בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 10/11/22 3:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אזכיר שלאבולוציה לא אכפת מה נשמע לנו הגיוני וסביר (רשימת הראיות לכך ארוכה). העובדה שלא התפתחה אצל ההומו-ספיאנס יכולת לזהות את צאצאהם הביולוגים (אפילו לא בקירוב!) היא ראייה חזקה בעיני לכך שלא היה לחץ אבולוציוני בכיוון הזה, ושאין שום בסיס גנטי להעדפה הזו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי את המחקר, אבל אני זוכר שאמהות מזהות מתוך שינה כשהתינוק שלהן בוכה, גם מתוך עשרות תינוקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שזה נכון במאה אחוז. אבל אם העובר הופרה מביצית של אשה אחרת, האם כבר לא תזהה את הבכי? ואם זה הצאצא של אחותה התאומה שבוכה, היא כן תזהה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזכיר לי את הסרט על דר' אפריקה שם נולדה ילדה שחורה לשני הורים לבנים (זו אינה בדיחה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
("אם אתה לא תספר אני לא אספר" - לבדיחה הזו כיוונת?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בכלל לא. הטענה בסרט היתה שבגלל שבדנא של לבנים רבים בדרא''פ מסתובבים גנים שחורים, אחת להרבה מאד מקרים, עשוי ילד שחור להיוולד לזוג לבן. חלק מהסיפור היה שביה''מ בדרא''פ הכיר בה כלבנה והיא למדה בבי''ס ללבנים בלבד. כוונתי היתה שיש הרבה סימנים לכך שילדים הם צאצאים גנטיים של ההורים, גם אם זה לא בדיקת דנא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דוקא נשמע יותר ויותר קרוב לבדיחה ההיא, אבל זה לא משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לסקין1 על סנדרה לאטינג2? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתברר שיש לתופעה גם שם מדעי: אטאביזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת נשכחות :) ואגב גיליתי שהגעתי כבר לגיל שאני עושה שועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ייתכן מאוד שאצל הומו סאפיינס לא התפתחה היכולת לא בגלל היעדר מוטיבציה אבולוציונית, אלא בגלל חוסר צורך: עד העשורים האחרונים האם המטפלת יכלה לדעת בודאות שהיא האם הגנטית (ובמקרים הנדירים של אימוץ(?) יכלה לדעת שהיא לא) גם בלי זיהוי, רק בזכות הזיכרון. גם האב הגנטי יכול לדעת שהוא האב הגנטי, בזכות הזיכרון, לא בודאות אבל בסבירות לא קטנה. מה בעצם טענת הנגד שלך? (א) אין באמת לבני אדם העדפה לטפל בצאצאיהם הגנטיים, (ב) יש העדפה כזו אבל היא תרבותית ולא פסיכו-אבולוצינית, (ג) משהו אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהעדר יכולת אינסטנקטיבית לזיהוי שארים ביולוגיים, במידה שיש העדפה מהסוג שאתה מציע - היא חייבת להיות תרבותית. מה האלטרנטיבה? שיש להעדפה הזו בסיס ביולוגי, אבל המסלול האבולוציוני אליה הוביל לביטוי פנוטיפי דרך חיווט נוירולוגי עדין שמכתיב את הפסיכולוגיה של ההורים ברמת-הפשטה כל כך גבוהה? אתה לא חושב שזה אבסורדי? אגב, זה כמובן לא אומר שהעדפה כזו אינה תוצר של ברירה טבעית: גם תרבויות עוברות אבלוציה (קריאה מומלצת: אבולוציה בארבעה ממדים). אבל אני כופר לחלוטין בטענות שההעדפה הזו "חרוטה בדנ"א שלנו באופן המטרים ומאפיל על כל תפיסה רציונלית.". היסטורית (ופרה-היסטורית) חברות אנושיות הן עסק מאד מורכב והטרוגני (אפילו החיים של קופי-אדם אחרים הם לא עד כדי כך חד-ממדים). אנתרופולוגית, משפחה-גרעינית מודרנית היא היוצא-מן-הכלל, לא הכלל. לא תמיד האם-הביולוגית היא המטפלת, ולא תמיד יש בכלל "מטפל עיקרי" לכל ילד. סביר שאם היו לחצים אבולציונים הקשורים להעדפת קרובים, אז חלקם פעלו כנגד הנטייה להעיף צאצאים ישירים. ויקיפדיה מספרת שיש קונצנזוס אנתרופולגי לגבי הנושא (שמובא בספר הזה, אותו אוסיף לרשימת הקריאה העתידית שלי). על פניו, נראה שהוא תואם לדבריי. לבסוף, בעניין "חוסר צורך" - למה אתה טוען שהאב-הגנטי יכול לדעת שהוא כזה בהסתברות לא-קטנה? אני לא חושב כך, ואם היה נכון "שיש לנו "תכנות" לרצות שהמאמץ הזה יושקע בצאצאינו הגנטיים דווקא", הייתי מצפה שגם האבות יתוכנתו (ע"ע אריות, ואמנם ההשוואה קצת מגוכחת - אבל בכל זאת אצל בני-אדם אבות לא מבטאים העדפה פחותה מאמהות לבנים ביולוגים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |