 |
1. לא הבנתי למה הביקוש לא קשיח לאור תמהיל שונה של שטח הדירות? בהנחה והדרישה היא ל 100,000 דירות חדשות בשנה. כמה מתוכם הם זוגות צעירים המסתפקים ב 65 מ"ר ברוטו ; וכמה מתוכם הם 'משפרי דיור' שעוברים מ 3 חד ל 5 חד ; וכמה מתוכם הם 'מצמצי דיור' שנוטשים את חמשת החדרים המרווחים לטובת דיור מוגן או מעבר ל 2 נוחים וממוקמים טוב (סמוך לבית חולים ומרכז מסחרי מפותח - מומלץ בכל גיל).
אני מניח שהבנייה הרוויה מראש לוקחת תמהיל שונה של חלוקת שטחי הדירות וזאת כמובן בכפוף להיתר הבניה ומדיניות התב"ע בעניין צפיפות הדיור.
2. השימוש במילה קפריזות היה מיותר. אני מתכוון שהשליטה והפיקוח של המדינה ב'משאב' היקר ששמו דירת מגורים בבניה רוויה, תהיה טובה ויעילה יותר על המוסדיים/שוק עיסקי מאשר על הפרטיים. 'שליטה' במובן המיסויי על הצדדים ולא שהפרטיים עושים למדינה טובה שהם נותנים לה 'מעשר' -10% במסלול המושחת.
4. 'אם מחירי השכירות עולים, יש עידוד להשקעה בנדל"ן' - ואם המיסוי על הרווחים שהרוכש משקלל כשהוא רוכש דירה יהיו כה כבדים, המחירים עדיין ישארו גבוהים והעידוד להשקעה בנדלן תשאר בידי המגזר העיסקי. בסימן שאלה כמובן.
'אם מחירי השכירות יורדים, יש פחות השקעה בנדל"ן, שכן התשואה על הדירות יורדת'
כבר היום ובתקופה המקבילה של טירוף הנדל"ן התשואות בתל אביב/ירושלים ובאזורי הביקוש הן אפסיות ביחס לשווי הנכס, שכן בעלי הדירות בונים רק על עליות שווי הנכס. וזאת כפי שהתרחש בשנה האחרונה בשיעור של מעל 15% -שנתי. אז למה להם להתעקש על תשואה דמיונית - כפי שהייתה בעבר - של 10% (גם נהג מונית עם 12 שנות לימוד מבין שתוך 10 שנים הדירה שלו 'בחינם') כשהם מקבלים את זה בלי לשבור את הראש ? ה -1-2% האומללים שהם מקבלים זה רק הפיצוחים לשבת בטדי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש