 |
א. יכול להיות שחלק מה-30% משקרים כדי לפרוק תסכול.
ב. יכול להיות שחלק גדול מה-70% הנותרים משקרים.
בזמנו סיפרתי לכם אגדת עם שאין לה שום קשר למקומותינו על ראש המיניסטרים שנתקף טירוף בגלל שמלתעות שלטון החוק סגרו עליו וניסה לנצל כל אסון ומצוקה כדי לחמוק מטחנות המשפט הטוחנות לאיטן. הוא ניצל מגיפה מסתורית כדי להציג עצמו כמשיח גואל שבידיו ורק בידיו המרפא הגואל. יריבו של רוה"מ החרה והחזיק אחריו וכתב ספר המוכיח שהוא ורק הוא יודע איך לנצח את המגיפה. במופע העיוואים הפוליטי שהעלה ראש המיניסטרים, הוא נאלץ להעלות לבמה נציג של שבט קנאי דת פרזיטיים שאותו נאלץ למנות לשר המרפא. אותו אויל עלה לבמה ולראשו מגבעת משונה עשוייה מזנבות שועלים. ההמון הגיב בהתאם והסתער על החנויות.
סיפור העם הזה נועד להסביר מדוע אני מגלה יותר אמפטיה לאנשים שאבדו כל אמון במערכת ומסרבים להיות יותר היחידים שמשלמים את מחירו של שלטון החוק. שלטון החוק הוא מין משחק כזה הבנוי על אמון בזרועות השלטון שמתבסס על עבר של שמירת החוק ע"י הרוב המוחלט של הציבור. כאשר אי כיבוד החוק וכניעת שלטון החוק לעבריינים הופכת לנורמה, המשך כיבוד החוק מנימוקים אלטרואיסטיים של הצו הקטגורי הוא פראייריות לשמה.
זו קלישאה מובהקת לומר שמה שקלקלו כמה טפשים, הרבה מאד חכמים יתקשו לתקן. אבל כאשר הציבור הרחב לומד על בשרו, שיעור אחר שיעור, את מגבלות היכולת והכישרון של המנהיגים (בארץ ובעולם) הקלישאה הופכת לאבן מקיר תזעק.
אני בטוח למדי שאילו הממשלה הפגינה נחישות. מפטרת לאלתר כל מורה שמסרב להתחסן, מתארגנת לבדיקת דם מאורגנת של כל התלמידים בתחילת כל יום לימודים, התגובות היו שונות לגמרי. ההמון לא מצפה מן השלטון להיות חסין מטעויות. הוא מצפה ממנו להיות החלטי ולפעול בנחישות להוצאה לפועל של החלטותיו. אפשר לקבל את הצורך לשלם על שגיאות שעשה השלטון. אי אפשר לקבל שלטון שאינו מסוגל לשלוט.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש