בתשובה לאריק, 05/08/22 12:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"יכול להיות שלהיטי שנות הששים נשמעים לך בממוצע יותר טובים פשוט בגלל שמה ששרד זה רק הדברים הטובים ואת הזבל זרקו כבר?" אני בספק. בין שנות השישים לשבעים עברו בממוצע(!) רק עשר שנים, ואילו מאז השבעים עברו כבר בממוצע 47 שנים; מספיק זמן לפרספקטיבה מאוזנת. כמובן שאנחנו ניזונים מעורכים מוזיקליים ברדיו. אבל לא מזמן קישרו כאן לסרטונים שריכזו מכל עשור את כל השירים שהגיעו למקום הראשון החודשי. אין כאן את ההטיה שאתה מציין, ונדמה לי שהרבה יותר נהניתי משנות השישים. (לטעמי האישי: אבבא סבבא, הבי ג'יז גם, בתקופת הדיסקו, אבל איומים בבלדות הישנות יותר; את אלטון ג'ון מלהיטיו הקלאסיים אני לא אוהב, דווקא את להיטי האייטיז שלו יותר, בפרט I guess that's why the call it the blues). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אני אשנה את הטיעון שלי לטיעון יותר מבני- בשנות השבעים המוזיקה הפופולרית התפזרה ליותר כיוונים. הרוקנרול, שבשנות החמישים (אלביס) והששים (ביטלס) הצליח לכבוש את ראש המצעד שוב ושוב, התפצל לפרוג, פאנק, מטאל (מה שנקרא בזמנו רוק כבד), גלאם וכו' ולכל אחד מהז'אנרים הללו היה קהל האוהדים שלו. בנוסף- האלבומים הנמכרים ביותר (פינק פלויד) היו לעתים של להקות שלא היו להם סינגלים יוצאי דופן. לכן בהכללה המיינסטרים שהצליח להגיע לראש המצעד ולקלוע לטעם הרחב ביותר היה מן הסתם מהסוג הדביק יותר. לדוגמה- שיר של אלטון ג'ון, שיר השנה בישראל 1976, שעלה לראש המצעדים ברחבי העולם, היה דוקא Don't Go Breaking My Heart. לא מיצירות המופת שלו. אז כן, הלהיטים של שנות הששים נשמעים בממוצע יותר טוב, כי לשירים טובים בשנות השבעים היה קשה יותר לעלות לראש המצעד בגלל ריבוי הטעמים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |