 |
OK. מה שכתבת נראה לי די טבעי. אפילו ברמה בסיסית של הגנה על עבודתך. אלא, שכעת, לראשונה, השקעתי קצת זמן בקריאה על פרשת רצח ראדה ולמדתי שמדובר במקרה מעניין ומיוחד. מה שעושה כל מיני אבחנות כלליות ללא רלאבנטיות.
כרגיל, מתברר שאמצעי התקשורת שלנו הם דלים ושטחיים מדי ונטולי יכולת לתווך ולפרש את המידע שבהשגתם לתמונת מצב אינפורמטיבית.
מה למדתי?
א. להתחיל מן הסוף: למי שלא ברור, זדורוב לא שוחרר. הוא שוחרר למעצר בית ויזכה למשפט חדש בו הוא מואשם ברצח הנערה תאיר ראדה בדצמבר 2006. עובדה זו בפני עצמה, כבר מעמידה את כל הטענות כנגד מערכת המשפט כלא רלאבנטיות. בסה"כ המערכת המשפטית, כולל התביעה פעלה באופן מובן בהתחשב בנתוני האירוע.
ב. אנשי המשטרה שטיפלו בפרשה זו, עשו עבודה בלתי מקצועית ונראה כאילו עשו כל שביכולתם על מנת להכשיל את חקירתם.
אנסה להצדיק את קביעותי בהמשך.
ג. אין לדעתי ספק בכך, כי החשוד הממשי היחיד שיש כרגע למערכת החוק הוא רומן זדורוב. כל הסיבות מדוע דוקא הוא נעצר ומדוע לא עשו כך ואחרת מול חשודים אחרים מתגמדות מול הנתון הבא: להבנתי, אין שום ספק שרומן זדורוב יכל לרצוח את ראדה, הן מבחינת מקום וזמן והן מבחינת היכולת הפיזית והפסיכולוגית לבצע את הרצח. המשמעות היא שזדורוב הוא חשוד מאד כבד וזאת על סמך ראיות אובייקטיביות בלתי ניתנות להכחשה. לכן המשך המשפט נגדו מובן.
עבודתה הכושלת של המשטרה ניכרת ב-2 ההיבטים הסותרים של התיק נגדו.
ד. מצד אחד, יש בתיק הראיות מספר עובדות שזדורוב יתקשה מאד להסביר: להיכן נעלמו מכנסי העבודה שלו? היכן סכין החיתוך שהחזיק לעבודתו? מדוע נעלי העבודה שלו נקיים כאילו עברו ניקוי? כיצד ידע להראות למדובב ארתור איך בדיוק נשחטה ראדה? מנין ידע שדלת תא השירותים (אתר הרצח) היתה נעולה מבפנים, בזמן שגם השוטרים שחקרו אותו, לא ידעו זאת? מנין ידע לומר לאשתו שמישהי נפלה בשירותים עוד לפני שנמצאה הגופה? למרבה הצער, זה שקשה להסביר אינו אומר שאי אפשר להסביר.
ה. מצד שני, יש בשחזור הרצח ע"פ התביעה מספר ראיות שאינן מתיישבות עם אשמתו של זדורוב. מדוע הבנות שראו את ראדה עולה במדרגות לשירותים, לא ראו את זדורוב? מדוע אין התאמה בזמנים ובגרם מדרגות שונה? מדוע יש בתא השירותים עקבות נעליים (לא של זדורוב) המוליכים לתא שלידו, בזמן שבשחזור זדורוב יצא מן התא בדילוג אתלטי יוצא מן הכלל מעל הדלת? מדוע יש כתם דם קטן בתא שליד? מדוע דם של תאיר ראדה מכסה אחד מן העקבות שהזכרתי? וכיצד, אם בכלל, הגיעו שערות של א"ח לתא? וגם כאן, זה שאנו לא יודעים להסביר אינו אומר שאין הסבר.
ו. התוצאה מן השילוב הזה, היא שיש לתביעה חשוד כבד מאד ומצד שני אי אפשר לומר שאין ספק סביר. בהנתן זאת התביעה התנהגה בדרך הכי סבירה שאפשר. גם עניין הכרעת הדין הופך לעניין של פרשנות משפטית. האם די בראיות שיש כדי להכריע את הספק או שמא יכריע הספק את הדין? לאלוהי המשפטנים הפיתרון.
ז. מה שהביא למצב הראייתי המפוקפק הם מחדלים בחקירה. אין ספק שחקירת המשטרה פספסה את הבעיות בראיות ולא ידעה לחקור ולברר אותן בזמן אמת. אני לא בקיא בחלוקת האחריות בין התביעה למשטרה במהלך חקירת החשוד ולכן לא ברור לי אם הבעיה היא בהעדרות התביעה מן החקירה או בשותפות לאחריות במחדלים.
ח. במה חטאה המשטרה? ראשית, אנו רואים טיפול כושל בראיות הפורנזיות. שוב ושוב המשטרה מובכת מול ראיות פיזיות "חדשות" שאינן מתאימות לגרסת המשטרה. אנו לא יודעים אפילו מדעית את שעת מותה דל ראדה. שעת המוות המשפטית נקבעה על סמך עדויות עדים. תאיר נראתה עולה במדרגות לשירותים ב-13:50. זדורוב "זוהה" בחדר המורים עצבני ומרוגש ב-14:15 ולכן שעת המוות נקבעה ל-14:00, כ-5 שעות לפני גילוי הגופה. לדעתי הסיפור הזה מלמד שלראדה לא בוצע ניתוח לאחר המוות ולכן אין שעת מוות פורנזית. המשטרה לא זהתה שמדובר בפענוח מסובך (אין קשר בין הרוצח לנרצח) ולא עמדה על ביצוע ניתוח פורנזי. כמוכן המשטרה נכשלה בסגירת תא השירותים לאחר שראדה נתגלתה. קשה להבין מה עשו 15 איש בתא שהמשטרה אפילו לא יודעת מי הם, כפי שתואר באחד המקורות.
ט. נראה שהמשטרה הסתמכה בעיקר על ראיות מילוליות (מדובב, וידוי ושחזור) וגם אלו בוצעו באופן שפגם בערכן. המדובב שחוזר ושונה לזדורוב שכדאי לו להודות, גם אם הוא לא הרוצח וחוקר המשטרה שכל הזמן מתקן את זדורוב עד שהוא מגיע לתנוחה הנכונה, נוקבות סדקי ספק גדולים בוידוי של זדורוב.
י. מה בנוגע לחשודים אחרים? אני מתרשם שמדובר בעורבא פרח ואין ראיות פיזיות שיוצרות הזדמנות לביצוע הרצח. לדוגמה, לגבי החשודה א"ק, התביעה נקתה אותה בנימוק "חוסר אשמה" אבל לא התפרסם מדוע. בכלל, בעובדה, התביעה בחרה להאשים את זדורוב שוב ולא טרחה לפרסם מדוע החשודים האחרים אינם חשודים. יתכן שזה קרה מפני שהתקשורת לא טרחה לשאול, או בגלל הנטייה הטבעית של מוסדות לשמור לעצמן כל מה שאינן חייבות לחלוק עם הציבור. אבל בנסיבות הנתונות יש לומר לזכות התביעה שפרסום מידע רלאבנטי עשוי להפריע בלכידת חשוד אחר ובעיקר ללבות את הפריק שואו המלווה את הפרשה.
כ. כאמור התביעה אינה מסבירה מדוע א"ק אינה חשודה. בהעדר מידע מוסמך, נשאר רק לציין את ההבדל שבין חשד סביר לאישום של ממש. אני לא מקבל את התיאורים על קשיי
המשטרה/התביעה לחקור את א"ק. אין ספק שא"ח אינו עד אמין, אבל יש כאן עדות ישירה כנגד אדם שלדעתי כבר הואשם בניסיון לרצח. למיטב הבנתי א"ק תקפה בשבר בקבוק זכוכית חבר אחר שלה. היא שוחררה בגלל אי-שפיות ואושפזה בכפייה. קשה להאמין שמערכת שלמה (להבדיל מאדם אחד או שניים) יכולה לטייח מידע כזה. כאשר מתחילים לחקור, מתברר שהנתקף אפילו לא נשרט והוא לא מאמין לטענותיו של א"ח. עושה רושם שלהבדיל מזדורוב, לא"ק אין את היכולת הפיזית והפסיכולוגית לבצע את הרצח של ראדה.
ל. מתברר שגם מבחינת זמן ומקום לא בטוח שהיא מועמדת. דף האיכונים שפרסם א"ח כפי הנראה מנקה אותו מחשד, מפני שבמשך כל היום הטלפון שלו אוכן במקום עבודתו, בקיבוץ גדות כ-10 ק"מ מקצרין. הבעיה היא שהאיכונים בדף חד-צדדיים. לא ברור ממי השיחות ואפילו אי אפשר לדעת אם בצד השני מדובר בטלפון אחד או כמה. אני מניח שלמשטרה ולתביעה יש גישה לאיכונים מפורטים יותר. בכל אופן, א"ח מספר על שיחה מא"ק שמספרת לו שבקרוב יתחיל בלגן. כאמור אני לא יכול לדעת אם מדובר בשיחה אחת או 5-6 (כפי שטוענת אחת הבלוגריות). בכל אופן עושה רושם שיש הסכמה שמדובר בשיחה של 14:05. בהתחשב בכך ששעת הרצח היא בסביבות 14:00, התביעה יכולה לדעת באופן אובייקטיבי היכן היתה א"ק בשעת הרצח, מידע שהיא בוחרת לא לשתף איתנו.
מ. ולגבי שעת הרצח, האם שמתם לב שהיא נקבעה משפטית בהסתמך על כך שזדורוב הוא הרוצח. אם הוא לא, אז היא יכלה להירצח בכל אחת מ-5 השעות הבאות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש