסמול לבשר התותחים של דרעי וגפני תהיה בבחינת עריצות הרוב ולא חשוב באיזה רוב חוקקה. פסקת ההתגברות המתוכננת נועדה ל"נטרל" את האמצעי הדמוקרטי האחרון שבידי המיעוט הזה. מצד אחד המקור שבידך אנכרוניסטי. מדובר בידיעה מ-2021. חוק גנץ עבר בקריאה ראשונה בפברואר 2022, עם או בלי הסעיף של הורדת משך הפטור לגיל 21. אני חושב שתמונת האופציות שתארתי נכונה: א. אופציית חוק טל משופר - שמטרתה לרבע את המעגל: לעבור את בג"ץ וגם את הוטו החרדי. ב. אופציית יגיל לוי - אופציה ע"פ האינטרסים של הדרג המקצועי במערכת הביטחון. ג. ביטול גיוס החובה. חוק גנץ שעבר בקריאה ראשונה הוא האופציה הראשונה. הייתי מצפה שהגנצים יתמכו באופציה ב', אבל כנראה שהאשלייה הגנצית לשת"פ עם חרדים הכתיבו לו גרסה שגם החרדים יוכלו לחיות איתה. כעת מהקישור שלך, אנו למדים ממירב ארלוזורוב על סיבוך נוסף בעלילה. במקור החוק כלל הורדת תחולת הפטור למשך שנתיים מ-24 ל-21 (צה"ל אינו מגייס לשרות חובה חרדים מעל גיל 24, גם אם אינם רשומים בישיבה). התיקון הזה נועד לאינטרסים של צה"ל שאינו מעוניין במגוייסים חרדים מעל גיל 21 שהם בחזקת נזקם מרובה מתועלתם (ולא רק בשל הצורך לקיים בעלי משפחות עם ילדים). התיקון הזה הוא גם לטעמם של אלו הרוצים בשילוב מוקדם יותר של החרדים בשוק העבודה הרשמי. יכול להיות שהסעיף הזה ירד בגלל דרישות החרדים, אבל לדעתי החוק עבר בסופו של דבר עם הסעיף. כאן ראוי להדגיש שתי עובדות. החרדים לא תמכו בחוק עם הסעיף ובלעדיו ובכל מקרה הורדת הגיל היא זמנית למשך שנתיים. בכל מקרה, כל זה עורבא פרח, מפני שגנץ והממשלה לא העמידו את החוק לקריאה שנייה, מפני שידעו שאין להם רוב ולא מכל סיבה אחרת. וכעת ספק אם הממשל החדש ירצה להעביר את החוק כפי שהוא. הניחוש שלי הוא שהם ינסו להעביר חוק חדש, מאד דומה לחוק גנץ. העובדה ששנינו איננו יודעים מה עבר ומה לא עבר, מעידה על הצלחת המזימה לכאורה, להטביע שינוי מהותי בחוק בתוך מפולת של חקיקה קיצונית. ולכן אני חושב שהחשוב הוא שנדע כולנו מדוע צריך להתנגד באופן נחרץ להצעות חוק גיוס ואפילו יהיו מאד מאד דומות לחוק גנץ. מורשת ממשלת בנט לא צריכה לעוור את עיניינו ולהסתיר מאיתנו את העיקר. חוק גנץ, והצעת יגיל לוי לא כל שכן, יחילו את גיוס החובה על ילדי הסמול ויפטרו ממנה את ילדיהם של דרעי וגפני. בדיוק כדי למנוע מצבים כאלו, קיים הצורך ברשות שיפוטית עצמאית ובלתי-תלויה. האופציה היחידה שכל המפלגות הפוליטיות יכולות לחיות איתה במצב החדש היא ביטול גיוס החובה. ועל כן שונה אני: אין שיוויון, אין גיוס. באחריות להמשך קיום המדינה תצטרך לשאת ממשלת הגזירה שנכפתה עלינו הסמולנים. באשר לשימוש בכינוי "סמול", הוא מטעה במקצת. נכון שמדובר במה שמתואר כ"מהלך רטורי אופייני לפופוליזם", אבל אני חושב ששבט האנשים שהצביעו לכחול-לבן של לפיד-גנץ ראויים לכינוי קצר המסמן קבוצה שגם תיאורים ארוכים יותר כמו מעמד-ביניים חילוני אשכנזי וליברלי אינם בדיוק מדוייקים. ומה אכפת לנו שהמציאו אותה התעמלנים והמשמיצים מן הצד השני? מה לנו ולהגיגי ההבל שלהם? מישהו מעדיף את הכינוי אנשי הרל"ב? הקוץ באליה הוא שצריך להבהיר שהכוונה היא לשבט האופוזיציוני הגדול ולאו דוקא לקבוצה השולית של אנשי שלום עכשיו ושמאלה. בעובדה, שני הייצוגים הפוליטיים של הקבוצה הזו מטשטשות את האידיאולוגיה הזו. אחת מערבבת אותה עם פסבדו-פמיניזם לשוני והשנייה עם ליברליזם כללי. מפלגה שהיתה רצה על מצע טהור של פייסנות לא היתה חוצה את % החסימה (נא לבדוק כמה יהודים תומכים בחד"ש). מה שרובנו יודעים זה שהפלשתינאים כקבוצה הם אספסוף פורע חוק וצמא דם. כל הסכם מדיני כולל איתם משול לכתיבה במים. אלוהים יודע, אם התיאור הזה לא נכון גם בהקשר של הקבוצה היהודית-ישראלית. לכן במקום להרבות מילים, סייגים והסתייגויות, פשוט נקרא לקבוצת האופוזיציה הראשית לתומכי השלטון החדש, אנשי סמול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אני לא כל כך מאמין בתזה של הפוליטיקאים החרדים רוצים לשמור את מצביעיהם תלויים בשירותי הסרסרות שלהם. אם תרצה אסביר למה''. אני אשמח להסבר. (אמא מודאגת למלש''ב. הזמן רץ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מדהים איך שהזמן רץ, אבא למלש''ב שלמרבה המזל הוא פרופילניק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על העניין, אבל חוששני שההסבר שלי לא ירגיע אותך. להיפך. יש אצל חילוניים מסויימים תפישה פשטנית, לפיה העסקנים החרדים רוצים במודע או בלא-מודעות, להשאיר את הלקוחות שלהם עניים ובורים (במובן של הבנת ומיומנות בעולם החול המקיף אותם), כך שלא יוכלו לצאת מחסותם ומן הפטרונות הפוליטית שלהם. לדעתי זו תפיסה קצת פשטנית. מה שמחזיק את החרדים באורח חייהם הם הסביבה החברתית והמשפחתית ולא השקפות עיוניות/תאולוגיות/אינטלקטואליות. כל עוד החייל או העובד מקיים קשר הדוק עם משפחתו וסביבתו, לא כל כך קל לנטוש הכל ולצאת מן הבית (אני בודאי לא צריך לספר לך זאת). גברים ובעיקר נשים חרדיות, מכירים היטב את הסביבה החילונית ובכל זאת נשארים בבית. יתר על כן, לחרדים יש מנגנון של ביטוח משנה. בעוד ברוב המשפחות הישראליות יש פחות מ-5 ילדים, אצל החרדים ברוב המשפחות יש 6 ויותר ילדים. הפער הזה, למרות זרם קבוע של חרדים הנוהרים לזרם החרד"לי ושמאלה, מאפשר לחרדים לשמור על כוחם ואף לצמוח. כפי שאמרתי, זה לא כל כך קל לנטוש את החברה שלך ולעבור לחברה זרה (שהבעיות שלה בודאי אינן זרות לך). גם זה ידוע, שחלק לא קטן מן החוזרים בשאלה נשברים וחוזרים הביתה, אם לא גרוע מזה. הנה כי כן, אני ממש לא בטוח שהפוליטיקאים החרדים מודאגים מיציאת החרדים לשוק העבודה. העניין של השירות הצבאי הוא מסובך יותר. אבל אין צורך להעמיק בו, משום שלדעתי החרדים צודקים באומרם שיותר משהם מתנגדים לשירות בצה"ל, צה"ל אינו מעוניין בגיוסם (חיילים מבוגרים, בעלי משפחות וחסרי כישורים רלאבנטיים). אינספק שהחרדים לוקים בהאי עידנא בהיבריס ובאשליות גדולה. התנהגותם בעניין חוקי הגיוס, היא תחיבת אצבע בעיניי זולתם, יותר משהיא צורך חיוני שלהם. החרדים יכולים למעשה לחיות עם כל חוק גיוס ובלבד שהחרדים המגוייסים משרתים במסגרות נפרדות להם בלבד. אני לא אופתע אם החרדים יתנגדו בסתר לביטול גיוס החובה. המשך המצב הקיים, משרת אותם בצורה המיטבית. מצד אחד הבטחת ביטחונם ותיאוקרטיזציה של צה"ל ומצד שני זה מקל על אברכי המשי לראות את החילוניים (ואף את החרד"לים) כבהמות שאינן מבינות בדבר מלבד הנשיאה בעול. בזכרנו את עמדת דגל התורה והרב אדלשטיין בעניין הקבינט המדיני-בטחוני, אני לא מאמין שהחרדים יתנגדו לביטול גיוס החובה ובודאי לא "יתאבדו" על כך. בהתחשב בהרכב הקואליציה הנכחית, חוק הגיוס המתבקש הוא בפורמט של חוק טל/ חוק גנץ (המשך גיוס החובה עם פטור חרדי מוסווה בצורה כזו או אחרת). נכון שהחרדים התנגדו לשניהם, אבל לדעתי זו העמדת פנים והטעייה. בסופו דל דבר, החוק שהם יעבירו לא יהיה שונה באופן מהותי מחוקים אלו. מה שאין לי הסבר, הוא מדוע תמך גנץ בחוק הקרוי על שמו. ברור שהחוק הזה חורש על גבו של האלקטורט שלו, אלא אם כן אתה מאמין לכל הבוקי סריקי של הגיוס בהדרגה של החרדים. לענ"ד אין לכך כל הסבר מלבד כסילות גנץ-לפיד שניסו לרבע את המעגל של ברית בין חרדים למרכז-שמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגעתי רק עכשיו אך קראתי בעיון. תודה על הפירוט. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |