בתשובה לצפריר כהן, 30/04/21 19:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה הוא זה שלא ענית (למעשה, לא הצלחת לענות) לנימוק שלי. שנית, לא ברני סנדרס הסוציאליסט המתועב יחליט מה האינטרס של אזרחי ישראל, אלא נבחרי הציבור שלהם. השאלה האם עדיף לאזרחי ישראל לתרום את מנות החיסונים שמועד פקיעת התוקף שלהן לאויב הקרוב או לחבר הרחוק היא לא עניינו. אם הוא כל כך מודאג לגבי גורלם, יתכבד ויתרום מכספו (הוא כאמור מליונר) לטובת רכישת מנות חיסון בשבילם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר על הטיעון שלי: המימון הציבורי גרם לכך שהחיסון פותח ללא סיכון. לגיטימי שהחברה תרצה להרוויח עליו, אבל לא לגיטימי שהרווח הזה יהיה רווח שנועד לכסות את עלות הפיתוח והסיכון (כלומר: תרופות אחרות שפיתוחן הופסק באמצע מכיוון שלא היו מוצלחות). אם הפיתוח של פייזר היה כושל, היא לא הייתה מרוויחה, אבל גם לא מפסידה. (סנדרס רשאי לקרוא למדינת ישראל לחסן את תושבי הגדה ועזה כמו שנתניהו רשאי לקרוא לארצות הברית לא לחתום על הסכם עם איראן. יש חופש דיבור) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי פייזר לא קיבלו מימון ציבורי. ולגבי חברות אחרות שכן קיבלו מימון אמריקאי נדיב - התמורה היא התחייבות לקדימות באספקה לארה''ב. אילו הרעיון של סנדרס היה נכנס כסעיף בחוזה - לא הייתה עם זה כל בעיה, חלק מהחברות היו חותמות וחלק לא. אבל לקחת את הגנת הפטנט מידי החברות בדיעבד רק יגרום לכך שבפעם הבאה המוטיבציה לפיתוח תהיה פחותה בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנגדת גם לשינוי מתווה הגז בזמנו? אבל בעיקר: ברוך שובך. חסרת כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמתווה הגז (ששינסקי) היה טוב ויחסית מאוזן, חבל שלא הצליחו להעביר את המתווה ולפתח את המאגרים מהר יותר. בזמנו אני דווקא תמכתי במתווה מכיוון שחשבתי שהמיסוי הנמוך הוא לא מידתי ולא הוגן בהשוואה בינלאומית. כמובן שהפרת החוזה מצד המדינה הרתיעה משקיעים נוספים מלהתחיל חיפושי גז חדשים ופגעה באמינות המדינה. אני חושב שצריך להפעיל שיקול דעת זהיר מאוד ולשקול כל מקרה לגופו. במקרה של הקורונה - לטעמי אין הצדקה להפרת חוזה מכיוון שהתועלת לציבור מוגבלת והנזק לטווח ארוך עשוי להיות משמעותי. (תודה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לדעתך היו צריכים בכלל לעשות מתווה? מה היתה הבעיה שהוא אמור היה לפתור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה באמת? כשגילו הרבה גז המדינה גילתה במקביל שהמיסוי עליו נמוך יחסית ורצתה יותר כסף. פרקטית - המטרה של המתווה הייתה להגיע לנוסחה שמחד תרצה את המדינה והמוחים על המיסוי הנמוך ומנגד את בעלי הרשיונות שגילו את הגז ורצו להרוויח על תגליותיהם (וליצור מצב שעדיין משתלם לפתח את המאגרים). בנוסף - התחום היה לא מוסדר והייתה יכולה להיווצר בעיית מונופול, כך שזה היה גם עניין של הגבלים עסקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> כשגילו הרבה גז המדינה גילתה במקביל שהמיסוי עליו נמוך יחסית ורצתה יותר כסף. אכלת את הלוקש שמכרו לך. תעשה חשבון כמה המדינה היתה מקבלת לפי החוק הקודם וכמה קיבלה לפי המתווה. >> וליצור מצב שעדיין משתלם לפתח את המאגרים לוקש עוד יותר גדול. יש מצב שבמשא ומתן חפשי בין קונה למוכר היתה חברת הגז אומרת- לא, לא משתלם לי, אני מוותרת על פיתוח השדה? (ובכך מוותרת על הזכיון וזורקת לפח את כל הכסף שהשקיעה) >> התחום היה לא מוסדר והייתה יכולה להיווצר בעיית מונופול היתה עלולה? נוצרה בפועל בלי או עם מתווה. אלא שהקונה הגדול ובעל הכח שהיה יכול לעמוד מולו (חברת החשמל) סורס במתווה ותלו את הביצים שלו במשרד של תשובה. על הדרך גם פיטרו את יו"ר רשות החשמל שהתריעה על כך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |