|
||||
|
||||
אני חושב שמתווה הגז (ששינסקי) היה טוב ויחסית מאוזן, חבל שלא הצליחו להעביר את המתווה ולפתח את המאגרים מהר יותר. בזמנו אני דווקא תמכתי במתווה מכיוון שחשבתי שהמיסוי הנמוך הוא לא מידתי ולא הוגן בהשוואה בינלאומית. כמובן שהפרת החוזה מצד המדינה הרתיעה משקיעים נוספים מלהתחיל חיפושי גז חדשים ופגעה באמינות המדינה. אני חושב שצריך להפעיל שיקול דעת זהיר מאוד ולשקול כל מקרה לגופו. במקרה של הקורונה - לטעמי אין הצדקה להפרת חוזה מכיוון שהתועלת לציבור מוגבלת והנזק לטווח ארוך עשוי להיות משמעותי. (תודה) |
|
||||
|
||||
למה לדעתך היו צריכים בכלל לעשות מתווה? מה היתה הבעיה שהוא אמור היה לפתור? |
|
||||
|
||||
למה באמת? כשגילו הרבה גז המדינה גילתה במקביל שהמיסוי עליו נמוך יחסית ורצתה יותר כסף. פרקטית - המטרה של המתווה הייתה להגיע לנוסחה שמחד תרצה את המדינה והמוחים על המיסוי הנמוך ומנגד את בעלי הרשיונות שגילו את הגז ורצו להרוויח על תגליותיהם (וליצור מצב שעדיין משתלם לפתח את המאגרים). בנוסף - התחום היה לא מוסדר והייתה יכולה להיווצר בעיית מונופול, כך שזה היה גם עניין של הגבלים עסקיים. |
|
||||
|
||||
>> כשגילו הרבה גז המדינה גילתה במקביל שהמיסוי עליו נמוך יחסית ורצתה יותר כסף. אכלת את הלוקש שמכרו לך. תעשה חשבון כמה המדינה היתה מקבלת לפי החוק הקודם וכמה קיבלה לפי המתווה. >> וליצור מצב שעדיין משתלם לפתח את המאגרים לוקש עוד יותר גדול. יש מצב שבמשא ומתן חפשי בין קונה למוכר היתה חברת הגז אומרת- לא, לא משתלם לי, אני מוותרת על פיתוח השדה? (ובכך מוותרת על הזכיון וזורקת לפח את כל הכסף שהשקיעה) >> התחום היה לא מוסדר והייתה יכולה להיווצר בעיית מונופול היתה עלולה? נוצרה בפועל בלי או עם מתווה. אלא שהקונה הגדול ובעל הכח שהיה יכול לעמוד מולו (חברת החשמל) סורס במתווה ותלו את הביצים שלו במשרד של תשובה. על הדרך גם פיטרו את יו"ר רשות החשמל שהתריעה על כך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |