בתשובה לאריק, 21/04/21 9:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
===> בבחירות לכנסת ה 21 נזרקו כ 8% מקולות הבוחרים, מעל 300 אלף קולות, לפח איך זה בהשוואה לבחירות הקודמות ולבחירות שאחרי? מהי התמונה הגדולה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אומר משהו שהוא נגד הפוזיציה שלי - בבחירות ב-2019 חסרו לימינה (אז נקראו המשהו היהודי) 1500 קולות כדי להיכנס לכנסת ולעשות ממשלה ימנית על מלא. נשמע לי די משמעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מקרי. זה כמו להגיד ''אם אחוז החסימה היה גבוה יותר, אז היה אפשר לעשות ממשלת ימין על מלא''. מה ששאלתי מהי התמונה הגדולה. האם עקב הגדלת אחוז החסימה, יש שינוי משמעותי לרעה.. למשל כמות הרבה יותר גדולה קולות שהולכים לפח. או ירידה משמעותית באחוז ההצבעה בקרב איזשהי קבוצת אוכלוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמונה הגדולה היא שבעקבות הכשלון המאסיבי של מפלגות לעבור את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה 21, בבחירות הבאות כל מיני מפלגות שאין קשר ביניהן רצו יחד כדי לעבור- העבודה וגשר (ואחרי הבחירות גשר גנבה את הקול שלי וערקה) והרשימה המשותפת של המפלגות הערביות. בבחירות לכנסת ה 22 רק מפלגה אחת- עוצמה יהודית- קיבלה מעל 1% ולא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה 23 וה 24 לא היו מפלגות עם יותר מ 1% מהקולות ופחות מאחוז החסימה. אפשר לומר שהעלאת אחוז החסימה השפיעה גם התנהגות המפלגות - באיחודים מוזרים, וגם על התנהגות הבוחר- שהכניס את הפוטנציאל לעבור את אחוז החסימה כשיקול בהצבעה שלו. בבחירות האחרונות ראינו כמה מפלגות שכאשר הן לא עברו את אחוז החסימה בסקרים הן התפוגגו, והבוחר איבד אפשרויות בחירה. עניין נוסף- האיחוד בין מפלגות על פי סקטורים בציבור גורם להגדלת הסקטוריאליות. התיוג של המפלגות והמצביעים הופך להיות סטראוטיפי: "ערבים" "חרדים" "ימנים" ומוחק את הניואנסים שמבדילים בין ליטאים לחסידים, בין ערבים לאומנים, ערבים דתיים וקומוניסטים, ובין ד"ל, חרד"ל וכהניסטים. קשת האפשרויות מאבדת את הגוונים שלה ונשארת רק עם צבעי יסוד. אם אני מתנחל דתי, אני חייב להצביע גם לבן גביר. אם אני ערבי מוסלמי דתי, אני חייב להצביע גם לקומוניסטים. התיוג "חרדי" "ערבי" "מתנחל" גובר על הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד מהדברים שאמרת לא מהווה בעיני פגיעה מהותית בזכות לבחור ולהבחר. הצבעה טקטית שמתחשבת בסקרים או באחוז החסימה זה משהו שקיים תמיד, כמו כן התנהגות טקטית של מפלגות זה משהו שקיים תמיד. אובדן הגוונים זה משהו מאד מצער גם בעיני. אבל אני לא חושב שהזכות לבחור ולהבחר אמורה להבטיח גוון הולם לכל בוחר. היא כן אמורה להבטיח שלא ידירו חלקים משמעותיים באוכלוסיה (בפרט מיעוטים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ לקרוא את פסק הדין הרלוונטי של בג"צ, אמנם ארוך אבל כן מתייחס לנושאים שהעלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שזה לא קשור לזכות לבחור ולהבחר, אבל אני לא מסכים שהנזק לא קיים. הצורך הטקטי הזה של מפלגות שונות להתמזג לפני בחירות (ולהתפרק מיד אחריהן כי לא היה באמת קשר אידיאולוגי או מבני בין המתחברים) גורם לנזק של ממש לפוליטיקה הישראלית. כל התופעה הזאת של הבוגדים והעורקים ושראינו בסיבובי הבחירות האחרונים זה תוצאה של זה. הציניות שהדבר מיצר הן בקרב הפוליטיקאים (שחייבים להבטיח דברים ״טובים לשעתם״ ומיד להפר אותם לאחר הבחירות) הוא לא פחות מאשר הרסני. זה בונה אי אמון בין המצביעים לבין הנבחרים ובין הנבחרים לבין עצמם. הדיון הזכותני לא רלבנטי לזה. אפשר להרוס שיטות ומבנים חברתיים גם בלי לפגוע בזכויות של אף פרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון על פגיעה בזכויות היה בהקשר של העתירה לבג"ץ. כן, אפשר לדבר על אחוז חסימה בלי שום קשר לעתירה. האם העלאת אחוז החסימה היא טובה, רעה או בלתי רלוונטית לתופעה של הבוגדים והעורקים? האם אתה יכול לכמת את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל"ע אבל המשפט "כל התופעה הזאת של הבוגדים והעורקים ושראינו בסיבובי הבחירות האחרונים זה תוצאה של זה" עונה על השאלה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוצאה של מה בדיוק? ועד כמה זה שונה מסיבוב בחירות לפני העלאת אחוז החסימה? מהי התמונה הגדולה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בהתרשמות. אני לא יכול לכמת את זה ולא עשיתי מחקר בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכנסת הראשונה, כל חבר כנסת "ייצג" 3,700 בוחרים, בבחירות לכנסת ה-24 כל חבר כנסת "מייצג" 37,000 בוחרים. באופן טבעי, ככל שכל חבר כנסת מייצג יותר בוחרים ככה הוא מייצג יותר דעות (הרי לכל אדם יש דעה משלו), ולכן מייצג באופן נאמן פחות בוחרים ויותר מייצג סטראוטיפ. בישראל, יחסית, המצב די טוב, בארה"ב חבר קונגרס מייצג יותר מ-700 אלף אזרחים, באוסטרליה 150, בקנדה 100... בשביל לשנות את זה, לא מספיק יהיה להוריד את אחוז החסימה, תצטרך גם להגדיל את מספר חברי הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אפשר לומר שהעלאת אחוז החסימה השפיעה גם התנהגות המפלגות - באיחודים מוזרים" זה ייתרון ענק, לא חיסרון. בכל מקרה מפלגות חייבות לחבור זו לזו כדי ליצור קואליציה. אם החבירות האלה קורות לפני הבחירות, ולא אחריהן, אני יודע מה עסקת החבילה שאני מקבל. הייתי שמח להעלות את אחוז החסימה ל-25%. תהיינה שלוש מפלגות (בניחוש גס: ימין, שמאל, מרכז). (תיאורטית, אולי יהיו בדיוק 4 מפלגות שיעברו את אחוז החסימה עם בדיוק 25 אחוז כ"א; מאוד לא סביר). מפלגות קטנות יותר תעלמנה; תהיה פניקת איחודים בין המפלגות. אין פגיעה בזכות להבחר כי אתה יכול להפוך חבר במפלגה קיימת, אבל מצד שני המפלגות לא תאלצנה לקבל כל מני קיצוניים כדי למנוע מהם לרוץ לבד ולהוריד קולות לטמיון. נציגי מגזרים שונים יאלצו להצהיר מראש למי הם חוברים, ולא יוכלו לסחוט מפלגות אחרות בהיותן לשון המאזניים. זה גם יחייב קואליציה של מרכז + אחד הצדדים (מתוך הנחה שקואליציה של ימין + שמאל, ללא המרכז, אינה סבירה), ולכן לא ייתכן מצב של ממשלה שהיא רק ימין או רק שמאל: התוצאה תהיה מאוזנת יותר. מצד שני, אם עושים את זה, כנראה שיהיה צריך לחייב בחירות פנימיות במפלגות. אחרת הזכות להבחר כן תפגע משמעותית, לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בעתירה הקודמת לבג"ץ נגד העלאת אחוז החסימה ראש הרכב השופטים כבר הביע את דעתו שב 10% תהיה פגיעה מספיק חמורה בייצוג של ציבור שלם (הכוונה לציבור הערבי) וזה כנראה לא יעבור. 2. כאשר החבירות האלה קרו לפני הבחירות עובדתית אני לא ידעתי מה אני מקבל. בבחירות הקודמות הצבעתי לעבודה ונאלצתי לבלוע את אורלי לוי ומרץ. הגב' לוי גנבה חמישית מהקול שלי וערקה לליכוד. 3. אם החבירות האלה קורות לפני הבחירות אף אחד לא יודע כמה הצביעו לא' וכמה לב'. אחרי הבחירות מקימים קואליציה כשיודעים כמה קולות קיבל כל אחד ממרכיביה. 4. העלאת אחוז החסימה היתה למטרה מסוימת. המטרה הזאת לא הושגה, אפילו לא התקרבו לכיוונה. אולי אפילו התרחקו. ככל שעלה אחוז החסימה כך התקשו הרשימות להקים קואליציה. מהכנסת ה 2 עד ה 12 אחוז החסימה היה 1%. מספר הרשימות שנכנסו לכנסת נע בין 10-15. מהכנסת ה 13 עד ה 16 אחוז החסימה היה 1.5%. מספר הרשימות שנכנסו לכנסת נע בין 10-15 גם כן מהכנסת ה 17 עד ה 19 אחוז החסימה היה 2%. מספר הרשימות שנכנסו לכנסת היה 12 בכל השלוש. מהכנסת ה 20 עד ה 24 אחוז החסימה היה 3.25%. מספר הרשימות שנכנסו לכנסת נע בין 8-13 בכל זאת בכנסת ה 21 וה 22 (8 ו 9 רשימות נכנסו, בהתאמה) לא הצליחו להקים קואליציה, וזו שקמה אחרי הבחירות לכנסת ה 23 (8 רשימות נכנסו, אבל בסוף כהונתה היו בה 15 סיעות) החזיקה בקושי חצי שנה. בבחירות האחרונות נכנסו לכנסת 13 רשימות, בדומה לכמות הממוצעת כשאחוז החסימה היה 1%. מה גורם לך לחשוב שהעלאה נוספת של אחוז החסימה תקל על הקמת קואליציה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו פעם בחירות (למועצה מקומית כלשהי) שבהן אף רשימה לא עברה את אחוז החסימה. במקרה של 25%, רשימה אחת שלא תעבור את אחוז החסימה תשנה בצורה מאוד דרמטית את התוצאות. כמוכן יהיו קבוצות גדולות בהרבה שיחושו לא מיוצגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתרון נוסף: אם יהיו רק שלוש מפלגות בכנסת הרי שהקואליציה תורכב בדיוק משתיים מהן, ללא קשר לכמות הקולות שקיבלו. כיוון שכך, אפשר לוותר על הבחירות עצמן וישא"ק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה קורה אם 25, 25, ו50? ה25ים יוגדרו יחדה "קואליציה" בזמן שהשאר יתנגדו מהאופוזיציה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |