|
||||
|
||||
אני סנילי, אני לא זוכר דוגמאות ספציפיות, אבל אני יודע בבטחון מלא שאין זה תפקידו של עיתונאי שמראיין איש ימין לשאול אותו משהו כמו "האם אינך מסכים שפעולה צבאית היא הפתרון היחיד לטרור הפלסטיני?" (והתשובה היא כמובן "כן!", ואז הם פורצים במרוץ התלהמות על כמה צריך לדפוק את הערבים). שאלה כזו צריכה להיות מופנית כלפי איש שמאל, כדי לאתגר אותו. אבל אורי דן לא חושב על עצמו כעל עיתונאי, לפי התנהגותו, הוא חושב על עצמו כעל הוגה דעות, או משהו כזה. כבר הפסקתי לספור את הפעמים שבאמצע ראיון הוא פוצח בנאום נלהב על נפלאות דרכו של שרון. אין לי אלא רחמים על העיתונאית המסכנה שנתקעה איתו בתוכנית. לא זוכר איך קוראים לה. תגיד, אמרתי כבר שאני סנילי? |
|
||||
|
||||
האמת היא שהשיחה הזאת מתחילה להימאס, ואני רוצה לנתח מעט את הגורמים והמניעים שהביאו לה. ישנו נושא שאני מאד רגיש לו: אותו "חוק בין לאומי" שאומר שמי שמעביר אוכלוסיה לאזור כבוש הוא פושע מלחמה. זה משהו כמו אייכמן=פרס (הרי גם פרס עשה בעבר מעשים נוראים כאלה). בעבר שמעתי שהחוק הזה חוקק במיוחד לכבודנו בלחץ מדינות ערב אבל לא זכרתי איפה שמעתי ומתי (לא רק אתה סנילי). היו לי כמה חילופי דברים בעניין זה עם ש"קר ששיער שמדובר באמנות מהשנים 48 או 49 ושלכן לא יכול להיות להם קשר עם לחץ של מדינות ערב. אבל הוא לא הביא הוכחות לסברה שלו (שגם ערן התלבש עליה בשמחה בהזדמנות אחרת), והעניין נשאר די סתום. עכשיו הייתי עד לשיחה טריה עם מישהו שהוצג כמומחה לדברים האלה, וסיפרתי שהייתה הסכמה בין המראיין והמרואיין המומחה שאכן החוק הזה חוקק לכבודנו בלחץ מדינות ערב בדיוק כפי שזכרתי וכפי שחשבתי. אבל מה לעשות ? המראיין היה אורי דן, והזכרת שמו הביאה לתגובת לעג מר וציניות עמוקה מצדו של אותו רפי אליה אף אתה הצטרפת ואליך גם לבשן, כשהנושא הופך להיות אורי דן. אני מציע שלגבי אורי דן נעזוב את העבר. אם בעתיד תהיה עד להתנהגות בלתי מקצועית שלו, הבא את הדבר הספציפי לדיון. אני אשתדל להביא דוגמאות ספציפיות מקבילות לכך שעיתונאים אחרים הם לא פחות לא מקצועיים. ועוד דבר. אולי בגלל הסניליות שכחת שאתה נמצא עכשיו בעיר הקודש ולכן בכושר מלא להסביר את הסתירה בין המסמכים שמסר דובר צה"ל לאופן שבו הציג אותם. אני עדיין מחכה. |
|
||||
|
||||
האם "מי שביצע פשע הוא פושע" משמעו ש"אריה דרעי = אהרון אבוחצירא = רוני ליבוביץ = בני אלון = יונה אברושמי = רחמים גומדי"? "כן", כי כולם אכן פושעים שהורשעו בדין אבל גם "לא" כיוון שחומרת הפשע שונה1. האם עיינת באמנת רומא? אני ממליץ לך לעיין בפרק 7. לבית המשפט הבינלאומי יש מבחר כלי ענישה כמו לכל בית משפט - מקנס ועד מאסר עולם (לא מצאתי עדות לכך שבית המשפט יכול לגזור על נאשם עונש מוות, אגב) והם נקבעים (על פי אותו פרק, סעיף 145 אם אינני טועה) בין השאר על סמך חומרת הפשע שבוצע. 1 זה כמו השאלה "האם יצחק יעקב הורשע בריגול"? (נדמה לי שבסוף הוא לא הורשע בריגול אלא בסעיף אחר, אבל לצורך העניין נניח שכן). הוא הורשע בהעברת חומר למי שאינו מוסמך לכך, ביודעין, והעבירה הזו נקראת בספר החוקים "ריגול" חמור. האם יצחק יעקב הוא מרגל במשמעות היומיומית של המילה? כנראה שלא. במשמעות המישפטית של המילה - כן. |
|
||||
|
||||
"פשע" הוא מעשה שהוגדר ע"י קבוצה "מוסמכת" כפשע. במקרה שלנו הקבוצה המוסמכת היא קבוצה פוליטית ולכן כל העסק רחוק מלעורר אצלי התלהבות, ולעומת זה הוא מעורר אצלי המון תמיהה לגבי אלה אצלנו שמתלהבים ממנו. חוקי הכנסת למשל הם חוקים של נציגי הציבור, הייתה לי אפשרות להתערב ע"י זה ששמתי פתק בקלפי ולכן זה שאני מקבל את החוקים שהם מחוקקים הוא טבעי. לעומת זה אותם אלה שחוקקו את החוקים "הבין לאומיים" הם אנשים פוליטיים שלא היה לי שום חלק בבחירתם והכלת חוקיהם עליי הוא פעולה לא הגיונית ולא מוסרית. שפיטת הפושעים הנאצים הייתה מקרה מיוחד ויוצא מהכלל, שבו הייתה הסכמה כוללת, אבל הרחבת העניין הזה למקרים אחרים היתה שטות מוחלטת. אם תשאל אותי, הרי פושע הוא למשל זה שאומר שישוב מחדש של גוש עציון שאנשיו הוגלו מבתיהם במלחמת השחרור כתוצאה מאי הצלחה במלחמה הוא פשע, ומעשה היישוב עצמו אינו פשע. כל העניין הזה שלפיו הכיבוש ההוא במלחמת השחרור היה בסדר והכיבוש במלחמת ששת הימים הוא לא בסדר הוא חסר הגיון לחלוטין וגם לא כתוב במפורש בחוקים, ורק כשהשופטים יפסקו נדע אם זה באמת כך, בדיוק כמו בפרשת המשפט של שרון בבלגיה. אני יודע סופית היום שהקריטריון שקבעת בעבר לפיו יש איזה תאריך קובע ב 49 הוא בפרוש לא נכון, והוא המצאה של שק"ר ואחר כך שלך. |
|
||||
|
||||
אם אני כבר בענייני שמות, אז לכותב אשר אליו אתה מתכוון קוראים ש''ק רי''ש, שזה אמנם כינוי קצת מוזר (בסדר, אז לי אין זכות דיבור בעניין) ונדמה לי שהוא אפילו סירב פעם להסביר מה עומד מאחוריו, אבל עדיין, הבנאדם לא כינה את עצמו שק''ר. |
|
||||
|
||||
זה מוזר שאיש כמוני שברגע של "הארה" חשב (בטעות) ששבר את קוד הכינוי הזה, ואפילו יצא מעל דפי האייל עם התזה שלו, שכח בכלל איך הוא נכתב. כשכתבתי 'שק"ר' הייתה לי איזו הרגשת אי נוחות שמשהו כאן לא בסדר אבל כנראה שזה לא נראה לי באותו רגע חשוב מספיק כדי שאחפש ואבדוק. קראתי בשעת בוקר זו את חילופי הדברים בינך ובין ערן בקשר ל "תורת המשתלבים והמתבדלים". התיאוריה הזאת היא כל כך מגוחכת שלעולם איני מוצא מילים בפי איך להתמודד עמה. כולנו יודעים על שמאל וימין אבל הפוליטיקאים כנראה בדרכם לפוליטיקה עוברים באיזה מסדרון שבו יושב בלבן ומעביר אותם באיזה מתקן שבצאתם ממנו הם חדלים להיות אנשים רגילים כמונו שחושבים במושגי שמאל וימין ומתחילים לחשוב במושגים של בדלנים ומשתלבים ובכל זאת פיהם ממשיך לדבר על ימין ושמאל. את יחסי לכל זה הבעתי בתגובה שאיני יודע אם קראת: תגובה 71621 ומעניין שאני הקדמתי אותך גם בדיון על הפתק ששם ערן בקלפי (למרות "החשאיות", האירוע הזה הוא משהו "ממשי" משהו שהיה באמת, ושיכול להצביע על אמת בקשר בין האיש ובין הפוליטיקה ולא דיבורים בעלמה). בזמנו (זה היה בזמן פסגת קמפ דויד שנכשלה. אני הייתי מאד פסימי בקשר להצלחתה וערן הראה סימנים של אופטימיות למרות שהכחיש זאת. כתמיד הוא נזהר בהסתכנות מתחזיות כאלה, ולא אומר את מה שבלבו במפורש.) אף אני אמרתי משהו כמו: בו נעזוב את כל הקשקושים האלה. הרי שמת בקלפי פתק שמאלי. לא ? והוא הגיב בשצף קצף גם כאן וגם באי מייל על כך שהפתק ששם בקלפי אינו חשוב ואינו לעניין וגם שמר בגלל סיבה שאיני יכול לתפוש על סודיות העניין (הבחירות חשאיות). בעיתונים שמכבדים את עצמם היום יש בדרך כלל מדור הומוריסטי. ייתכן שזה המדור ההומוריסטי של האייל. |
|
||||
|
||||
אני מבין שהמכשיר שלך שקורא מחשבות שוב חזר מתיקון? אתה גם מפרסם פה פרטים (שאותם פרשת על דעתך כמובן) מתכתובת פרטית בינינו מבלי לקבל את הסכמתי? לא מנומס במיוחד. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי שהאי מייל ההוא היה סודי ושפרסום עובדת היותו יפגע בך. בדרך כלל אני משתדל לא לעשות לאחרים מה שאיני אוהב שעושים לי, ובמקרה הזה לו הייתי במקומך איני חושב שהייתה לי איזה שהיא בעיה אם מישהו היה מספר על קיומו של אי מייל כזה. (אילו היית מספר לי באי מייל מה שמת בקלפי בודאי לא הייתי נותן לכך פומבי, אבל הפרט הזה לא היה שם.) אבל כיוון שאתה אינך אני והפרסום הזה פגע בך, ואפילו מעט, אני מתנצל. |
|
||||
|
||||
אני מודה שתגובתי הראשונה לדבריך הייתה לא כל כך עניינית (בהמעטה). הפעם אני הייתי זה שהיטה את השיחה לכוון אחר מבלי להתייחס לעניין עצמו, ולכן אשיב לדבריך גופם. אתה בחרת להתייחס רק לפסקה:"זה כמו פרס=אייכמן", והראית באותות ובמופטים שזה לא נכון. כמובן צדקת, והמשפט הקטן הזה, שהיה רק חלק קטן מתגובתי ההיא (שאליה לא התייחסת) היה כמובן מוגזם (בכוונה), אבל לא זה היה עיקרה של תגובתי, הפרכתו הייתה בבחינת התפרצות לדלת פתוחה, ולשם כך לא היה צורך בשום אותות ומופתים. |
|
||||
|
||||
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, על "פשעי מלחמה"1: "בלחץ מדינות ערב נכלל בין הפשעים שנתונים לסמכות בית הדין גם נושא ההתנחלויות. זה לטעמי ענין פוליטי מובהק. לא כל מה שכובש עושה בארץ שבשליטתו הוא פשע מלחמה. פשע מלחמה זה משהו בעל ממדים ומהות אחרים". |
|
||||
|
||||
אני לא ממש חולק על שמגר, אבל למען הגילוי הנאות יש להיסוף כי בתחילת הכתבה מצויין כי שמגר היה היועמ"ש, אולם לא רשום באילו שנים. בירור קצר העלה כי שמגר התמנה ליועמ"ש לאחר שנת 67', כלומר, היה שותף ולו באופן עקיף ביעוץ משפטי לממשלה, למפעל ההתנחלויות. (ראה למשל כאן: http://www.nfc.co.il/archive/0019-D-23-00.html?tag=1... , לא הצלחתי למצא את השנים המדוייקות) |
|
||||
|
||||
בחיים לא שמעתי את התכנית הזאת, אבל יש לי זכרון לא מוסבר לשמות איזוטרים, ככה שנדמה לי שאני זוכר את אביב לביא מאזכר את שמה, בצמוד לאורי דן ותכניתו. בכל מקרה מה שאני כן בטוח בו, הוא שכשהייתי בן 8 בערך פאר לי-שחר הייתה הכתבת (המדינית?) של "על המשמר", והרביתי לקרוא אותה, ואת יצחק ויסהוף1 שכתב במדור הספורט. 1 במשך רוב שנות ילדותי, שהייתה עשוקה גם בלי קשר לעובדה שנאלצתי לקרוא את "על המשמר" (ועוד את מדור הספורט בו!), הייתי שבטוח שיצחק ויסהוף הוא שם של שני כתבים, האחד יצחק והשני יסהוף (חשבתי (נדמה לי) שזה סוג של וריאציה על השם יוסף) כשביניהם ו' החיבור. אה זה לא מעניין אתכם? סליחה. |
|
||||
|
||||
אפרים קישון כתב על זה את ההומורסקה המופלאה על עלילות עורך הלילה והבוחאר זאצער |
|
||||
|
||||
כאילו מה?! כאילו, סליחה לא הבנתי. אפשר הסבר? (למשל לאיזה חלק של ההודעה שלי אתה מתייחס?). |
|
||||
|
||||
(אני אתעלם מה'כאילו מה' מפאת השעה המאוחרת) התגובה הנ"ל שלי התיחחסה כמובן ל1 שלך שבו סיפרת שהיית בטוח שיצחק ויסהוף הם שני אנשים, יצחק ו-יסהוף. ההומרסקה של קישון מספרת על עורך הלילה שעבר על ההגהות האחרונות ורשם לבחור זאצער (המעתיק) הערות. הראשונה התייחסה למודעה של ההסתדרות שצריכה לבוא במסגרת, וההערה השניה היתה טרוניה שהתחילה במילה אבל (פתוחה) על זה שהסוף של ידיעה אחרת קוצץ. למחרת חשכו עיניו לראות מודעת אבל ענקית בדף הראשון של העיתון "ההסתדרות מודיעה בצער על פטירת יצחק(?) הסוף". מכאן הדרך היתה קצרה להלוויה ממשלתית והספדים רשמיים. |
|
||||
|
||||
הבחור הזעצער |
|
||||
|
||||
יצא לי פעם לעבוד על משהו שבו דובר על אמריקו וספוצי, זה שעל שמו נקראה היבשת החדשה. ומישהי שם, מפיקה בכירה, לא נגיד איפה, הסתכלה במסך ואמרה: כל הזמן רואים רק את אמריקו. איפה ספוצי? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |