|
||||
|
||||
מחקר שמתבסס על בעלי הכלבים הוא מחקר מוטה כי רבים מבעלי הכלבים הידועים לשמצה (פיטבול ודומיו) נמצאים בעמדת התגוננות ונוטים לרמות את עצמם ואחרים בעניין זה. זנים שונים של כלבים פותחו במיוחד להיות אגרסיביים, כך שקשה לי להאמין לנכונות המחקר, כפי שהייתי מתקשה להאמין למחקר שהיה טוען שאין הבדל בין פוינטר ופודל כעוזרי ציידים. אין לי נסיון רב עם כלבים, אבל טרם נתקלתי בלברדור אגרסיבי, ולעומת זאת ראיתי פעם בפארק הירקון גור צעיר ממש של רוטווילר שנוהם באגרסיביות בלתי ניתנת לערעור על בעליו(!) שניסה לקחת כדור שהיה מוטל ליד רגליו כדי להשליך אותו שוב. רועה גרמני הוא הזן היחיד שאני מכיר אשר ההתנהגות שלו מתפרסת על כל התחום מ"ידידותי" עד "רוצח". אני מניח שאפשר להתעניין אצל אלה שמאמנים כלבי שמירה ותקיפה, הם בטח יודעים על הנושא קצת יותר ממישהו שקנה דוברמן כי זה מגניב. |
|
||||
|
||||
יש לי ניסיון לא זניח עם כלבים1, והאינטואיציה שלי עומדת בניגוד גמור לשלך. אמנם נשמע לי סביר שיש איזשהו הבדל אינהרנטי באופי ובאגרסיביות של גזעים שונים2, אבל אני די מפקפק בכך שההבדל בין הגזעים גדול במיוחד ביחס לשונות בין כלבים אינדיבידואלים, ואני ממש משוכנע שכל הבדל כזה בטל בשישים ביחס להשפעה של חיברות ואילוף. באשר לסיפורך: אתן כקונטרה את הכלב הנוכחי שלי. מדובר בגוש ידידותי וחברותי שבעשר השנים שאנחנו מכירים אפילו לא העלה על דעתו את האפשרות לתקוף אף אדם או כלב אחר, אבל גם הוא נוהם, כחלק מרוטינת המשחק שלו, באופן שכנראה היה נראה לך כמו הפגנת אגרסיביות בלתי-ניתנת לערעור3. אז לא הייתי ממהר לקפוץ למסקנות על סמך התצפית שאתה מתאר. 1 כחובבן, אני לא מאלף או וטרינר. הרזומה שלי: מילדותי המוקדמת ועד היום (פרט לכמה הפוגות) תמיד הרכב משפחתי הגרעינית היה מיקס של הומו-סאפיינס וזאב-אפור. בנוסף אירחתי בביתי, במסגרת אומנה או בייביסיטינג (לתקופות משתנות שאורכן הטיפוסי היה כמה שבועות), מספר דו ספרתי של כלבים מאד שונים זה מזה במוצא, בגודל, בגיל ובאופי (כנראה לא יותר מ-40, די בטוח שיותר מ-20). אסייג ואומר שההכירות שלי עם כלבים גזעיים היא שטחית. 2 ובוודאי שבתכונות פיזיות, כמו מהירות, משקל או כוח. 3 אילוסטרציה. |
|
||||
|
||||
מסכים. גם אני חושב שבענייני תוקפנות כלפי בני אדם החיברות והאילוף של הכלב חשובים מהגנים שלו. אם אפשר לחנך כלבים להיות ידידותיים לחתולים, ארנבות וציפורים- קל וחומר לבני אדם. 3 מזכיר לי את הבדיחה העתיקה- למי להאמין? לראש או לזנב? |
|
||||
|
||||
ברור שאתה יודע על הנושא הרבה יותר ממני, כך שאסתפק במה שכבר כתבתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |