|
||||
|
||||
מה אומר החוק לגבי: 1. ההתיישבות בניו מקסיקו שנכבשה ממקסיקו ? 2. ההתיישבות בנהרייה שהייתה מקום שיועד למדינה הערבית לפי החלטות האום בדבר החלוקה ? |
|
||||
|
||||
החוק נחקק אחרי הארועים הללו, והוא (על פי הכתוב בו) לא רטרואקטיבי. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח ? נדמה לי שראיתי באיזה שהוא מקום שארצות הברית חוששת לחתום או לאשרר או איזה מילה אחרת בדיוק בגלל סיבות כאלה. חוץ מזה את דעתך זו כבר ראיתי (אבל בפעם הראשונה היא באה אם מילת הסתייגות: "כנראה", ונראה לי שהצלחת לשכנע את עצמך לגבי הוודאות, ללא בדיקה מעמיקה.), אבל את דעתם וידיעתם בנושא זה של השניים אליהם פניתי עדיין לא ראיתי (לכן מצאתי לנכון להעלות את השאלה הזאת שוב), ומיותר שתענה במקומם. |
|
||||
|
||||
1. נדמה לי (אם-כי אינני בטוח בכל מאת האחוזים), שהדבר תקף רק החל מהקמת חבר הלאומים, או מאז הקמת האו"ם - על-כל-פנים, לא לכיבושים שנעשו עוד במאה התשע-עשרה, או במלחמת-העולם הראשונה. 2. לאחר הסכמי שביתת הנשק ברודוס והבחירות הראשונות (1949), הוכרה ישראל ע"י אומות העולם, בראשן ברית-המועצות (אז המסייעת הגדולה לישראל) וארצות-הברית, בגבולות שביתת-הנשק הללו - הם הקו הירוק. על-כן, נהריה *אינה* נחשבת לשטח כבוש על-פי האמנות הרלוונטיות. סיפוח ירושלים המזרחית והגולן, לעומת-זאת, לא הוכר ע"י האו"ם מעולם. |
|
||||
|
||||
1. לשער יכול כל אחד. אותי מעניין מה בדיוק אומר החוק. אני מקווה שלא יתברר לבסוף שהחוק אומר שאסור להקים ישובים בשטחים כבושים בתנאי שלכובש קוראים מדינת ישראל והשטחים הכבושים הם שטחים שנכבשו על ידה במלחמת ששת הימים, ובכל יתר המקרים מותר. 2. לפחות לפי מה ששמעתי פעם בראיון עם מומחית למשפט בין לאומי , פרופ' לפידות, אתה טועה. היא אמרה בראיון הזה בפרוש שמבחינת החוק הבין לאומי מעמדו של הגולן, למשל, ומעמדם של השטחים שנכבשו במלחמת השחרור מעבר לגבולות החלוקה, דומה, משום שאין הכרה בין לאומית לא לגבולות האלה ולא לאלה. גבולות שביתת הנשק הוגדרו כגבולות זמניים עד להסכם שלום, ומעולם לא הוכרו ע"י מדינות העולם כגבולות קבע. |
|
||||
|
||||
1. דב, באמת - חוק בינלאומי זה חוק בינלאומי. ולטעון, שכביכול זה חוק שהומצא באופן מיוחד בשביל ישראל שלאחר 1967... בקיצור, אני מקווה שאמרת זאת בהומור. 2. מעמדו של הגולן שונה מסיבה אחת: במשך כל התקופה, שבין חלוקת האימפריה העות'מנית לעצמאותה של סוריה ב46', היה זה הגבול הבינלאומי בין בריטניה לצרפת. ו"מומחית" שאינה מתייחסת לפרט כזה... נו, אני לא הייתי קונה ממנה כלום. |
|
||||
|
||||
1. האופן שבו נסחתי את הדברים היה באמת בהומור, אבל מעניין שדברים ששמעתי בעבר (כבר דברתי על כך באייל בחילופי דברים עם שק"ר), שלא זכרתי בדיוק את מקורם לפיהם החוקים האלה הוכנסו בלחץ המדינות הערביות לטובת הסכסוך הישראלי ערבי קבלו חיזוק נוסף בראיון ששמעתי בצהריים אלה ועליו דווחתי למטה. תחשוב על דבריך: "חוק בין לאומי הוא חוק בין לאומי". מה זה באמת חוק בין לאומי ? 2. פרופ' לפידות היא המומחית הכי ידועה בארץ למשפט בין לאומי. אם ברצוננו ללמוד משהו על חוק, את מי נשאל ? אשר לעובדות בדבר הגבול בין בריטניה לצרפת, נדמה לי (שוב דברים שאני זוכר לא בודאות), שגם כאן אתה טועה, ושהגולן נמסר לצרפת ע"י בריטניה בעקבות איזה שהוא הסכם ביניהם, ולא זה היה המצב בהתחלה. |
|
||||
|
||||
העובדות ההיסטוריות המדוייקות בעניין הגבול בין אזורי ההשפעה של בריטניה וצרפת שבדקתי עתה הן אלה: במלחמת העולם הראשונה כבשה בריטניה את כל השטח כולל דמשק. היא מסרה חלק מהשטחים שכבשה לצרפת בגלל הסכם קודם שנחתם שנתיים קודם הכיבוש הזה, הסכם סייקס פיקו, ובעקבות המסירה הזאת נקבע הגבול. למה הפוליטיקה הזאת צריכה לקבוע בחוק הבין לאומי ? האם לפי החוק הבין לאומי השטחים האלה שנכבשו ע"י הבריטים במלחמה הם באמת שטחיהם של בריטניה וצרפת ? למה המלחמות שלהם דינם לפי החוק הבין לאומי שונה מדין המלחמות שלנו ? |
|
||||
|
||||
ולמה צריך לקבוע מה שבלפור חתם, על בית לאומי ליהודים בא"י,מה שנכנס אח"כ לטופס המנדט שאושר בסן רמו ב-1923...והשאר הסטוריה. מה,בגלל שויצמן ייצר אציטון מקרטופאלאך אנחנו צריכים להדפק? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את המשפט הראשון. למה צריך לקבוע מה ? ונכון. אנחנו לא צריכים להידפק. |
|
||||
|
||||
מה שבלפור חתם. כתבתי את זה. ההסכמה הבינלאומית לבית לאומי בפלשתינה,מלמדים כמה זה חשוב בבתי הספר,נבחנים על טופס המנדט בבגרות,זו הציונות המדינית,הרצל שרצה צ'רטר ולא האמין בבנית א"י בלי הסכמת המעצמות. אז כשהמעצמות החליטו על משהו טוב ליהודים זה אחלה,ואם הן סגרו ביניהן על גבולות זה לא? זהו, הזמנים משתנים,אז זה מה שהיה,ועידות בינלאומיות ולא או"ם,אבל הדברים קיבלו תוקף אח"כ. אתה לא רוצה להתלונן אצל עבדאללה שהמשפחה שלו לקחה את רבת עמון מאתנו? ומי שנדפק אלה העדות,"בתנאי שלא יעשה דבר שיש בו לפגוע בזכויות הדתיות והאזרחיות של העדות הלא יהודיות".זה התנאי הנשכח מתוך הצהרת בלפור. |
|
||||
|
||||
האם דב אנשלוביץ ניסה להוכיח משהו בשם הצהרת בלפור? כמובן שאם כופרים בתוקף (המשפטי או המוסרי) של מיני אמנות, הצהרות, וגופים בינלאומיים, אז צריך לוותר גם על הצהרת בלפור. אבל זו עמדה סבירה, שלא צריכה גם להיות קשה מדי לציונים. |
|
||||
|
||||
חלילה,לא ניסה.סתם קפצה לי אסוציאציה.הוא אפילו לא הזכיר את הצהרת בלפור,רק את הסכם סייקס-פיקו,וכל תלמיד כיתה י' יודע ש"אין" בין זו לזה קשר. שאלתי את אמי אם הייתי נולד, גם לולא הצהיר אבי בבית המשפט על לקיחת אחריות לילד שבבטנה,ורצונו להתגרש מאשתו הראשונה.והיא אמרה: א.לא בטוח,יתכן והייתי נאלצת לעשות הפלה. ב.גם אם הייתי בוחרת ללדת אותך,החיים שלי ושלך בלי אבא היו לא פשוטים. אז נכון שאתה כועס שאבא ויתר לאשתו הראשונה על בית הקיץ בצפון הקריר,כי התקשה לעמוד בלחצים,וגם רצה שהיא תיתן את הגט במהירות לפני שתיוולד,אבל מכאן ועד למסקנה שאבא לא הוגן כלפיך,לא דאג לגידולך, וחפץ לנשל אותך מירושתך,המרחק רב. |
|
||||
|
||||
השטחים הם לא בין בריטניה וצרפת, אלא בין א''י וסוריה. זהו הגבול הבינלאומי וכך הוא מקובל בארץ ובעולם. אבל יש אנשים שאוהבים להרגיש שתמיד דופקים את היהודים... |
|
||||
|
||||
ממש קשה לי להבין אותך. הרי ספרתי לך איך נוצר הגבול הזה. הרי הוא תוצאה של מלחמה והסכמים בין מעצמות כובשות. מה טוב בו שיהיה "מקובל" ? אבל, כרגיל, שוב אנו סוטים מהדיון. הדיון הוא על חוק. ישנה קביעה שאותה הבאתי מפי מומחית למשפט בין לאומי שאומרת שמבחינת החוק הבין לאומי הגולן והשטחים שנכבשו במלחמת השחרור מעבר לגבולות החלוקה דינן אחד כי גם לגבול הראשון לא הייתה הכרה בין לאומית. דני ניסה להתווכח עם המומחית והוא היה זה שהתחיל עם נימוקים היסטוריים. אני הראתי שגם הנימוקים האלה אין בהם ממש. |
|
||||
|
||||
זה עתה שמעתי את נימוקי בית המשפט הבלגי לאי סמכותו לשפוט את שרון. ובכן לא מדובר בכך שאין זה בסמכותו לשפוט ראש ממשלה מכהן כפי שקבע בית דין בין לאומי לפני חודשים מספר, אלא שהנימוק הוא שאין הוא מוסמך לשפוט פושע בין לאומי שלא עשה את פשעיו על אדמת בלגיה . . . הקביעה הזאת בעיני היא סופר הגיונית, וסוף סוף אני מתחיל לראות טיפת היגיון בתוך כל טרוף המערכות הזה. מה פתאום לשפוט מישהו שחשוד בפשיעה במקום אחר, ושפשעיו הנ"ל לא כוונו כלפי בלגיה או אוזרחיה או אחרים שהיא רואה עצמה מייצגת שלהם ? אבל הדבר התמוה ואף המשעשע (שמחזק את התאוריות שלי בדבר היותו של מדע המשפט חלק מהעולם הבלתי מדוייק, שבו מקצועיות היא עניין בלתי בהיר) בכל העניין שאיש מה "בקיאים" לא ידע מה "החוק" וכולם ציפו באי ידיעה מוחלטת להחלטת בית המשפט. הייתה הערכה שאכן זו תהיה ההחלטה אבל כאמור מנימוקים אחרים. הרי על מה הייתה כל המהומה (והדבר גם הרגיז אותי) ?, שפתאום העולם התקדם עד כדי כך שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה לנקוט איפה ואיפה ולדפוק דווקא את החלשים מדינית, כפי שמעידה כל פרשת המשפט הזה. אז "חוק הוא חוק", אבל מה "החוק" יודעים רק כשבית המשפט מחליט . . . |
|
||||
|
||||
בקשר לסיפא, מערכת המשפט בנויה על תקדימים, וזה בדיוק מה שקורה כאשר בית המשפט ''מחליט''. היה כאן דיון לפני שבוע-שבועיים לגבי היכולת של המחוקק לנסח חוקים שיקיפו את כל האפשרויות ויגדירו דברים עד הסוף. |
|
||||
|
||||
מערכת המשפט בנוייה גם על תקדימים אבל בעיקר על חוקים שנכתבו בהליך של חקיקה ברשות המחוקקת. כך אני לפחות חושב. אם זה לא כך אז השופטים הם גם המחוקקים, וזה עוד יותר רע ממה שאני חושב על המערכת הזאת. ברור שאי אפשר לחוקק חוקים שיגדירו מצבים בחיים עד הסוף. אבל לדעתי לא זה המקרה שלפנינו. |
|
||||
|
||||
שמעתי בצהריים ראיון עם איזה בקיא בשם דניאל ריזנר בדיוק על העניין הזה והאמת היא שיצאתי מהשמיעה הזאת עוד יותר תמה ממה שנכנסתי. עושה רושם שגם המומחים לא יודעים מה אומר החוק, והדבר הזה אולי יתגלה רק כשימונו השופטים ויחליטו מה בדיוק כתוב בו. המרואיין הסכים עם המראיין (אורי דן), שכל העניין הזה כפי הנראה חובר לכבודנו, אבל כנראה כדי לא "לדפוק" גם מדינות אחרות וכדי שבאמת לא יצטרכו לכתוב בחוק את המילים "ישראל" ו "פלשתין", הוא נוסח די בעמימות. למשל סמכותו של בית הדין היא רק לגבי פשעים שיבוצעו אחרי האחד ביולי 2002. אז מה דינן של ההתנחלויות ? מה לגבי כל האוכלוסיה שיושבת שם היום ? הרי היא לא הגיעה לשם בעתיד. אם כך האם כיון שבעבר הועברה והיא תמשיך לשבת שם גם אחרי האחד ביולי האם היא נכללת בחוק ? אם כן אז למה תושבי ניו מקסיקו לא ? מסתבר שאתה וערן טועים: לא נקוב בחוק שום תאריך אחר חוץ מהאחד ביולי 2002 שעדיין לא הגיע. משהו אחר: המדינה האחראית למקום צריכה להסכים. קשה למצוא עוד "מדינה" יותר אחראית למקום היום ממדינת ישראל. אז מדינת ישראל תסכים שיענישו את תושביה ? אולי אם אתה או ערן תהיו ראשי ממשלה אז כן. אבל ראש ממשלה "רגיל" בטח לא יסכים. הקיצור. העסק הזה מאד מוזר, וגם המומחים לא מצליחים להאיר אותו. |
|
||||
|
||||
דניאל ריזנר הנ''ל הוא כנראה ת''אל דניאל ריזנר, ראש האגף לדין בין לאומי (דבל''א) בצה''ל. |
|
||||
|
||||
באמת, הסכים עם אורי דן. וואו. מה עוד? |
|
||||
|
||||
אולי כדאי שתחשוף את תואריך בנושא החוקים הבין לאומיים ותציג את המאמרים שכתבת בנושא. אם כך תעשה, אולי אחשוב על האפשרות להעדיף את מומחיותך על מומחיות המומחים הרשמיים. עד אז אני מעדיף בכל זאת אותם עליך. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהביקורת הייתה על אורי דן. באמת חרפה מקצועית כאשר חום-האף הזה הופך למראיין בתוכנית שמתיימרת להיות תוכנית חדשות רצינית. אפשר לשמוע בקולה של המראיינת שלצידו את הכאב. אי אפשר לזרוק אותו ל"ימין ושמאל" עם גאולה כהן? הם מתאימים אחד לשני. |
|
||||
|
||||
1. מה בדיוק הייתה מהות הביקורת במקרה זה על אורי דן ? 2. מה זה "חום אף" ? |
|
||||
|
||||
יש לי השערה אינטליגנטית בקשר לשאלה השנייה. האם מדובר בקשר בין אפו של דן לאחוריו של שרון ? אם כן נשארה רק השאלה הראשונה. אגב, אם תשאל אותי, לי עיתונאים כדן מרגלית או כרמית גיא למשל (ויש מליונים כאלה בתקשורת), מפריעים יותר מאורי דן. מידת הטפשות בהם פחות או יותר זהה, ואשר למקצועיות שמאלניות אינה בהכרח מקצועיות, ודעתי היא שעיתונאי מראיין שחושף בחצי השאלה הראשונה שהוא שואל (וכל שלושת העיתונאים שהוזכרו כאן הם כאלה), את דעותיו הפוליטיות, אינו מקצועי. |
|
||||
|
||||
עם כל הביקורת שיש לי על שמאלניותם הבוטה של רוב אנשי התקשורת, אורי דן הוא תופעה ייחודית. הוא איננו מתחנף לשרון - לעיתים נדמה שהוא חלק בלתי נפרד ממנו. לא משנה מה יאמר או יעשה שרון, דן יהלל ויפאר באופן מעורר גיחוך. עיתונאים אחרים גם הם לעיתים חברים אישיים של פוליטיקאים (מרגלית, שהוכיח עצמו כעיתונאי מעולה בפרשת חשבון הדולרים, הוא חבר אישי של יוסי שריד ואינו מסתיר זאת), ישנם עיתונאים שהופכים עצמם לעיתונאי חצר (כספית, בספרו ''חייל מספר אחת''), אך אני לא מכיר עיתונאי המתקיים בסימביוזה עם פוליטיקאי באופן שדומה לדו-קיום של אורי דן ואריאל שרון. |
|
||||
|
||||
דן מרגלית זה עם שמעון פרס, לא? |
|
||||
|
||||
שמעתי האשמות על כך שהוא מתחנף לפרס, אבל אני יודע שהוא ''הודה'' בחברות עם שריד. לא עקבתי באופן מיוחד, אבל אני מאמין שמרגלית בדרך כלל נזהר מלתת ביטוי עיתונאי לחברות האישית. |
|
||||
|
||||
מה עם ג'ודי וסטיב? |
|
||||
|
||||
טוב, תודה, מה איתך? |
|
||||
|
||||
היא עיתונאית, ויצא לי לשמוע אותה מתייחסת לעניינו של בעלה במשרד האוצר (תוכנית בוקר ברשת ב' באחד מימי השישי בחודש-חודשיים האחרונים). זה בסדר זה? אולי בעצם כן כי "המאזין הסביר" יודע שהיא גם אישתו ולכן יש כאן גילוי נאות. אבל אולי בכל אופן היה עדיף שהיא (ולודמילה תיכון, ודולי בן-אליעזר שאר "בני הזוג של") ישמרו מרחק סביר מענייני העבודה של בני זוגם. |
|
||||
|
||||
ועם אהוד אולמרט |
|
||||
|
||||
בסדר, אבל על רקע הקיים, לו לא היה, היה צריך להמציא אותו. זה גורם לאיזון מסויים, גם אם לפעמים זה קצת בוטה. ויש מקרים שהופעתו לא לגמרי מגוחכת. צריך לשפוט כל הופעה לגופה. |
|
||||
|
||||
איזה איזון? אם שרון היה מחליט להצטרף לחד"ש, דן היה פוסע לצידו. |
|
||||
|
||||
יש כל מיני סוגים של איזונים. על שרון נמתחה במיוחד בעבר וגם בהווה לפעמים ביקורת לא הוגנת. לא נורא אם יהיה מישהו שיגן עליו. אבל אני חוזר שוב. ביקורת צריכה להיות עניינית. אני לא כל כך עוקב אחר אורי דן אבל שמעתי עליו שמועות מסוג אלה שאתה מספר ולכן אני מבין במה מדובר. אבל בכל זאת כדאי כפי שאמרתי להתייחס לדברים לגופם. הבא דוגמאות שבהם התמיכה של אורי דן בשרון שגויה ואפשר יהיה לדון בכך. אני לא אוהב כל כך את שיטת הדבקת התויות שממנה בעצם הייתה מורכבת ''ביקורתו'' של דובי (בתוספת צבעוניות), ובכך התחילו חילופי הדברים האלה. גם התרומה שלך עסקה רק בטיפוח התוית ללא שום דוגמה. אני כשלעצמי לא זוכר כרגע שום דוגמה, אבל זה כאמור בעיקר משום שלא עקבתי אחרי האיש. |
|
||||
|
||||
בעיתון "הארץ" התפרסמה כתבה מעניינת על "מקור ראשון", בו כותב מר דן. לענייננו, שפיל לסיפי דקרא. עורך "מקור ראשון" מסביר מהו הערך האמיתי בכתיבתו של דן: "אורי דן זה אורי דן... כתב מדיני ותיק שאפשר ללמוד דרכו דברים שראש הממשלה לא יכול להגיד. הוא פותח צוהר לתפישות העולם של שרון". מבחינה זו, צריך להתייחס לכל מאמר של דן כאילו נכתב בידי ראש הממשלה בכבודו ובעצמו. |
|
||||
|
||||
קרא שוב את תגובתי עליה הגבת. ממש הדגמת את מה שכתבתי. במקום להביא דוגמאות לעיוותים בכתיבתו של דן מתוך כתיבתו עצמה, בגלל היותו קשור בטבורו לשרון, הבאת דברים שמישהו אמר עליו. |
|
||||
|
||||
קראתי עכשיו במקור ראשון דברים מלאי שבח והלל לאורי דן שכתב עיתונאי ותיק (בעבר בידיעות האחרונות) בשם זאב גלילי. נודעו לי גם דברים חדשים עליו, כמו למשל שזכה בפרס הכי יוקרתי לעיתונאות בארצות הברית שיכול להינתן לעיתונאים זרים. נראה שאורי דן אינו רק פיו של שרון. יש בו עוד צדדים. כדאי לקרוא. |
|
||||
|
||||
תאמין או לא, בדיוק התכוונתי לכתוב לך על הדברים המעניינים הללו. מעניין גם לקרוא את מדורו של אורי דן בשבוע זה - הוא מלין על אדם ברוך שטען כלפיו את טענותיי. |
|
||||
|
||||
אני סנילי, אני לא זוכר דוגמאות ספציפיות, אבל אני יודע בבטחון מלא שאין זה תפקידו של עיתונאי שמראיין איש ימין לשאול אותו משהו כמו "האם אינך מסכים שפעולה צבאית היא הפתרון היחיד לטרור הפלסטיני?" (והתשובה היא כמובן "כן!", ואז הם פורצים במרוץ התלהמות על כמה צריך לדפוק את הערבים). שאלה כזו צריכה להיות מופנית כלפי איש שמאל, כדי לאתגר אותו. אבל אורי דן לא חושב על עצמו כעל עיתונאי, לפי התנהגותו, הוא חושב על עצמו כעל הוגה דעות, או משהו כזה. כבר הפסקתי לספור את הפעמים שבאמצע ראיון הוא פוצח בנאום נלהב על נפלאות דרכו של שרון. אין לי אלא רחמים על העיתונאית המסכנה שנתקעה איתו בתוכנית. לא זוכר איך קוראים לה. תגיד, אמרתי כבר שאני סנילי? |
|
||||
|
||||
האמת היא שהשיחה הזאת מתחילה להימאס, ואני רוצה לנתח מעט את הגורמים והמניעים שהביאו לה. ישנו נושא שאני מאד רגיש לו: אותו "חוק בין לאומי" שאומר שמי שמעביר אוכלוסיה לאזור כבוש הוא פושע מלחמה. זה משהו כמו אייכמן=פרס (הרי גם פרס עשה בעבר מעשים נוראים כאלה). בעבר שמעתי שהחוק הזה חוקק במיוחד לכבודנו בלחץ מדינות ערב אבל לא זכרתי איפה שמעתי ומתי (לא רק אתה סנילי). היו לי כמה חילופי דברים בעניין זה עם ש"קר ששיער שמדובר באמנות מהשנים 48 או 49 ושלכן לא יכול להיות להם קשר עם לחץ של מדינות ערב. אבל הוא לא הביא הוכחות לסברה שלו (שגם ערן התלבש עליה בשמחה בהזדמנות אחרת), והעניין נשאר די סתום. עכשיו הייתי עד לשיחה טריה עם מישהו שהוצג כמומחה לדברים האלה, וסיפרתי שהייתה הסכמה בין המראיין והמרואיין המומחה שאכן החוק הזה חוקק לכבודנו בלחץ מדינות ערב בדיוק כפי שזכרתי וכפי שחשבתי. אבל מה לעשות ? המראיין היה אורי דן, והזכרת שמו הביאה לתגובת לעג מר וציניות עמוקה מצדו של אותו רפי אליה אף אתה הצטרפת ואליך גם לבשן, כשהנושא הופך להיות אורי דן. אני מציע שלגבי אורי דן נעזוב את העבר. אם בעתיד תהיה עד להתנהגות בלתי מקצועית שלו, הבא את הדבר הספציפי לדיון. אני אשתדל להביא דוגמאות ספציפיות מקבילות לכך שעיתונאים אחרים הם לא פחות לא מקצועיים. ועוד דבר. אולי בגלל הסניליות שכחת שאתה נמצא עכשיו בעיר הקודש ולכן בכושר מלא להסביר את הסתירה בין המסמכים שמסר דובר צה"ל לאופן שבו הציג אותם. אני עדיין מחכה. |
|
||||
|
||||
האם "מי שביצע פשע הוא פושע" משמעו ש"אריה דרעי = אהרון אבוחצירא = רוני ליבוביץ = בני אלון = יונה אברושמי = רחמים גומדי"? "כן", כי כולם אכן פושעים שהורשעו בדין אבל גם "לא" כיוון שחומרת הפשע שונה1. האם עיינת באמנת רומא? אני ממליץ לך לעיין בפרק 7. לבית המשפט הבינלאומי יש מבחר כלי ענישה כמו לכל בית משפט - מקנס ועד מאסר עולם (לא מצאתי עדות לכך שבית המשפט יכול לגזור על נאשם עונש מוות, אגב) והם נקבעים (על פי אותו פרק, סעיף 145 אם אינני טועה) בין השאר על סמך חומרת הפשע שבוצע. 1 זה כמו השאלה "האם יצחק יעקב הורשע בריגול"? (נדמה לי שבסוף הוא לא הורשע בריגול אלא בסעיף אחר, אבל לצורך העניין נניח שכן). הוא הורשע בהעברת חומר למי שאינו מוסמך לכך, ביודעין, והעבירה הזו נקראת בספר החוקים "ריגול" חמור. האם יצחק יעקב הוא מרגל במשמעות היומיומית של המילה? כנראה שלא. במשמעות המישפטית של המילה - כן. |
|
||||
|
||||
"פשע" הוא מעשה שהוגדר ע"י קבוצה "מוסמכת" כפשע. במקרה שלנו הקבוצה המוסמכת היא קבוצה פוליטית ולכן כל העסק רחוק מלעורר אצלי התלהבות, ולעומת זה הוא מעורר אצלי המון תמיהה לגבי אלה אצלנו שמתלהבים ממנו. חוקי הכנסת למשל הם חוקים של נציגי הציבור, הייתה לי אפשרות להתערב ע"י זה ששמתי פתק בקלפי ולכן זה שאני מקבל את החוקים שהם מחוקקים הוא טבעי. לעומת זה אותם אלה שחוקקו את החוקים "הבין לאומיים" הם אנשים פוליטיים שלא היה לי שום חלק בבחירתם והכלת חוקיהם עליי הוא פעולה לא הגיונית ולא מוסרית. שפיטת הפושעים הנאצים הייתה מקרה מיוחד ויוצא מהכלל, שבו הייתה הסכמה כוללת, אבל הרחבת העניין הזה למקרים אחרים היתה שטות מוחלטת. אם תשאל אותי, הרי פושע הוא למשל זה שאומר שישוב מחדש של גוש עציון שאנשיו הוגלו מבתיהם במלחמת השחרור כתוצאה מאי הצלחה במלחמה הוא פשע, ומעשה היישוב עצמו אינו פשע. כל העניין הזה שלפיו הכיבוש ההוא במלחמת השחרור היה בסדר והכיבוש במלחמת ששת הימים הוא לא בסדר הוא חסר הגיון לחלוטין וגם לא כתוב במפורש בחוקים, ורק כשהשופטים יפסקו נדע אם זה באמת כך, בדיוק כמו בפרשת המשפט של שרון בבלגיה. אני יודע סופית היום שהקריטריון שקבעת בעבר לפיו יש איזה תאריך קובע ב 49 הוא בפרוש לא נכון, והוא המצאה של שק"ר ואחר כך שלך. |
|
||||
|
||||
אם אני כבר בענייני שמות, אז לכותב אשר אליו אתה מתכוון קוראים ש''ק רי''ש, שזה אמנם כינוי קצת מוזר (בסדר, אז לי אין זכות דיבור בעניין) ונדמה לי שהוא אפילו סירב פעם להסביר מה עומד מאחוריו, אבל עדיין, הבנאדם לא כינה את עצמו שק''ר. |
|
||||
|
||||
זה מוזר שאיש כמוני שברגע של "הארה" חשב (בטעות) ששבר את קוד הכינוי הזה, ואפילו יצא מעל דפי האייל עם התזה שלו, שכח בכלל איך הוא נכתב. כשכתבתי 'שק"ר' הייתה לי איזו הרגשת אי נוחות שמשהו כאן לא בסדר אבל כנראה שזה לא נראה לי באותו רגע חשוב מספיק כדי שאחפש ואבדוק. קראתי בשעת בוקר זו את חילופי הדברים בינך ובין ערן בקשר ל "תורת המשתלבים והמתבדלים". התיאוריה הזאת היא כל כך מגוחכת שלעולם איני מוצא מילים בפי איך להתמודד עמה. כולנו יודעים על שמאל וימין אבל הפוליטיקאים כנראה בדרכם לפוליטיקה עוברים באיזה מסדרון שבו יושב בלבן ומעביר אותם באיזה מתקן שבצאתם ממנו הם חדלים להיות אנשים רגילים כמונו שחושבים במושגי שמאל וימין ומתחילים לחשוב במושגים של בדלנים ומשתלבים ובכל זאת פיהם ממשיך לדבר על ימין ושמאל. את יחסי לכל זה הבעתי בתגובה שאיני יודע אם קראת: תגובה 71621 ומעניין שאני הקדמתי אותך גם בדיון על הפתק ששם ערן בקלפי (למרות "החשאיות", האירוע הזה הוא משהו "ממשי" משהו שהיה באמת, ושיכול להצביע על אמת בקשר בין האיש ובין הפוליטיקה ולא דיבורים בעלמה). בזמנו (זה היה בזמן פסגת קמפ דויד שנכשלה. אני הייתי מאד פסימי בקשר להצלחתה וערן הראה סימנים של אופטימיות למרות שהכחיש זאת. כתמיד הוא נזהר בהסתכנות מתחזיות כאלה, ולא אומר את מה שבלבו במפורש.) אף אני אמרתי משהו כמו: בו נעזוב את כל הקשקושים האלה. הרי שמת בקלפי פתק שמאלי. לא ? והוא הגיב בשצף קצף גם כאן וגם באי מייל על כך שהפתק ששם בקלפי אינו חשוב ואינו לעניין וגם שמר בגלל סיבה שאיני יכול לתפוש על סודיות העניין (הבחירות חשאיות). בעיתונים שמכבדים את עצמם היום יש בדרך כלל מדור הומוריסטי. ייתכן שזה המדור ההומוריסטי של האייל. |
|
||||
|
||||
אני מבין שהמכשיר שלך שקורא מחשבות שוב חזר מתיקון? אתה גם מפרסם פה פרטים (שאותם פרשת על דעתך כמובן) מתכתובת פרטית בינינו מבלי לקבל את הסכמתי? לא מנומס במיוחד. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי שהאי מייל ההוא היה סודי ושפרסום עובדת היותו יפגע בך. בדרך כלל אני משתדל לא לעשות לאחרים מה שאיני אוהב שעושים לי, ובמקרה הזה לו הייתי במקומך איני חושב שהייתה לי איזה שהיא בעיה אם מישהו היה מספר על קיומו של אי מייל כזה. (אילו היית מספר לי באי מייל מה שמת בקלפי בודאי לא הייתי נותן לכך פומבי, אבל הפרט הזה לא היה שם.) אבל כיוון שאתה אינך אני והפרסום הזה פגע בך, ואפילו מעט, אני מתנצל. |
|
||||
|
||||
אני מודה שתגובתי הראשונה לדבריך הייתה לא כל כך עניינית (בהמעטה). הפעם אני הייתי זה שהיטה את השיחה לכוון אחר מבלי להתייחס לעניין עצמו, ולכן אשיב לדבריך גופם. אתה בחרת להתייחס רק לפסקה:"זה כמו פרס=אייכמן", והראית באותות ובמופטים שזה לא נכון. כמובן צדקת, והמשפט הקטן הזה, שהיה רק חלק קטן מתגובתי ההיא (שאליה לא התייחסת) היה כמובן מוגזם (בכוונה), אבל לא זה היה עיקרה של תגובתי, הפרכתו הייתה בבחינת התפרצות לדלת פתוחה, ולשם כך לא היה צורך בשום אותות ומופתים. |
|
||||
|
||||
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, על "פשעי מלחמה"1: "בלחץ מדינות ערב נכלל בין הפשעים שנתונים לסמכות בית הדין גם נושא ההתנחלויות. זה לטעמי ענין פוליטי מובהק. לא כל מה שכובש עושה בארץ שבשליטתו הוא פשע מלחמה. פשע מלחמה זה משהו בעל ממדים ומהות אחרים". |
|
||||
|
||||
אני לא ממש חולק על שמגר, אבל למען הגילוי הנאות יש להיסוף כי בתחילת הכתבה מצויין כי שמגר היה היועמ"ש, אולם לא רשום באילו שנים. בירור קצר העלה כי שמגר התמנה ליועמ"ש לאחר שנת 67', כלומר, היה שותף ולו באופן עקיף ביעוץ משפטי לממשלה, למפעל ההתנחלויות. (ראה למשל כאן: http://www.nfc.co.il/archive/0019-D-23-00.html?tag=1... , לא הצלחתי למצא את השנים המדוייקות) |
|
||||
|
||||
בחיים לא שמעתי את התכנית הזאת, אבל יש לי זכרון לא מוסבר לשמות איזוטרים, ככה שנדמה לי שאני זוכר את אביב לביא מאזכר את שמה, בצמוד לאורי דן ותכניתו. בכל מקרה מה שאני כן בטוח בו, הוא שכשהייתי בן 8 בערך פאר לי-שחר הייתה הכתבת (המדינית?) של "על המשמר", והרביתי לקרוא אותה, ואת יצחק ויסהוף1 שכתב במדור הספורט. 1 במשך רוב שנות ילדותי, שהייתה עשוקה גם בלי קשר לעובדה שנאלצתי לקרוא את "על המשמר" (ועוד את מדור הספורט בו!), הייתי שבטוח שיצחק ויסהוף הוא שם של שני כתבים, האחד יצחק והשני יסהוף (חשבתי (נדמה לי) שזה סוג של וריאציה על השם יוסף) כשביניהם ו' החיבור. אה זה לא מעניין אתכם? סליחה. |
|
||||
|
||||
אפרים קישון כתב על זה את ההומורסקה המופלאה על עלילות עורך הלילה והבוחאר זאצער |
|
||||
|
||||
כאילו מה?! כאילו, סליחה לא הבנתי. אפשר הסבר? (למשל לאיזה חלק של ההודעה שלי אתה מתייחס?). |
|
||||
|
||||
(אני אתעלם מה'כאילו מה' מפאת השעה המאוחרת) התגובה הנ"ל שלי התיחחסה כמובן ל1 שלך שבו סיפרת שהיית בטוח שיצחק ויסהוף הם שני אנשים, יצחק ו-יסהוף. ההומרסקה של קישון מספרת על עורך הלילה שעבר על ההגהות האחרונות ורשם לבחור זאצער (המעתיק) הערות. הראשונה התייחסה למודעה של ההסתדרות שצריכה לבוא במסגרת, וההערה השניה היתה טרוניה שהתחילה במילה אבל (פתוחה) על זה שהסוף של ידיעה אחרת קוצץ. למחרת חשכו עיניו לראות מודעת אבל ענקית בדף הראשון של העיתון "ההסתדרות מודיעה בצער על פטירת יצחק(?) הסוף". מכאן הדרך היתה קצרה להלוויה ממשלתית והספדים רשמיים. |
|
||||
|
||||
הבחור הזעצער |
|
||||
|
||||
יצא לי פעם לעבוד על משהו שבו דובר על אמריקו וספוצי, זה שעל שמו נקראה היבשת החדשה. ומישהי שם, מפיקה בכירה, לא נגיד איפה, הסתכלה במסך ואמרה: כל הזמן רואים רק את אמריקו. איפה ספוצי? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |