בתשובה לאריק, 10/08/21 15:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני משווה את מה התחולל בהולנד ב-20 הימים הראשונים של יולי למה המתחולל בישראל מאמצע יולי. בהולנד, קצב הגידול היה גבוה בהרבה מישראל (גרף) ומספר המאושפזים גדל בצורה הרבה פחות חדה (גרף). בשתי המדינות יש מספר גבוה מספיק של מחוסנים ומספר נמוך מספיק של סובלים מהשמנת יתר, בהולנד יש יותר זקנים, פחות ויטמין די ויותר אלכוהוליסטים... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. תעבור להצגה לוגריתמית ותראה עד כמה קצב הגידול של המקרים בהולנד היה גדול יותר. 2. אם מציגים כניסות לטיפול נמרץ זה נהיה יותר דומה. אולי תנאי הקבלה לאשפוז שונים בין המדינות, או אפילו הטעמים של הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלים קודמים זה היה הפוך (מספר המאושפזים והמתים לכל חולה בהולנד היה גבוה מבישראל). אולי זה מזג האוויר? אולי הפיזור של הלא מחוסנים? (בכל מקרה, גרוטו עדיין אופטימי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה לא יודע. האופטימיות של גרוטו נראית לי לא מבוססת (האופטימיות המסוייגת של רהב כן). גם המתמטיקה שהוא עשה לא נראית לי. החלק האופטימי: החיסון השלישי יכול להוריד יפה את התחלואה הקשה אצל בני 60+. אתמול 215 מתוך סך 379 ח"ק היו בני 60+ מחוסנים. מעל 500 אלף בני 60+ כבר קיבלו את הבוסט (כ 45% מאוכלוסיית המחוסנים בני 60+). אבל נשארו כמה שאלות לא פתורות - איך מגיעים לאותם 120 אלף בני 60+ לא מחוסנים ומשכנעים אותם להתסן? - מה ניתן להקיש מירידת התחלואה במספר מדינות עלינו? - איך חיסון בני 60+ במנה שלישית יוריד משמעותית את מקדם ההדבקה? - ולמה לעזאזל לא להוריד אותו עכשיו באמצעים שהם לא סגר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיום ישראל עברה גם את קפריסין במספר החולים המאומתים, והיא המדינה הראשונה מבין המדינות המפותחות. המספר המתים ליום היא עברה את הולנד ובריטניה. אני עדיין לא מצאתי הסבר הגיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית תודה על הקישור לאתר. הוא נותן כלי השוואתי יוצא מהכלל. יש קבוצה של מדינות, שאני לא יודע מה הקשר ביניהן, שהצליחה לרדת לאחרונה ממקדם הדבקה 1. יש קבוצה נוספת, שהתחילה לבלום את הקצב של ההתפרצות האחרונה, אבל מקדם ההדבקה אצלן עדיין גבוה מ 1. קבוצה שלישית עדיין לא הצליחה לבלום את ההתפרצות בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש: התפלגות זני הנגיפים במדינות השונות אחראית לבלבול הגלובלי. בישראל, דווקא בגלל אחוז המחוסנים הגבוה, זן דלתא1 זכה ליתרון אבולוציוני גדול יותר על פני יריביו מבית מאשר במדינות בעלות אחוזי חיסון נמוכים, ולכן הוא דחק את מתחריו מהשוק המקומי כאילו היה "עלית", ובגלל מקדם ההדבקה הגבוה שלו (שנותן לו, כמובן, יתרון גם בלי החיסון) אנחנו מובילים על העולם. מישהו מהמומחים העולמיים למחלה ניבא פעם משהו בכיוון הזה (בסעיף ד'). אם להשתמש בטרמינולוגיה פופולארית של הזמן האחרון, החיסון הפך להיות הבוסטר של הדלתא. כשמוסיפים לתמהיל הפרמטרים את היעילות השונה של החיסונים השונים נגד זנים שונים של הנגיף אפשר להבין למה התמונה הגלובלית לא מתבהרת אלא להיפך. _________ 1- שגיאת הקלדת הולידה את הכינוי "זל דלתא" למי ששמת מהזן החדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא תגובות ישנות באתר הזה אני נדהם עד כמה ההערכות והתחזיות כאן קלעו, ומתפלא מדוע לא הפכו את צוות השוטים כאן לצוות מייעץ ל WHO, או לפחות לראש הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיורים צרורות לכל הכיוונים, מדי פעם פוגעים במשהו (אני מאמין לרמבו, לא לאיזי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאמין למי שאתה רוצה, אבל אני, בניגוד לסילבסטר סטלון, כן שירתי בצבא (ועוד ביחידה קרבית). יש כמה דברים שאתה אמור ללמוד בשיעורי פיזיקה, אבל אין כמו ניסיון קרבי כדי להפנים: 1. לכדורים יש משקל. אם תכפיל את כמות הכדורים שאנשים בסרטים יורים לכל עבר במשקל של כל כדור, תגלה שאותם אנשים סוחבים עליהם בין 100 ק”ג לטון של תחמושת (נניח שהם מחליפים מחסניות בין טייקים). 2. כשקליע (עופרת מצופה נחושת בדרך כלל) פוגע בברזל, לא עפים ניצוצות. זה כי מתכת היא מוליכת חום טובה ועם קיבול חום לא זניח, כך שאנרגיית הפגיעה לא יוצרת חום גבוה במיוחד, אפילו אם עפים שבבי מתכת קטנים. 3. החוק השלישי של ניוטון חל גם על קליעי רובים ועל רסס של רובה צייד. המתקף שהקליעים והרסס מפעילים על הנפגע שווה למתקף שהרובה מפעיל על היורה. אם היורה לא עף אחורה, גם הנפגע לא צריך לעוף. 4. משתיק קול יכול לעמעם את הרעש של הפיצוץ שמשגר את הקליע לדרכו, לא את הבום העל-קולי שהקליע יוצר במעופו. לכן אי אפשר להשתיק קול של רובים (וגם אקדח עם משתיק קול עושה לא מעט רעש, סדר גודל של דלת נטרקת ממש חזק) 5. כשאתה מפרק רובה צלפים (מספיק שאתה מפריד ממנו את הכוונת הטלסקופית) ומרכיב בחזרה הוא יוצא מאיפוס וצריך לבצע מטווח איפוס לפני שיהיה ניתן להשתמש בו באופן יעיל. בשורה התחתונה, סרטי פעולה הם לא ממש מדריך טוב ללוחמה אפקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי שיש צורך להוסיף את ה :-) רוב מה שכתב מוכר לי, כמובן, כי מלבד "רמבו" ראיתי גם את מכסחי המיתוסים ועניינים דומים. את סעיף 5 לא ידעתי, כך שאולי חסכת לי נסיון התנקשות כושל! חן חן. א-פרופו המיתוסים שהקולנוע מוכר לנו, לו הייתי הנבל התורן, הטיימר שהייתי מצמיד למטען היה גורם לפיצוץ לא כשהוא מתאפס אלא דקה-שתיים קודם, בשביל הצחוקים (לא רעיון מקורי שלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו הייתי הנבל התורן, הטיימר שהייתי מצמיד למטען היה ללא תצוגה של הזמן שנשאר, אפילו שזה מקלקל את הדרמה. אם תתקל פעם בפצצה גרעינית שעומדת להתפוצץ, הדרך היעילה לנטרל אותה במהירות היא לגרום לה לנזק פיזי, אפשר באמצעות פטיש, חומר נפץ, לזרוק אותה מגובה, לא משנה. המנגנון הוא כל כך רגיש ומדויק שכמעט כל נזק שתגרום לה ימנע ממנה לפעול כמו שצריך. איך הסביר לי פעם פרופסור יששכר אונא, אם תשים על השולחן ערימה של אורניום 235 ותוסיף כל פעם קצת עד שתגיע למסה קריטית, תקבל פיצוץ מסדר גודל של רימון יד (פלוס קרינה שתהרוג כנראה את כל מי שנמצא בחדר יחד איתך). סרט שבאופן מפתיע מתייחס בצורה הגיונית לנשק גרעיני הוא "שקרים אמיתיים", שם הטובים יורים טיל לתוך מכונית שנושאת נשק גרעיני (בידיעה שהוא שם ושהפיצוץ לא יכול להפעיל אותו) והרעים מונעים ניטרול של פצצה גרעינית על ידי יציקת בטון סביבה לאחר הפעלתה (עם טיימר!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאאא! מידע מוטעה טוב יותר מחוסר מידע. מי שלא יודע כמה זמן יש לו עלול לנהוג בשכל ולברוח משם כל עוד נפשו בו, בעוד עמיתו קר הרוח רואה שיש לו עוד שתי דקות תמימות להחליט אם לחתוך את החוט האדום או הצהוב כך שאין צורך להיכנס ללח... בום!!! תודה על עניין ניטרול הפצצה הגרעינית, מעכשיו לא אצא מהבית בלי פטיש. אני מקווה שפטיש חמש קילו מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנע בקשר ל-3. חישוב התנע כמובן נכון, אבל השפעתו תלויה גם במקום בו הוא פוגע, בשטח הפגיעה ואולי יותר מזה - במוכנות השרירית של היורה מול חוסר המוכנות של הירוי. גם כשאתה יורה, מלמדים אותך 'להתכונן' להדף כדי לספוג אותו כהלכה. אם אתה לא עושה זאת, גם תקבל מכה יותר כואבת בכתף וגם תפגע פחות טוב. באנלוגיה - כשנהג ונוסע לידו חווים בלימת פתע, התנע או הכח המופעל על שניהם זהה, אבל הנוסע ייזרק קדימה באופן הרבה יותר אגרסיבי, כי הוא לא היה מוכן לתאוטה הפתאומית. בדומה לזה, איש שנותן אגרוף לאיש אחר יכול להפיל אותו ולהישאר עומד יציב, גם אם לשניהם משקל שווה ולפי הטיעון שלך (טוב, של ניוטון) המתקף על שניהם שווה בעוצמתו ושניהם אמורים היו לעוף אחורה באותה מידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוכנות יכולה למנוע נפילה, ואכן, גם במציאות, אנשים שיורים בהם נוטים ליפול. זה בסדר גמור. אבל בסרטים, אנשים שיורים בהם (בעיקר עם רובה צייד) עפים באוויר כמה מטרים לאחור (בעיקר אם יש משהו מזכוכית כמו חלון או מראה מאחוריהם). אם זה היה נכון גם היורה היה צריך לעוף ושום מוכנות (אולי למעט מגפיים מגנטיים) לא היתה יכולה למנוע את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם לחשב בקלות את התנע שנושא עימו קליע. למען האמת, אני כמעט בטוח שעשינו פעם את החשבון הזה בתיכון והגענו למסקנה תואמת את מה שאתה אומר. ב 0.38 שקיבלתי מהארי המזוהם עם פרישתו, משקל הקליע הוא כ-10 גרם. אדם ששוקל 70 ק"ג יקבל מהירות קטנה פי 7000 ממהירות הקליע (מסת הקליע זניחה לחישוב הזה) אם הקליע נשאר בגופו. מהירות הלוע של האקדח היא בערך 300 מ/שנ', ו 1/7000 מזה הוא משהו שחבל להתייחס אליו בכלל, כך שמכסחי המיתוסים אינם משקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תודה שחלון הזכוכית מאחורה משנה לגמרי את תנאי ההתחלה. אגב, יש עוד אסימטריה פיזיקלית בין שני צידי הרובה - היפותטית, אפשר לחשוב על מערכת ירי שבה לוקח לקליע להאיץ זמן ארוך יחסית (גם עשירית שנייה זה הרבה לצורך הענין). במערכת הזו, הכח הרגעי המופעל על היורה יהיה חלש יחסית, ולכן יהיה קל לשריריו לייצב אותו. לעומתו, הנורה סופג את כל האנרגיה של הקליע בזמן קצר מאד. עד כמה שזכרוני לא מטעני, זה אומר שהכח הרגעי המופעל עליו גדול יותר. תחשוב על מיידה פטיש או זורק כידון, מול סופג כידון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את זה אפשר להשוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. רואים שהשיפוע בישראל היה באמת תלול יותר. מה שנעשה חידה גדולה יותר בעקבות הגרף הוא אותה ירידה בלתי מוסברת במספר החולים באנגליה (שכנראה שינתה מגמה לאחרונה) במקביל להשתלטות זן דלתא; לו הייתי חוקר קורונה הייתי מפנה מאמצים לחקר התעלומה הזאת, כי יש לי הרגשה שמסתתר שם משהו חשוב שעשוי להביא תועלת. הערה כללית: עכש"י הדיווחים מבוססים על חולים ונשאים מאומתים, כך שחלק גדול מאלה שאינם מפתחים תסמינים לא נכללים בסטטיסטיקה. זה אומר שצריך להכניס למשחק עוד פרמטר/ים, כאילו חסרים לנו כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי חידה גדולה כל כך. בבריטניה החיסון התפרש על תקופה ארוכה. בגלל האילוצים החליטו שם לתת תחילה מנה ראשונה לכל האוכלוסיה ורק אחר כך להתחיל לחסן במנה שנייה. חלק גדול מהאוכלוסיה שם קיבל חיסון שני רק לאחרונה ורמת הנוגדנים בדם שלו גבוהה. המבחן יהיה בעוד כמה חודשים כאשר הרמה הזאת תרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש הסבר די טוב, והעליה האחרונה נראית תואמת את ההסבר (ירידה חדה בטמפרטורות כמה ימים לפני שהתחילה העליה). בהתחשב בעובדה שהטמפרטורות עלו באחרונה כנראה שקצב העליה יתמתן לכמה ימים, עד שהשנוי ביום שני (ביטול חובת הסגר למחוסנים שבאו במגע עם חוה מאומת) ופתיחת שנת הלימודים שבועיים אחר כך יתחילו להשפיע, ונראה שוב מספרים קרובים למה שראינו בסוף יולי (או שלא). בבריטניה יש במקביל לדיווח הרשמי את המידע של ZOE שבנוי על מליוני מתנדבים שמדווחים מידי יום באופן שכנראה מצליח לנטרל את הבעיתיות שבחולים שלא נבדקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר - גם בבריטניה, בגרמניה ובהולנד זן דלתא הוא כבר 97-99% מהמקרים, מזה לפחות שבועיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום מושג, כמובן, אבל ייתכן שההבדל נעוץ באיזו החלטה אדמיניסטרטיבית את מי לאשפז בבית חולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשמשווים טיפול נמרץ או מתים מקבלים תוצאה דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהולנד גם תמיד מוצאים איזה ילד שיסגור את החור בסכר, או יסכור את החור בסגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר אפשרי הוא כמובן הירידה ביעילות החיסון עם הזמן - בישראל חיסנו את רוב המדינה בינואר-פברואר, בהולנד הרבה יותר מאוחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל אז זה לא מסביר את קפריסין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי סיבה נוספת להבדל הוא שבישראל האנשים הלא מחוסנים מרוכזים יותר? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |