|
||||
|
||||
הנתונים המקושרים למטה - מרכז המידע והמחקר של הכנסת - מראים שכמות אירועי התקיפה/נשיכה של כלבים מסוכנים כפול משיעורם בין כלל הכלבים. בנפנוף ידיים אפשר להגיד: לכלב פיטבול יש סיכוי כפול להיות מעורב באירוע תקיפה, בהשוואה לכלב מגזע לא מסוכן (וזאת תחת ההסתיגות שלא כל הכלבים רשומים). |
|
||||
|
||||
מן הסתם הסבר אפשרי לסטטיסטיקה הזו, ואני מאמין שהוא נכון ומלא, הוא שאנשים המעוניינים לגדל כלב אגרסיבי מעדיפים גזעים מסויימים על אחרים. קל לי מאד להאמין בנכונות המחקר הנ''ל. אמנם אני מתבסס בעיקר על אנקדוטות - אך די הרבה מהן. |
|
||||
|
||||
מתוך הלינק: פיטבול היווה 56 אחוז מהכלבים המוגדרים "מסוכנים" ב 2016, ו 69 אחוז ב 2020. |
|
||||
|
||||
אוקיי. ו...? |
|
||||
|
||||
כתבת: "הסבר אפשרי לסטטיסטיקה הזו, ואני מאמין שהוא נכון ומלא, הוא שאנשים המעוניינים לגדל כלב אגרסיבי מעדיפים גזעים מסויימים על אחרים." אתה יכול לפרט? |
|
||||
|
||||
נקבל כעובדה ש-69% מהכלבים המוגדרים מסוכנים הם כלבי פיטבול. הסבר אפשרי א': כלפי פיטבול מסוכנים יותר מטבעם. הסבר אפשרי ב': לבעלים יש השפעה מכרעת על התנהגות הכלב, ומסיבות אופנתיות אנשים המעוניינים בכלבים אגרסיביים (כי הם מעוניינים בכלבי שמירה, או בהרתעה, או בטרור לשכנים, או סיבות פסיכולוגיות עלומות) מעדיפים כלפי פיטבול. אם למשל מחר האופנה תשתנה, ואנשים כאלה יעדיפו לברדורים, הדו"ח הבא של הכנסת ידווח ש-69% מהכלבים המוגדרים מסוכנים הם לברדורים. אני מאמין שהסבר ב' הוא נכון. (למה? קצת בגלל המחקר למעלה ומחקרים דומים אחרים שראיתי בעבר, והרבה בגלל ניסיוני עם כלבים.) |
|
||||
|
||||
מחקר שמתבסס על בעלי הכלבים הוא מחקר מוטה כי רבים מבעלי הכלבים הידועים לשמצה (פיטבול ודומיו) נמצאים בעמדת התגוננות ונוטים לרמות את עצמם ואחרים בעניין זה. זנים שונים של כלבים פותחו במיוחד להיות אגרסיביים, כך שקשה לי להאמין לנכונות המחקר, כפי שהייתי מתקשה להאמין למחקר שהיה טוען שאין הבדל בין פוינטר ופודל כעוזרי ציידים. אין לי נסיון רב עם כלבים, אבל טרם נתקלתי בלברדור אגרסיבי, ולעומת זאת ראיתי פעם בפארק הירקון גור צעיר ממש של רוטווילר שנוהם באגרסיביות בלתי ניתנת לערעור על בעליו(!) שניסה לקחת כדור שהיה מוטל ליד רגליו כדי להשליך אותו שוב. רועה גרמני הוא הזן היחיד שאני מכיר אשר ההתנהגות שלו מתפרסת על כל התחום מ"ידידותי" עד "רוצח". אני מניח שאפשר להתעניין אצל אלה שמאמנים כלבי שמירה ותקיפה, הם בטח יודעים על הנושא קצת יותר ממישהו שקנה דוברמן כי זה מגניב. |
|
||||
|
||||
יש לי ניסיון לא זניח עם כלבים1, והאינטואיציה שלי עומדת בניגוד גמור לשלך. אמנם נשמע לי סביר שיש איזשהו הבדל אינהרנטי באופי ובאגרסיביות של גזעים שונים2, אבל אני די מפקפק בכך שההבדל בין הגזעים גדול במיוחד ביחס לשונות בין כלבים אינדיבידואלים, ואני ממש משוכנע שכל הבדל כזה בטל בשישים ביחס להשפעה של חיברות ואילוף. באשר לסיפורך: אתן כקונטרה את הכלב הנוכחי שלי. מדובר בגוש ידידותי וחברותי שבעשר השנים שאנחנו מכירים אפילו לא העלה על דעתו את האפשרות לתקוף אף אדם או כלב אחר, אבל גם הוא נוהם, כחלק מרוטינת המשחק שלו, באופן שכנראה היה נראה לך כמו הפגנת אגרסיביות בלתי-ניתנת לערעור3. אז לא הייתי ממהר לקפוץ למסקנות על סמך התצפית שאתה מתאר. 1 כחובבן, אני לא מאלף או וטרינר. הרזומה שלי: מילדותי המוקדמת ועד היום (פרט לכמה הפוגות) תמיד הרכב משפחתי הגרעינית היה מיקס של הומו-סאפיינס וזאב-אפור. בנוסף אירחתי בביתי, במסגרת אומנה או בייביסיטינג (לתקופות משתנות שאורכן הטיפוסי היה כמה שבועות), מספר דו ספרתי של כלבים מאד שונים זה מזה במוצא, בגודל, בגיל ובאופי (כנראה לא יותר מ-40, די בטוח שיותר מ-20). אסייג ואומר שההכירות שלי עם כלבים גזעיים היא שטחית. 2 ובוודאי שבתכונות פיזיות, כמו מהירות, משקל או כוח. 3 אילוסטרציה. |
|
||||
|
||||
מסכים. גם אני חושב שבענייני תוקפנות כלפי בני אדם החיברות והאילוף של הכלב חשובים מהגנים שלו. אם אפשר לחנך כלבים להיות ידידותיים לחתולים, ארנבות וציפורים- קל וחומר לבני אדם. 3 מזכיר לי את הבדיחה העתיקה- למי להאמין? לראש או לזנב? |
|
||||
|
||||
ברור שאתה יודע על הנושא הרבה יותר ממני, כך שאסתפק במה שכבר כתבתי. |
|
||||
|
||||
מצד שני, באתר "אנימל שופ" מתארים את הפיטבול כגזע שנוצר למטרת קרבות כלבים ושיש לו צד אלים ש"טבוע בו": " גזע כלבים שהתפתח משילוב של בולדוג ובול טרייר, המטרה הייתה ליצור כלב עם כוח של בולדוג בשילוב עם אתלטיות שיתאים לקרבות כלבים (עיסוק שהיה נפוץ בעבר והיום אסור על פי חוק אך למרבית הצער קיים במחתרת). הפיטבול כלב מאוד דומיננטי אשר עם אילוף והתנהגות לא נכונה ישאף להתקדם בהיררכיה של הלהקה המשפחתית ועלול להכנס לעימותים עם בני המשפחה על הטריטוריה שלו - בעיקר זכרים, סירוס מפחית משמעותית את התופעה. הפיטבול צריך לדעת "מי הבוס" וזקוק לסמכותיות על מנת לבצע פקודות, חשוב מאוד שלא לנהוג איתו באגרסיביות ואלימות שכן התנהגות זו עלולה לעורר ולטפח את הצד האלים של הכלב אשר טבוע בו, לכן מומלץ מגיל צעיר להיעזר במאלף מיומן. " |
|
||||
|
||||
(חוות דעתי המקצועית היא ש-''האתר אנימל שופ'' הוא לא מקור אמין יותר מאשר התגובות של המגיב עומר באתר האייל הקורא.) כן, מדובר בכלבים חזקים ואתלטיים. אם אתה מעוניין בכלב תקיפה, מן הסתם תצליח יותר עם פיטבול מאשר עם פודל גמדי, ומן הסתם הפיטבול יהיה מסוכן יותר - גם אם הוא לא יהיה תוקפני יותר מהפודל. במובן הזה - ורק במובן הזה - אני מסכים שמדובר בכלבים מסוכנים יותר. |
|
||||
|
||||
ואכן התגובה המיידית שלי למחקר היתה - מה עם הקורלציה בין התנהגות הכלב לאופיו של בעליו. |
|
||||
|
||||
רק בשלב מתקדם בפתיל זה הגיע, ורק ברמיזה, למשתנה שנראה לי קריטי כדי ליישב את הסתירה-לכאורה: גם אם גזע א' לא נוטה לאגרסיביות יותר מגזע ב', אם הוא חזק יותר מגזע ב' (בפרמטרים שונים של חוזק) אז כששניהם תוקפים, במקרה של א' זה יביא לפציעה או לפחות בהלה שתביא לדיווח לרשויות, ואילו במקרה של ב' פחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |