בתשובה לשוקי שמאל, 12/05/21 10:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים לכל מה שאמרת, לא נראה לי שאנחנו חלוקים, המציאות מורכבת, כתבתי את הפוסט הזה כבר אתמול מתוך הבנה שמה שראיתי אתמול יתפתח למה שנראה היום. והיום: בן גביר הצליח להפוך את לוד, רמלה, עכו, בת ים, יפו ועוד לשייח ג'ראח ועוד היד נטויה... יש האומרים הבן-גבירים, נערי הגבעות, לה-פמיליה "רק קומץ", אבל כבר הסביר גרבוז לפני שנים.. לא הם לא רק קומץ, הם מקבלים גיבוי מרוב דומם כביכול, אלא שהוא נוכח בשבעה מנדטים של הציונות הדתית, במפלגות החרדיות, ב"גרעינים תורנים", שהתנחלו ביפו ובלוד ועוד, ובכל מיני גיבויים שבשתיקה ו/או הסתות מצד פוליטיקאים נכלוליים ור"מ נאשם, וכשאני מונה את כל אלה נדמה כי "הם כבר היו לרוב, אלוהים הטוב". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה רק מגדיל את הצורך בממשלת אחדות שכוללת מפלגה ערבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט נגענו בזה, אני בעד גם עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל כזו שראשיה מגנים את ההתפרעויות של הציבור הערבי ומנסות לרסן אותם. מה שלא מפריע לנשיא המדינה - שהליכודניק הפנימי שלו מצא זמן לצאת לאור - לומר ששתיקת המנהיגים הערבים מחפירה, ולהתעלם מהמנהיגים ושלוחיהם מלבי האש מהצד היהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות / יותר בקצרה: שיתוף המפלגות הערביות רק יחליש בטווח הרחוק את הלאומנות הפלסטינאית בקרב חלקים (מסוימים) של הציבור הערבי ולא להיפך. חלק מההנהגה הערבית יודעת את זה ובגלל זה הם עצמם מאוד לא להוטים להשתתף במשחק הדמוקרטי של הרכבת קואליציות. אבל אם מצאנו כאלה שמוכנים? יאללה. תגידו תפאדל ופתחו להם את הדלת יא קסנופובים נודניקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. אפילו לא בקטע של ילדי פרחים ״שלום עכשיויים בכיכר כזה כאילו״. אפילו רק מנקודת מבט מקיאבליסטית נטו, צריך להכניס מפלגות ערביות (או חלקים מהן) להיות חלק בלתי נפרד מהשלטון. זה א’ ב’ של הפרד ומשול - הרי יהיו ערבים ישראלים שיתמכו במהלך ויהיו כאלה שיתנגדו לו. אני ממש לא מבין את הדפקה הזאת של הישראלים היהודים מימין ומשמאל לדאוג כל הזמן שהציבור הערבי בישראל יהיה מיקשה אחת / גוף אחד. גם אם הגישה שלנו היא ״לנצח נחיה על החרב״ וגם אם אנחנו רואים את עצמנו כאדוני הארץ, זה אינטרס בסיסי של היהודים ליצור בקרב הציבור הערבי הישראלי דיונים, סכסוכים אידיאולוגיים פנימיים, דעות מגוונות ובעקבות זאת קושי לשיתופי פעולה בין הפלגים שנוצרים בקרב הציבור הערבי. ההתעקשות שלנו על אנחנו מול הם, רק מחזק את התופעה הפוליטית של ‘הקול הערבי’ כתנועה פוליטית מונוליטית עם לא מעט כוח בפוליטיקה הישראלית ורק מחזק את הצורך שלהם לפנות לגישות לאומיות אנטי ישראליות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |