|
||||
|
||||
תשמע, אני מודה. גם אני מאלו שאמצו את הסיסמה של ליבוביץ' על "22 מטומטמים שרצים אחרי כדור". מצד שני, אני מכיר בזה שאין קשר בין חוכמה לאהדת (או סלידה מ) כדורגל. לדעתי זה קשור יותר לאופי חברתי. אני חושב שאנשים שהם יותר אינדבידואליסטים ופחות חברתיים באופיים, כמוני, פשוט לא מתחברים לתחושת ה"ביחד" של השתייכות לקבוצה או לאוהדים של קבוצה, והכדורגל ביסודו, ואי אפשר להתכחש לזה, הוא ספורט קבוצתי. עם זאת, אני מוצא סיפוק מסויים בחטטנות שלי בתוצאות המונדיאל (עכשיו למשל, פתוח אצלי הדף של השידור הישיר של המשחק דרום-קוראיה - גרמניה - זה שעושה "טוק-טוק-טוק" כל פעם שיש גול) ובהחלטה העקרונית להעדיף את האנדרדוגים (אפריקה + אסיה) על פני מעצמות הכדורגל המסורתיות (אירופה + דרום אמריקה). אולי זה ניסיון מצידי לצאת מהאינדיבדואליזם שלי? סתם ניתוח פסיכולוגי בשני-גרוש? לא יודע. מה רציתי בדיוק להגיד בזה? לא יודע. כנראה שרציתי לומר שאהבתי לקרוא את מה שכתבת, כמייצג של "האופוזיציה הנאמנה", אבל לא היה לי נעים להשאיר וואן-ליינר. תודה! |
|
||||
|
||||
כן כן. אני יודעת. גם אני קראתי את יאיר לפיד לפני שבועיים ודווקא הסכמתי עם הנקודה שאם אנחנו רוצים לעודד סתם כך, נלך למשחק מקומי, אבל במונדיאל הרעיון הוא לעודד את האלופים מבלי להתאכזב. אבל מה יכולתי לעשות? דווקא תמכתי במלוכסנים הקטנים. הם חמודים. בחיי שכן. נו טוב, לפחות זה אומר שיש לי מחר יום פנוי :) |
|
||||
|
||||
אני לא קראתי את יאיר לפיד (כשחושבים על זה, אני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שבכלל קראתי עיתון על נייר). אבל לפי מה שסיפרו לי פה, הגמר הוא ביום ראשון, אז יש לך יום ראשון פנוי. |
|
||||
|
||||
למה חשבתי שהוא היום? לא יודעת. בטח עניין נשי כזה. ומה אם יום ראשון לא מתאים לי? כלומר, הוא באמת פנוי לי אבל אני לא חושבת שאני אטרח לראות את גרמניה משחקים. הקוריאנים הקטנים יותר נחמדים לי. אולי בכל זאת? |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזה בהכרח קשור. אני גם אינדבידואליסט באופי. אני גם לא אוהד שום קבוצה, אלא מעדיף בדרך כלל את הקבוצה שמשחקת יפה יותר. יש קבוצות שיש לי אליהם חיבה, כגון ארסנל האנגלית, שאני אוהב את הכדורגל ההתקפי שלה. אבל אם הם יעברו לשחק הגנתי ומגעיל, אני לא יאהב אותם. גם קשה לקרוא לזה אהדה, זה סך הכל ענין מוגבר. לא אקפוץ מהגג אם ארסנל ירדו ליגה, ולא יהיה לי שמח במיוחד אם הם יקחו אליפות, כמו השנה. אני אוהב את האסתטיקה של המשחק, את היצרים, את האוהדים הצבעוניים, את הרמאים. ובמחשבה שניה, הלוואי ואני גם אני הייתי מסתכל על דרום קוריאה-גרמניה באינטרנט ולא מתייבש מול המשחק המשעמם. שהיה את הגול של באלאק, בדיוק הייתי צריך ללכת לעשות טלפון. כוס עמק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |