בתשובה לAlucard, 07/08/21 16:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שניכם מנתחים את המציאות ומנסים לנחש מה יקרה על סמך העובדות הידועות לכם. יכול להיות שיתברר שהניחוש של אחד ממכם יתברר כטעות בדיעבד (ויכול להיות, ודי סביר, שלא. ז"א, אם יוטל סגר לפני שיגיע ה"אסון" שניכם תוכלו להגיד: "לא הוכח שטעיתי") להמר שהתוצאה הגרועה תתרחש, ולהתגונן מפני כל אסון, בלתי סביר ככל שיהיה, ולהרגיע את דעתך בזה שאם טעית אז "בסך הכל" היית פסימי זה סוג של הרחבה של ההימור של פסקל. נראה לי שבאופן רציונלי, אם אתה רוצה לנחש מה תהיה דעתך על דעתך אם וכשיתברר שלא הצלחת בנסיון לנחש מה יקרה בעתיד על סמך ההווה תלוי בסיבות לטעות. נראה לי שיש ארבע סיבות אפשריות: א. לא השקעת מספיק זמן בללמוד את כל העובדות. ב. היו עובדות שלא יכולת לדעת. ג. טעית בניתוח העובדות שהיו ידועות. ד. הבלתי סביר קרה. לדעתי, א' וג' צריכות לגרום לך להרגיש רע עם עצמך, ב. וד. לא. כשאני מסתכל, למשל, על הדיון בין מי שמנסים להסביר איך הם גיבשו את דעתם (שאולי תתברר כשגויה) על סמך העובדות והמומחים, לבין מי שמסבירים שאין טעם להקשיב למומחים או להסתמך על נתונים כי ב̶י̶ב̶י̶ בנט אשם בהכל, די ברור לי שאת הדעה על הדעה, לפחות בכל מה שנוגע למצא וגרוטו, אני יכול לגבש כבר עכשיו ולא צריך לחכות שיתברר לי אם מי מהם טעה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |