בתשובה לשוקי שמאל, 29/04/22 22:25
זה לא כזה משנה כבר 748001
אני אדגים לך למה אני מתכוון בעזרת תרגיל. נניח שאתה שר החינוך והתוכנית שלך היא בדיוק מה שכתבת:
"להחזיר בגדול את המסלולים וההקבצות. אפשר לפצל את החינוך התיכוני למסלולים אקדמי, טכני, רפואי, חברתי, אמנותי וחקלאי".

ונניח שיש מגיב באתר האייל הקורא, שמגיב כך:
א. ההתרחשות שאני חושש ממנה היא דווקא תסריט המוכר מאד דוקא לחוג ההייטק והטכנולוגיה. מגיע מנהל(ים) חדש עם חזון טכנולוגי/מחקרי חדש שאותו הם מבינים באופן שטחי/ניהולי (כלומר מדובר ברעיון שבתנאים הנכונים ואילוצים הקיימים עשוי להועיל, אלא שבתפישה הניהולית המגבלות והאילוצים כלל אינם בסקופ). ה"הנהגה" החדשה מטביעה את התחום בים של הכנות, הכשרות והתאמות של הטמעת הטכנולוגיה החדשה.
ב. כאשר התוצאות המיוחלות מבוששות להופיע, "מנהיגינו" כבר קודמו הצידה ולמעלה ואינם בשטח. החזון והטכנולוגיה נעלמות כלעומת שבאו לטובת הבאות אחריהן, כאשר כל מה שנותר מהן לרוב, הוא הזמן והמשאבים שבוזבזו וכוח האדם שהוסט הצידה לטובת משרתי החזון לשעבר.
ג. כמו בלמידה המשמעותית של פירון, כך גם במתיחת הפנים של המח"ר מיסודה של שוקי שמאל, ספק אם מאחורי ההצהרות והעלונים קיימת גם חשיבה ביצועית
..
דוקא במדינת מהגרים שבטית ומשוסעת כמו שלנו, הסיבוב של שוקי שמאל עשוי להסתיים באסון. תחושת הניכור שיש לי כבוגר תיכון עיוני, מבוגרי תיכון מקצועי (קרי מגמת נגרות) למשל, גרועה לדעתי יותר משנאה. אני פשוט חש שאין ביננו שום בסיס משותף להבנה או חיים משותפים.

וכו' וכו'.
זה לא כזה משנה כבר 751040
מצטער על תגובתי המאוחרת. תגובתך היתה לי קצת קשה ולכן רציתי לענות עליה לא בלהט הרגע הראשון. ובהמשך כנראה ששכחתי ממנה.
נראה לי שאתה מתאמץ מאד להוכיח שאני שמרן ונראה לי שאתה מסתער על דלת פתוחה. אם אתה לא בטוח בשינויים שעלו בדעתך, עדיף שתניח למצב כפי שהוא.
מה שאני הצעתי הוא ריאקציה של חזרה לדברים שכבר היו ובטלו. מערכת החינוך היתה מאד מוסללת ומנותבת למגמות שונות. נראה לי שבלחץ ה''מקופחים המקצועיים'', המערכת הישראלית עברה הומוגניזציה לחינוך עיוני אחיד לכל הילדים. זה אולי נתפס בזמנו כהוגן ושיוויוני יותר, אבל לי נראה שתוצאתו האמיתית היא שהרבה תלמידים סובלים ומתבזבזים בלימוד מקצועות שאינם מוכשרים להם והדבר מקשה גם על אלו שכן מוכשרים.
בזמן שחלף, התקררה דעתי. נותרתי בדעה שהכיוון המוצע ע''י שרת החינוך יכה מכה ממשית את המעמד והיוקרה המעטה שנותרה למקצועות ההומניים. אבל, מצד שני, אולי זה לא כזה אסון. אני חושב שהמגזר הקטן של אלו שילכו ללימודים אקדמיים של המקצועות ההומניים, ימשיך להתקיים וישרוד.
מה שהרגיז אותי היתה הטענה האוילית שהרפורמה תעלה את רמת העבודות שנעשות במסגרת הבגרות. הרי ברור שמי שעושה היום את העבודות, הם התלמידים היותר מתעניינים. אם העבודות האלו יהפכו לאמצעי לעקוף את בחינת הבגרות והמשאבים המזעריים המוקצים יופנו להמוני התלמידים שיעשו את העבודות הללו תוך השקעת מינימום הזמן והמאמץ, ברור שרוב העבודות לא יהיו שוות את הנייר המתבזבז.
לא הגבתי מה שהגבתי מתוך פוזיציה מסויימת או כדי לנגח את שרת החינוך. אני עצמי עשיתי עבודה (דוקא בפיזיקה). לדעתי, עשיתי עבודה טובה ועצם כתיבת העבודה השפיעה על בחירת הכיוון המקצועי שלי. חשבתי שחבל שעוד חלק מוצלח של בחינות הבגרות יהפוך למצוות אנשים מלומדה ויהפוך מברכה לקללה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים