|
||||
|
||||
האינטרס הפוליטי להורדת אחוז החסימה הוא בר חלוף, רק אם מפלגה מהגוש שלך לא עוברת. לעומת זאת האינטרס הפוליטי של המפלגות הגדולות להגדיל את אחוז החסימה הוא עקבי. האינטרס האמיתי של הורדת אחוז החסימה הוא דמוקרטי- זכות היסוד לבחור ולהבחר. כאשר אחוז החסימה גבוה מפלגות קטנות שלא תמיד יש מספיק חפיפה במטרותיהן נאלצות לרוץ יחד. אם רציתי לתת את קולי לאחת מהן, ואני סולד מהמטרות של השניה, הזכות שלי לבחור ולהיות מיוצג נפגעת. ככל שיותר קולות ניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה אלו שכן נבחרו מייצגים פחות את רצון הבוחר. ככל שאחוז החסימה גבוה יותר הוא יוצר מכשול בפני מפלגות חדשות וקטנות, שכן מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה בסקרים עלולה להכנס לספירלת מוות בה מי שהתכוון לבחור בה יבחר במפלגה אחרת רק משום שהוא לא רוצה לבזבז את הקול שלו. |
|
||||
|
||||
למה שתהיה בכלל אחוז חסימה בעידן די מתקדם שבו הדמוקרטיה יכולה לבוא לידי ביטוי עם 2 מפלגות או מספר מפלגות שלא יפחת מ-2 ולא יעלה על מספר בעלי הזכות להבחר? מהו הטעם האמיתי לחסימה? טכנית? עודף בירוקרטיה/טופסולוגיה? או חוסר מקום לאכלס בית מחוקקים שכזה? |
|
||||
|
||||
העלו את אחוז החסימה בנסיון לסלק את המפלגות הערביות. מאז כל ניסיון להוריד חזרה נכשל, בגלל שמרנות של המפלגות הנוכחיות. |
|
||||
|
||||
גם 'פיצול הפתקים', מה שמכונה ' גם וגם' בוטל מאז זינוק ש"ס ל-17. זהו חרב פיפיות לדעתך? |
|
||||
|
||||
אתה לא רואה קושי אפשרי ביצירת קואליציה כאשר יש בכנסת 120 מפלגות? |
|
||||
|
||||
עם 30 מפלגות היית מסתדר? |
|
||||
|
||||
והרי אפילו אם אחוז החסימה יהיה מינימלי (חבר כנסת אחד לצורך הענין), יהיו הרבה פחות מ-120 מפחגות שיעברו את אחוז החסימה, אז למה זו דוגמה מעניינת? |
|
||||
|
||||
ע"ע "א̶עד אבסורדום" ככלי רטורי, לא מתמטי/לוגי. |
|
||||
|
||||
זה עובד לשני הכיוונים. אתה לא רואה קושי אפשרי ביצירת מערכת פוליטית כאשר יש בכנסת רק מפלגה אחת (או פחות)? |
|
||||
|
||||
ראשית, לא, אני לא רואה. שנית, אם אתה כן רואה אני מסכים לא להעלות את אחוז החסימה אל מעבר ל-50. |
|
||||
|
||||
שוכנעתי. אני בעד להעלות את אחוז החסימה אל מעבר לגבול השרירותי של 100% מכלל הקולות הכשרים שנמנו בבחירות. |
|
||||
|
||||
באווירה הפוליטית של השנים האחרונות בה ח״כים בודדים יכולים לקפוץ ממפלגה למפלגה ואפילו ממחנה למחנה בלי טיפת בושה, המצב הקיים הוא לא חמור כמו כנסת עם 120 מפלגות, אבל הוא לא מאוד רחוק מזה. אילוץ אחוז החסימה אמנם מאלץ מפלגות שבסיכון של לא לעבור את אחוז החסימה להתאחד ולרוץ לכנסת כרשימה אחת, אבל אחרי הבחירות הרשימות מתפוררות חזרה לחלקים מהן הורכבו וכל חלק (או אפילו ח״כים בודדים) פועל איך שמתחשמק לו. אז במה הועיל לנו אחוז החסימה בכלל? איך זה מוסיף יציבות למערכת? זה רק מוסיף אי ודאות בה המצביעים לא ממש יכולים לדעת מה יעשו עם הקול שלהם אחרי הבחירות. |
|
||||
|
||||
אם כך כדאי לחשוב איך לתקן את המצב שמאפשר אותן קפיצות, איחודים, פילוגים וכד', לא איך להחמיר אותו. בנוסף, כפי שכל בחירות מוכיחות לא כל הקטנות מתאחדות לפני הבחירות כי מגלומנים רבים (זליכה, למשל) לא מוכנים לחלוק את התהילה. |
|
||||
|
||||
עד 120! אם כבר, יש שיטות שבהן אין בהכרח אחוז חסימה, אבל יש בונוס לרשימה שקיבלה הכי הרבה קולות. זה מעודד התאחדות. לדוגמה, חלק מהצעה של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא שראש הסיעה הגדולה ביותר לאחר הבחירות מקבל אוטומטית את ראשות הממשלה, ובנוסף הצבעת אי אמון מחייבת רוב מוחלט (כלומר: של 61). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |