|
בין הספרים הבודדים שקראתי השנה - חקירתו של סרן ארז \ ישי שריד. "חלש ופחדני" נראה לי קצת דרסטי מדי. הייתי מדלל קצת, אבל מחיל על כל הספר. התיאור "אקטואלי" נראה לי בעייתי. יותר בכיוון של סנסציונלי. בסוגה הזו של דוקודרמה יש מעין גבול דק בין מה שיכול לקרות לבין עלילת דברים במסווה של fiction. העובדה, שככל הזכור לי לא התפרסם באחרונה אף מקרה מן הסוג שמתאר שריד, נוגעת לעצם ה"אמינות" של העלילה. אחרי שהאשימו את ישראל הראשונה בחטיפה ואף ברצח של ילדי ישראל השנייה, אני רואה טעם לפגם גם בעלילה דמיונית בה ישראל הראשונה אונסת את בנות ישראל השנייה. אני בטוח שלא זו היתה הכוונה של ישי שריד, אבל התוצאה מעלה על הדעת את התיאור "מתרפס ופחדני". Come to think of it, תיאור המתאים לעלילותיה של מפלגת העבודה בשנים האחרונות. קראתי גם את "אדל" / יוכי ברנדייס. ממליץ לוותר.
|
|