 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, אזהרת מסע: התגובה הזאת יוצאת דופן במידת הניג'וס שלה אפילו יחסית למקובל אצלי. נתחיל מתיקון טעות שלי: לא סרולוגית אלה אנטיגנית. נעבור לגישה קצת פחות סלחנית בקשר לטעויות של מישהו אחר. יגאל סלוביק שהוא מנכ"ל משרד החינוך אולי לא שמע על הסקר או שהוא לא נותן לעובדות להפריע לו: "אנחנו סומכים על ההורים. ההורים שותפים למהלך הזה" הוא אומר לגב' לוקש, ואגב כך ממחיש את את נאמנותו לשרה באימוץ הסטנדרטים הלשוניים שלה, ומספר על חלוקת "מעל למיליון ושמונָה מאות אלף ערכות בדיקות אנטיגן", על "חמישים ואחת אחוז מחוסנים", ומסביר שמושקע מאמץ גדול "בְּלְחַסֵֹּן" ׁ(ולא עפ"י דרכן המאוסה של האליתות הישנות "בחיסון") וכמובן גם "בללכת להתחסן" (ואני חשבתי לתומי שמהמאמץ מושקע בחיסון ולא בהליכה). בדקה הרביעית בסרטון מתחיל דיון משעשע למדי שלדעתי נובע מטעות העתקה של איזה פקיד או תוכנה שהפכו 48 שעות ל-84 שעות שהוא אכן מספר משונה שטעון הסבר. לפני שנים טעויות כאלה היו נפוצות במעבר מ-MF על ה-EBCDIC שלו ל-PC חובב ה ASCII, ועם הבלבול הלאומי בנושא "עברית לוגית" מול "עברית ויזואלית", טעויות שהלכו והתמעטו עם הזמן אבל כנראה טרם פסו מהעולם. בחמישית הוא מגלה על אוזנינו שאינו יודע מה זה חל"ת, אבל הוא כן יודע שמורה סחב"ק (סרבן חיסון ובדיקות קורונה) לא יוכל להמשיך לעבוד ולא יקבל כסף עבור חופשתו. בערך באמצע הדקה השביעית המנכ"ל מסגיר את אי ההבנה שלו בקשר למושג "מקוון" ומוריד את הדגש החזק מהאות "כ" שלדעתו נמצאת שם, כשהגב' לוקש מחרה מחזיקה אחריו ובתחילת העשירית גם היא מורידה אותו דגש מהקו"ף. בתשובה הוא מסכים איתה, שוב, ומעלים כל ספק שהיה למי מאיתנו בכך שאולי מדובר בטעות חד פעמית שנובעת מחוסר תשומת לב. למותר לציין שבתנופת העשייה המנכ"ל אינו פוסח גם על הזיהום הווקאלי וזורק איזה "סיבות כאלה ואחרות" בשביל הסדר הטוב, אבל עושה זאת רק פעם אחת בעשר דקות הראיון ובכך קובע שיא ישראלי חדש, או לפחות את התוצאה הטובה ביותר שהוזגה השנה.. בנוסף, למרבה התמיהה מר סלוביק לא ראה צורך לומר "צריך לומר" אפילו פעם אחת, כך שכל עוונותיו נמחלים לו בזכות החסד הקטן הזה, וואני מעניק לו פטור מצום ביום כיפור. רק שאשא! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, יש לך תירוץ סביר ל"אליתות". אתה מתכוון להשתמש בו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הִיבנתי למה קיוונת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"למידה מכוונת" ממשיכה להיות אמצעי פדגוגי בשימוש מנכ"ל המשרד (שניה 42 בסרטון), מה שמעלה בלבי את האפשרות המזעזעת שאף אחד בצמרת משרד החינוך אינו קורא את האייל, וגם שאם יש שם מישהו שמקשיב לראיונות כדי לתת משוב למתראיין - הצחקתי אתכם? - אותו מישהו סבור שאין פסול בלמידה מכוונת, ואני כמובן מסכים עימו, ורק מצטער שלא הסבירו לאיזה כיוון התקוון המשורר. "לא הבנת כלום, שכ"ג" גוער בי השכ"ג האלטרנטיבי שחולק עימי את הגולגולת "אחרי ה"חיוונתי" המביך של שרת החינוך עובדיה המסורים משתדלים להעלים את הצליל "K" בכל מקום שזה אפשרי, בתקווה שכך יתקבל הרושם שלא מדובר בשגיאה אלא בכוונת מכוון. אחרת, הזעם הציבורי על שרת חינוך שאינה דוברת עברית רהוטה עלול להפיל את הממשלה, כפי שקרה בעבר עם מינוי הגב' כפיים לסרת התרבות. רק שאשא!". מלבד העניין הזוט הזה העברית דווקא היתה תקינה, עם משבים קלים בלבד של צה"לית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיבוש הזה שעיצבן אותך מזכיר לי את "ממוצע משוכלל" הוותיק. אגב, גיליתי הרגע שדווקא יש דבר כזה למידה מכוונת, אבל כמובן שלא לזה כיוון המנכ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודייק: הטעות הזאת לא מרגיזה אותי, למעשה היא היא גורמת לי לחייך בהזכירה את הקריין-חריין המפורסם (בניגוד לאותו "חיוונתי" מחוּרוָן שמשום מה גורם לי לתגובה אחרת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיטלקית - Domani, Anna, vai a scuola (לא שלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חדש מהתנור. ענר אוטולנגי מסביר ב"הארץ" איך עובדת בדיקת הקורונה הביתית (ובדיקת השתן להריון). נחמד, אני צריך להודות שלא היה לי מושג וזה באמת מגניב. עכשיו, שימו לב למשפט הבא לקראת הסוף: "אף שהן לא אמינות לגמרי, בדיקות אלו עדיין מאוד שימושיות ויש להן תפקיד חשוב. מודלים רבים שהוצעו במהלך המגפה הראו שלבדיקות כאלו יכול להיות תפקיד מרכזי בניטור והקטנת התחלואה, בתנאי שהשימוש בהן יהיה נכון וייעשה בתדירות מספיק גבוהה כדי לכפות על חוסר הדיוק שלהן." הוראות לנוגדני השפה: (1) עצרו בחריקת בלמים על המילה המפתיעה. (2) חשבו כמה שניות ותבינו (א) אילו שתי מילים נפגשו כדי להוליד אותה, (ב) איך להגות אותה. (3) צבעו בזהב והיצמדו לפס הנכון. (נוגדני השפה? כשמעיין היה בגן חובה או באזור, הסבירו להם פעם על המערכת החיסונית בגוף. הוא חזר הביתה וסיפר לנו על "הנוקדנים". נוקדני השפה!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, למי ששמו מעיד עליו שהוא אוטודידקט שפתי, מותר לתת פה ושם הנחה קטנה. (ככלל, בדברים כאלה מי שכשל הוא העורך. לאחרונה יש הרגשה שהצד הזה בהארץ מפשל לא פעם). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |