בתשובה לדב אנשלוביץ, 28/01/22 12:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא נוהג להגיד לך את זה, אבל הפעם אתה ממש צודק! |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שבטון תגובתי עשיתי עוול למשטרת ישראל. באס אמ אס שקבלתי1 הם אומרים בפרוש שאיני חייב להיענות לבקשתם, אבל אז הם ייעשו פיקוח מוגבר על מקום בידודי. כיוון שהפעם האחרונה שיצאתי מביתי הייתה כשהלכתי לעשות את בדיקת ה pcr שבעטיה נכנסתי לבידוד, ושאיני מתכוון בעתיד לצאת מהבית עד תום תקופת הבידוד בהתאם לכללים, אין זה משנה לי אם הם ייעשו פיקוח מוגבר או מופחת. אבל אולי מבחינתם, אנשים שנענים לבקשתם אולי מאפשרים להם לעשות את עבודתם ביתר יעילות. 1 ולהערכתי, למרות שאיני יכול לומר שאני בטוח בכך לחלוטין, מדובר אכן במשטרת ישראל ולא באיזה מתחזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש בא לי להתחכם ולכתוב: אני לא נוהג להגיד לך את זה, אבל הפעם אתה ממש טועה! למרבה הטרגדיה, התמונה הכללית יותר בעייתית. מצד אחד, לפני כחודשיים חזרתי מחו"ל ועברתי את אותו תהליך. מסימני הזמן והמקום הרעים, בהחלט אפשרי שמאז נהפכו הדברים על פיהם, אבל ככל שהבנתי אז, היתה זו בקשה חד-פעמית ממי שחוייב ע"פ התקנות להיות בבידוד בביתו, לאפשר למשטרה לאכן אותו באמצעות הטלפון הנייד. למחרת ביקשו שוב, כלומר האישור היה רק לאותו יום. נאמר בבירור, שמי שלא יסכים, מותיר בידי המשטרה את האפשרות לבדוק את קיום הבידוד באמצעות ביקור פיזי של שוטר. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שהמדובר ב"איום" סרק. ברור לגמרי שאין למשטרה כל אפשרות לבקר מספר משמעותי של מבודדים ולא שמענו על גל הרשעות של מפירי בידוד שנלכדו ואפילו באקראי. למעשה, "נפלה" על המבודד בחירה חופשית בין האפשרות לאפשר למשטרה לממש את מדיניות בידוד נשאי האומיקרון לבין האפשרות לסכל זאת. אין לי דרך לדעת, אבל מהתרשמותי מתגובת הנוסעים האחרים, כפי הנראה שהרוב הגיב בעויינות כמוכם ובעצם בחר להכשיל את המהלך. הכשל כאן, אינו לשון ה"איום" המיותר שהפעילה משטרת ישראל ללא שום צורך על אזרחים שומרי חוק. הכשל האמיתי הוא ההסכמה הרחבה (עד כמה שאני יכול להעריך) מצד רוב אזרחי להכשיל מהלך תקין וסביר לגמרי של משטרת ישראל. מצד שני, לצערי, איני תופס גישה שלילית ומכשילה כזו כלפי הרשויות כמין מהלך אזרחי דמוקרטי בנוסח רוזה פארקס, אלא כביטוי לתסכול ועוינות אזרחית כלפי שלטון החוק. בשבתי כ"שופט כל הארץ", איני נוטה להעניק לכם מדליה, אבל איני יכול להימנע מלתהות איזו מציאות הולידה עוינות כה רחבה כלפי הרשות. כאשר אני חושב רק על האפיזודות האחרונות של קצינת המשטרה השופטת אתי קרייף, הקצין המדלג חכרוש ועינוי הדין המתמשך של קצין המשטרה שהרג בשוגג לפני שנתיים את הנער העבריין הנרקומן והאלים, סולומון טקה שהתמחה בסחיטת כסף מנערים ואיומים ויידוי אבנים על שוטרים. זה לא שמצאתי איזו משטרה חלופית למשטרת ישראל, אלא שאני נאלץ להשלים ולהודות שמשטרת ישראל היא לא רק מושחתת וחלשה, אלא גם הצליחה לנכר פלח רחב של האוכלוסיה הסבור שהמשטרה נרתעת/מורתעת מלטפל ביד קשה בעבריינים ובוחרת לעסוק באכיפה והטרדה של אזרחים שהם שומרי חוק בדרך כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מימים אלו אתה יכול להוסיף על כל אלה את הרתיעה הטבעית של כל בר-דעת מלתת למשטרה אישור כלשהו שקשור לטלפון שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Don't Talk to the Police | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יחס עויין מלמפרע של האזרח כלפי המשטרה הוא טבעי? תמהני. האם לדעתך היה משהו פגום בפנייה הספציפית הזאת של המשטרה? (למעט לשון האיום המרומז המיותרת והאיום באקדח ריק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית תקנית למפרע מתייחסת למה שכבר קרה (ולא "מראש" כמקובל), כך שהתשובה לשאלה הראשונה שלך היא בגוף השאלה. אשר לשאלה השניה, ברור שאין פסול בכך שהמשטרה מבקשת את מה שהיא מבקשת, אבל אחרי שלמדנו על השימוש שהיא עושה מדי פעם באמצעים שעומדים לרשותה אני חושב שהתשובה שדב נתן היא התשובה הסבירה, בין אם האקדח ריק ובין אם לאו. בכלל, למי שאינו מתכוון להפר בידוד ביקור שוטר אינו צריך להיות משהו מרתיע (בהנחה שהוא גמר הכל מהצלחת!). אמנם זאת אזרחות טובה להקל על המשטרה ככל האפשר, אבל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, לאה גולדברג נפלה ב"מלמפרע"! (ב"מר גוזמאי הבדאי" הראשון שירמי פינקוס הביא לדפוס ואייר, מומלץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי המשקפיים הורודות של אלתרמן אני לא מתרגש מזה יותר מדי. למען האמת, מילונים פחות נוקשים מסכימים שהמילה מבטאת (דה יורה) את שני המצבים. גם "לקלס" באותו מעמד, ובטח יש עוד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |