|
בשורה התחתונה, אני פשוט לא מבין מה התועלת בהשוואה הזו.
קודם כל - אני לא מקבל את המסגור של המצב כ-"יש תחרות בין מדינות על חברות הייטק עשירות שמרוויחות הרבה כסף (ועל כן משלמות הרבה מיסים)". הרי מדינות לא צריכות כסף באותו אופן שתאגידים או אנשים צריכים כסף, ואין כמעט קשר בין "הכנסות ממיסים" לבין "הכנסות מפעילות מסחרית" (השני הוא הגורם מס' 1 בעושרם של תאגידים, הראשון קשור רק בעקיפין - אם בכלל - לעושרן של מדינות).
אבל נקודה אולי חשובה יותר: קח שנייה צעד אחורה. בעשורים האחרונים, בגלל האופי הגלובלי של החברות בעידן האינטרנט (שהופך אותן לשונות מאד אפילו מהחברות הגלובליות המעטות-יחסית שהיו קיימות בעבר), נוצר "לופ-הול" שמאפשר לתאגידים בינלאומיים לפעול בכל מקום ולתת דין-וחשבון בשום-מקום. אני רוצה להדגיש שוב שמדובר ב-"לופ-הול", ולא בעניין עקרוני. חקיקה ותקינה לוקלית פשוט לא מאפשרים להשיג את המטרות שמדיניות-מיסוי אמורה להשיג, ונדרשת קואורדינציה בינלאומית. אין כאן - בשום מובן חשוב - תחרות בין מדינות על חברות הייטק (הרי גם אם המטה של גוגל ממוקם באירלנד, מנוע-החיפוש שלהם זמין בארה"ב ותזרים ההכנסות שלהם מגיע גם משם).
|
|