בתשובה לתוכיפלצת, 30/03/21 11:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, סוגד זה אני. אני לא מגן על קסטנר שכבר כמה וכמה עשורים לא מטריד את מנוחתי, אני רק מצביע על צביעות זועקת לעין אצל מגזר מסויים. מכל מקום, הנסיון לימד אותי שיש מעט מאד טעם בדיאלוגים כאלה (ע''ע דב אנשלוביץ), כך שאני מאחל לך חג שמח ופורש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"מגזר מסויים" גם עשה לו מנהג להעלות האשמות ישנות שכבר נידונו בערכאות ולהציג את דעתם כאילו יש לה יתרון על פסיקתם של אנשי המשפט שהם "מוטים ושמאלנים" וכן הלאה. לא זו בלבד שמירב מיכאלי היא נכדתו, אלא שקסטנר דוקא כן זוכה לאחר הרצחו ע"י ביה"מ העליון. נכון שהמשפט היה משפטו של גרינוולד שטען שקסטנר שת"פ עם אייכמן. במשפט הראשון גרינוולד זוכה מרוב האשמות ונקבע ע"י שופט המחוזי בנימין הלוי כי קסטנר "מכר את נפשו לשטן". בערעור לביה"מ העליון לאחר הרצח בוטל פסה"ד ברוב של שלושה נגד שניים ונקבע כי קסטנר לא שיתף פעולה. משה קראוס שהיה חבר הועד הארצישראלי בהונגריה, היה העד הראשי במשפט הראשון, מטעם ההגנה ונגד קסטנר, כך שלא מדובר באיזה גילוי חדש של אשמת קסטנר אלא בהעלאה חוזרת של ההאשמות המקוריות. משפט אייכמן היה אחרי משפט קסטנר והתגלו שם דברים שלא היו ידועים לשופטי קסטנר, אלא שלדעתי פסק דינם נותר בתוקפו: מדובר בעניין להיסטוריונים ולא לערכאות ואישומים פליליים של שיתוף פעולה. אין עוררין על כך שקסטנר לא התכוון לשתף פעולה עם הגסטפו וכוונתו היתה להציל יהודים, מעטים ככל שיהיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין עוררין על כך שקסטנר מכר את נשמתו לשטן, חבר לנאצים והרדים 700,00 יהודים כדי להביא למותם בתמורה להצלת 1680 ממקורביו ונכבדי קהילתו. ראוי לחזור ולכתוב את העובדות: ישראל (רודולף) קסטנר היה ד״ר למשפטים ועיתונאי. עסקן של הציונות ההסוציאליסטית בהונגריה ורומניה. נולד בקלוז׳, אז הונגריה והיום רומניה. קסטנר חפַץ בהצלת רכבת מקורבים ובתמורה סימא את עיני יתר היהודים. הוא הציל 1,680 מיוחסים, אך בתמורה הביא למותם של 700 אלף יהודים פשוטי עם. עשרות גיטאות היו בהונגריה, אחד מהם בקלוז׳, אליהם הובלו ורוכזו היהודים בעורמה בהבטחה כי הם נוסעים לעבוד בתעשייה, יחד עם בני משפחותיהם. המשלוח הראשון יצא לדרך, ואז החלו להגיע מכתבים וגלויות אל אלה שעדיין נותרו מאחור. המכתבים תיארו מקום טוב, תנאים משביעי רצון וחיים טובים, אלא שדבר לא היה מכול זה. בפועל נשלחו היהודים ברכבות לאושוויץ, שם נשרפו. קסטנר היה מגיע לגטו קלוז׳, גטו אחד מיני רבים, מרגיע את השוהים בו ולא מספר להם שהדרך אל המוות מתחילה באותו מקום, הכול כדי למנוע אי-סדר והתקוממויות. גבול רומניה היה במרחק של 5 ק״מ בלבד מהגטו. עשרים שומרים היו שם, 19 אנשי משמר הונגרים ואיש אס אס אחד. מולם היו אלפי צעירים וצעירות חזקים ובריאים, שיכלו להסתער על השומרים ולברוח אל החופש, אך הם לא העלו בדעתם שעומדים לנסוע ברכבות לאושוויץ ולכן ״התנהגו יפה״. קציני האס אס בכר, קרומיי ואייכמן ידעו שלביצוע הפתרון הסופי יש צורך בסם מרגיע – ביהודים חשובים ובעלי קשרים, יהודים ברי סמכא, בעלי לשון חלקלקה, שמילתם תאפשר לכפות את מיליון הגברים, הנשים והילדים ככפות חיה לטבח ולארזם למשלוח לאושוויץ. המענה היה רודולף קסטנר. מלבד הרָכבת, קסטנר זכה מהם בהטבות נוספות. הוא לא גר בבית יהודי ןהוא לא נשא כוכב צהוב, גם לא אשתו. הגרמנים ידעו מדוע כדאי להעניק לו את מה שלא זכה לו אפילו ראש היודנראט. דוד רוזנר, אחד מהניצולים, סיפר: “לא ידענו. יכולנו לעבור את הגבול. אמא שלי הייתה בטורדה רומניה והגיעה לירושלים. אני ניצלתי בנס. אילו ידענו היינו קמים על השומרים, מה היה לנו להפסיד, ממילא הועידו אותנו למשרפות. אבל פי השררה דיבר. רק לא התנגדות, אל תטו אוזן לחמומי מוח. ויד השררה גוברת”. דרך אגב, הפרקליטות היא אותה פרקליטות והים הוא אותו ים, כשנוכחו בפרקליטות שעורך דינו של גרינוולד, שמואל תמיר, הצליח להפוך את השולחן על פרקליטי המדינה ולהפוך את קסטנר ממאשים לנאשם, החליפו את פרקליטי המדינה בלא אחר מאשר היועץ המשפטי של אז, חיים כהן (שקיבל מאוחר יותר פרס על כך במינוי לביהמ"ש העליון) כדי לסמן לשופטים לאן נושבת הרוח ומה עליהם לפסוק. כשאלה הכזיבו העבירו את המערכה למגרשם הביתי בביהמ"ש העליון, הללו לא יכלו לפסוק אחרת ממה שפסקו (כי הרי קסטנר לא היה בין החיים, ועדותו של אייכמן טרם נודעה) חבל שיש עד היום כאלה שמסיבות פוליטיות מגנים על חלאה כזה, גם לאחר שהתגלו הראיות הנוספות. זה מעיד עליהם. לא עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוח 'אין עוררין' הוא מניפולטיבי. בודאי שיש עוררין, ר' למשל להלן: https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8534228 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכלל, התגובה שלך מגמתית עד שקרית. למשל "היועץ המשפטי של אז, חיים כהן (שקיבל מאוחר יותר פרס על כך במינוי לביהמ"ש העליון)" רומז שמשרת השופט העליון ניתנה לחיים כהן כתמורה לתפקודו בתיק זה. האמת היא שכהן היה משפטן בכיר עוד בטרם קום המדינה, היה פרקליט המדינה הראשון, יועץ משפטי לממשלה, ושר המשפטים, כך שמעברו לבית המשפט העליון היה ברור ללא קשר לתפקידו בתיק קסטנר, ולא היה צריך אותו כ'אתנן'. כהן כיהן בבית המשפט העליון 21 שנים, והשאיר את חותמו בעיקר בנושאים של זכויות אדם, ואף זכה בפרס ישראל. אין הצדקה להגמדה של דמותו כפי שאתה עושה. גם לא ברור למה אתה כותב על בית המשפט העליון "הללו לא יכלו לפסוק אחרת ממה שפסקו". למה לא יכלו? יכלו וגם פסקו על סמך הראיות, ופסק דינם הארוך והמנומק מקובל עד היום. גם שם אתה נוקט במדיניות של להגמיד את פסק הדין כדי לחזק את עמדתך. לכל היותר ניתן לומר שפרשה זו שנויה המחלוקת, ובודאי שאינה כה חד משמעית כפי שאתה מנסה לצייר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא ספר בשם "האמנם נרצח פעמיים?", שהוא עבודת דוקטורט על פעילותו של קסטנר בתקופת השואה. אני קראתי את הספר הזה והשתכנעתי שפעילותו של קסטנר אחרי פלישת הנאצים להונגריה, תוך שיתוף פעולה עם אייכמן הייתה בלתי ראויה. אני גם מאמין שלולא פעילותו זו היו ניצלים מאות אלפי יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה לספר של פרופ' אלי רייכנטל הרופא וההיסטוריון שאינו עבודת הדוקטורט עצמה אלא ספר המבוסס על עבודת המחקר. אתה כהרגלך מערבב בין התרשמותך למה שנכתב בספר בפועל. ריכנטל כתב על קשריו של קסטנר עם הנאצים. הוא מתאר את קסטנר כמי שהתכוון להציל יהודים ופעל מתוך ביטחון עצמי מופרז שיעלה בידו להערים על הנאצים. במקורותיך הרגילים ערבבו את טענותיו עם הטענות של שמעון ויזנטל ועדויות גרמניות, לפיהן קסטנר היה מודיע של הנאצים. האם ניתן היה להציל מאות אלפים מיהודי הונגריה? לנוכח המאמצים הבינלאומיים שנעשו ונכשלו להציל אותם, אני מפקפק בכך, אבל מן הסתם לעולם לא נדע. אין ספק שמעשיו של קסטנר מעוררים סימני שאלה לא פשוטים. לא לחינם הזיכוי בערעור היה ברוב של שלושה נגד שניים. צריך לציין שהמחלוקת לא היתה על כוונותיו להציל יהודים, אלא על עדויותיו לטובת פושעים נאציים (קורט בכר) ב-1948 לאחר שבעצמו מסר מידע עליהם ב-1945. עוד הייתי מצביע על האיפיון הטיפולוגי והטראגי בין מפא"י שמתגדרת ב-1680 ניצולים שניצלו בפועל לבין הרוויזיויניסטים שמנפנפים במאות אלפי ניצולים וירטואליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייך, את מי מעניינות העובדות על מה שקרה לפני כשמונים שנה? העיקר שאפשר להכהות את שיני נכדתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן כהות בגלל השמלה השחורה הנצחית שלה. אבל כותבים כמדומני להקהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה.אגב, השחור הוא מטעמים אידיאולוגיים 1. וחובשי וחובשות הכיפות זה שיהיה. ------ 1 מקור - |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם משתינות בקיר, או שאת זה השאירו לנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל תמיד אפשר לאמר 'השמש זורחת באוקטובר'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך משהו נגד נשות הכותל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. העם זקוק לצדיקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני מתאר לעצמי. אבל כחלק מזקני השבט, אני רואה לנכון להזכיר מדי פעם גם את העובדות כפי שהיו בפועל ולא כפי שהן נוחות בידי מי שרוצה לעשות בהן שימוש במחלוקות ההווה. זה עצוב למדי שמחלוקות היום משקפות בראי עקום מחלוקות קשות לא פחות ואולי יותר בין המפלגות היהודיות בעבר. פרשת קסטנר היא תוצאה של האוירה הרעילה בין המפלגות והעדות היהודיות השונות באירופה של תקופת השואה ובפרט בהונגריה. פרשת קסטנר צבתה לממדים מפלצתיים הרבה לפני שגב' מיכאלי הנוכחית נכנסה לפוליטיקה. בזמנו דובר הרבה על השנאה למפא"י כדלק הבוער מתחת לפרשת משפט קסטנר. צריך לזכור כי מי שעוררו את הפרשה הזו היו יהודים ניצולים מהונגריה כמו מלכיאל גרינוולד ומשה קראוס. דעתי האישית היא כי יש לפרשה זו עוד מקור רעיל סמוי. צריך לזכור את הפילוגים העמוקים בין יהודי הונגריה שבין מלחמות העולם. בעוד יהודי בודפשט (שחלקם ניצלו) היו חילונים ומתבוללים, הרי יהודי הפרובינציות ובפרט השטחים החיצוניים (מרומניה, אוקראינה וצ'כוסלובקיה) שברובם ניספו והיו אדוקים בדתם. בקרב היהודים ההונגריים הדתיים יש אוירה קשה מאד של טענות כלפי האדמו"רים החסידיים (האדמורים מבעלז ומסאטמאר) שנטשו את חסידיהם למות ונמלטו. גרוע מכך האדמו"רים הללו ייעצו לחסידיהם להשאר בהונגריה ולבטוח בשלטון. הפניית הזעם כלפי מפא"י ונציגיה החילוניים בבודפשט עשוייה להיות גם דרך לענות לביקורת הפנימית. הנסיבות, המפלגות והדורות השתנו, אבל לפיד השנאה מועבר מדור לדור. ההאשמה לפיה קסטנר הרגיע את יהודי הונגריה בעת שהוא ממלט את בני משפחתו מהונגריה, מהדהדת באוזניי טענות דומות שהופנו כלפי האדמורים. חוששני שלרוב יהודי הונגריה לא היה לאן ללכת, גם אילו ייעצו להם זאת מנהיגיהם. מסיבה זו עסקו עסקני ועדי ההצלה בעיקר בניסיונות להודיע לבעה"ב על גורלם של יהודי פולין ומאוחר יותר גם הונגריה ולמעשה אפאחד מהם לא יעץ ליהודי הונגריה לעזוב. בהזדמנות זו ברצוני להעיר את תשומת ליבם של "היסטוריוני" הויקיפדיה לפרט מוזר וחשוד. מוסדות היישוב הקצו ליהודי הונגריה 600 סרטיפיקאטים לעלייה. קסטנר מסר לגרמנים שמדובר באישורים משפחתיים (ולא אישיים) וכך תפחה רכבת ההצלה ל-1680 איש. לעומת זאת בויקיפדיה נטען מפיו של משה קראוס, כי במסגרת מאמץ ההצלה שלו לארגן כתבי חסות לבעלי סרטיפיקאטים, בחסותם של ראול ואלנברג נציג הצלב האדום וקרול לור הקונסול השוייצרי: "במאמר של קראוס שפורסם בספר "בגלוי ובמחתרת" (הוצ' בית העדות, תל אביב תשנ"ב), כתב שהנאצים סירבו להכיר בכתבי החסות המשפחתיים: "עד שנודע לנו דבר מוזר מאוד: מישהו הודיע לצירות הגרמנית שמדובר ב־7,800 יחידים, ולא משפחות. האיש הזה היה אחד מתוכנו, ד"ר קסטנר"." שתי הטענות דומות מדי ומכילות מרכיבים זהים. קשה לחשוב כי מדובר במשהו מקרי. מעניין אם למישהו יש גישה לחומרים היכולים להכריע בין הטענות ההדדיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרב מיכאלי היא שמאלנית ופמניסטית במובן המגוחך של המילה. אין לכך כל קשר לסבה ולמעשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן מגוחך? היא לא הצליחה לשנות את השפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אני הוא האיש שגרר אותה הנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכדתו אמש בלילה פיזזה ורקדה וקרעה את הפרקט עם חסידות צנועות ונבוכות במעגלי הורה שהביכו אפילו את קסטנר מקברו. ואגב, השבח לאל גרוניך שלנו החלים מדמנציה ומעניין אם הוא היה שמח שכולן שם אשכנזיות למהדרין. הקטע הוא שזה באמת קטע. עלמה זק תדע לעשות את זה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשעה טובה, חסידות חדשה נולדה בישראל. הזמנות לטיש הגדול יפוזרו ממסוק מיוחד שיחוג על מדינת תל-אביב עם כניסת השבת. 'לא רק במאה שערים, גם בשמאל יש חצרות חסידים, וגם הן קנאיות ומאיימות בנידוי על מי שינטוש אותן. הבולטת שבהן היא חסידות "הארץ" בראשות שושלת האדמו"רים לבית שוקן. באיגרת ששיגר השבוע למאמיניו־מנוייו, הודה עמוס שוקן על סיועם למאמץ העיקרי של עיתונו לשימור הממשלה..' 1 -------------- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קיבלתי את האיגרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בודק מול החמ''ל ומתנצל על האיחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קראת את הספר? האם אתה יכול לפרט מה בדיוק ערבבתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לגמרי. ערבבת בין מה שכתוב בספר להתרשמותך שאלמלא קסטנר מאות אלפים היו ניצלים.גם בספר הזה מתוארת הנחישות של אייכמן לשלח את יהודי הונגריה לאושויץ. בסופו של דבר היו בהונגריה 2 מבצעי הצלה. אחד היה רכבת ההצלה עם 1680 יהודי קסטנר וכמה עשרות אלפי יהודים שניצלו בבודפשט בשנת 1944 בזכות תעודות חסות שבדיות ושויצריות שנתנו ליהודים שהיה להם כביכול אישור כניסה למדינות אחרות. אפאחד מהם לא היה קשור בבריחה מהונגריה (לאן?). מה שהיה מיוחד בהונגריה, היה שהמנהיגות הציונית לא נטשה את הקהילה עם פרוץ המלחמה. זה קרה משום שהמנהיגים שם חשו עצמם בטוחים למדי ביחס למדינות השכנות. זו היתה ההרגשה הכללית בקרב יהודי הונגריה אפילו כאשר המשלוחים התחילו וגורלם של יהודי פולין היה ידוע. לגבי התנהגותו של קסטנר במגעים עם אייכמן והמידע שמסר להם, יש סימן שאלה גדול. ריכנטל מצטט את טענותיו של שמעון ויזנטל נגד קסטנר. אם לקסטנר היו דברים שרצה להסתיר בנוגע למגעיו עם הגרמנים, קשה לומר איך זה היה אמור להשפיע על נכונותו להעיד לטובת ארבעת הפושעים הנאצים (בכר, קומוי,...). יתכן שהוא פחד שהם יסגירו אותו ויתכן שהיה אמור לנסות להרחיק עצמו הם. נראה לי שאפשרות סבירה היא מה שגם ריכנטל אינו מכחיש: קסטנר היה אדם אמיץ ובעל תחושת ערך עצמי, שהיה בטוח שיצליח להערים על הגרמנים ולהציל יהודים. עד כמה היה גם אדם נבון והצליח להימנע ממסירת מידע מועיל לגרמנים, זו באמת שאלה טובה. ריכנטל טוען שקסטנר הפך עצמו לכלי שרת של אייכמן ועוזריו, משום שכל מה שהם רצו ממנו היה לאפשר את שילוח יהודי הונגריה לגרמניה ללא התנגדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ערבבתי שום דבר. כתבתי: "אני גם מאמין שלולא פעילותו זו היו ניצלים מאות אלפי יהודים" לא כתבתי שזה כתוב ישירות בספר אלא שקריאת העובדות המפורטות בספר מביאה אותי להאמין בכך. הרי אי אפשר להחזיר את המצב לאחור ולבדוק מה קורה ללא פעילותו של קסטנר ולכן אי אפשר לומר דבר כזה באופן חד משמעי. אומר גם שאני מאמין שבכך מאמין גם מחבר הספר. הגדרת פעילותו של קסטנר לאחר פלישת הנאצים להונגריה כ"בלתי ראויה" היא הגדרה ישירה של המחבר ולא אמונה שלי. יתרה מכך קסטנר בעצמו בדברים שכתב מאוחר יותר אמר שבחירתו בשיתוף פעולה עם אייכמן כדי להציל יהודים הייתה טעות. כל אחד יכול לשפוט בעצמו אם מדובר בטעות כמו שכתב קסטנר או בפעולות שבאות מתוך אינטרסים. ואם האפשרות השנייה היא הנכונה, מדובר בפשע חמור שבו המלים "לא ראויה" מקטינות את גודלו. רציתי גם להוסיף ש"כהרגלך" לא מנעת מעצמך לשלב גם את המילה "כהרגלך". אני חושב שרק תגובות שלך מביאות אותי להיזכר שוב ושוב בחתול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי גם להוסיף בעניין יתר הדברים שכתבת שהטענה העיקרית כנגד קסטנר אינה שהעביר מידע לגרמנים, אלא שסייע להם ''להרדים'' את היהודים במיוחד ביישובי המחוז, כדי שלא יתנגדו לעלות לרכבות שהובילום לאאושוויץ. מדובר בשלהי המלחמה, כשהצבא הגרמני היה עסוק במלחמה עם הצבא האדום, והיה בנסיגה. אייכמן לא הביא עמו להונגריה כוח גדול, והצליח באמצעים מועטים להעלות את מאות האלפים לרכבות להשמדה. מאד סביר שלו ידעו היהודים במה מדובר, לא היה קל להשלים את המבצע הזה, ורבים מהם היו מצליחים להחזיק מעמד עד לשחרור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב החתול מבין את ההיסטוריה בצורה שונה. אני רוצה להפריד את התערובת ל-3 רכיבים. א. ראשית צריך להפריד את ריכנטל מן העיסה. יש כל מיני התנהגויות עדויות ומעשים בלתי מובנים של קסטנר. ההקשר הוא הקשרים ההדוקים מדי של קסטנר עם הגרמנים וטענות של קראוס שקסטנר ניסה להכשיל את מאמצי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להכשיל את מאמצי.... אההההההוווו.... https://youtu.be/ZlIz0q8aWpA | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ראשית צריך להפריד את ריכנטל מן העיסה. יש כל מיני התנהגויות עדויות ומעשים בלתי מובנים של קסטנר. ההקשר הוא הקשרים ההדוקים מדי של קסטנר עם הגרמנים וטענות של קראוס שקסטנר ניסה להכשיל את מאמצי ההצלה שלו. זו המסגרת של מה שמופיע בספר "האמנם נרצח פעמיים?". זה יהיה ארוך ומפורט מדי לפרט, אבל בקיצור אפשר לומר שבין אוקטובר 44 לינואר 45 (כניסת הצבא האדום לבודפשט) למה שעשה או לא עשה קסטנר לא יכלה להיות השפעה רבה על מאמצי ההצלה בבודפשט. ב. במה שכתבת בתגובתך יש משהו נכון וחשוב מאד. השילוח של יהודי הונגריה מחוץ לבודפשט לאושויץ התרחש בחודשים מאי-יולי 44 והתרחש באופן יעיל ומהיר באופן מרגיז. בתוך התקופה הקצרה הזו הושמדו רוב יהודי הונגריה. למעשה לא היו משלוחים מהונגריה מחוץ לתקופה זו. אתה מדבר על הטענה שנשמעה הרבה בזמן משפט קסטנר שאילו הזהירו את היהודים, לא היה השילוח יעיל כל כך. אלא שהטענה הזו כלל לא נידונה במשפט ובצדק. קסטנר שמע על השמדת יהודי פולין באוקטובר 43 כשנפגש עם אוסקר שינדלר. ריכנטל שידע זאת, כותב שיהודי המשלוחים לא ידעו דבר על הסכנה ומאשים בכך את קסטנר. מדוע אם כן מדובר בטענה בלתי רלאבנטית משפטית לקסטנר? בין אם קסטנר שיתף במידע אנשים אחרים ובין אם שמר זאת לעצמו, היו במרץ 44 כ-3000 פליטים יהודיים מפולין שיכלו לספר להונגרים מה קרה בפולין. ובכל זאת הונגריה נחשבה עד אז כמקלט בטוח יחסית ליהודים. לפני אפריל 44 אפאחד לא הזהיר את יהודי הונגריה. לא קסטנר לא משה קראוס ולא אפאחד אחר. ברמה המשפטית אין כאן מה לבוא בטענות דוקא לקסטנר. ג. במרץ 44 פלשו הגרמנים להונגריה. באפריל 44 הצליחו ורבה וורצל להימלט מאושויץ לסלובקיה ומסרו להנהגת יהודי סלובקיה דו"ח שלא רק תאר את מכונת ההשמדה מבפנים אלא גם תאר את ההכנות שנעשו להשמדת יהודי הונגריה. מה שלא ידעו בזמן משפט קסטנר ומה שריכנטל לא הזכיר, זה שקסטנר היה באפריל בסלובקיה וקיבל עותק מן הדו"ח לידיו. מאחר והשילוחים החלו במאי, יכל קסטנר לכאורה להזהיר את היהודים לא לשתף פעולה. כאן אני רואה את הטענה לאפשרות להציל מאות אלפים ולכן אני טוען שזה עניין נפרד מהתנהגותו של קסטנר לפני ואחרי השילוחים. השילוחים נמשכו כ-10 שבועות בין מאי ל-9 יולי שאז הופסקו בגלל לחץ בינלאומי. באותם שבועות נשלחו 450,000 יהודים לבירקנאו ובעצם לא נותרו יהודים בכל הונגריה פרט לבודפשט. באוקטובר 44 כאשר הנאצים ההונגרים תפסו את השלטון וניסו לחדש את תהליך הרצח, כבר אי אפשר היה מסיבות שונות להפעיל את הרצח התעשייתי ונאלצו לחזור לרצח בשיטות הישנות והלא יעילות. יש כאן מצב מיוחד של חוסר מזל או מחדל. אם היה אפשר לשבש את המשלוחים באותם 10 שבועות קצרים, כנראה שהיו מצילים מאות אלפי יהודים. עד כמה באמת היה אפשר לשבש את המשלוחים ועד כמה ניתן ליחס את המחדל לקסטנר באופן אישי, אלו שאלות גדולות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגיש כי בתגובתי הקודמת במקום להבהיר את העניין, סבכתי אותו בבחינת "מרוב עצים". אני רוצה לנסות לסווג את ההאשמות כנגד קסטנר לפי קטגוריות של תוכן, עיתוי וערך משפטי. א. קסטנר היה מודיע של הגרמנים. עיתוי: זו האשמה שמתבססת על עדויות שנחשפו אחרי המשפט. ערך משפטי: שונה מב' רק ברמת הכוונה ואת זה קשה להוכיח משפטית. ב. הסיטואציה פיתתה את קסטנר להפוך למשת"פ. זו גרסה מרוככת של א'. עיתוי: זו היתה ההאשמה שנידונה בזמן המשפט. ערך משפטי: כפי שנפסק בערעור. עניין להיסטוריונים ולא בתי משפט. ג. מסוף 42 ועד אפריל 44 היה צריך להזהיר את יהודי הונגריה לא לעלות לרכבות. עיתוי: זו האשמה שהושמעה בציבור בזמן המשפט. ערך משפטי: לא היה לה. מפני שאפאחד ממנהיגי הקהילה לא עשה זאת ומדוע דוקא קסטנר היה צריך לעשות זאת? ד. מאפריל 44 (אז נודע על תכנון גרמני בפועל להשמיד את יהודי הונגריה) ועד תחילת יולי (הפסקת השילוחים) היה צריך להזהיר את היהודים לא לעלות לרכבות. עיתוי: זו האשמה המתבססת על עובדות שנודעו ברבים לאחר המשפט. ערך משפטי: רלאבנטית ספציפית לקסטנר. קשה לדעת מפני שהעובדות במחלוקת. מה בדיוק ידע קסטנר ומה עשה עם זה? האם הקהילות בערי השדה הוזהרו? מה היה ניתן לעשות ומה יכלה להיות התוצאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי סעיף ג. קסטנר עצמו כותב שהיהודים לא ידעו שהם הולכים להיות מגורשים אל מחוץ להונגריה ולהשמדה, ושהוא כן ידע, כך שלפחות למרות כל מיני דברים שאומרים כל מיני חוקרי שואה, על העובדה הזאת אין וויכוח. איני יודע לאיזה ממנהיגי הקהילה שידעו ולא ספרו אתה מתכוון. אני מניח שהמנהיגים המקומיים בערי הונגריה שמחוץ לבודפשט לא ידעו כפי שלא ידע הציבור שהנהיגו. איני יודע על מנהיגי קהילה אחרים שלא היו תחת חסותו של קסטנר שידעו ולא ספרו וגם אם ידעו לא ברור אילו אמצעים היו להם להעביר את המידע. אם היו כאלה הם פעלו באופן "בלתי ראוי"1 בדיוק כמו קסטנר, אבל הדיון כאן הוא עליו ולא עליהם. לקסטנר הייתה מכונית שניתנה לו על ידי אייכמן והוא הסתובב בה חופשי בערים ובמיוחד בעיר הולדתו. לפי עדות עצמו הוא לא העביר את המידע לקהילות המקומיות שבהן ביקר וכל אחד חייב לשאול את עצמו מדוע לא עשה זאת. וישנו עוד מידע מטריד. היה שם בן משפחה של קסנטר, רופא במקצועו, שהפיץ מה שקוראים לו היום "חדשות כזב" בעיר הולדתם, לפיו היעד של הרכבות עליהם אמורים לעלות היהודים הוא כל מיני אתרים בתוך הונגריה, למטרות עבודה. הוא עשה זאת למרות שידע את האמת. אין הוכחות שהיה זה בשליחות קסנטר או בידיעתו, אבל כשמתבוננים בתמונה כולה, זה סביר מאד. 1 אני חושב שהמושג "ערך משפטי" לא בדיוק מתאים בדיון הזה. במקומו אני משתמש בביטוי "לא ראוי" שלקחתי מהספר שהוא, לדעתי, מתאים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מהסוף. אני מסכים ש"ערך משפטי" לא מדוייק. כוונתי היא בערך "מה אפשר לעשות עם מידע זה בביתת המשפט". אתה התעלמת מהחלוקה שעשיתי בין ג' ל-ד' והחלוקה הזו חשובה ולו בגלל שהיא מקבילה למה שהיה ידוע בזמן המשפט ולמה שנודע אחריו. שני הסעיפים עוסקים בצורך להזהיר את היהודים בערי השדה לא לעלות לרכבות. על כך ש"עמך" הנוסעים לא ידעו לאן הם נוסעים אין מחלוקת (גם ריכנטל כותב על כך). לגבי המנהיגים המקומיים הם כנראה ידעו, מפני שהוזהרו ולא ע"י קסטנר. נחזור לחלוקה בזמן. לגבי ג' - משנת 42 ועד אפריל 44. צריך להניח שההנהגה, או ליתר דיוק אנשי ועדי ההצלה למיניהם והנהגות המפלגות, ידעו על גורלם של יהודי פולין, מפני שהיו בהונגריה כ-2000 פליטים משם, שידעו מה קרה שם. הבעיה היתה שכולם הניחו שהונגריה היא עדיין מקום בטוח יחסית (הונגריה היתה עצמאית) ולכן אפאחד מהם לא חשב שמאיימת עליהם סכנת השמדה. מדוע דוקא קסטנר היה צריך להזהיר? קסטנר העיד שהוא ניסה לארגן יציאת יהודים מהונגריה, אבל דוקא משה קראוס וחברי ועד אחרים התנגדו מאד לפעולותיו מפני שראו בכך כביכול הסכמה יהודית לגירוש. בסעיף ד' המצב השתנה. ראשית במרץ הגרמנים פלשו להונגריה ואיתם הגיע אייכמן. באפריל קיבל וייסמנדל, ראש ועד ההצלה בסלובקיה, מידע אמין על הכנות הגרמנים להשמדת יהודי הונגריה. המידע הזה הועבר כנראה לידי קסטנר ב-28 באפריל ואח"כ גם לקראוס ומנהיגים אחרים. יתר על כן וייסמנדל העיד שהוא בעצמו שלח הודעות אזהרה לועדים בערי השדה של הונגריה. המדובר לא היה דוקא על התנגדות יהודית מפני שבהונגריה לא היתה מחתרת יהודית. העניין היה להזהיר את ההנהגות המקומיות לא למסור לידי הגרמנים רשימות שמות וכתובות ולא לשתף איתם פעולה. כך שלגבי הידע של הועדים המקומיים הדעות חלוקות. מרגע שהמידע על אושויץ-בירקנאו הגיע לסלובקיה נעשה מאמץ גדול להביאו לידיעת גורמים בינלאומיים ואכן התערבותם (נשיא ארה"ב, נשיא שבדיה, האפיפיור) בנוסף להפצצה של 600 מטוסים אמריקאיים על בודפשט הביאה להפסקת המשלוחים ב-9 ליולי. מידע זה נוגע ישירות לקסטנר, מפני שכפי הנראה נמסר לידיו מידע די מפורט לגבי תכניות הגרמנים. הועדים בערי השדה כפי הנראה, לא עשו דבר מפני שחיכו להוראות מפורשות של ההנהגה הארצית ובפרט קסטנר. לגבי קסטנר נטען שלא עשה את הנדרש מפני שלא רצה לחבל בתכנית ה"יהודים תמורת סחורות" שלו. אחרים טענו (למשל יהודה באואר) שהוא דוקא כן עשה פעולות כדי להזהיר את ערי השדה. עם עובדה אחת אי אפשר להתווכח: הרכבות המשיכו לנסוע מלאות כסדרן עד להפסקתן ב-9 ביולי. אתה רשאי לחשוב שהתנהגותו של קסטנר היתה לא ראוייה. למעשה, דעתם של רבים גרועה הרבה יותר. חובתי לציין שעדיין יש מחלוקת ואי ודאות גדולה לגבי מה שק חשב שישרה שם באמת. התעקשותו על התביעה נגד גרינוולט מלמדת שלא חשב שיש לא מה להסתיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קסטנר לא התעקש על תביעה נגד גרינוולד. נהפוך הוא. הוא לא רצה להעיר שדים מרבצם, ורק אחרי שהיועמ''ש ושר התמ''ת לחצו עליו, הוא נאות להגיש תלונה, ומי שתבע בפועל את גרינוולד היתה הפרקליטות (ומאוחר יותר היועמ''ש) לשיטתך, דווקא העובדה שהיו צריכים ללחוץ עליו מלמדת שהוא כן ידע שיש לו מה להסתיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. באמת קסטנר היה פקיד די בכיר בממשלה ומן הסתם יכל לתבוע את גרינוולד בעצמו. אני מכיר גרסה הפוכה (אאז"ן מפי בתו של קסטנר, סוזי). הממסד הישראלי דבק בחזית הכפולה של שואה וגבורה ולא היה מעוניין להסתבך בסכסוכים הגלותיים שהתנהלו מעל דפי אויקלט (עיתון ישראלי בהונגרית, שם קסטנר היה עורך) והעלו אדים רעילים של הסכסוכים בין המפלגות, הפלגים, הקהילות והיודנראטים של יהדות אירופה החרבה. קסטנר נאלץ לכתת את רגליו ולהתחנן בפני ידידו חיים כהן שיתבעו את גרינוולד. מהי האמת, איני יודע. אני יכול להוסיף 2 עובדות המחזקות את גרסתה של סוזי. א. קסטנר הגיש באופן אישי תלונה נגד גרינוולד במשטרה. ב. גרינוולד היה תומך של הרויזיוניסטים שכדי לפמפם נגד מפא"י, השתמש במחלוקת ובסכסוכים שהיו בין המזרחי למפא"י בהונגריה. בארץ המזרחי היו בני ברית בקואליציה של מפא"י. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. קסטנר הגיש תלונה רק לאחר שמנהלו הישיר הורה לו לעשות כן: "הידיעה שפרסם גריוונלד פורסמה בעלון קטן וספק אם היה בכוחה לעורר רעש גדול, אלמלא הוזכרה שם מפלגת מפא"י שהייתה אז בשלטון ואלמלא הגיע הפרסום לידיו של שר המסחר דב יוסף. יוסף זימן את ד"ר קסטנר והודיע לו, כי יש להעמיד את גריוונלד לדין פלילי על דבריו, בגין הוצאת דיבה. לאחר התלבטויות רבות, הסכים ד"ר קסטנר, להגיש תלונה במשטרה כנגד גרינוולד" מקור: אתרו הרשמי של משרד המשפטים ב. גרינוולד היה קורבן אנטישמיות ואיבד יותר מ50 מבני משפחתו בשואה. המניע הזה הרבה יותר חזק מאשר התנגדותו למפא"י (ולפחות לפי מה שהוא עצמו כתב, שנאתו למפא"י נבעה, או התגברה, משנאתו לקסטנר, אותו ראה כאחראי למות אחיו, ולא להיפך): "אני רואה אותו כרוצח בעקיפין של אחי היקרים [...]", "בגלל מי ועל חשבון מי נסעת בשנת 1946 בסתר וכגנב בלילה לנירנברג, כדי להשתתף במשפט פושעי המלחמה הגדול ביותר בתולדות העולם, והפעם כעד סניגוריה לטובת אס.אס אוברשטורמבנפיהרר קורט בכר, רוצח שודד שניצל את אחינו בהונגריה ומצץ את דמם [...] אני נותן לכם תשובה והסבר: את עצמו הוא רצה להציל, כדי למנוע שבכר יגלה לפני בית המשפט הבינלאומי את 'העסקים' ומעשי השוד המשותפים [...] היכן המיליונים מכספי יהודי הונגריה שלא נמסר עליהם דין וחשבון?[...] לא פחות מ-52 קרובי משפחתו הציל ומאות יהודים אחרים [...] קנו אצל קסטנר את הצלתם בתשלום מיליונים! כך הציל קסטנר את חברי מפא"י [...] כמה בעלי פרוטקציה שמהם הרוויח קסטנר אלפים, אבל אלפי ציונים ותיקים, אנשי מזרחי ויהודים חרדים, השאיר קסטנר בגיא צלמוות". מקור: אתרו הרשמי של משרד המשפטים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. כנראה שטעיתי מאד בפרשנותי לדברי סוזי קסטנר. כפי שטענתי, הממסד של מפא"י לא היה מעוניין לגלוש לדיון משפטי או ציבורי בביצה הרעילה של שאלת היודנראטים במובן הרחב שלה והיריבויות בין המפלגות בקהילות היהודיות של אירופה בתקופת השואה (בפרט שהיריבויות הללו לא חפפו למצב הפוליטי דאז). כפי הנראה גם קסטנר לא היה מעוניין בכך. גרינוולד היה פרובוקטור מפוקפק שהסית נגד מפא"י וקרא לחסל את קסטנר. מה שנכתב בכרוז שלו נראה על פניו כשקרים גסים ודברי הסתה. קסטנר רצה כפי הנראה שהפרקליטות תגיש תלונה למשטרה וזו תטפל בגרינוולד. קסטנר יכל להגיש תביעה אזרחית נגד גרינוולד, אבל הוא לא רצה לקבל פיצוי כספי מגרינוולד. הוא רצה שהמשטרה תסתום את פיו. כל הפרשה התפרצה מפני שמפלגת החירות קפצה לתוך הביצה הזאת והעלתה (גרסה מן הסתם קצת יותר מדוייקת של) הטענות הללו בכנסת. האופציה היחידה שנותרה היתה להגיש תביעת דיבה נגד גרינוולד, מה שחייב דיון משפטי. וקסטנר נאלץ כנראה בעל כרחו להצטרף למהלך הזה. העניין היה שבהאשמותיו של גרינוולד היה הרבה יותר מגרעין של אמת, כפי שנראה ממבט ראשון. רכבת קסטנר לא כללה רק חברי מפא"י ובני משפחתו של קסטנר, אבל היו שם מכסות מפלגתיות ועשירי הקהילה שילמו בעד מקומם ברכבת ההצלה. קסטנר אמנם לא העיד במשפטי נירנברג בעד קורט בכר מהגסטפו. הוא עשה משהו גרוע יותר. הוא כתב המלצות שאפשרו לועדת הדה-נאציפיקציה ל"הכשיר" את בכר כך שהוא חמק מעונש לגמרי. גרוע מכך, קסטנר ובכר היו מסובכים בעננה סמוייה של קשרים כספיים מפוקפקים. לדעתי, בכר אפשר למדינת ישראל לגנוב מההונגרים כספים ורכוש שהנאצים החרימו מן הקהילה היהודית. בכר בודאי קיבל עמלה כלשהי על עזרתו. (בסופו של דבר, קסטנר הורשע גם בערעור בסעיף הנוגע ליחסיו עם בכר). בקיצור, הפרקליטות ככל הנראה הפילה את קסטנר לפח שהוא היה ככל הנראה יותר מודע לקיומו מאשר הם. בחכמה שלאחר מעשה, צריך לומר שבנימין הלוי במחוזי הפיל את המדינה לפח הזה בפסיקתו וביה"מ העליון נאלץ לחלץ אותה כאשר קבע שרוב הפרשה הזו ראויה לדיון ואולי חקירה של ועדת היסטוריונים ולא לדיון בבתי משפט. עד היום שאלת התנהגותם של היודנראטים היא עניין במחלוקת. מי יכול לקבוע היום בכנסת או בביה"מ אם הצלתם של 1684 מיוחסים מתוך קהילה של 725,000 היא מעשה של הצלה או שת"פ? האם ניתן היה ב-1944 לעשות יותר כדי לשבש את מכונת ההשמדה הנאצית? זהו עניין להיסטוריונים שיחקרו את המסמכים והעדויות ולא לדמגוגים ומסיתים פוליטיים-מפלגתיים. נ ב. עשיתי קודם טעות עוד יותר גרועה. זיהיתי בטעות את אוטו קומוי כאחד מקציני הגסטפו שקסטנר העיד בעבורם לועדות הדה-נאציפיקציה. למעשה קומוי היה, להבדיל, יהודי, חבר ועד בהצלה של קסטנר שנרצח ע"י הנאצים ההונגרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמו של הפושע הנאצי היה הרמן קרומיי. אני רוצה להוסיף שאני רואה כעת שאי אפשר להגיד שההאשמות כנגד קסטנר היו חסרות בסיס. יחד עם זאת נטייתי היא לחשוב שההאשמות היותר קשות נגדו אינן נכונות קשה לי להאמין שיואל ברנד שהיה מעין סגנו של קסטנר בועד ההצלה, איש מקורב ללח"י בעצמו, שניהל ויכוח מר עם מפא"י אחרי המלחמה, היה מחפה על קסטנר אם היה יודע על משהו לא כשר. אני מעריך שהיתה כאן הדילמה הידועה של היודנראטים שהתקשו מאד למצוא את הקו שעובר בין מאמצי הצלה לשיתוף פעולה. למרבה הצער המנהיגות היהודית בהונגריה התגלתה כבלתי מתאימה לחלוטין לגודל השעה, בפרט בחודשים מאי-יולי 1944. בראייה שלאחר מעשה, היו אז מספיק ידיעות שהיו צריכים לגרום להם לשבש בכל דרך את המשלוחים ברכבות ולו באמצעים פשוטים של השמדת הרישומים של הקהילה היהודית. האם אפשר להפיל את כל זה על ראשו של קסטנר? ספק רב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר לעניין פרשת קסטנר בשל משהו חדש שנודע לי. ראשית, ברצוני להבהיר את ההפרדה שעשיתי בין אפריל 44 למה שקרה לפני כן. אני מציע לך וגם לעצמי להזהר מן המנהג המגונה של שימוש בהיסטוריה כדי לבחוש ולהסעיר את קדרות הרעל של המחלוקות הפוליטיות של ההווה. האוירה הפוליטית בקהילות היהודיות ובפרט לפני ובימי הפורענות באירופה, לא היתה שונה בהרבה מהיום והיא מהווה ביצה נרחבת בה אפשר להתסיס שנאות והסתה. א. התקופה שלפני אפריל 44 בהונגריה היא דוגמה טובה. לפחות 4 גורמים פוליטיים היום, היו מעורבים שם (השמאל הציוני, דתיים ציוניים, חרדים חסידיים ומתנגדים אנטי-ציוניים). המפלצת באגם השואה בהונגריה הוא הטענות נגד הרבנים מבעלז, סאטמר, גור ומונקטש שלכאורה נטשו את חסידיהם למוות ונמלטו מבודפשט בסרטיפיקאטים ציוניים וחלקם ברכבת של קסטנר. בניגוד לטענות החרדים לא מדובר בעלילה של השמאלנים על החרדים. ההתרשמות הברורה שלי שבין נושאי הלפיד של הטענות מרובים חובשי הכיפות שהיו בעבר מקורבים לחסידויות האלו. ספר חדש של יצחק הרשקוביץ שהופיע לא מזמן, הוא דוגמה מצויינת. הטענות טעונות במיוחד כלפי אחיו של האדמו"ר מבעלז (אביו של האדמו"ר הנוכחי). שניהם השתמשו אאל"ט בסרטיפיקאטים של הסוכנות כדי להמלט מבודפשט, כאשר האח בפרט מבטיח לחסידים שנותרו מאחור שדבר לא יקרה להם. למען האמת, באופן טבעי החרדים נוטים להגיב על הטענות האלו בטענות נגדיות על חוסר העניין של היישוב המאורגן בארץ להציל את יהודי אירופה ובפרט החרדים שבהם. זהו המעיין הרעיל שממנו נובע פולמוס קסטנר. ב. למען האמת, גם הטענות נגד האדמו"רים לא לגמרי מבוססות. צריך לזכור שמדובר בחסידויות שמרכזן היה בפולין. ב-1944 רוב הקהילות האלו כבר לא היו בחיים והרבנים האלו וחצרותיהם היו בבחינת אוד מוצל מאש. העובדה שהאדמו"רים האלו הרגיעו את צאן מרעיתם, לא היתה אלא חלק מן התמונה הכללית, שלפיה יהודי הונגריה לא היו בחזקת סכנה, למרות מה שקרה בפולין. ג. כאן אני מתחבר לפרשת קסטנר. הטענה כלפי קסטנר כאילו לא הזהיר את יהודי הונגריה היא בלתי מבוססת. אפאחד בכל הנהגת יהודי הונגריה המפולגת מאד, לא הזהיר אותם. מדוע לבוא בטענות דוקא לקסטנר ומפא"י? ולו הזהירו אותם, מה יכלו לעשות יהודי הונגריה? הסרטיפיקאטים נוצלו במלואם. לאן היו אמורים יהודי הונגריה לצאת? ההנחה שיהודי הונגריה אינם בסכנה מיידית היתה משותפת לכל הפלגים.6⁶ ד. באפריל 44, משהו קרה. רודולף ורבה ואלפרד ווצלר נמלטו מאושוויץ וספקו עדות מכלי ראשון על השמדת יהדות פולין ועל ההכנות להשמדת יהודי הונגריה. הם כתבו דו"ח מפורט שהוגש להנהגת יהודי סלובקיה. אנו יודעים שהדו"ח היה בידי קסטנר. יתר על כן, קצת לפני זה, קסטנר נפגש עם אוסקר שינדלר וגם הוא הזהיר אותו מפני תוכניות הגרמנים להשמיד את יהודי הונגריה. לו פעל קסטנר (או אחרים) בנחישות כדי להזהיר את הקהילות היהודיות מחוץ לבודפשט, מפני כוונות הגרמנים, היה ניתן לשבש את התוכניות הגרמניות (פשוט ע"י אי שיתוף פעולה עם הרשויות) ולהציל את מרבית יהודי הונגריה. בסופו של דבר, הגירוש מן הפרובינציות התנהל כסדרו וללא הפרעה, עד שהופסק ע"י איומים שהועברו ממשלות בריטניה וארה"ב. עולה על הדעת, שקסטנר נמנע מן הפעולה הדרמטית הזו, מפני שחשש להכשיל את יזמת רכבת קסטנר שהתנהלה בימים אלו. וזה אולי מעמיד באור ברור את דברי השופט בנימין הלוי "מכר את נפשו לשטן". ה. אני נוטה לחשוב שגם כאן המציאות מסובכת יותר. יש עדויות, שגורמים אחרים (ולאו דווקא קסטנר) הזהירו את הקהילות היהודיות ובכל זאת לא נעשה דבר. בין אם קסטנר בעצמו הזהיר ובין אם לא, קשה לראות שבפועל היה נעשה משהו. הנהגת יהודי הונגריה היא תואר גדול שמאחוריו עומד ארגון וולונטרי שספק אם יכל לעשות יותר משעשה. ו. רק לאחרונה נודע לי מספר חדש שתורגם לעברית, כי רודולף ורבה, שחי בקנדה אחרי המלחמה, כתב ספר ("ברחתי מאושויץ") שבו האשים את הנהגת יהודי הונגריה ובפרט את קסטנר באחריות לגורל היהודים. איני יודע אם ורבה פגש את קסטנר (נדמה לי שהוא מסר לו את הדו"ח באופן אישי) ומדבר על סמך ידע אישי. האם מישהו קרא את הספר ויכול להביא את טענותיו? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |