בתשובה להפונז, 16/12/22 9:55
ברוכים הבאים ללבנון? 754624
שוקי שמאל • בתשובה להפונז יום ו', 16/12/2022, 14:35
האמת שזה בדיוק מה שהתכוונתי לעשות. אבל ברוב דברים, סטיתי ושכחתי מה רציתי לכתוב. זקוף זאת לחובת השנים החולפות.
אני די בטוח שמשהו הטעה אותך, אבל בזכות הטעות שלך, שמתי לב גם אני שהמצב מאד מוזר וספק אם רוב הקוראים מודעים לכך.
יש לי כאן תחושה מאד מאיימת של קונספירציה חרדית ליצור מסך עשן של חקיקה ומינויים מושחתים ונפשעים ובחסותם ל"חוקק" את הפטור לתלמידי הישיבות. לענ"ד זו המוטיבציה האמיתית לפסקת ההתגברות שתאפשר להעביר את החוק הלא מוסרי הזה דרך הבג"ץ.
אני רוצה למנות שוב בקצרה את שלושת האופציות הקיימות לחוק גיוס:
א. חוק גנץ שעבר בקריאה ראשונה. מדובר בסוג של חוק טל מתוקן שבאופן רשמי בנוי על תהליך של הגדלת גיוס החרדים עם אבני דרך ומכסות גיוס. הפלוס של אופציה זו הוא שהיא עשוייה לעבור את בג"ץ ובפרט את הבג"ץ המקוצץ והמפוחד. המינוס שלה הוא שהדרג המקצועי בצה"ל מתנגד לה, כפי שאפשר לראות בכתבי פרופ' יגיל לוי.
ב. חוק בנוסח הצעת פרופ' יגיל לוי - לגיטימיזציה של מודל גיוס החובה הקיים. מדובר למעשה בשחרור סופי של החרדים מחובת השירות בצה"ל עם שינויים מבניים מתונים במבנה צה"ל (קיצור השירות לשנתיים, כאשר חיילים קרביים ישרתו שנה שלישית בתנאי קבע). הצעה זו מייצגת את האינטרס של הדרג המקצועי בצה"ל דהיום. המינוס שלה שהיא עשוייה להיפסל ע"י בג"ץ. (וזה לפני שהבנו שמדובר בצורה לא מוסרית של עריצות הרוב שתוציא את המיעוט הסמולני-חילוני מחוץ למגרש הדמוקרטי).
ג. ביטול חוק גיוס חובה, שיאלץ את צה"ל לגייס את משרתיו כפי שעושה המשטרה וארגוני ביטחון אחרים. הפלוס כאן הוא שזו הצעה שכל הגורמים הפוליטיים האזרחיים יכולים לחיות איתה. המינוס הוא שמי שיאמר שמדובר בהימור מסוכן על קיומה של ישראל לא יהיה מאד רחוק מן האמת (ע"ע מה שנכתב במאמריו של יגיל לוי). כמאמר חז"ל - לעזאזל עם מדינת ישראל.
ואם היית סבלן עד כאן, הגענו למה שאתה כל כך מתעקש עליו. טענתך שגנץ התנגד לחוק גנץ אינה מתקבלת על הדעת.
הניתוח למעלה אמנם מעלה על הדעת שהגנצים היו אמורים לתמוך באופציית יגיל לוי ולא בחוק גנץ. אלא שכבר למדנו שגנץ אינו העיפרון הכי חד בקלמר. לעומת זאת הוא כנראה מסוג אנשי הצבא המתאימים עצמם מהר מאד לפוזיציה הנכחית שלהם במגזר הפוליטי אזרחי.
חוק הגיוס של גנץ לא היה הצעת חוק פרטית, אלא הצעה ממשלתית של ממשלת בנט-לפיד. לא יעלה על הדעת ששרהב"ט התנגד לה. וזאת עוד לפני שנזכיר את המאמץ הקואליציוני הכביר להעביר אותה בפעם השנייה, לאחר שהניסיון הראשון נכשל בגלל הצבעת נגד של רע"מ ורינאוי ממרץ. בפעם השנייה היא עברה, לדעתי תוך הסכם שקט עם הליכוד שכמה מחבריו לא יכלו להגיע להצבעה. ויותר חשוב ללא סקנדל חרדי, מה שמלמד שעל אף קריאות הגוועלד של הקוזק החרדי הנגזל, הם יכולים לחיות גם עם חוק הגיוס של גנץ.
זה נכון שגנץ הוריד את החוק מסדר היום של הכנסת וביטל את הניסיון להעבירו בקריאה שנייה. אבל זה נעשה רק אחרי עריקת חה"כ סילמן, כאשר הקואליציה כבר היתה בתהליך התפוררות ולא היה שום סיכוי שהחוק יעבור. באותה הזדמנות הוריד גנץ את חוק הפנסיה לעובדי צה"ל. האם גם לחוק זה גנץ מתנגד?
הטעות הגדולה שלי היתה שחשבתי שחוק גנץ דומה להצעת יגיל לוי ולא לחוק טל.
ואזכור אירוני אחרון, המדגים כמה מפותלת ומעוותת המערכת הפוליטית של ישראל: אחרי שאמרתי שהגנצים תומכים בחוק גנץ ולא כל כך הבנו למה, נחשו מי עוד עשוי לתמוך בחשאי בחוק גנץ למרות שהוא בכלל בגוש הנגדי? מדובר בחרד"לים ובמתנחלים. הללו רוצים בהמשך התהליך של "תאוקרטיזציה של צה"ל". חוק גנץ מאפשר זאת בעוד הצעת יגיל לוי עשוייה לעצור אותו (כל זאת אליבא דפרופ' יגיל לוי).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות