בתשובה לדב אנשלוביץ, 26/04/21 12:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי מושג מתי בדיוק הסיפור שבעדות סגל התרחש, אבל בשנים 2003 - 2004 סגל הועסק כיועץ אסטרטגי במשרד האוצר (כאשר נתניהו היה שר האוצר), בלי חוזה ובלי אישור של נציב שירות המדינה, ובדיעבד גם בלי שכר, אחרי שהנסיונות להעסיקו כקבלן חיצוני נכשלו. כשהסיפור נחשף, סגל טען כי "בינתיים נוצרו נסיבות שבגינן החלטתי, בעצה אחת עם השר, שאחדל לשמש כיועץ וכך אכן היה". אם הסיפור קרה באותה תקופה, אפשר לראות בזה מתן טובת הנאה (אולי) בציפיה לקבל חוזה העסקה במשרד האוצר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שסגל כבר ז''ל והעדות שלו (למיטב ידיעתי) לא תוגש לבית המשפט (היא חסרת כל ערך בהעדרו ולא בטוח כלל שיש לה ערך אפילו בנוכחותו - לכאורה אין לסיפור שום נגיעה למר נתניהו עצמו) כנראה שלעולם לא נדע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל, אנו חושבים הפוך. כלל לא מתקבל על הדעת שהמשרד של סגל עבד עבור מישהו ללא כל תמורה (סגל היה יועץ גם של שרון במשרד התשתיות ובשכר). עם נתניהו, גם כרגיל, לא היה חוזה העסקה. נתניהו מן הסתם שלם לו בדרך כלשהי ואח"כ אולי בקש שיחזירו לו את הכסף מקופת המדינה/המשרד/המפלגה כפי שהיה עם בנט/שקד. אני לא יודע. הבעיה שם היתה אחרת (סגל שמש במקביל גם יועץ של תשובה). במקרה זה בכלל אין בעיה של הוכחת שחד, אם הזוג סגל לחוד או ביחד עם אחרים, קנו מתנה בערך של 6K/10K ₪ לזוג נתניהו, כאשר סגל עובד כיועץ איסטרטגי במשרד האוצר, ברור מה השחד שקבל. גם אם לא קבל בסופו של דבר, אגורה אחת מקופת המדינה. לא עולה על הדעת שהוא עבד שם מתוך כוונה מראש שלא לקבל שכר. ואפאחד לא טוען שנתניהו צריך לשלם מכיסו הפרטי ליועץ אסטרטגי של משרד האוצר. זו דייסה שנתניהו רקח בעצמו. אני מכיר את הפרשה רק ממה שנכתב בדה-מרקר. אני לא יודע דבר על 4 זוגות או תלושי קניה. ידידיה ספר זאת ואין לי סיבה לא להאמין לו. לגופו של עניין, אני מבין שביה"מ אישר לשדר את סרט החקירה של סגל במשטרה. כך שאפשר או יהיה אפשר לשמוע את הפרטים מפי הסוס עצמו. ואת ביבי עדיין אפשר לתבוע על שחד גם אם נותן השוחד (או אחד מהם) כבר מת. מה שבאמת לא ברור לי זה איך הגברת נתניהו גלגלה את תשלום התוספת על הסגלים. החנות התקשרה אליהם והודיעה להם שגב' נתניהו מבקשת לחייב אותם? יש יותר סחיטת שחד מזה? האם הם גבו את התוספת מן השותפים האחרים לכאורה? ברמה האזרחית (הלא משפטית) ההתנהגות סגל-נתניהו נראית לך עמומה ולא פסולה? כל הערבוב הזה בין עבודה פרטית לעבודה ציבורית ומתנות התכשיטים ליומולדת נראית לך מסריחה אבל כשרה? הילרי קלינטון לקתה על הרבה פחות מזה. לי ברור שמבחינה ציבורית כל הדבר הזה מסריח לשמיים. מה עושים עם זה משפטית, זה עניין לפרקליטות ואני לא מתוכח או חולק על החלטותיהם. אם מדברים על אכיפה סלקטיבית בקשר לנתניהו, זה בהחלט מעורר תמיהה על מה תובעים אותו ועל מה לא, אבל כאמור זה בתחום המקצועי של אנשי התביעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבאתי את התמליל בתגובתי לדב. לא צפיתי בשידור התיעוד המוקלט כך שאינני יודע אם התמליל הזה נאמן למקור, מניח שכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר אמרתי, אין לי מושג אם הסיפור שמובא בעדות של סגל התרחש בזמן שסגל עבד כיועץ במשרד האוצר. אם זה התרחש בזמן שהוא לא עבד בתפקיד ציבורי, אז איזו טובת הנאה הוא קיבל (או ציפה לקבל)? כמו כן, כדי להרשיע את ראש הממשלה בעבירה של קבלת שוחד צריך להראות שהוא בכלל היה מודע למתן השוחד, איך אתה מוכיח את זה כאן? לכאורה רק שרה היתה מעורבת בסיפור והיא בכלל לא עומדת לדין. אחד הקשיים בתיק 4000 שכבר ניתן לראות, הוא הצורך להוכיח שראש הממשלה היה מודע לפניות שנעשו על ידי אשתו ובנו למערכת וואלה. בתיק 4000 יש לכאורה ראיות כאלה, בסיפור של סגל זה בכלל לא ברור. לעדות במשטרה שלא ניתן לחקור את העד חקירה נגדית יש משקל נמוך מאוד מבחינה משפטית. אני לא משפטן, אבל למיטב ידיעתי עדויות מסוג זה יכולות לשמש לביסוס "שיטה" או "תבנית" עבריינית, לא עבירה בפני עצמה (כפי שניתן להביא עדויות לעבירות מין שחלה עליהן התיישנות רק כדי להראות שיטה ולחזק את אמינות העדויות לגבי מעשים שלא חלה עליהן התיישנות, אך לא ניתן להרשיע בגינן). מסיבה זו, לעדות אין משמעות משפטית ולא ניתן להעמיד לדין אף אחד באמצעותה. לו היו ראיות קבילות ועדויות של אנשים חיים למתן שוחד לנתניהו על ידי בר מינן זה או אחר, היותו של המשחד ז"ל לא היתה מהווה מניעה להעמדת ראש הממשלה לדין. היותו של סגל עד-לשעבר כן מונעת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |