|
||||
|
||||
החוק מבחין בין שני סוגים של עובדים - קבלן ושכיר. ההבחנה בינהם אינה ששכיר זכאי לזכויות סוציאליות וקבלן לא. ההבדל הוא שהקבלן מחליט על דעת עצמו כיצד לבצע את המשימה ואחראי על התוצאה בלבד. העובד מקבל הנחיות מהמעסיק כיצד ובאילו תנאים לבצע את המשימה. אפשר לומר שהקבלן מוכר תוצאה והשכיר מוכר את זמנו. הזכויות הסוציאליות ניתנות לשכיר בין השאר בגלל השליטה האינטנסיבית שיש למעסיק על האופן בו השכיר מבלה את זמנו. לפי התביעה, חברת וולט מעדיפה להעסיק שכירים (=לקבוע לשליחים כיצד לבצע את עבודתם), אבל היא לא מוכנה לתת לשכירים האלה את הזכויות שמגיעות להם לפי חוק, ולכן קוראת להם "פרילנסרים". |
|
||||
|
||||
האם במקרה יש לך קישור לחוק הרלוונטי? |
|
||||
|
||||
כן ולא. כן, אפשר להביא רשימה (חלקית) של החוקים הרלוונטים - חוק שכר מינימום, חוק חופשה שנתית וכו'. אלה חוקים שמגדירים זכויות מסויימות לשכיר ("עובד" בלשון החוק). לא, אי אפשר להביא לינק לחוק שמסביר את הרציונל מאחורי הזכויות האלה ולמה הן נקבעו. חוקים, באופן כללי, לא עוסקים ברציונל אלא מגדירים זכויות, חובות ועונשים. הדבר הכי קרוב שאני יכול להביא בשליפה הם מבחנים לקיומם יחסי עובד מעביד שנקבעו בפסיקה (המחוקק לא קבע הגדרה למיהו עובד מכיוון שמאוד קשה להגדיר דינמיקה כזאת באופן קשיח). מתוכן המבחנים אפשר לראות שמה שמנסים להבין זה ת'כלס האם משלמים לעובד על זמן או תפוקה. לינק: https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%... |
|
||||
|
||||
עברתי על המבחנים בקישור שהבאת. אי אפשר לומר שיש שזה ''חד וחלק''. המבחנים שתוארו - ''הקשר האישי'' (אין צורך להודיע לאף אחד כאשר יש העדרות), ''הפיקוח'' (לא חייבים לעבוד), ''שעות העבודה'' (אין מסגרת קבועה), ''מקום העבודה'' (אין), ''כלי העבודה'' (כלי התחבורה מסופק על ידי השליח),''הסכמת הצדדים'' ו''משך ההתקשרות'' - כולם לטובת העסקה כעצמאי. גם ''מבחן ההשתלבות'' הוא לכל היות שינוי במחלוקת, שכן אפשר להגדיר את וולט כארגון מתווך - ולכן עובדי ''המנגנון'' הם שכירים, אלו שעובדים מול המסעדות ומול השליחים, מי שמחתים על חוזה, מי שמדריך את הלקוחות וכו'. באשר ל''פן השלילי'', ובכן, זה תלוי האם העובד מעוניין בכלל לתת שירותים באופן חיצוני... |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שזה חד וחלק, ואני אפילו לא מכיר את אופן ההעסקה של השליחים. רק רציתי להבהיר שההבדל בין פרילנסר ושכיר הוא יותר עמוק מאשר ''שכיר מקבל זכויות סוציאליות''. |
|
||||
|
||||
מבחן "הקבלן מחליט על דעת עצמו כיצד לבצע את המשימה" נשמע מנותק מהמציאות בשטח. המציאות היא מאד אד הוקית. לביטוח לאומי יש "צו סיווג מבוטחים" שלפיו: - מי שמחלק דברי דואר בתחום רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר - יחשב כשכיר. - לעומת זאת מי שמוכר דברי דואר במתקנים שאינם שייכים למשרד התקשורת - ייחשב כעצמאי. - נהג מונית - יחשב כעצמאי (!). - חבר מושב עובדים המועסק במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית - שכיר. - כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, לרבות שירה משחק, דקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לולינות וקוסמות וכן הופעה בכל אחד מאלה לצרכי הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת - אתגר לקוראת. נסי לנחש בעצמך. התשובה למטה במהופך1. במקומות שאין הגדרה מדוייקת של בט"ל, המצב יותר גמיש. לדוגמא, בחברת ההיי טק שאני מועסק, את אותו תפקיד בדיוק, אחד לאחד, ביצעה בהתחלה עובדת שכירה, אחר כך עובדת עצמאית (ששירותיה נשכרו ל 3 חודשים) ואחר כך עובדת שכירה אחרת. . . . . . . . . . . ----- 1 ריכש |
|
||||
|
||||
הסיווג של ביטוח לאומי שונה, ורלוונטי לעניין תשלומי דמי ביטוח לאומי ופיצויים במקרה של פציעה בעבודה. בתביעות מסוג זה, השאלה היא האם מדובר ביחסי עובד מעביד לעניין חופשה שנתית, הפרשה לפנסיה וכו'. לינק עם הסברים כיצד קובעים אם מדובר בשכיר: https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |