|
||||
|
||||
זה טעות להתייחס לעניין בתור העדפות צרכנים (וייתכן שאני לא מייצג כאן את דעתו של צפריר). להבנתי המצדדים בנטרליות רשת מתייחסים לזה בתור איזשהו זכות בסיסית, משהו שצריך לאכוף בלי קשר להעדפות של הצרכנים או ספקי השירות. אפשר לקרוא קצת על העניין בערך הצהרה על חירות האינטרנט [ויקיפדיה]. באנלוגיה, המדינה דורשת שכל העובדים יקבלו תנאים בסיסים: שכר מינימום ופיצויים ופנסיה. היא לא מניחה לכוחות השוק לקבוע את זה. וגם אם מישהו מעדיף לעבוד בחברה שלא משלמת פנסיה (מסיבותיו הפרטיות) - המדינה לא מרשה לו. |
|
||||
|
||||
אולי אני מפספס משהו אבל חמשת העקרונות המצוינים בדף שאליו קישרת אינם סותרים בכלום את המודל שצפריר מתאר. בנוגע לאנלוגיה - תרשה לי לצטט (בערך) פרופסור מכובד ומומחה בנלאומי לאקטואריה, אביה ספיבק: ״אני מאמין שאתם נוסעים לעבודה בדרך הטובה ביותר האפשרית כי אתם עושים את זה כל יום. וגם אם ניסיתם פה ושם דרכים אחרות התכנסתם לזאת האופטימלית. אבל בחיסכון לפנסיה אין חזרות, ומחקרים אמפירים מראים שרוב האנשים טוענים - בדיעבד - שהיו צריכים לחסוך יותר. וזאת ההצדקה להתערבות המדינה״. האם החיבור לאינטרנט, שאותו אפשר לבטל בכל רגע נתון, דומה יותר לנסיעה לעבודה או לחיסכון לפנסיה? |
|
||||
|
||||
רק להבהרה - הציטוט הוא הבערך. התיאור של פרופסור ספיבק מדוייק. ואם יורשה לי להוסיף, הוא1 גם איש חכם ונעים הליכות. ___ 1. ״הוא״ זה ספיבק, לא התיאור. אוף. |
|
||||
|
||||
____ 1. חבל. היה מעניין יותר לו התיאור הוא זה שהיה "איש חכם ונעים הליכות". |
|
||||
|
||||
כן - האנלוגיה איננה מושלמת. הנימוקים לנטרליות רשת שונים מאד מהנימוקים לחסכון לפנסיה. זה דיי ברור. רוצה דוגמא אחרת? אסור למקומות עבודה להפלות חרדים, גם אם מישהו מעדיף לעבוד במקום ללא חרדים. האנלוגיה רק מבהירה שלדעתם של מצדדי נטרליות הרשת אותה נטרליות היא משהו שראוי לאכוף בלי קשר להעדפות של משתמש א או ספק ב. העובדה שהמשתמש יכול לבחור בקלות ספק אחר איננה רלוונטית. |
|
||||
|
||||
סבבה - אידיאולוגיה זה על-הכיפק ולפעמים אנשים גם מוכנים לשלם על זה - ובעיקר מוכנים לכפות על אחרים לשלם על זה. אבל האם תוכל להתייחס למשפט הראשון בתגובה שלי? |
|
||||
|
||||
המשפט הזה? "אולי אני מפספס משהו אבל חמשת העקרונות המצוינים בדף שאליו קישרת אינם סותרים בכלום את המודל שצפריר מתאר". לא הבנתי על איזה מודל מדובר ולמה זה מעניין שהעקרונות לא סותרים אותו.. תעזור לי |
|
||||
|
||||
ציטוט של צפריר: > או, לדוגמה, פייסבוק שהציעה בהודו חיבור רשת שנותן פייסבוק בחינם אבל שרותים אחרים במחיר גבוה יותר. ציטוט מהדף אליו קישרת: > ההצהרה תומכת בביסוס חמישה עקרונות למדיניות האינטרנט: > ביטוי: אל תצנזרו את האינטרנט. > נגישות: קדמו נגישות אוניברסלית לרשתות מהירות ובעלות סבירה. > פתיחות: שמרו על האינטרנט כרשת פתוחה, בה לכל אחד ישנה החירות להתחבר, לתקשר, לכתוב, לקרוא, לצפות, לדבר, להקשיב, ללמוד, ליצור ולחדש. > חדשנות: הגנו על החירות להמציא וליצור ללא צורך בקבלת רשות. אל תחסמו טכנולוגיות חדשות ואל תענישו ממציאים על פעולות של המשתמשים שלהם. > פרטיות: הגנו על פרטיות ושמרו על היכולת של כל אחד לשלוט בדרך בה ייעשה שימוש במידע ובהתקנים שלו. אין לי כוונה להציק ואני מתנצל אם זה נשמע קנטרני, אבל האם המודל הנ״ל סותר אישהוא מהעקרונות האלה? (גם אם כן, צריך לזכור שהציבור לא בדיוק הביע את הסכמתו לשלם על העקרונות הנ״ל. אבל נתחיל משאלת הסתירה) |
|
||||
|
||||
מצטער, לא הבנתי. למה זה חשוב אם ההצהרה הספציפית הזו סותרת או לא סותרת? האם אמרתי שהמודל הזה הוא רע *כי* הוא סותר את ההצהרה הזו? ממש לא אמרתי את זה, ואם זה השתמע - סליחה על הבלבול. מה שבטוח שהמודל של צפריר סותר את נטרליות הרשת. כי הנה ההגדרה שלה - מתוך ויקיפדיה. " נייטרליות הרשת הוא עיקרון ביישום רשתות התקשורות, הקובע כי לא תתבצע העדפה או אפליה בין מכשירים, שירותים או מחירים. רשת נייטרלית היא רשת תקשורת שאפשר לחבר אליה כל סוג של ציוד מתאים, שיפעל בכל תקן מתאים, ולקבל בה שירות ללא הבדל בין הפלטפורמות בהן בנויים האתרים או שירותים אחרים, והיא אינה מגבילה בשום אופן את התוכן המותר, ואינה מפלה לרעה את סוג תוכן אחד על חשבון סוג תוכן אחר על ידי הגבלת מהירות או כל הגבלה אחרת. " |
|
||||
|
||||
אגב, אפשר לראות קשר בין גביית תשלום נוסף על גלישה לאתרים נוספים לבין פגיעה בעקרונות של צנזורה ושל גישה אוניברסלית. אתה לא מסכים? לדעתך זה פויה כי הם גורמים לאנשים אחרים לשלם יותר (אגב, הם אומרים בדיוק ההיפך ממך)? אז שיהיה לך לבריאות.. אבל עובדתית התומכים בנטרליות רשת הם ממש נגד המודל הזה. |
|
||||
|
||||
שוב, מדובר על רמת התשתיות ולא על רמת התוכן. כדי למנוע מצב שהרשת של אפל תאפשר רק חיבור של מכשירי אפל. או שהרשת של גוגל תמנע חיבור מכשירי אפל. |
|
||||
|
||||
איפה מדובר? אין לי כל כך הקשר למה שאתה כותב. בויקיפדיה כן מדובר על תוכן.. " והיא אינה מגבילה בשום אופן את התוכן המותר, ואינה מפלה לרעה את סוג תוכן אחד על חשבון סוג תוכן אחר על ידי הגבלת מהירות או כל הגבלה אחרת. " |
|
||||
|
||||
נייטרליות הרשת היא הקביעה שרשת האינטרנט היא תשתית חיונית. חיבורים טובים ומהירים עוזרים לכולם. הכוונה היא, לדוגמה, שאסור לספקית תקשורת (שהיא במקרה גם חברת טלפוניה) לפגוע בשיחות טלפוניה על גבי האינטרנט. וזהו נוהג נפוץ (או לפחות היה נפוץ) בעבר במדינות שונות. |
|
||||
|
||||
עפ''י המסתמן בפתילון הזה הדודה ויקי לא מסכימה איתך שמדובר רק לגבי התשתית, כפי שצוטט במפורש שתי שורות למעלה. |
|
||||
|
||||
השאלה החשובה יותר אינה מה כתוב בוויקי אלא מה כתו בצו שעליו חתם ביידן. הצו הזה התייחס, למיטב הבנתי, לספקי תשתית. בפרט הצווים מתייחסים ל־FCC. הרבה פרטים נוספים אפשר למצוא ב: Net neutrality in the United States [Wikipedia]. |
|
||||
|
||||
גם הצו של ה FCC מתייחס לתוכן. לפחות על פי הסיכום הזה No Blocking. Simply put: A broadband provider can't block lawful content, applications, services or nonharmful devices.
No Throttling. The FCC created a separate rule that prohibits broadband providers from slowing down specific applications or services, a practice known as throttling. More to the point, the FCC said providers can't single out Internet traffic based on who sends it, where it's going, what the content happens to be or whether that content competes with the provider's business No Paid Prioritization. A broadband provider cannot accept fees for favored treatment. In short, the rules prohibit Internet fast lanes |
|
||||
|
||||
כן, אבל: זה לא אומר שלפייסבוק (בתור האתר) אסור לספק תוכן במחיר שונה ללקוחות שונים. מדובר כאן רק על ספק הגישה. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שזה מאפשר לפייסבוק לעשות את זה. אז אם לסכם.. 1. לפי ההגדרה בויקי, נטרליות רשת חלה גם על תוכן 2. התקנות של ה FCC לגבי נטרליות רשת כנראה* מכסות גם תוכן אבל לא את כל מה שכתוב בויקי 3. המודל הפייסבוקי שצפריר תאר** כנראה נופל באותו איזור של נכלל בהגדרה של ויקי אבל לא בתקנות של ה FCC וכאן הסיפור מסתבך.. ניסיתי למצוא פרטים על אותה תוכנית של פייסבוק בהודו. ומה שמצאתי הוא: גלישה בפייסבוק ובעוד כמה אתרים בחינם וזהו - בלי שום גישה לאתרים אחרים. ומה שקרה הוא שהמחוקק ההודי דחה את התוכנית הזו בגלל הנושא של נטרליות רשת. לפרטים: * עד כדי זה שאני לא עורך דין ולא התעמקתי בתקנות ** גלישה חינם בפייסבוק אבל בתשלום באתרים אחרים |
|
||||
|
||||
לא טרחת להסתכל בסוף הקישור הקודם שלי ולראות שתוכנית Facebook Zero השיגה השפעה כל כך גדולה במדינות שונות כך שלפחות בשנת 2015 בשתי מדינות שונות רוב המשתמשים הצהירו שפייסבוק זה האינטרנט. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני לא בטוח על איזה פרוייקט של פייסבוק דיברת במקור. כשדיברת על פייסבוק בהודו, האם התכוונת לפייסבוק זירו או ל internet.org ? בכל מקרה, לדעתי זה רלוונטי לדיון שהיתה תוכנית של פייסבוק בהודו שהמחוקק אסר/דחה מטעמי נטרליות רשת. |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק: זה אומר שלספק התשתית אסור להתייחס לתוכן. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאני מבין. הטיעון של ספיבק במקור הוא נגד "נטרליות תחבורתית" של "ספקי כבישים"? ואתה גוזר ממנו שאם מקבלים את הטיעון של ספיבק אז באותה מידה שלא ראוי לממשלה לאלץ "ספקי כבישים" לשמור על "נייטרליות תחבורתית" גם לא ראוי שהממשלה תאלץ ספקי אינטרנט לשמור על ניטרליות רשת? (כי אם כן, זה לא נראה לי טיעון חזק במיוחד) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |