|
||||
|
||||
תודה, אבל בשנה שחלפה מאז התפרסמו מחקרים שדווקא כן הראו מתאם בין כמות הנוגדנים לחסינות. לפחות אחד מהם הוזכר באייל. Nature Medicine הוא מגזין נחשב, אם מותר לי לעשות טיפה ניימדרופינג. |
|
||||
|
||||
א. אין כאן שום חידוש. ב. היבט אחד הוא מדידת רמת הנוגדנים בדם. היבט שני הוא השימושיות של הבדיקה כמזהה את נוכחות הוירוס. יש קשר אין זהות. ג. סיכום הדו"ח בקליפת אגוז: כזיהוי אישי של הדבקות בוירוס, הבדיקות חסרות ערך. אפשר להשתמש בהן במחקרים סטאטיסטיים שבאים לבדוק פוסט מורטם את רמת ההדבקה באוכלוסיות שלמות. ד. בינתיים אני נשאר בהערכתי כי הסיבות לשימוש בבדיקות אלו הן בעיות במערכת בדיקות ה-pcr ואינטרסים מסחריים ויחצניים של גורמים שונים ולא איזושהי התקדמות בטכנולוגיה של בדיקות הדם. |
|
||||
|
||||
לדיוקו של מה שאמרת: זה כנראה רק אחד מכמה מחקרים בנושא קריטי זה. דובר גם על מחקר ישראלי שפורסם ב-NEJM. התוצאה של המחקרים הללו חשובה מאד והיא מרמזת על הכיוון הבא: חיסוני הקורונה לא ממש מחסנים בפני הקורונה. לםחות לא באותו אופן שחיסון נגד דיפטריה או פוליו מחסן כנגדם. מה שקורה כנראה הוא שהחיסונים החדשים יוצרים בדם רמה גבוהה באופן זמני של נוגדנים כלליים ובעלי ספציפיות לקורונה והללו מגינים מפני הדבקה ומחלה. ההבדל יכול להיות בגלל שוירוס הקורונה מספיק לגרום לנזק קריטי לפני שתהליך יצירת הנגדנים מגיע לשיאו ו/או מפני שהוירוסים משתנים מהר מדי. כל זה אינו רלאבנטי לנושא שהעליתי. מה שרלאבנטי הוא עד כמה רמת הנגדנים בדם אינדיקטיבית לנכחותו של הוירוס. לא רק שהנוגדנים נמצאים בדם גם הרבה אחרי שהוירוס נעלם, אלא שבצורה לא נדירה הם מופיעים גם ללא נוכחות הוירוס בכלל. כל הדיון הזה אינו אקדמי לחלוטין. נניח למשל שאתה רוצה לדעת אם כדאי לך לקבל מנה שלישית, בדיקה סרולוגית יכולה לאשר לך שרמת הנוגדנים שלך נמוכה וכדאי לך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |