|
||||
|
||||
גרף מספר הישובים עם אפס חולים פעילים 70. |
|
||||
|
||||
גרף |
|
||||
|
||||
ובעולם הגדול, הדעיכה הבלתי מוסברת שהתחילה לפני כשלושה חדשים נמחקה כמעט לגמרי ונראה שהאנושות צועדת בבטחה לקראת שבירת שיאים מחודשת. רק ביבי! |
|
||||
|
||||
ספציפית- זה הודו, עם זינוק מ 15 אלף מקרים ביום בתחילת מרץ (מסך עולמי של כ 450 אלף) ל 160 אלף מקרים ביום בממוצע של 3 הימים האחרונים (מסך עולמי של 740 אלף). |
|
||||
|
||||
אז בלי הודים, חרדים וערבים מצבנו מצוין? |
|
||||
|
||||
האם המשימה של חיסון רוב האוכלוסיה בעולם היא בכלל ריאלית? אם, בשביל הפשטות, מתעלמים לחלוטין מבעיות הלוגיסטיקה והתשתיות (שבישראל הן לא רעות בכלל, אבל במקומות אחרים המצב גרוע) ומתיחסים רק לעלויות. כמה זה בכלל יוצא סך הכל בכסף? מי אמור לשלם את זה? סתם לשם פשטות החישוב וכדי לראות מספרים - נניח שקונים רק מ - Pfizer חיסונים כדי לחסן בכל העולם אחוז דומה לאחוז המחוסנים בישראל. כמה דולרים אמורים להכנס לחשבון הבנק של Pfizer כדי שזה יקרה? האם לא נובע מזה בהכרח שאו שתהיה התארגנות כלל עולמית כדי לשלם את זה או שבהכרח יהיו אוכלוסיות של מליארדי בני אדם בעולם (בעיקר במדינות הפחות מאורגנות או העניות יותר) שהמגפה תמשיך להשתולל בהן (ולכן התפתחות של עוד מוטציות שישפיעו על כל העולם הן התסריט הסביר ביותר?). |
|
||||
|
||||
(סתם זורק מספרים, אבל עם מלא הנחות אופטימיות כדי לחזק עוד יותר את הפסימיות שמגיעים אליה בתוצאה) נניח שישראל תשלם 5 מליארד סה״כ לחיסון רוב האוכלוסיה ונניח שאנחנו שילמנו מחיר יקר יותר משאר העולם ו - Pfizer עשו עלינו סיבוב שהם לא יעשו על שאר העולם (אז נתיחס לזה כאל 3 מליארד). נניח גם שרוב המדינות בעולם יכולות למצוא את המימון ולחסן את רוב האוכלוסיה שלהן ואנחנו נשארים רק עם כשני מליארד אנשים בעולם במקומות עניים יותר שמתקשים לממן חיסונים. אז 3 מליארד דולר לכ ~ 9 מליון תושבים זה לא אומר שצריך כ - 666 מליארד דולר כדי לחסן את השני מליארד האנשים מחוסרי המימון לחיסונים? מי ישלם את זה? הרי אין שום אירגון בינלאומי שעוזר למדינות עניות שבכלל חולם על לגייס פרומיל מסכום שכזה. בקנה המידה הגלובלי, האם זה לא קרב אבוד מראש? אם לא, למה? |
|
||||
|
||||
נראה לי שההערכות שלך מוגזמות. סביר גם שכמו בכל מוצר - אם המיליון הראשונים עולים מאה דולר ליחידה, המיליארד הראשונים כבר יעלו 10 דולר ליחידה. להערכתי כמה עשרות מיליארדים זה סכום סביר, ובטח אפשר למצוא איך לממן אותו (מאחר שכמובן מספיק באירופה מדינה אחת חולה מאד כדי שגם השאר יסבלו, זה נכון גם לשאר). אם כבר זורקים מספרים, אפשר להאמין שכל שבוע סגר בגרמניה עולה יותר מעשרה מיליארד דולר, אז ברור שיש כדאיות עולמית להוציא כמה עשרות מיליארדים כדי למנוע מאות מיליארדים אבודים. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין כדאיות עולמית לבין גיוס העולם לכדי פעולה. המובילים בעולם (למשל ארה״ב) בקושי מסוגלים להתנהל נכון באופן מקומי. אז להניח שבגלל שיש כדאיות גלובלית אז הם יצליחו לגייס ולהתגייס כדי לטפל בבעיה הגלובלית, נשמע לי כמו אופטימיות חסרת בסיס. אנחנו חיים במאה ה-21 ולא תחת שלטון הפדרציה ממסע בין כוכבים. העולם והאנושות לא יודעים איך לשתף פעולה כדי לפתור בעיות גלובליות (בלשון המעטה). |
|
||||
|
||||
החיסון של פייזר יקר, ודורש לוגיסטיקה מיוחדת ויקרה (הובלה במינוס 70 מעלות). פורסם שישראל שילמה 47 דולר לאדם (2 מנות), והאיחוד האירופי ישלם 15.5 יורו למנה (37 דולר לאדם). החיסון של אסטרה זנקה עולה עשירית מזה ולא דורש לוגיסטיקה מיוחדת. אני מתאר לי שהחיסונים הסיני והרוסי זולים אף יותר, וברגע שהסינים יגמרו לחסן את האוכלוסיה שלהם הם יציעו חיסונים בדולר לאדם לכל דיכפין. |
|
||||
|
||||
החיסון הסיני, כנראה, לא באמת מחסן. |
|
||||
|
||||
תודה על הקישור. עולה ממנו שיעילות החיסונים הסינים הקיימים1 היא בין 50-79%, וזה שווה- "Globally, public health experts have said that any vaccine that is 50% effective would be useful, and many governments have been eager to use Chinese vaccines as rich countries around the world have snapped up shots from Pfizer and Moderna." אם כל ממשלה תוכל לקנות בזול כמות בלתי מוגבלת של חיסונים שיורידו את מקדם ההדבקה בחצי זה מצויין.__________ 1 שילוב שלהם עשוי להגדיל את היעילות, ויש גם חיסון mRNA בדרך. |
|
||||
|
||||
הוא לא כל כך זול, הוא לא עבר ביקורת עמיתים, הוא לא כל כך יעיל ואנחנו (עדיין) לא יודעים מה כמה הוא מסוכן. גם אם נתעלם מהפוליטיקה, הוא לא מציאה גדולה. עדיף מכלום, אבל יש לנו חלופות טובות יותר. |
|
||||
|
||||
ברור שלנו יש חלופות טובות יותר. חשבתי על הודו, מלזיה וכו', אבל מאוד הופתעתי לרעה מהמחיר. ציפיתי שהחיסון הסיני יהיה זול מזה של אסטרה זנקה. |
|
||||
|
||||
(לנו - בהקשר הזה - למין האנושי) |
|
||||
|
||||
אאל"ט ואם מודדים % אפקטיביות באותה שיטה שמדדו עבור ה-mRNA, יעילות של 50% משמעותה אין חיסון (מספר נדבקים זהה לקבוצת הביקורת). אגב, ראיתי ב-SKY שבצרפת סגרו בשבוע שעבר את בתי הספר היסודיים כדי לבלום את המגיפה. ובצרפת אין 40 ילדים בכיתה. מוסכם שוירוס הקורונה מתקשה להתרבות בילדים. מצד שני, כל הילדים שנוכחים בבתי ספר ללא קפסולות ובידוד הם מפיצי על. בתי ספר יכולים בנסיבות מסויימות להיות צמתים של הפצת הוירוס ויכולים גם לא. זה כנראה תלוי באמצעים שננקטים במוסדות. החזרה על כך שילדים אינם מפיצים אינה מועילה ולדעתי גם נגועה בהטייה פוליטית. |
|
||||
|
||||
הראיות מצביעות על כך שילדים אינם מפיצי על. הם מידבקים, כן, אבל משמעותית פחות ממבוגרים מבחינה אפידמיולוגית בעיקר בגלל שיש ביניהם מעט מאוד מפיצי על. הנסיבות שבהן בתי ספר הופכים למוקדי הפצה הן בעיקר מורים לא מחוסנים. בצרפת המורים כנראה לא מחוסנים, אז אפשר להבין. ראינו מה קרה כשהחזירו גנים וכיתות א'-ד' באוקטובר- כלום. ובעניין הטיה- הקטנה שלי בכיתה י' ואני הבעתי את דעתי בעקביות לא להחזיר את החטיבה העליונה ללימודים למרות שהיא תסבול מזה. ואם כבר הטיה פוליטית, אז בתגובה 728676 היא פועלת בכוון ההפוך1. ________ 1 ופספסתי לגמרי בהערכות שבפסקה האחרונה שם. 180 מעלות. לא נעים, אבל אני צריך להסתכל לזה בעיניים ולקבל קצת ענווה. |
|
||||
|
||||
בהטייה פוליטית התכוונתי שרוצים להוסיף את הסגירה המתמשכת של בתי הספר לרשימת המחדלים של הממשלה. אני זוכר שגלנט טען כל הזמן שצריך לפתוח את בתי הספר. כנראה שהוא לא שכנע את אנשי משרד הבריאות ובשלב מסויים ירד מן העץ הזה (לדעתי בגלל שרשרת של התפרצויות בבתי הספר). אני לא טוען שזה מוכיח את טעת WHO שבתי ספר הם מוקד מרכזי של הפצת הוירוס. אבל זה מוכיח שהנושא עדיין שנוי במחלוקת. בינתיים יש שינוי בצד ההפוך להדבקה. גם בישראל, בפרסום של הדו"ח היומי של משהב"ר, נכתב שבערך שליש מן הנדבקים היום הם ילדים. למרות שרובם סובלים רק מסימםטומים קלים, בכל זאת מתברר שיש כמות משמעותית שסובלים מנזקים ארוכי טווח של הקורונה. בפרט יש חשש בלתי מאומת שוריאנטים חדשים (כמו ההודי והניו-יורקי) מדבקים יותר בגילאים הצעירים. כלומר, גם אם אינך משתכנע מסכנת ההפצה בבתי הספר, כדאי לך להביא בחשבון גם את הסכנה לילדים עצמם. אגב, בצרפת, הגיעו עכשיו ל-6.7% חיסון מלא, כך שמן הסתם רוב המורים עדיין אינם מחוסנים. בכל אופן, אני לא חושב שיש קונצנסוס שהמורים מדביקים את הילדים ולא להיפך. באופן פראקטי אני לא רואה סיבה לא לפתוח את בתי הספר כאשר רוב האוכלוסיה מחוסנת וסכנת התמוטטות בתי החולים אינה באופק. בתי ספר פתוחים מאפשרים בקרה טובה יותר של אזורי התפרצות ועדיף שבתי ספר יתמודדו עם התפרצויות כאשר הם פתוחים. אני לא מאמין ביכולת הישראלית להתארגן ולהכין את בתי הספר כאשר הם סגורים. |
|
||||
|
||||
קרן המטבע הבינלאומית שמה על זה תגית מחיר: 50 מליארד דולר לחיסון 60% מהאוכלוסיה ב 2022. |
|
||||
|
||||
נשמע לא יקר. חישוב על מפית - אם בישראל שבוע סגר עלה עשרה מיליארד, אזי שבוע סגר גלובלי אמור לעלות פי מאה, מה שאומר שחיסון 60% מאוכלוסית העולם יעלה כמו כמה ימי סגר. עסקה טובה, לא? (שלא לדבר גם שיחסוך כמה מאות אלפי מתים אם לא יותר). |
|
||||
|
||||
בוודאי שלא יקר, אבל זה לא אומר שהאנושות מספיק בוגרת כדי להצליח במשימה. זה שיש אינטרס עולמי להשקיע את הכסף (ולפתור את הבעיות הפוליטיות והלוגיסטיות שמפריעות למשימה) זה לא אומר שהעולם יצליח במשימה. |
|
||||
|
||||
מסכים, אחד הלקחים הפחות אופטימיים מהקורונה הוא שהעולם איננו מסוגל לפעול כארגון-על עם מטרות משותפות, וכל אחד דואג רק לעצמו. לא חדשות טובות לגבי משבר האקלים הממשמש. |
|
||||
|
||||
רק צריך שהאנושות תכחד איזה פעמיים שלוש ואז יגיע הזמן לחשבון נפש. |
|
||||
|
||||
נשמע לי כמו תמרוץ משונה - חשבון נפש של מי (איזה גזע) ולגבי מי (איזה גזע)? אנחנו עושים חשבון נפש ביחס לדינוזאורים? |
|
||||
|
||||
החיסונים של ג'ונסון וג'ונסון ואוקספורד הרבה יותר זולים (סדר גודל) מהחיסונים של מודרנה ופייזר, וגם הרבה יותר קלים מבחינה לוגיסטית (גם לייצור וגם לשינוע) ונימכרים למדינות מתפתחות ללא רווח12. |
|
||||
|
||||
מעניין. תודה. |
|
||||
|
||||
המצב בהודו הולך מבכי אל בכי. 260 אלף מקרים חדשים אתמול, כמעט שליש מכל המקרים החדשים בעולם, ולך תדע כמה עוברים שם מתחת לרדאר. |
|
||||
|
||||
ואכן, השיא נשבר. אני מאד מקווה שמישהו מוצא זמן לטפל ביסודיות בפתרון בעיית הנכנסים לארץ מנתב"ג1, אחרת אין לי כמעט ספק שמוטציה חסינת חיסון תחזיר אותנו למקום בו היינו לפני שנה (רק עם כמעט 200 מיליארד שקל פחות). _____________ 1- Yeh, sure. מיד אחרי גמר הטיפול בנושאים דחופים באמת. |
|
||||
|
||||
מה פתאום, כל הוריאנטים שיכלו להיכנס כבר נכנסו. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאתה לא רציני, אבל ליתר בטחון אומר שמדובר בעיקר על ואריאנטים חדשים, כאלה שהתפשטות החיסון בעולם מעניקה להם יתרון הישרדותי. |
|
||||
|
||||
הביקורת שלך על בג"ץ לא מוצדקת. המדינה עושה הכל פרטאץ', ובג"ץ אמר להם- סליחה, הנסיבות כרגע לא מצדיקות את הפרטאץ'. הוא פוגע בזכויות יסוד באופן לא מידתי (בלשון המעטה) ובטח אפשר למצוא פתרון פחות פוגע. ד"ר אלרעי פרייס, גברת גם-חגורה-וגם-שלייקס, אמרה בחו"ד לבית המשפט: "הבסיס לפתיחה בטוחה של השמים יהיה מציאת מנגנון לווידוא בידוד החוזרים מחו"ל". אוי, כמה קשה למצוא מנגנון כזה! שנה שלמה חלפה ועוד לא מצאו. נחש למה. |
|
||||
|
||||
ביקרתי את דברי השוטה, כמובן, לא את מועצת החכמים. |
|
||||
|
||||
גרף מספר הישובים עם אפס חולים 75. |
|
||||
|
||||
גרף |
|
||||
|
||||
גרף מספר הישובים עם מספר חולים אפס 83. |
|
||||
|
||||
גרף |
|
||||
|
||||
זו עמדה לא פופולרית וכולם פה יזרקו עלי עגבניות וירטואליות, אבל אגיד את זה בכל זאת. אני טוען שאנחנו עדיין ב*תחילתו* של משבר הקורונה העולמי שימשך עוד כשנתיים/שלוש נוספות. כל יום שעובר בו הנתונים העולמיים נשארים לא מעודדים במיוחד, אני משתכנע יותר שאנחנו שמחים מוקדם מידי לגבי המצב בישראל. אנחנו מסתכלים באושר על ירידה זמנית ולוקלית בגרף שכנראה יהיה גרף של גלים נוספים (וחמורים יותר) לאורך זמן. פותחים את נתב״ג, מסירים מסכות, כולם חוזרים לשיגרה כאילו אין מגפה עולמית. כאילו יש מגן בלתי נראה על האוכלוסיה הישראלית מפני מה שקורה בעולם. ההנהגה שלנו תתעורר ותבין שזאת היתה טעות רק אחרי שיהיה מאוחר מידי. בגלל המצב בעולם, התסריט של מוטציות שמפחיתות את היעילות של החיסון, נראה לי כמו תסריט טריביאלי (שלושה-ארבעה חודשים קדימה ואנחנו בחזרה עמוק בתוך הבוץ). |
|
||||
|
||||
התסריט שלך סביר. עדיין לא ברור גם מה התוקף של החיסון על הזנים הקיימים. בכל מקרה- בין אם מדובר בחידוש או בעדכון החיסון לזנים החדשים כמו בשפעת, ניתן יהיה לשמור על תחלואה נמוכה גם בתנאים של משק פתוח. תהיה לכך עלות שנתית, אבל משתלמת. |
|
||||
|
||||
אם גנץ או מישהו אחר לא ילחץ למנות את עצמו לשר משפטים באמצעות איום בהבאה למותם של מאות ואלפי אזרחים ויתמיד בהתעקשותו, איני מאמין שצפוי בישראל עוד גל תחלואה בעצמה של הגל הראשון אפילו. במילים אחרות: אם יהיו די חיסונים בישראל לא צפויים בה, לדעתי, גלים משמעותיים נוספים. |
|
||||
|
||||
אם ראש הממשלה יציית לחוק ולבג''ץ ולא ישים את כל המדינה בני ערובה לגחמותיו האישיות, איני מאמין שצפוי בישראל עוד גל תחלואה בעצמה של הגל הראשון אפילו. זה יפה שעל כל הדלפה קטנה אתה זועק מרות, אבל על הפרה בוטה מהמקפצה של החוק אתה עובר כאילו כלום. הפוזיציה תלבין את כל החטאים. |
|
||||
|
||||
עמדתו של גנץ מזכירה לי קצת את המיוחס ל"פריצים" הפולנים שהיו מאיימים זה על זה בעת סכסוך ביניהם כך: אם אתה תהרוג את היהודי שלי, אני אהרוג את היהודי שלך. . . |
|
||||
|
||||
אחרי שראיתי את האווירת סוף קורס היום ברכבת ובתל אביב ואיך אנשים לא שומרים על שום נוהל או כלל של הגיינה בסיסית או ריחוק מינימלי (כי הם חושבים שחיסונים זה איזה קסם כזה שפשוט עובד בצורה בינרית - אתה מחוסן אז לא יקרה שום דבר לאף אחד) אני די משוכנע שהרע ביותר עדיין בעתיד וזה בלי שום קשר לגנץ, ביבי או טיבי (לא קצת מעייף לנתח כל דבר במציאות על פי נקודת ההשקפה הצרה הזאת של המפלגות המשמימות בביצה הפוליטית של ישראל?). יש עוד משתנים בעולם חוץ מביבי-גנץ-ימפמפוני הזה. האוכלוסיה הישראלית פשוט מטומטמת והיא מעודדת בהתנהגות המטופשת שלה הפצת מגפות ברגע שתסריט כזה הוא אפשרי. אין לי מילים יותר עדינות כדי לתאר את מה שקורה כאן. |
|
||||
|
||||
את מה שאתה מתאר ראיתי גם אני. באירוע משפחתי אתמול (שאמנם נערך בחוץ), שהשתתפו בו עשרות אנשים, היינו אני ורעייתי היחידים שנראו עליהם מסיכות (ממחר (כלומר מהיום), אמרו לי, זה יהיה מותר). ובכל זאת האפשרות שיהיה צורך בעוד חיסונים ואלה לא יהיו בידינו, מטרידה אותי כרגע יותר. |
|
||||
|
||||
אבל קבלתי דיווח מנסיעה ברכבת ביום שלישי האחרון, שבתוך הרכבת הסתובבו פקחים שהקפידו שהמסיכות יורמו מהסנטר עד מעל לאף. |
|
||||
|
||||
בזמן האחרון אני נוסע כל שבוע מספר פעמים ברכבת והיום היה מאוד שונה ממה שראיתי בשבועות קודמים. כן, אכן בנסיעה עצמה אנשים שמים מסכות, אבל רק בזמן הנסיעה ורק כי יש פקחים. אנשים מצטופפים, נוגעים, חזרו לדחיפות, נגיעות ואי שמירת מרחק בכניסה/יציאה מהקרונות או במדרגות התחנה, גם כשהצפיפות בכלל לא מצדיקה את הלחץ הזה. במקום העבודה/במשרדים כולם כבר לא מקפידים על שום כלום. חזרו לדבר, לעבוד, לשבת בצפיפות, לאכול ביחד בקבוצות גדולות ואף אחד לא מקפיד יותר בכלל בכלל על מסכות או ריחוק חברתי. לדעתי ההכרזה על הסרת הצורך במסכות בשטחים פתוחים סימנה לציבור שתקופת הקורונה הסתימה והסיבה היחידה שאנשים עדיין מידי פעם עם מסכות במקומות סגורים היא עניין פורמלי בלבד (רק כי אמרו שצריך ולא כי כדאי). רגע שהצחיק אותי היום במיוחד הוא מראה של אדם שיוצא מהלובי של הבניין שהיה כמעט ריק לחלוטין אל תוך רחוב הומה אדם ומסיר מיד את המסכה (במין תנועה מהירה כזאת כאילו כדי לחגוג את החופש) בדיוק בחלקיק שניה שרגלו דרכה על האספלט בחוץ. |
|
||||
|
||||
ובכן, מסתבר שהתעקשותו של גנץ חסכה לנו 2 מיליארד שקל וגם "הובילה לשיפור משמעותי של הסכם החיסונים... ההסכמים שנחתמו אתמול (ב') עם פייזר ומודרנה הגיוניים בהרבה מהתוכנית המקורית, ושומרים על האינטרסים של ישראל גם במקרה של הופעת וריאנטים." |
|
||||
|
||||
אני רוצה להוסיף תופעה אחרת שאני רואה סביבי בשבוע האחרון - מלא אנשים חולים, צינון וכאבי גרון. סביר למדי - שזה לא קורונה, אבל כל שאר הוירוסים חזרו להרים את הראש אחרי שהמסכות והמגבלות ירדו. |
|
||||
|
||||
א. קודם כל החיזוי מדויק - שלושה חודשים קדימה ואנחנו אכן בבוץ. ב. מצד שני - יש האומרים שהבוץ הזה מלוכלך אבל הרבה פחות קטלני. משם: פרופ' עמית אסא, סגן מנהל בית החולים הציבורי אסותא באשדוד, טוען שחולים שמוגדרים קשים לא היו מוגדרים כאלה במחלות אחרות. "ולכן זה טיפה מטעה", הסביר, "ונותן רושם שאותם חולים באמת במצב קשה". ... וכעת מתברר שגם מספר החולים קשה לא חשוב. מה כן חשוב? חולים קריטיים מונשמים. וכמה כאלה יש עכשיו? 14. "זה לא עלייה ממה שראינו בחודש האחרון", הטעים אסא. אה. אז המאומתים עולים, והמונשמים לא. מעניין. "המדד... הנכון יותר זה מדד מונשמים ותמותה", הדגיש אסא, "ושם אנחנו עדיין לא רואים עלייה". |
|
||||
|
||||
בימים האחרונים מדד החולים הקשים התחיל לקבל קצב. זה אומר שמילת המפתח במשפט האחרון היא „עדיין״. |
|
||||
|
||||
נראה לי שפספסת את הפואנטה במה שאמר הפרופסור הזה. הפואנטה היתה - חולים קשים זה לא מדד אמין, וכל עוד אין הרבה מתים או מונשמים (14 כרגע), לא צריך להיכנס לפאניקה. |
|
||||
|
||||
חולים קשים זה לא מדד אמין למה? |
|
||||
|
||||
קראת את המאמר? תקרא, זה הוא אומר, לא אני. |
|
||||
|
||||
״שמנו לב שחוסם הפרסומות שלך מופעל״ לא קורא באתר הארץ כעניין עקרוני, גם אם האפשרויות לעקוף את החסימות שלהם הן מאוד פשוטות. |
|
||||
|
||||
ולכן העתקתי לכאן את הפסקה הרלבנטית מיד אחרי הקישור. |
|
||||
|
||||
סבבה, אבל אני בכל זאת לא מבין מה רוצים למדוד. זה טריביאלי שאם *כל* מה שמעניין אותנו זה עד כמה המחלה קטלנית, אז צריך להתמקד בספירת המתים / מונשמים. מה שאני לא מבין מהציטוט הוא למה זה הדבר היחידי שצריך לעניין אותנו בהקשר של המגפה. מה, ״סתם״ אנשים חולים עם סיבוכים זה לא מעניין או חמור? האם עד כמה הסיבוכים מכבידים על חייהם של אנשים (וכמה) זה לא מעניין? כל עוד אנשים לא עוברים לעולם הבא מהמחלה אנחנו בסדר גם אם כל האוכלוסיה תדבק? |
|
||||
|
||||
אין מקום להיסטריה, אבל גם אני תמה קצת לגבי שאלה קריטית שלא מתיחסים אליה ברצינות. אין ספק שמספר הח"ק נמוך באופן יחסי לגל הקודם (בדקתי שוב לגבי היום ושוב יצא לי יחס של 1 ל-5). גם המדיניות הממשלתית באנגליה מעידה על ההנחה שמספר הח"ק יהיה נמוך ולא ימוטט את בתי החולים וכן הלאה. לעומת זאת, דוקא מקורות ישראלים מסרו (אמנם לא באופן בדוק ואמין) שהחולים המחוסנים, הם המחוסנים הותיקים ביותר. זה מתיישב עם ההשערה שכדי לבלום את הוירוס נדרש ריכוז גבוה של נגדנים בדם. זה בדיוק מה שהשיג החיסון הכפול. המכשלה בעניין זה היא שריכוז הנגדנים הגבוהה מחזיק רק חודשים ספורים ( נניח 3-5), למרות שהחיסון ממשיך להיות תקף גם הלאה (כלומר אין מספיק נגדנים בדם, אבל הגוף עדיין יודע לייצר אותם במקרה הצורך. אם ההשערה שהזכרתי נכונה, מספר הח"ק ילך ויגדל ככל שיחלוף הזמן ממתן החיסון הכפול (רמת הנגדנים בדם תרד אצל עוד ועוד מחוסנים). מצד שני תתכן השערה אחרת, לפיה, המחוסנים הראשונים היו המבוגרים שיותר רגישים לוירוס, בלי קשר למועד החיסון. בכל מקרה, יתכנו שתי השלכות חשובות: א. לא ברור מנין הביטחון בהמשך המצב הקיים (מיעוט חולים ממש). ב. במובנים רבים, מדובר במצב ההופך את הצלחת החיסונים לחלקית מאד. אם מדובר בחיסון שיש לחדשו כמה פעמים בשנה, ו/או יעילותו דיפרנציאלית, יהיה צורך לבדוק את ההיבט הכלכלי והמנהלי של החיסונים ואולי, יהיה צורך להגביל את מתן החיסון אך ורק לקבוצות הסיכון. |
|
||||
|
||||
מקרב בני ה-80-89 (הקבוצה שהתחסנה הכי הרבה הכי מוקדם, למיטב זכרוני), 91.2% חוסנו במנה שניה. בשבועיים האחרונים 126 חולים מאומתים היו בקבוצת הגיל הנ"ל (אני מתעלם מפחות מ-5 חולים שכנראה לא הגיעו לחיסון שני), מתוכם 112 אחרי חיסון שני ו-14 לא מחוסנים. שיעור המחוסנים המאומתים עומד על 88.8%. מקרב בני ה-40-49 המספרים הם 80.9% אחרי חיסון שני, 1,077 מאומתים, 910 אחרי חיסון שני -> 84.4% מאומתים מחוסנים. החדשות הטובות הן שבבדיקה שטחית לא נראה שוותק החיסון משפיע על הסיכוי לחלות. החדשות הרעות הן שלא נראה שהחיסון משפיע על הסיכוי לחלות... |
|
||||
|
||||
אז זהו, שמה שחסר זה ניתוח מסודר ושיטתי של מצב המגיפה והצגת הנתונים והקשר שלהם לאםקטים השונים. כמובן שזה מתבקש במאמר מדעי או אפילו במאמר עיתונאי המנסה להנגיש באופן פופולרי נושאים מדעיים מסובכים. למרבה הצער, מאמרים עיתונאיים כאלו מאד נדירים בימינו וגם רוב המאמרים המקצועיים לא עומדים באתגר שהצגתי. בתגובה כמו זו, השנקל שלי יכול להיות מניית ההשערות החשובות בנושא אותן צריך לאמת מול המידע. למשל: א. זני הדלתא, הם כפי שקורה לעיתים קרובות, מדבקים יותר אבל אלימים פחות מן הקורונה המקוריים - צריך לבדוק מה קורה במדינות עם רמת חיסון נמוכה (הודו). בינתיים לא נראה לי שהדלתא מחוללת שם שואה בבתי החולים. כך שההסבר הזה יתכן. ב. צריך להפריד בין אפקטיביות כנגד הדבקה לבין אפקטיביות כנגד תחלואה קשה - עד עכשיו לא קבלתי הסבר מניח את הדעת לאפקט כזה. יתכן בהחלט שיש קשר די דטרמיניסטי בין תפוצת הנשאים לתפוצת התחלואה. תופעות זמניות שונות כמו החיסונים, הבדלים אקלימיים וסביבתיים פשוט ממסכים ומסתירים את הקשר הזה. ג. בגלל המחלימים והחיסונים נוצרה בציבור מעין חסינות כנגד התחלואה הקשה של הקורונה (הקורונה כסוג של שפעת). לא השתמשתי במונח חסינות עדר מפני שכפי שרואים אין חסינות נגד הדבקה. בני אדם פשוט עומדים טוב יותר בנזקי הקורונה. זה יתכן, אבל כאמור, לא ראיתי שום סיבה להיות בטוח שהתחלואה לא תגבר בהמשך. ג. החיסונים מלכתחילה היו אפקטיביים באופן דיפרנציאלי לגילאים השונים - לכאורה נראה שמתן החיסונים בלם את התחלואה בכל הגילים ופילוג החולים בגדול לא השתנה מאז תחילת המגיפה. גם הנתונים שהבאת מנוגדים לסברה זו. אלא שבישראל מס' הלא-מחוסנים קטן ולכן מדובר בסטטיסטיקה של מספרים נמוכים. בינתיים אין שינוי בפילוג הגילאים הכללי. ד. החיסונים שניתנו אפקטיביים כנגד זני הדלתא, בגלל רמת הנוגדנים בדם. בגלל שהרמה הזאת יורדת מהר, האפקטיביות הזו תלך ותפחת - זה נראה סביר מפני שהתחלואה גדלה כל הזמן. אבל נדרש ניתוח סטטיסטי מפני שהגידול יכול לשרף את הגידול במספר הנשאים בלבד. כל עוד היחס בין מאומתים לח"ק חדשים אינו משתנה, אי אפשר לאמת את ההשערה הזו. ה. התחלואה הקשה בקורונה היא פחות דטרמיניסטית ויותר תלוייה בנתונים כמותיים: רמת הנגדנים בדם, מצב מערכת החיסון שלו, המצב הבריאותי הכולל של הנשא והרזרבות הגופניות שלו - יש לא מעט תופעות התומכות בכיוון זה (היציבות היחסית בפילוג הגילאים של התחלואה). אלא שכנגדה עומדת העובדה שמתן חיסוני הפייזר בארץ נראה שבלם באופן דרסטי את התחלואה והתמותה. ו. אם למשל יתברר שהחיסונים אינם יעילים כנגד הדבקה (מפני שהוריאציות המהירות הופכות את החיסון לקצר מועד באופן המעמיד בספק את כדאיותו), ואם העמידות בתחלואה אינה קשורה לחיסון, יתכן שיתברר שכל עניין החיסון היה טעות וצריך ללכת בכיוון של תרופות אנטי ויראליות (לא מחסנות כנגד וירוס מסויים, אבל פועלות נגד מנעד רחב של וירוסים). |
|
||||
|
||||
השאלה שיותר מעניינת אותי (ואני מקווה שגם את מקבלי ההחלטות) היא כמה מבין המאושפזים והח''ק הם מחוסנים. (ועוד שאלה מעניינת, יותר אקדמית, היא אצל כמה מבין המחוסנים שחלו קשה עד כדי אשפוז החיסון פשוט לא יצר את התגובה החיסונית הנדרשת, אצל כמה התדובה החיסונית נוצרה אבל דעכה, ואצל כמה היא קיימת אבל לא עזרה) זה שמחוסנים הפכו לחיוביים לא חשוב לי אם המחלה לא מתבטאת אצלם באופן קשה. ואם היא כן, זאת בעיה רצינית. זה מתקשר לסעיף ב' של שוקי למטה- הקורונה כמעין שפעת. |
|
||||
|
||||
נכון. אבל יותר קל לחפש מתחת לפנס. במיוחד בשבילך ובשביל שוקי, משרד הבריאות פרסם את הידיעה הבאה: "עוד עלה בנתונים כי היעילות של החיסון במניעת הדבקה ותחלואה עם סימפטומים ירדה באופן דרמטי בחודש האחרון ועומדת על 39% בלבד. עם זאת, היעילות במניעת אשפוזים ותחלואה קשה נותרה גבוהה ועומדת על 88% ו-91% בהתאמה." |
|
||||
|
||||
לו אני הייתי עורך העיתון ידיעה כזו היתה מקבלת את הכותרת הראשית, והייתי מצרף אליה לפחות שני מאמרי פרשנות של מומחים שאמורים להנגיש את המשמעות של המידע שכלול בה. נשארנו עם מספרים שאין להם משמעות ברורה. |
|
||||
|
||||
השגיאה בניתוח הזה היא שהוא לא לוקח בחשבון את קבוצת המחלימים - אלה שחלו בקורונה, החלימו ולא חוסנו (או חוסנו רק בחיסון אחד). הערכה גסה מראה שקבוצה זו מהווה כ-7% מבני ה-80-89 וכ-15% מבני ה-40-49, וזה משנה משמעותית את התמונה מבחינת חישוב יעילות החיסון (אם כי עדייין לא מביא אותנו לתוצאות דומות לאלה שדווחו בעולם). |
|
||||
|
||||
צריך לחייב בחוק שכל פרסום של משרד הבריאות, ואולי של דוברי הממשלה כולם, ייפתח ויסתיים עם ''טל''ח'' מאיר עיניים. |
|
||||
|
||||
עוד נתונים, אמנם ראשוניים, מראים ש<קישור https://mobile.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q3/Arti... זמן ההחלמה של המאושפזים התקצר משמעותית>. |
|
||||
|
||||
לא פספסתי. מספר המתים כבר החל לעלות.: היה רצף של זמן בו כמעט לא היו מתים (כמעט חודש עם שני מתים) ומאז כבר עלה הקצב. יש בהחלט משמעות למדד חולים קשיות־פלסטיק: חלק מהם יהפכו להיות מתים, מונשמים וכדומה. שהרי מי שאצלו הגוף לא התגבר מהר על הזיהום הנגיפי, הרי שהחיסון כבר לא עבד. אולי מדובר (כמעט? רק? בעיקר?) על לא מחוסנים או מי שאצלם החיסון לא עבד. |
|
||||
|
||||
גרף |
|
||||
|
||||
גרף |
|
||||
|
||||
אני מניח שתוך יומיים שלושה נגיע למספר חולים פעילים קטן מ 1900. זה אומר שנהיה ברמת תחלואה שהייתה רק לפני יותר משנה כשהחלה המגיפה. וזה משמח. הסיוט הזה שבו אתה נלחם במשהו, ואין לך שום מושג כמה זמן זה ייקח לא קיים עוד. |
|
||||
|
||||
גרף |
|
||||
|
||||
מספר החולים קשה ירד מתחת לזה שהיה בשיא הגל הראשון. |
|
||||
|
||||
מקדם ההדבקה 0.75, אחוז החיוביים 0.3-0.4% (בימים רגילים), ממוצע שבועי של 136 מקרים חדשים ביום. מצד אחד- מצוין. המשק חזר לפעילות, הילדים לבית הספר, והמגפה לא מרימה ראש. מצד שני- אני חושש שגם הפעם הממשלה תמשיך בהקלות עד שיהיה מאוחר מדי. בינתיים יש לנו עוד זמן עד שיגמרו הרמדאן וספירת העומר, כך שאני לא צופה שינוי במגמה בטווח הקצר. |
|
||||
|
||||
איזה הקלות עוד אפשר לעשות ועדיין לא עשינו? |
|
||||
|
||||
ביטול מסכות במקומות סגורים. |
|
||||
|
||||
אני משער שכאשר משרד הבריאות יסכים להיתר כזה, זה יהיה כאשר גם אתה תסכים. |
|
||||
|
||||
נסיון השנה האחרונה מראה שאני ומשרד הבריאות בדרך כלל לא רואים עין בעין. אבל, נו, הקורלציה המשרדית-אינדיבידואלית הזו לא נראית לי מאד מענינת. |
|
||||
|
||||
כאשר כתבתי את תגובתי האחרונה חשבתי שאני עונה לאריק, אבל היא נשארת תקפה גם בנתונים הנוכחיים. |
|
||||
|
||||
אני חושש ממופעים, מועדונים וחתונות, חלונות סגורים בתחב"ץ, אישור לצפיפות מלאה במסעדות וכו'. כמו כן אני חושש מירידת היעילות של החיסון ככל שחולף הזמן. יש כבר רבים שעברו שלשה חדשים מאז המנה השניה שלהם. יכול להיות שאחרי ארבעה חדשים היעילות של החיסון תהיה רק 90% ולא 95%. כל דבר כזה משנה קצת את מקדם ההדבקה, ובסוף הוא עלול לחזור מעל 1. בפני עצמו זה לא נורא בכלל וקל מאוד לתיקון, אבל לאור נסיון העבר1 כשנעלה מ 60 מקרים חדשים ביום ל 80 מקרים חדשים ביום אני חושש שהממשלה לא תגיב. ________ 1 כשמסתכלים על התפתחות הנחיות הממשלה בשנה האחרונה בהתאמה להשתנות מקדם ההדבקה בפועל אז התבנית היא הידוק מאוחר וחזק, ואז שחרור הדרגתי שגם הוא מאוחר, והגרוע מכל- השחרור נמשך גם כאשר מקדם ההדבקה חוזר לעלות. |
|
||||
|
||||
מה גרמניה שוויץ שבדיה ויתר מדינות אירופה על "עקומות הלימוד" המזהירות שלהן עושות לא בסדר, מה שגורם למצבן להיות היום כפי שהוא? |
|
||||
|
||||
מהטון של הדברים אני מבין שאתה לא באמת שואל אלא ממשיך להתנצח. התשובה הטריוויאלית היא כמובן- לא מתחסנות מספיק מהר. לעניין עקומות לימוד- קל מאוד לראות באילו מדינות היתה עקומת לימוד תלולה ובאילו לא. כל מה שצריך זה להשוות את גודל הגבעות של הגלים שלהן (לא זו עם זו, אלא כל אחת עם הגלים הקודמים שלה). אם הגל השלישי נמוך מהשני- היתה עקומת לימוד טובה. אם הוא גבוה ממנו- לא. |
|
||||
|
||||
הסיפור בדבר "עקומות הלימוד" התחיל בטרם התחילו במבצע החיסונים ואיש לא ידע אז מתי אפשר יהיה להתחיל, ולכן אני מוציא את הגורם הזה מהדיון. באתר הזה בהצגה של שבדיה הופיע לאחרונה גרף החולים בפועל שעד כה היה חסר שם, גרף שבו התרגלתי להתבונן ולכן קל לי עכשיו יותר לעשות את ההשוואות. הסיפור של "עקומת הלימוד" התחיל ב 19 באוגוסט 2020. תפסת אותנו באמצע הגל השני כשמספר החולים בפועל היה כבר הרבה מעל שיא הגל הראשון, בעוד שבשבדיה הם היו באותו זמן אחרי הגל הראשון ובטרם התחיל אצלם הגל השני. ובנקודת הזמן הזאת עשית את ההשוואה במספר המתים והראית כמה הם יודעים טוב ללמוד (כי אצלם היו הרבה יותר מתים בגל הראשון) ואצלנו לא יודעים ללמוד. מאז עבר זמן ואפשר להתבונן בגרף כולו מתחילה ועד היום. ומה שרואים הוא שגם אצלם היה גל שני וגם אצלם הוא היה גבוה מהגל הראשון, ועכשיו יש אצלם גל שלישי, ואני מניח שבסופו של דבר הוא יהיה גבוה מהשני. ומספר המתים אצל הלמדנים האלה מתקרב ל 15000. אז היכן יכולת הלימוד שלהם? וכך המצב גם בגרמניה ובעוד מדינות באירופה. מה שאני טוען שוב ושוב (כקאטו הזקן), הוא שבאין חיסונים, הדרך היחידה "לנהל" את המגיפה היא להביא את התחלואה לאפס חולים באמצעות סגר כפי שעשו בסין ובניו זילנד. אצלנו הירידה בתחלואה היא בגלל החיסונים, ולכן מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לדאוג שיהיו לנו חיסונים. ניהול באמצעות הקלות חלקיות כאן והחמרות חלקיות שם נועד מראש לכישלון. לכן החשש שלך מאילו שהם הקלות עתידיות חסר משמעות. |
|
||||
|
||||
1. אצלנו באמת לא לומדים כלום כי בדצמבר עשו הקלות לתוך עליה בתחלואה בדיוק כמו ביוני, ובגל השלישי אכן הגענו ליותר מקרים פעילים ויותר מקרי מוות מאשר בגל השני. 2. בוא נראה איך ייגמר הגל השלישי בארצות שציינת ואז נדע אם הם למדו משהו או לא. 3. הטענה שלך מוכרת ולגיטימית, אלא שמעולם לא הסברת איך מיישמים אותה בפינה הזו של הלבנט. |
|
||||
|
||||
1. אני טוען שגם לו לא היו עושים הקלות לא היינו מפספסים את הגל השני, בדיוק כפי שמדינות אירופה לא פספסו אותו, והדרך היחידה למנוע אותו היא לא אי עשיית הקלות כאלה או אחרות אלא אלא סגר מוחלט. 2. בטרם נראה איך ייגמר הגל השני כבר רואים שהגל השני שם היה גבוה מהראשון בדיוק כמו אצלנו. חוץ מזה אפילו גל שלישי שאינו גבוה מהשני אלא דומה לו לא מראה על לימוד אמיתי. הלימוד האמתי הוא, ואני חוזר שוב, מה שאמרתי בסעיף הראשון. 3. הסברתי תמיד איך מיישמים אותה: לא מפסיקים את מלוא הסגר בדיוק כפי שהתקיים עד פתיחתו והוכיח שהוא אכן מוריד את התחלואה, עד שמגיעים למספר חולים אפס. |
|
||||
|
||||
לפי התבנית של הסגר הראשון לא היית מגיע לעולם לאפס חולים כי שדה התעופה היה פתוח והזרים חולים חדשים כל הזמן. 70% מסך ההדבקות של הגל הראשון היו מניו יורק ולא מסין ומאיטליה, זוכר? |
|
||||
|
||||
הגל הראשון הגיע מבחוץ דרך נמל התעופה. זו עובדה מובנת מאליה. אבל כשהוטל הסגר ככל שאני זוכר הוטלו מגבלות גם על התנועה בנמל התעופה. תנועה חלקית בנמל התעופה יש גם היום. אבל זה לא כל כך משנה אילו מגבלות כן היו ואיזה לא היו. זאת עובדה שהסגר כפי שהיה כולל המצב שהיה בנמל התעופה הוריד את התחלואה. לולא פתיחת הסגר אין שום סיבה לחשוב שהתחלואה הייתה מפסיקה לרדת, ופשוט היה צריך לחכות עד שהיא תרד עוד עד לאפס כפי שהדבר נעשה בסין ובניו זילנד. |
|
||||
|
||||
ובמסגרת ההתנצחות בינינו אזכיר את מה שחזרתי ואמרתי לך בתגובה: 1. ההשוואה בינינו לבין מדינות אירופה מאוד בעייתית: להם יש גבולות פתוחים ולנו גבולות מנוטרים, התפלגות הגילים באוכלוסיה שונה מאוד. האקלים שונה. 2. (לכן) התפתחות המגיפה היתה שונה לגמרי בין מערב אירופה לישראל - לנו היה גל שני כשלהם לא היה. אבל אם אתה מתעקש להשוות (ואתה כל הזמן מתעקש) אז הנה ההשוואה: אצלנו היו כ 300 מתים בגל הראשון, 2500 בגל השני, וכ 3300 בינתיים בגל השלישי (בזכות החיסונים). לגרמנים היו כ 9000 מתים בגל הראשון, כ 64,000 מתים בגל השני, והגל השלישי רק מתחיל אצלם (בינתיים 8000 מתים). בשבדיה היו 5800 מתים בגל הראשון, כ 7000 בגל השני, וכ 1000 בינתיים בגל השלישי. ר"ל עקומת הלמידה של השבדים היתה הטובה מהשלוש בינתיים, ושל ישראל הגרועה מהשלוש. |
|
||||
|
||||
הגל השלישי עדיין לא נגמר באירופה, ולכן הבה לא נעשה את אותה טעות ונשווה נקודות זמן לא תואמות. בהשוואת הגל השני לראשון אכן יחס המתים בגרמניה מעט נמוך מאשר אצלנו 7 לעומת 8, אבל מהבדל כה קטן קשה להסיק מסקנות גדולות. בשבדיה היחס הוא נמוך בהרבה. אז האם זה מלמד משהו טוב על שבדיה? לדעתי בפרוש לא. לו היו להם פי 4 מתים בגל הראשון אז עקומת הלימוד שלהם הייתה קטנה מאחת. ממש פנטסטי . . . נו אז מה? העובדה שהם נהגו בצורה מטופשת וחסרת אחריות בגל הראשון לא נותנת להם שום נקודות. ובאוסטריה למשל היחס הוא 10. אז זה אומר שהם נוראים ביחס לשבדיה. לדעתי, בפרוש לא. המדד הזה לא מלמד שום דבר מעניין על טיב הטיפול במגיפה של המדינות. |
|
||||
|
||||
אגב, מה שתופס כרגע את עיני הוא שבשבדיה היו בגל השני 7000 מתים לעומת 2500 אצלנו (בגל הראשון 5800 לעומת 300 אצלנו, אבל את זה כבר הפנמנו מזמן). אז לומר שהם טפלו במגיפה טוב יותר מאתנו? אני מסכים שצריך להביא בחשבון את אחוז המבוגרים באוכלוסייה כאשר משווים מספרי מתים, אבל כשמדובר בהבדלים כאלה, הנתון הזה בפרוש לא מחפה על העובדה שהמספרים מראים שאצלנו טפלו במגיפה טוב יותר, עוד לפני מבצע החיסונים. |
|
||||
|
||||
בדיוק. השבדים עשו טעות נוראה בגל הראשון. זקנים בבתי אבות מתו שם כמו זבובים. כל העולם צקצק עליהם. ואתה מתעקש כל הזמן להשוות אותנו אליהם ולא לתאילנד, למשל (שלא לומר טאיוואן). אגב- תאילנד היא דוגמה למדינה שנקטה בשיטת אפס מקרים1- סגרה את הגבולות (כולל הגבלה דרקונית על מספר האזרחים החוזרים), וויתרה על כל התיירות, ובמשך חצי שנה מתו שם רק שני אנשים מקורונה. בדצמבר נרשמה אצלם התפרצות קטנה שמקורה בעובדים זרים ממיאנמר השכנה. ההתפרצות הזו דוכאה, אבל לאחרונה החלה בתאילנד התפרצות חדשה. 1 יש שם שלטון חצי צבאי מאז ההפיכה הצבאית ב 2014, אז הם יכולים. |
|
||||
|
||||
סגר זה כמו לטפל בנזילה באמבטיה שלך רק על ידי סגירת הברז. |
|
||||
|
||||
בסין אין עכשיו סגר. |
|
||||
|
||||
כי בסין לא עשו רק סגר. |
|
||||
|
||||
עשו ועוד איך. ופתחו כשהיה אפשר. |
|
||||
|
||||
עשו סגר אבל לא רק. בסין נקטו בעוד רשימה של צעדים וגם האוכלוסיה ממושמעת יותר להוראות ונהלים מאשר במקומות אחרים. אתה מתקשה לנתח מציאות עם ריבוי משתנים. החלטת שסגר זה חזות הכל כי אולי זה פשוט להבין ככה את המציאות עם חשיבה בינרית (כן סגר מוחלט - פתרון. בלי סגר מוחלט - אסון) ואני לא חושב שיש דרך לשכנע אותך שהמציאות היא משהו קצת יותר מורכב מזה. |
|
||||
|
||||
כל מה שצריך לעשות הוא להביא למצב שבו יש ירידה בתחלואה. אנו עשינו זאת גם בגל הראשון וגם בגל השני, ואולי גם בגל השלישי אם כי שם זה לא כל כך ברור כי באמצע התחילה גם ההשפעה של החיסונים. ההבדל העקרוני בינינו ובין סין וניו זילנד הוא שהפסקנו את המצב הזה במקום להמשיך בו עד לרגע הנכון. איני יודע למה אתה מתכוון כשאתה אומר שבסין עשו עוד דברים חוץ מסגר, אבל זה גם בכלל לא חשוב. חשובה התוצאה. אם עשו דברים שגרמו לירידת התחלואה זה כלל לא משנה איך השיגו זאת. מה שבוודאי נכון הוא שמגל לגל האפשרות לשמור על תנאי הירידה בתחלואה לאורך זמן נעשית קשה ומכאיבה יותר ויותר. אצלנו הכי קל היה לעשות זאת בגל הראשון, והדבר היה ממש בטווח השגה. הפסקת הסגר אז הייתה הטעות הכי גדולה שעשינו. אבל זאת, כמובן, חכמה שבדיעבד. אז היה נדמה שאין צורך להמשיך בהגבלות הסגר, וגם אני, למרות שדעותיי היו תמיד מהמחמירות, טעיתי. |
|
||||
|
||||
בכל שלשת הסגרים התחלואה הוסיפה לרדת הרבה אחרי שהוסר הסגר. היא החלה לעלות שוב רק אחרי שהמשיכו עוד ועוד בהקלות ללא הצדקה. זה לא בינארי. זה לא שאתה טועה- אפשר היה לנהוג כפי שהצעת ולהוריד את התחלואה קרוב לאפס. אני פשוט לא רואה דרך מעשית לשמור אותה שם בלי שמיים סגורים- שכן בדיקות לנכנסים החלו רק בדצמבר, וחובת הבידוד לנכנסים מעולם לא נאכפה כהלכה. אני טוען שאפשר היה להגיע לתוצאה טובה בהרבה גם בלי סגר שני ושלישי עם תשומת לב יותר גדולה בהקלות ואכיפה חזקה. גם אני חשבתי שהוירוס ילך במאי, ואולי יחזור בנובמבר, ועליית התחלואה ביוני הפתיעה אותי. אבל משהחלה- כבר היה ברור מה צריך לעשות, והממשלה עשתה ההיפך. |
|
||||
|
||||
העובדה שהתחלואה הוסיפה לרדת גם לאחר הסרת הסגר היא טרוויאלית, ונובעת מכך שכל שינוי שאנחנו עושים רואים את השפעתו רק שבועיים אחר כך. בדיוק כשם שכאשר מטילים סגר התחלואה ממשיכה לעלות שבועיים מבלי שרואים בכלל שנעשה משהו ורק אחרי שבועיים רואים לפתע התחלה של תוצאות הפעולה. אחד הדברים שאני הכי בטוח בהם הוא שהעלייה בתחלואה אחרי פתיחת הסגרים לא באה בשל הקלות נוספות והייתה פשוט מחויבת המציאות. אתה כל הזמן רואה את המצב כמין מערכת בקרה שאתה פועל כל הזמן תוך התבוננות במצב. אפשר לעשות זאת במערכות מכניות או אלקטרוניות כי השפעת הפעולה שאתה עושה היא מידית. עם הקורונה זה לא ילך. האם אתה חושב שאלה שמנהלים את העניינים בגרמניה שוויץ איטליה ושבדיה לא מבינים דבר פשוט, ולכן הם עוברים מגל לגל בדיוק כמונו? הדבר הפשוט הזה פשוט בלתי אפשרי. |
|
||||
|
||||
הייתי מסכים איתך אילו התחלואה היתה מפסיקה לרדת שבועיים אחרי ביטול הסגר, אבל היא לא. |
|
||||
|
||||
האם גם קצב הירידה לא נחלש אחרי שבועיים? אני מתעצל לבדוק, אבל אני כמעט בטוח שבערך אחרי שבועיים ניכרת ההשפעה של ביטול הסגר. כלומר תחילה קצב הירידה נעשה יותר קטן. אחר כך בהדרגה היא נפסקת ואחר כך מתחילה לעלות. |
|
||||
|
||||
וודאי שיציאה מהסגר העלתה את מקדם ההדבקה, אלא שהיו נקודות זמן נוספות בהמשך של עוד ועוד הקלות, שכל אחת מהן שינתה כנראה גם היא את מקדם ההדבקה. כבר עברתי איתך פעם על הטיימליין של היציאה מהסגר הראשון בתגובה 727895. אפשר לבדוק בדוחות ההיסטוריים של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה איך השתנה מקדם ההדבקה לאורך ציר הזמן, בהתייחס לאותן נקודות זמן של שינוי מדיניות. העמדה שלך שהיציאה מהסגר המשיכה להשפיע עוד ועוד בהמשך והיא היתה הגורם המרכזי בעליה המחודשת של ההדבקות ולא ההקלות הנוספות שהגיעו אחרי הסגר, זה סלע המחלוקת בינינו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |